מס רווח הון הוא מס המוטל על ישות המוכרת נכס תוך גידול בהון שלה; גידול הון זה מבוסס על ההפרש שבין תמורה שהתקבלה על מכירת נכס לבין המחיר בו נרכש במקור ("יתרת המחיר המקורי"). מס רווחי הון מקובל במדינות רבות כולל ישראל.

ישראל

עריכה

מס רווחי הון בישראל מוטל במסגרת חלק ה' של פקודת מס הכנסה. המס מוטל על מימוש נכסים כגון פיקדון בבנק, ניירות ערך, חברה, מוניטין ועוד (המס המוטל על רווח הון במכירת נדל"ן בישראל קרוי מס שבח מקרקעין).

המס על רוב רווחי ההון בישראל עמד על 20% עד לשנת 2012, אז הועלה בהמלצת ועדת טרכטנברג בהוראת ממשלת ישראל השלושים ושתיים לשיעור של 25%. מספר רווחי הון ממוסים ב-15% בלבד על פי סעיף 91(ב)(3)(א) בפרק ח' בפקודת מס ההכנסה:

(3) (א) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רווח הון במכירת איגרת חוב, נייר ערך מסחרי, מילווה או הלוואה, שאינם צמודים למדד, יחויב במס בשיעור שלא יעלה על 15%, או של 20% לענין בעל מניות מהותי, ויראו את כל רווח ההון כרווח הון ריאלי;

לפי סעיף זה קיימת הקלה זו במיסוי רווחים ממלווה קצר מועד (מק"מ) ואיגרות חוב לא צמודות.

העלאת שיעורו של מס רווח ההון לא גרמה להעלאה בהכנסות הממשלה ממיסוי רווחי הון, ולכן נחשבת לכישלון[1], וכך טען גם בנק ישראל במחקר שפרסם באוגוסט 2015[2].

שיטות לחישוב מס רווח הון

עריכה

בישראל קיימות שתי שיטות לחישוב גובה המס:

חישוב לפי רווח נומינלי
בשיטה זו לא מתחשבים באינפלציה. בוחנים את סכום הכסף שהושקע ואת סכום הכסף שנפדה. גובה המס בחישוב נומינלי במדינת ישראל, באוקטובר 2012, הוא 15%. לדוגמה: אדם השקיע 10,000 ש"ח בפיקדון שקלי וקיבל 10,100 ש"ח. על הרווח של 100 ש"ח הוא משלם 15% מס המנוכה במקור, ולכן הוא מקבל רק 10,085 ש"ח.
חישוב לפי רווח ריאלי
בשיטה זו מתחשבים באינפלציה ומחשבים את הרווח הריאלי בניכוי העלייה במדד המחירים לצרכן. גובה מס רווחי הון בשיטת החישוב הריאלי במדינת ישראל, באוקטובר 2012, הוא בדרך כלל בשיעור של 25% מהרווח הריאלי ליחיד ובשיעור של מס חברות לחברה.

בחלק מהמקרים ניתן לקזז הפסדי הון מרווחי הון, ולהקטין את חבות המס. כך למשל אדם שמכר שתי מניות, כשעל האחת הרוויח ועל השנייה הפסיד, רשאי לקזז את ההפסדים מהרווחים קודם לחישוב המס. החל ב-1 בינואר 2012, מקזזים מנכי המס (הברוקרים חברי הבורסה) הפסדי הון מול רווחי הון אשר מתקבלים באותה שנת מס באופן הממזער את חבות המס של המשקיע באותה שנת מס[3]. במידה ונותרים הפסדים גם מעבר לאותה שנת מס, על הנישום להגיש דו"ח למס הכנסה לקבלת החזרים.

מועד מיסוי רווח ההון

עריכה

חישוב מס רווח הון בשוק ההון נעשה עם מימושו של רווח זה, כלומר עם מכירת נייר הערך, משיכת כספי הפיקדון, או קבלת ריבית מאיגרת חוב. (במקרה של מניות, קיים גם מס דיבידנדים אשר נגבה בעת חלוקת דיבידנד, אך מס זה מוגדר בנפרד ממס רווחי הון, ושיעוריו שונים בחלק מהמקרים). המס נגבה באמצעות חבר הבורסה המחזיק את הניירות עבור הלקוח באופן אוטומטי עם ביצוע המכירה או קבלת הריבית.

המס מחושב בשיטת FIFO – כאשר ניירות הערך יראו כנמכרים לפי סדר רכישתם, וישולם בקיזוז הפסדי הון נומינלים.

מגן מס

עריכה

בעל ניירות ערך, אשר הפסיד במסחר כסף, יוכל לקזז הפסדי הון מול רווחי הון באותה שנת מס. (חבר הבורסה ישמור עבורו תיעוד של הרווחים וההפסדים שנגרמו לו מכל פעולת מכירה שביצע לאורך אותה שנת מס, וידאג למסות אותו בהתאם) כלומר, אם ירוויח רווחי הון, ואחריהם יהיו לו הפסדי הון, יוחזר לו המס ששילם עד שישלם רק על רווח ההון הכולל עד לאותו הרגע.

מעבר בין שנים

עריכה

ניתן להעביר הפסדי הון בין שנים, באמצעות הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה[4] ללא הגבלה בשנים. עם זאת, לא ניתן להעביר רווחי הון בין שנים. (ומס ששולם בשנה מסוימת לא יחזור לאזרח אשר יפסיד אותו בשנה העוקבת) הפסד הון אשר מועבר בין שנים ניתן לקיזוז מול רווחי הון אשר מתקבלים ממסחר בלבד, ולא מול דיבידנדים וריביות.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה