מנחם בן חלבו
רבי מנחם בר חלבו[1] (סביבות 1070-1080) היה ראשון פרשני המקרא הצרפתיים הידועים לנו. ר' מנחם חי ופעל בצפון צרפת במאה ה-11, ופירש כנראה את רוב ספרי המקרא, בנוסף לפירושי פיוטים שחיבר. ייתכן שחיבר גם פירוש יחיד במינו על סדר עולם, שלא הגיע לידינו[2]. על שם עיסוקו הרב במקרא נקרא בפי חכמי צרפת גם בשם "רבי מנחם קרא", כמו אחיו רבי שמעון, ואחיינו ותלמידו המובהק רבי יוסף קרא, תלמידו-חבירו של רש"י.
| מקום מגורים |
צפון צרפת  |
|---|---|
| תלמידיו |
יוסף קרא |
  | |
רקע
עריכהמעט לאחר זמנם של ראשוני פרשני המקרא בתקופת הראשונים, הם חכמי ספרד רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה ויהודה אבן בלעם, החלו ניצניו של הרנסאנס היהודי בצרפת, ששיאו בא לידי ביטוי רק מאוחר יותר, בתקופת בעלי התוספות. במאה ה-11 פעלה בפרובאנס שבדרום צרפת ישיבה גדולה בנרבונה שבראשה עמדו בני שושלת רבי משה הדרשן, ולאחר רבי משה עמד בראשות הישיבה בנו רבי יהודה הדרשן מטולוז; ובצפון צרפת התפרסמו הפוסקים והפייטנים רבי יוסף טוב עלם ורבי אליהו הזקן ממאנש. אך פרשנות המקרא עוד לא הייתה מקובלת בצרפת, ור' מנחם היה חלוץ בתחום זה בצרפת, ככל הידוע לנו - ואף הקדים את פרשני המקרא הקלאסיים בספרד, כמו ראב"ע ורד"ק.
קורות חייו
עריכהלא ידוע כמעט דבר על משפחתו, מוצאו וקורות חייו של רבי מנחם; היו ששיערו כי היה לו בן תלמיד חכם בשם רבי יעקב, שרש"י מוסר אמרה בשמו בפירושו לתורה, ואולי בן נוסף בשם רבי יוסף[3]. אחיו הוא רבי שמעון בר חלבו[4], שהיה אביו של פרשן המקרא הצרפתי רבי יוסף קרא, תלמידו של ר' מנחם שכותב עליו בפירושו[5]: ”כל ימי לימדני רבי מנחם ב"ר חלבו, אחי אבי”. על שם עיסוקו העיקרי בתחום פרשנות המקרא נתכנה ר' מנחם בתואר "רבי מנחם קרא".
רבי מנחם התגורר בצפון צרפת (אם כי לא בטרואה, בה חי רש"י שהכירו רק מדברי אחיינו ר"י קרא ולא בעצמו) אך שהה גם בפרובאנס, וקיבל שם פירושים לפיוטים מפי רבי יהודה הדרשן מטולוז ראש ישיבת נרבונה. רבי מנחם מביא בפירושיו חכם בשם רבי עזריה, שזהותו אינה ברורה.
לא נודע לנו אף אחד מתלמידיו של רבי מנחם, מלבד אחיינו ר"י קרא; אולם מדברי ר"י קרא נראה כי רבי מנחם הרצה את פירושיו לפני חוג מסוים של תלמידים ושומעי לקחו, שכן הוא כותב: ”היה מזהיר ר' מנחם ב"ר חלבו, אחי אבא, את כל העומדים לפניו ושומעים את דבריו...”[6]
פירושיו
עריכהרבי מנחם בר חלבו לא פירש כלל את התורה, כנראה, והתמקד אך ורק בנ"ך; בנוסף ביאר גם פיוטים שונים מפייטני צרפת ואשכנז (כמו פיוטי רבי אלעזר בירבי קליר, רבי מאיר ש"ץ); אחיינו ר' יוסף קרא מביא פירוש שלו על פיוט תקיעתא לראש השנה, ומוסיף כי רש"י לא הסכים עם פירוש זה וביאר את הפיוט בצורה שונה[7]. החוקר דב רטנר שיער כי ר' מנחם כתב גם פירוש על מדרש סדר עולם, וציין כי אכן מפירושי ר' מנחם ניכר כי השתמש רבות בסדר עולם. את ספר פירושי המקרא שלו קרא בשם "פתרונים".
