מעגן מיכאל
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
מַעֲגַן-מִיכָאֵל הוא קיבוץ מהזרם השיתופי של התנועה הקיבוצית (תק"צ). שוכן באזור הצפון ליד זכרון יעקב ושייך למועצה אזורית חוף הכרמל.
 תצלום אוויר של הקיבוץ
| |||||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||||
| מחוז | חיפה | ||||||||||
| מועצה אזורית | חוף הכרמל | ||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 11 מטר | ||||||||||
| תאריך ייסוד | 1949 | ||||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ 2,000–4,999 תושבים | ||||||||||
| מוצא המייסדים | ישראל | ||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||
| - אוכלוסייה | 2,136 תושבים | ||||||||||
| |||||||||||
(למפת הכרמל רגילה)   מעגן מיכאל  | |||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
2 מתוך 10 | ||||||||||
| http://www.maaganm.co.il | |||||||||||
.jpg)
.jpg)
היסטוריה
עריכההיישוב עלה לקרקע ב-25 באוגוסט 1949 על אדמות ביצות כבארה שיובשו, ונחשב לקיבוץ הראשון של תנועת הצופים העבריים.[3]
שם הקיבוץ נגזר מההחלטה להקים מעגן דייג בחוף הים ומשמו של מיכאל פולק, מייסד מפעל המלט "נשר" ואחד מחברי ארגון פיק"א.
חברי קבוצת הצופים א', בוגרי הגימנסיה הרצליה בתל אביב, בית הספר הריאלי בחיפה והגימנסיה העברית רחביה בירושלים התקבצו בחג שבועות 1941 והכריזו על הקמת הגרעין המגשים הראשון של תנועת הצופים. ב־1942 יצאו להכנה להתיישבות במושבה פרדס חנה. שם הצטרפו אליהם חברות נוער א' וב' מקיבוץ עין גב, שעלו לארץ מגרמניה ואוסטריה עם עליית הנוער. לפני מלחמת העולם השנייה.[4] בשנת 1946, נקראו על ידי ההגנה לעבור לגבעת הקיבוצים ולעבוד במכון איילון - מפעל סודי לייצור כדורי תשעה מילימטר לרובה הסטן, שנבנה שמונה מטר מתחת לאדמה. לאחר קום המדינה נסגר מכון איילון וחברי הקבוצה, יחד עם המצטרפים שבדרך, עלו לקרקע. חלומם היה לכבוש את הים ולעסוק בדייג ימי עברי.[5]
מעגן מיכאל הוקם על רכס גבעות הכורכר של מישור החוף, כאשר ממערב - דיונות חול והים התיכון, ממזרח - אדמת ביצות הכבארה והר הכרמל ומדרום - נחל תנינים[6] והכפר הערבי ג'סר א-זרקא. השנים הראשונות, שנות ה-50, היו שנים בצל הצנע בארץ. התחלה של הקמת ענפים חקלאיים ובניית הישוב. אדמת הכבארה הומלחה קשות על ידי ייבוש הביצה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ונעשו נסיונות רבים לחפש גידולים מתאימים, ללא הצלחה גדולה. הדייג הימי, שהיה משאת ליבם של חלוצי הקיבוץ, לא היה כלכלי. מימי נחל תנינים שאינם ראויים לשתיה בגלל המליחות הגבוהה נמצאו מתאימים לגידול דגים ולכן החלו לחפור בדיונות שבין הקיבוץ לים בריכות דגים שהפכו להיות הענף המרכזי והמכניס ביותר באותן שנים.
שנות ה-60 היו שנים של התבססות ובניה. בשנת 1963 נחנך מפעל "פלסאון"[7] - מפעל להזרקת מוצרים מפלסטיק. ענף הדייג נסגר והספינות נמכרו מלבד הספינה "גלים" שהפכה, ביוזמתו של יוסף דרור, להיות ספינה לימודית להפלגות סיום בית הספר ולחברים לאיי טורקיה ויוון.
אירועים מיוחדים
עריכההפיגוע בכביש החוף - ב 11.3.1978 ירדו כמה מחבלי ארגון פת"ח שהגיעו בסירה מלבנון לחוף מעגן מיכאל. על החוף פגשו צלמת תיירת, גייל רובין, שהראתה להם את הכיוון לכביש החוף. הם רצחו אותה בדם קר וירדו לכביש 2, השתלטו על אוטובוס ונסעו עד צומת גלילות שם נעצרו. בקיבוץ הוכרז "עוצר" מחשש שנשארו מחבלים באזור ואת הלילה העבירו כולם במקלטים.
