מגלן קדוש אפריקני

מגלן קדוש אפריקני או איביס שחור ראש (שם מדעי: Threskiornis aethiopicus) הוא מין של עוף מים מתת-משפחת המגלנים ומהסוג מגלן קדוש, שמצוי כיום בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה; בעבר היה נפוץ גם במזרח התיכון, בעיקר במצרים, ועד דרום-מזרח עיראק. המגלן היה בעל חיים מקודש במצרים העתיקה, ובמיתולוגיה המצרית, האל תחות מתואר כבעל ראש מגלן.

מגלן קדוש אפריקני
מגלן קדוש אפריקני
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	שקנאים
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	כפניים
תת־משפחה:	מגלנים
סוג:	מגלן קדוש
מין:	מגלן קדוש אפריקני
שם מדעי
Threskiornis aethiopicus ‏לאת'אם, 1790
תחום תפוצה

Threskiornis aethiopicus

מגלן קדוש על עץ בקניה.

במיתולוגיה המצרית המגלן היווה סמל מקודש, מכיוון שייצג את האל תחות. בכתביהם של הרודוטוס ופליניוס הזקן נכתב שהמגלנים הגנו על מצרים בפלישות של נחשים מכונפים, ובסיפורים אחרים נכתב שהם אכלו זבובים שגרמו למגפות. בתרבות המצרית העתיקה, מגלנים היו מוקרבים ונקברים כמומיות במשך מאות שנים. מספר העופות שנקברו לצרכים טקסיים מוערך בכ-8 מיליון. מומיות של מגלנים הובאו לאירופה על ידי צבאו של נפוליאון. המגלנים היו נפוצים מאוד במצרים עד המאה ה-18, אך במהלך המאה ה-19 נעלמו כמעט לחלוטין מאזור זה. במהלך המאה ה-20 עלתה תפוצתם בחלקים הדרומיים של אפריקה.

בתי הגידול המועדפים על המגלן הם ביצות ומשטחי בוץ, בפנים היבשה או ליד החוף; אך לעיתים מגלנים נצפים גם בשטחים חקלאיים ובמטמנות.

מאפיינים

אורכו כ-65 עד 75 ס"מ, ומשקלו כ-1.5 ק"ג. ראשו הקירח, צווארו, מקורו, רגליו, אחוריו וקצוות כנפיו שחורים; שאר גופו לבן. הזכר זהה לנקבה במראהו, אף על פי שהנקבה קטנה מעט ממנו. למגלנים צעירים יש פלומת נוצות לבנה מנומרת בשחור ומקור קטן יותר; בנוסף, ראשיהם וצווארם מנוצים. המגלן שקט בדרך כלל, אך לעיתים משמיע קולות קרקור.

המגלן הקדוש הוא מונוגמי, ומקנן בקבוצות גדולות. הקן מוקם על עץ, בדרך כלל באובב, ועשוי מענפים. הנקבה מטילה 2–3 ביצים. הזכר והנקבה דוגרים עליהן במשמרות של כ-24 שעות במשך 21–29 ימים. הגוזלים מואכלים ממזון חצי-מעוכל שהוריהם מקיאים. הגוזלים מזהים את הוריהם בעזרת הקריאות שלהם, ורצים, קופצים או עפים כדי למשוך את תשומת לבם. הם פורחים מהקן לאחר 35–40 ימים, ונעשים עצמאיים לאחר 44–48 ימים.

המגלנים הקדושים האפריקניים מחפשים מזון בלהקות, בדרך כלל במים של ביצות רדודות אך גם על האדמה. הם גם ישנים בלהקות, ונצפתה קבוצה של כ-300 מגלנים שהתקבצו על מנת לישון. המגלנים הקדושים האפריקניים משתמשים במגוון קולות על מנת לתקשר.

המגלן הקדוש האפריקני ניזון ממיני דגים שונים, צפרדעים, יונקים קטנים, לטאות, עופות קטנים וחרקים, אם כי גם חסרי חוליות כמו תולעי אדמה מהווים חלק מתזונתו; על מנת להשיג אותם, הוא חופר במקורו באדמה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מגלן קדוש אפריקני בוויקישיתוף

• מגלן קדוש אפריקני, באתר ITIS (באנגלית)
• מגלן קדוש אפריקני, באתר NCBI (באנגלית)
• מגלן קדוש אפריקני, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• מגלן קדוש אפריקני, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• מגלן קדוש אפריקני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• מגלן קדוש אפריקני, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
• מגלן קדוש אפריקני, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא עופות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.