ה"פתרונים" על הנ"ך
עריכהמה"פתרונים" למקרא של ר' מנחם נשתמרו מעט לספר יחזקאל, אך אצל חכמי צרפת נזכרים פירושיו לרוב ספרי הנביאים והכתובים[8]. פירושיו מוזכרים באופן שוטף בפירושי בן אחיו, רבי יוסף קרא. כמו כן מובאים פירושיו אצל רש"י ששמעם מפי ר"י קרא, וכן אצל חכמים צרפתיים בני הדור שלאחר רש"י כרבי שמעיה, רשב"ם (שהיה חבירו של ר"י קרא וכנראה שמע מפיו את פתרוני דודו ר' מנחם) ובעל פירוש דברי הימים המיוחס בטעות לרש"י. כנראה שגם כאשר מביא רש"י את פירוש "הפותרים"[9] הוא מתכוון לפתרוני רבי מנחם.
ב"פתרונים" שלו מנסה ר' מנחם ללכת אחר פשוטו של מקרא, אך בדומה לדרכם של רוב פרשני צרפת ובראשם רש"י מביא פעמים רבות את מדרשי חז"ל כמייצגים את פשטי המקראות (בניגוד לרשב"ם, לדוגמה, שהיה קיצוני בדרכו הפשטנית). לעיתים מסתפק ר' מנחם רק בביאור המלים הקשות ואינו עוסק בפשט הכתובים, אך דרכו היא גם ביאור דברי הכתובים עצמם והבנת עניינם, כדרך כל פרשני צרפת המאוחרים לו. כרוב חכמי צרפת המאוחרים, מיעט ר' מנחם ביישוב עניינים דקדוקיים. היו לפניו מדרשים רבים שאינם ידועים לנו כיום. בפירושיו מביא פעמים רבות לעזים "בלשון אשכנז", ונראה שהיה בקי בגרמנית. רש"י מביא בפירושו לספר שמואל[10] ששמע "בשם רבי מנחם ששמע מפי ערבי אחד", והכוונה כפי הנראה לר' מנחם בר חלבו.
את רוב הפתרונים ששרדו קיבץ שמואל אברהם פוזננסקי והוציאם כקובץ בשם "פתרוני רבי מנחם בר חלבו לכתבי הקודש" (וורשה, תרס"ד); מוקדם יותר הוציא אהרן ילינק ספר "פירושים על אסתר רות ואיכה" (לייפציג, תרט"ו), שייחסם לרבי מנחם בר חלבו ולפרשנים צרפתיים נוספים.
השפעתו המדויקת על פרשנות המקרא בצרפת אינה ידועה כל עוד פירושיו נעלמו מאיתנו ברובם המוחלט, אך אין ספק שבהיותו חלוץ הפרשנים אשר מסורותיו ופתרוניו הועברו לרש"י ממקור ראשון היווה ר' מנחם בסיס ודוגמה לכל פרשני צרפת שבאו בעקבותיו, ואחזו בדרכו הפרשנית.
לקריאה נוספת
עריכה- שמואל אברהם פוזננסקי, מבוא לספר פירוש על יחזקאל ותרי עשר לרבי אליעזר מבלגנצי, ורשה תרע"ג, עמ' XIII-XI.
- נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה 1967, כרך שישי ערך ר'.
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מנחם בר חלבו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1158-1157, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
עריכה- ^ ש"א פוזננסקי, בתוך המבוא לפירוש על יחזקאל ותרי עשר לרבי אליעזר מבלגנצי, ורשה תרע"ג, עמ' XI, מעיר כי השם 'חלבו' נמצא גם באשכנז בזמן גזירות תתנ"ו.
- ^ ראו מדרש סדר עולם עם מבוא והערות דב רטנר, ניו-יורק 1953, עמ' 151.
- ^ ראו אברהם ברלינר, בסוף פירושו זכור לאברהם שעל רש"י על התורה, עמ' 430; פוזננסקי, שם.
- ^ מוזכר בפירוש ר"י קרא לירמיהו, פרק ט'.
- ^ לספר שמואל ב', פרק כ"ג.
- ^ פירוש ר"י קרא לספר שופטים, ב' י"ז.
- ^ על פועלו של ר' מנחם בתחום פרשנות הפיוט ראו א"א אורבך, ספר ערוגת הבשם, ירושלים 1991, חלק רביעי עמ' 6-3.
- ^ ספרי שופטים, שמואל, מלכים, ירמיה, ישעיהו, תרי עשר, איוב, מגילות רות ואיכה, וספר דברי הימים.
- ^ לדוגמה בספר ויקרא, י"ד י"ד.
- ^ שמואל א', י"ט כ"ד.