במהלך מלחמת חרבות ברזל נפלה רקטה בצמוד לתחנת דלק של הקיבוץ.[8]
מבנה ארגוני
עריכההקיבוץ מנוהל על ידי מערכת של גופים נבחרים שבראשם אספת החברים. ההצבעה באספה היא באמצעות תוכנת מחשב מאובטחת.
עיקרי המבנה הארגוני מלמעלה למטה: מועצה כללית ומזכ"ל; 6 הנהלות: חברתית, שירותי קהילה, תכנון-בינוי-תשתיות, משאבי אנוש, כספית ועסקית. תחת הנהלות אלו יש אשכולות, רשויות וועדות. המנהלים והחברים נבחרים באספה הכללית.
ענפים כלכליים
עריכהענפי המשק העיקריים הם:
- פלסאון - חברה מובילה בארץ ובעולם בייצור, פיתוח שיווק והפצה של מוצרים טכניים מתקדמים: אביזרי חיבור לצנרת, מערכות וציוד לבעלי חיים, מוצרים לחדר האמבט והמטבח ופעילויות נוספות.
- צורון - מפעל המייצר חלקי מתכת בטכנולוגיות מתקדמות[9]
- מעגן התפלה - מפעל להתפלת מים מקידוחי מים מליחים[10]
- מדן טכנולוגיות - ייצור ושיווק משאבות וציוד[11]
- ענפי חקלאות שונים ובכללם, מטעים, גידולי שדה, רפת, ודגאון - תאגיד ענפי המים הכולל בריכות דגים מכון לגידול דגיגים ומפעל לגידול דגי נוי
- יזמות אישית של עסקים קטנים
חינוך, תרבות ופנאי
עריכהעד 1981 היתה במעגן מיכאל לינה משותפת. ילדי הקיבוץ גרו בבתי הילדים ולא אצל הוריהם מלידתם ועד סוף בית הספר. במסגרת החינוך המשותף הוקמו מסגרות פרטיות לילדי הקיבוץ: בית תינוקות, פעוטונים, גני ילדים וכיתות בית הספר. בשנת 1982 עברו כל ילדי הקיבוץ ללינה משפחתית בבית ההורים, אחרי בניה של תוספת חדרי ילדים בכל הדירות של המשפחות.
ב 1970 הוקם בית ספר המשותף חוף הכרמל.[12] בתחילה כבית ספר תיכון אזורי קיבוצי, וכיום הוא משמש כבית הספר על-יסודי דרומי של תלמידי מועצה אזורית חוף הכרמל, ובו לומדים כ-1,500 תלמידים מכיתה ז' עד י"ב.
בתחילת שנות ה-90 נפתח בקיבוץ בית הספר יסודי אזורי מעגנים.[13] ב 2013 עבר בית הספר למתחם החינוך, בסמוך למשותף חוף כרמל, ולומדים בו ילדי בית הספר בכתות א'-ו' מישובי דרום מועצת חוף כרמל.
אולפן מעגן מיכאל הוא אולפן העברית הגדול בתנועה הקיבוצית והוא פועל בקיבוץ משנת 1958. רבים מבוגריו נשארו בקיבוץ והקימו בו את ביתם. הקיבוץ לוקח חלק גם בתוכנית תל"מ ובתוכנית אימוץ חיילים בודדים של התנועה הקיבוצית.
תחום התרבות, הספורט והפנאי מנוהל על ידי "אשכול תרבות וספורט". הנהלת האשכול אחראית על קיום חגי ישראל, אירועים ומופעים, מועדנים ואולמות שונים, פאבים, טיולים משותפים, אירועי ספורט קהילתיים ומייזמים חברתיים בתחום התרבות והספורט.
בקיבוץ פועלת גלריה לאמנות הנקראת "הגלריה הלבנה" מעגן מיכאל. הגלריה מציגה בעיקר יצירות אמנות של חברי הקיבוץ וחברי משק לשעבר ותערוכות קבוצתיות לפני נושאים הקשורים לחיי הקהילה.
