מיכאל בידרמן
מיכאל לזר בידרמן (בגרמנית: Michael Lazar Biedermann; 13 באוגוסט 1769 - 24 באוגוסט 1843) היה סוחר, צורף שקיבל את כהרשאה מלכותית את התואר "הצורף של קיסר אוסטריה", נדבן ועסקן יהודי מפרנסי קהילת וינה במחצית הראשונה של המאה ה-19, יוזם בניית בית הכנסת "שטאדטטמפל" (Stadttempel).
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1769 ברטיסלאבה, ממלכת הבסבורג  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 1843 (בגיל 74) באדן, האימפריה האוסטרית |
| מדינה |
האימפריה האוסטרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורינג |
  | |
קורות חיים
עריכהמיכאל לזר נולד בפרסבורג ובגיל 15 נסע לווינה, שם נשכר כשוליה לחרת. ב-1787 קיבל פרס על כיור בשעווה וב-1789 על חריתה. ב-1792 קיבל זכות ישיבה בווינה, כחרת חותמות ואושר לו לאמץ את השם "בידרמן". לאור הצטיינותו במלאכת החריתה הופקדה בידו חריתת חותמי הקיסר, מעמד שזיכה אותו בתהילה מסוימת וב-1800 פתח חנות תכשיטים משלו. לאחר ביקור ביריד בלייפציג החל בידרמן לעסוק בסחר בצמר והצליח במסחרו מאוד. ב-1808 קיבל רישיון ממשלתי למסחר סיטונאי והרחיב מאוד את עסקי הצמר ויתר מוצרי החקלאות, כשהפירמה שלו הופכת לאחת המובילות באוסטריה.
בידרמן היה פעיל בחיי הקהילה היהודית של וינה, היה היוזם העיקרי בשכירת המטיף יצחק מנהיימר והחזן שלמה זולצר ובניית בית הכנסת המודרני שבו נוצר נוסח וינה. בידרמן היה נדבן וייסד קרן סיוע לחולים וקרן פנסייה לעובדי הקהילה היהודית.
