מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי
מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי הוא ארגון חברתי של נאמני משנת ז'בוטינסקי ודרכו.
תולדות ומבנה המסדר
עריכההוקם בשנת 1955. פועל על פי חוקה, שהתקבלה בכינוס הארצי השני בשנת 1959. ניתן לשנות את החוקה רק ברוב של 75% ממשתתפי הכינוס הארצי של רֵעי המסדר. בראשית המאה ה-21 הוחלט שנשים יכולות להתקבל למסדר.
המסדר פועל כמסגרת חברתית, החותרת להגשמת הרעיונות הבאים לידי ביטוי במגילת היסוד של המסדר על ידי פעולות תרבות ורֵעוּת, על ידי קביעת דפוסים של טקס והתנהגות ועל ידי חינוך עצמי והצבת דוגמה אישית. מטרותיו הן הפצה של רעיונותיו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי וקיום מסגרת ידידותית בין החברים בו המזדהים עם דרכו הרעיונית ועם יעדיו.
במסגרת המסדר פועלות "מצודות", המהוות סניפים למסדר. שש מצודות פועלות ברחבי הארץ, בירושלים, תל אביב חיפה, באר שבע ונתניה. בכל "מצודה" ראש מצודה, משמר המצודה, בית דין וועדה לביקורת. כדי להתקבל למסדר כחבר או חברה בו יש להיות תושב ישראל מעל גיל 25, לקבל את המלצת שלושה מחבריו, ולהגיש בקשה למשמר המצודה. חברי המסדר משתתפים בהצבעות ויכולים להתמודד לראשות מוסדותיו.
בראש המסדר עומד "נגיד", בין נגידי המסדר נמנים אליהו גלעזר, יצחק ילין, בן-יוסף גורבי, משה יזרעאלי, ראובן ילין, אהרן צבי פרופס, משה גולד, חיים אדר, מרדכי קרנובסקי, ברוך מינקוביץ, צבי ליכטנברג, יהודה קפלן, נפתלי סילצקי, שלמה מאירי, תיאודור בלבריסקי, עמנואל וייזר וסמי ישראל. הנגיד נבחר אחת לשנתיים על ידי רעי "הכינוס הארצי", המהווה את גוף החברים העליון של המסדר, ומתכנס אחת לשנתיים.
בתקופות שבין קיומי הכינוסים הארציים, פועל "משמר הבסיס", בו פועלים לפחות שבעה חברים הנבחרים בכינוס הארצי. התפקידים בו עוסק משמר הבסיס כוללים את ארגון המסדר, טקסים, פעילויות, רישומים, ענייני כספים וגנזך המסדר. ליד משמר הבסיס פועלת מועצת המסדר המשמשת גוף מייעץ המעלה נושאים לדיון, ובראשה עומדים נגיד המשמר, כמו גם נגידים לשעבר וראשי מצודות.
מטרות ומפעלים
עריכהמטרות המסדר על פי החלטותיו:
- "להחדיר בקרב רעי המסדר את השאיפה להגות במשנתו הציונית והכלל אנושית של זאב ז'בוטינסקי, לחקרה, לפתחה ולהפיצה על ידי מגע אישי וציבורי.
- להקנות לרעי המסדר את כל אותן המידות והתכונות אשר זאב ז'בוטינסקי כלל אותן במושג "הדר".
- לטפח בקרב רעי המסדר ובציבור הרחב את התודעה לצרכים המדיניים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים של העם היהודי ומדינתו, ולעודד היענות לצרכים אלה, תוך כדי שמירת צביונו האל-מפלגתי של המסדר כגוף.
- להשתית את היחסים בין רע המסדר לזולתו על רעות, סובלנות ומסירות הדדית.
- להפעיל שורה של פעילויות כדי להפיץ את רעיונותיו של זאב ז'בוטינסקי והגותו, להראות את השייכות שלהם לבעיות השעה של מדינת ישראל והעם היהודי ולהגשמת הציונות."[1]
במסגרת המסדר פועלת הוצאה לאור של ספרים והפצת מאמרים הקשורים למשנתו של זאב ז'בוטינסקי ולתולדות חייו; ובכלל זה תרגומם של כתבי ז'בוטינסקי בלועזית והוצאתם לאור בההדרה מדעית. מאז 1962 מוציא המסדר רבעון בשם האומה.
המסדר מקיים דיונים בענייני השעה, וכן ערבי עיון ואירועים ספרותיים בהשתתפות אישי ציבור ורוח; ארגונה, ביחד עם מרכז ההסברה של מדינת ישראל, של אזכרה ממלכתית שנתית לזאב ז'בוטינסקי ליד חלקת קברו בהר הרצל, בכ"ט בתמוז; קיום ערב חגיגי בי"ב בחשוון, יום הולדתו של זאב ז'בוטינסקי, וערב חגיגי לציון יום העצמאות של מדינת ישראל. בשני האירועים משתתפים אורחי כבוד, שנושאים את הנאומים המרכזיים; המסדר עורך טקסי התייחדות עם זכרם של רֵעים שהלכו לעולמם.
משנת 1962 מוציא המסדר לאור כתב-עת שזכה למוניטין רבים - רבעון "האומה", הבמה למחשבה לאומית, לתיעוד ולספרות, המופיע בקביעות אחת לשלושה חודשים.
פרסים ומענקים
עריכה
המסדר מעניק מדי שנתיים את "פרס ז'בוטינסקי לספרות ומחקר", בתחומי הגות, מחקר, פובליציסטיקה, ספרות: שירה ופרוזה, אומנות, או על מפעל חיים ברוח משנתו של זאב ז'בוטינסקי.
בין הזוכים בפרס, נמנים: בנימין נתניהו, חיים לזר-ליטאי, יהושע ייבין, אב"א אחימאיר, דוד ניב, יגאל ידין, מנחם שריד, יעקב אורלנד, עוזי נרקיס, עדו נתניהו, נעמי שמר, הרצל רוזנבלום, אפרים קישון, יצחק אורן, יוסף נדבה, יעקב העליון, אורי מילשטיין, אסתר ויתקון, דוש, אביגדור שחן, יהודה בלום, אייזיק רמבה, ירמיהו הלפרן, יעקב וינשל, יאיר קראוס ויחיעם ויץ.
המסדר מעניק אחת לשנה "אות הוקרה על מפעל חיים". וכן, מלגות לתלמידי בתי ספר וסטודנטים על עבודותיהם בנושאים לאומיים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי
מסדר על שם זאב ז'בוטינסקי בישראל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו: מטרות המסדר, באתר מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי.