מורפולוגיה עירונית ואזורית

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מורפולוגיה עירונית ואזורית הוא תחום המחקר, הלימוד, העיון, והעיצוב של צורת ההתיישבות האנושית ותהליך היווצרותם והשתנותם. תחום זה מבקש להבין את המבנים המרחביים ואופיים של מטרופולין, עיר, עיירה, שכונה, מתחם, או יישוב חקלאי כלשהם, על ידי בחינת התבניות של חלקי הרכיבים שלהם והבעלות או השליטה של צורת שימושי הקרקע. בדרך כלל ניתוח הצורה הפיזית מתמקד בדפוס הרחוב, גודל וצורת המגרש ודפוסי הבנייה. ניתוח שימושי הקרקע באופן ספציפי נערך בדרך כלל באמצעות מקורות קרטוגרפיים ותהליך הפיתוח נגזר מהשוואה בין מפות משנים שונות. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לאופן בו צורתה הפיזית של עיר משתנה עם הזמן ואיך ערים שונות משתוות זו לזו. חלק משמעותי נוסף ממקצוע מחקרי זה עוסק בחקר ההשפעות ההדדיות בין הצורות החברתיות בעיר ולבין מערכה הפיזי, כלומר כיצד הצורה הפיזית מייצרת או משחזרת צורות חברתיות שונות.

תמצית הרעיון של המורפולוגיה העירונית באה לידי ביטוי בתחילה בכתביו של המשורר והפילוסוף גתה בשנת 1790. עם זאת המונח שימש לראשונה במדעי הביולוגיה. כיום משתמשים בו יותר במקצועות גאוגרפיה, גאולוגיה, פילולוגיה ותחומי דעת אחרים.[דרוש מקור] בגאוגרפיה, ניתן למנות את מייסדי המורפולוגיה העירונית כתחום מובחן את לואיס ממפורד, ג'יימס ואנס וסאם בס וורנר. תורמים בולטים נוספים הם פיטר הול, מייקל באטי, וסרז' סאלט.

מורפולוגיה עירונית משמשת כיום בעיקר עבור חקר רקמות עירוניות בתחומי העיצוב העירוני ותכנון ערים ואזורים. רקמות עירוניות מורכבות בעיקר מדפוסים עקביים שכונתיים (שטחים פתוחים, בניין) ותפקודים (פעילות אנושית). דפוסים אלה תואמים, בדרך כלל, למערכת עקרונות מארגנת. גישה זו מאתגרת את התפיסה השכיחה של סביבות לא מתוכננות, כאוטיות או אורגניות, דרך הבנת המבנים והתהליכים שלוקחים חלק בתהליך העיור. חקר המורכבות העירונית סיפק הסברים נוספים המראים כיצד מבנים עירוניים נובעים מפעולה בלתי מתואמת של אנשים מרובים בדרכים רגילות ביותר, בין היתר זה קשור לזרימות אנרגיה וחומרים קבועים לשמירה על מבנים אלה.

בישראל

עריכה

כמה אדריכלים ישראלים בתחילת המאה ה-20 כגון: יוסף טישלר שתכנן את שכונת נווה שאנן בתל אביב בצורת מנורת שבעת הקנים, או ריכרד קאופמן שתכנן את נהלל בצורה מעגלית וישובים נוספים בצורת פעמון עסקו רבות בתחום זה של העיצוב והצורה של יישובים ושל שכונות בארץ.

בעולם

עריכה

אדריכלים מפורסמים שתכננו בעבר ערים חדשות כגון: אוסקר נימאייר שתכנן את ברזיליה בצורה של מטוס.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.