הקיבוץ מפעיל מערך של חוגי פנאי למבוגרים ולילדים ומועדון כדורגל המשותף עם המועצה האזורית חוף הכרמל. בקיבוץ פועלת קבוצת הכדורסל הפועל מעגן מיכאל. מועדון שייט "הימיה", הוקם בראשית ימיו של הקיבוץ ופועל כיום כמרכז לפעילות חינוכית ימית.[14] מרכז נונה לאמנויות הקול פועל בקיבוץ עם מבוגרים וילדים.[15]
בסמוך לקיבוץ נמצא בית ספר שדה חוף הכרמל שבו שוכנת המכינה הקדם צבאית "מנשרים קלו" המיועדת לבני נוער חילוניים טרם גיוסם לצה"ל.[16]
קליטה
עריכהכבר מראשית ייסוד קבוצת הצופים א' דגלו חברי הקיבוץ בקליטת חברים חדשים ומשפחות על מנת לצמוח ולהיות חברה מגוונת ובריאה. עוד ברחובות קלטו גרעין של הפלמ"ח, עולים חדשים, ונוספים. אחרי העליה לקרקע והקמת מעגן מיכאל נקלטו בקיבוץ חברים מקיבוצים אחרים, משפחות מהעיר, קבוצות מהארץ ושל עולים חדשים. על מנת לייצר רצף דמוגרפי וחיזוק בית הספר שנפתח עם בני הקיבוץ הראשונים, נקלטו חברות נוער עולה, שאומצו על ידי משפחות החברים בניסיון לשלבם ולהקל עליהם את המעבר. קליטת חברות נוער נמשכה עוד שנים רבות אחרי כן. ב-1958 נפתח המחזור הראשון של אולפן העולים במעגן מיכאל. מאז ועד היום מגיעים פעם בחצי שנה עשרות צעירים מרחבי העולם, רובם הגדול יהודים ועולים חדשים, ללמוד עברית ולעבוד בקיבוץ במשך חצי שנה. בוגרי אולפן רבים נשארו בקיבוץ והוסיפו למגוון האנושי המאפיין אותו. מתחילת שנות האלפיים נפסקה קליטת חברים שאינם בנות או בני משק או בני זוג, בשל שיקולי דיור.
תחילת תהליך הקליטה לבנים ולבני זוג הוא זכות מובנית שווה לכולם עד גיל 40, אלא אם כן מדובר במקרה קיצון. תהליך הקליטה אורך בין שנתיים לארבע, שבמהלכו על הנקלטים לעמוד בקריטריונים שונים הקשורים לעבודה, הסדרים כספיים שונים והשתתפות בתהליכי למידה והכרות עם חיי הקיבוץ. בסוף התהליך עליהם לקבל המלצה מגוף ציבורי נבחר הנקרא "פורום קליטה" ולעבור הצבעה באסיפה ברוב של 2/3 מקולות המצביעים[17].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מעגן מיכאל- מידע על מעגן מיכאל בקטלוג הספרייה הלאומית
- תמונות מאוסף קיבוץ מעגן מיכאל מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- נעים להכיר - מעגן מיכאל, סרט באתר maggantv
ייבוש ביצות כבארה ע"י פיק"א והקמת מעגן מיכאל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1949
מעגן מיכאל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זאב ענר, סיפורי קיבוצים - סיפורם של 40 קיבוצים, ישראל: משרד הבטחון, 1998, עמ' 119-123
- ^ ייסוד עליית הנוער - הארכיון הציוני, באתר www.zionistarchives.org.il
- ^ הצופים לים, על המשמר, 23 בספטמבר 1949
- ^ יהודית איילון, הנחל והתנינים, ירושלים: אריאל, 2007
- ^ שמואל מן, מפעל שהוקם במעגן מיכאל למתן תעסוקה לקשישים - מצטיין ביצור ובייצוא, באתר הספריה הלאומית (עיתון מעריב), 2.3.1967
- ^ איתן גליקמן, תיעוד מנפילת הרקטה ליד תחנת דלק במעגן מיכאל | צפו, באתר ynet, 22 באוקטובר 2024
- ^ אתר המפעל צורון
- ^ המדינה תרכוש לראשונה מים מותפלים מיזם פרטי; מעגן מיכאל יספק המים ב-35 סנט למ"ק, באתר TheMarker, 9 ביוני 2004
- ^ האתר של מדן טכנולוגיות
- ^ אתר בית הספר המשותף חוף הכרמל
- ^ אתר בית הספר מעגנים
- ^ אתר הימיה במעגן מיכאל
- ^ אתר מרכז נונה לאומנויות הקול
- ^ מכינת מנשרים קלו, באתר מועצת המכינות הקדם צבאיות
- ^ רחל כהן, בין כרמל לים: קיבוץ מעגן מיכאל 2005-1942, ארץ ישראל מערכת, 2009