מאיר להמן

הרב ד"ר מאיר [מרקוס] להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus [Meyer] Lehmann;‏ כ"ה בטבת ה'תקצ"א, ינואר 1831 – כ"ד בניסן ה'תר"ן, 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער. בספריו התמקד במיוחד בקורות החיים היהודיים באירופה מראשית ימי הביניים.

מאיר להמן
Marcus Lehmann

לידה	ינואר 1831 כ"ה בטבת ה'תקצ"א ורדן , הנובר
פטירה	14 באפריל 1890 (בגיל 59) כ"ד בניסן ה'תר"ן מיינץ, הסן, גרמניה
מדינה	ממלכת פרוסיה
מקום פעילות	מגנצא, גרמניה
תקופת הפעילות	? – 14 באפריל 1890
השתייכות	נאו-אורתודוקסיה
תלמידיו	הרב זליגמן יששכר מאייר
בני דורו	הרב עזריאל הילדסהיימר
חיבוריו	בוסתנאי
צאצאים	אוסקר להמן

קורות חיים

נולד בוורדן שבממלכת הנובר ולמד בישיבה בהלברשטט שהקים הרב יששכר ברנד להמן כמאה ועשרים שנה קודם לכן. לאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים בברלין של הרב עזריאל הילדסהיימר, והוסמך לרבנות. המשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטת ברלין ובפראג, ולבסוף קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת האלה. הרב להמן היה מייצג מובהק של האורתודוקסיה המודרנית, פרי משנתו של הרב שמשון רפאל הירש, שגרסה "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ".

כאשר היה בן 23 נישא לבתו של הרב שמואל בונדי, ראש הקהילה האורתודוקסית במיינץ, ועבר להתגורר שם. בהמשך הכתירה אותו קהילה זו כרבהּ, אך הוא לא הוכר רשמית כרב על ידי השלטונות עד ל-1870, כאשר זכתה הקהילה האורתודוקסית בהכרה רשמית, לאחר מאבקים פוליטיים, שבמהלכם היו תקופות שנאסר עליו, למשל, לערוך טקסים דתיים כגון חופות.

בשנת 1860 ייסד הרב להמן את העיתון "דער איזראעליט" (Der Israelit), בגרמנית, שהיה לעיתון החשוב של היהודים הדתיים בגרמניה ופעל עד לעליית הנאצים לשלטון.

נפטר ממחלה, במיינץ, בגיל 59.

סדרת ספריו לנוער

מפעל חייו של להמן היה כתיבת סיפורים לנוער, שבהם ראה 'צורך שעה' להצלת הדור הצעיר מהתבוללות גורפת. חלק מסיפורים אלה היו ביוגרפיות על אישים ידועים בתולדות עם ישראל: רבי עקיבא, בוסתנאי בן חנינאי, השר מקוצי, מהר"ם מרוטנבורג, רבי יוסף בן גרשון מרוסהיים, הרב יששכר ברנד להמן ועוד, ורובם היו סיפורים עלילתיים השזורים בוויכוחים אודות שמירת מצוות, אמונה, פתיחת עסקים בשבת וכדומה. במובן זה, שפכו הטקסטים הללו אור על סוגיות מעולמה של היהדות האורתודוקסית מודרנית ברחבי גרמניה ועל האידיאלים החינוכיים שלה.

סיפוריו של הרב להמן מדויקים בדרך כלל מבחינה היסטורית, אך לעיתים יש בהם פרטי מידע או פרשנות שגויים. כך לדוגמה, בספר "האנוסים מווילנה" כתב כי אברהם יוזפוביץ היה תלמיד של הרב משה לנדאו, בעוד שהלה התנצר כאשר היה הרב לנדאו צעיר לימים. לא ברור האם פרטים אלה נוספו במטרה להוסיף לעלילה מתח ועניין, או שמא הרב להמן היה סבור באמת שמידע זה נכון.

תרגומי ועיבודי ספריו

"בוסתנאי ספור מימי הגאונים", וילנה 1872

ספריו של להמן תורגמו ליידיש החל משנות השבעים של המאה ה-19 ולעברית החל משנות החמישים של אותה מאה. מאז הם יצאו לאור במהדורות רבות. חלק מהספרים הופיעו בתרגום ליידיש בין השנים תשמ"ח-תש"ן, בהוצאת "יידישער אוצר" בניו יורק. בין השנים תשנ"א-תשנ"ה יצאו לאור בירושלים רוב הסיפורים בתרגום חדש מאת מ.מ. משי-זהב.

בדור האחרון יצאו רבנים ומחנכים בציבור החרדי נגד הקריאה בספריו, בטענה שהם אינם מתאימים לקו החינוכי החרדי העכשווי משום שהם כוללים תוכן לא מקובל על יחסי אהבה בין המינים וצידוד ברכישת השכלה כללית^{[דרוש מקור]}. בעקבות כך הוצאו הספרים בעיבוד מחודש של הסופרת ר. פרידמן, המותאם לסטנדרטים החרדים של סוף המאה ה-20.

הסיפורים היו מתפרסמים בהמשכים בעיתון "האיזראעליט", והרב להמן פרסם גם סיפורים של כותבים אחרים. בכמה הוצאות, כולל במפעל התרגום לעברית של ספרי להמן, מיוחס לו ספר העוסק במהר"ם מרוטנבורג. זהו פלגיאט מאוחר של מו"לים בפולין שייחסו ספר של הרב הרפורמי לודוויג פיליפסון בשם "Rabbi Meïr von Rothenburg" ללהמן ותרגמו אותו ליידיש תחת שמו של האחרון: מ' לעהמאן, אויף אייביגער תפיסה — היסטארישע ערצעהלונג, לודז': מסורה, תרפ"ו. ממנו הופיעו בהמשך תרגומים נוספים לעברית, פורטוגזית ואנגלית. כמו כן, גם הרומן יאקובינה נכתב על ידי שרה גוגנהיימר (בת הרש"ר הירש) ופורסם על ידו.

ספרות תורנית

מלבד הספרים לנוער, כתב הרב להמן גם ספרים תורניים: פירוש על מסכת אבות בשם "מאיר נתיב" ופירוש להגדה של פסח. כמו כן הוציא לאור את פירוש הר"ש סיריליאו, ממגורשי ספרד, על תלמוד ירושלמי סדר זרעים עם הערות וחידושים בשם "מאיר נתיב".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאיר להמן בוויקישיתוף

• יצירות מאת מאיר להמן ועליו באוסף היודאיקה הדיגיטלי של הספרייה האוניברסיטאית יוהאן כריסטיאן סנקנברג, אוניברסיטת פרנקפורט
• כתבי מאיר להמן בפרויקט בן-יהודה
• רשימת הפרסומים של מאיר להמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• "לֶעהְמַאן, מאיר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 56, באתר היברובוקס
• איזידור זינגר, מקס כהן, ‏"מרקוס (מאיר) להמן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• הרה"ג ד"ר מאיר לעהמאן זצ"ל, הצפירה, 22 באפריל 1890 (נקרולוג)
• מכתבי סופרים, הצפירה, 6 במאי 1890
• דוד גדג', גלגוליו של "בוסתנאי", באתר הארץ, 1 ביוני 2021
• מאיר להמן (1831-1890), דף שער בספרייה הלאומית