ויקיפדיה

מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מערבב בין מידע רלוונטי על מעצרים לבין מידע על אסירים, ובייחוד אסירים ותיקים (ראו בדף השיחה); התבססות על מקורות לא מהימנים או לא נייטרליים שבחלקם אפילו לא עיתונאיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל בוצעו עקב מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו ונהרגו מעל ל-1,100 איש. המעצרים נועדו למנוע מעשי טרור פלסטיני והסתה, הן בישראל והן בזירת יהודה ושומרון. כוחות הביטחון בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית עצרו אלפי פלסטינים, בהם אלפי פועלים מרצועת עזה שקיבלו היתר כניסה לישראל. לאחר חקירתם של הפועלים, במטרה לבדוק האם היה להם מידע מוקדם אודות מתקפת הפתע, שחררה ישראל ב-3 בנובמבר לרצועת עזה כ-3,200 פועלים פלסטינים שהיו עצורים במשך כשלושה שבועות. בנוסף נעצרו פלסטינים החשודים בפעילות טרור וערבים ישראלים החשודים בפרסום דברי הסתה.

הועלו טענות ועדויות להתעללות ועינויים בפלסטינים עצורים[1][2]. לפי נתוני צה"ל, מאז תחילת המלחמה, עשרות עזתים מתו במעצר בישראל[3][4], מתוכם 36 מתו במחנה שדה תימן[3]. שניים מהעצורים שמתו בזמן מעצרם היו פועלים עזתים ששהו בישראל באישור ונעצרו עם פרוץ המלחמה[4]. חלק מהמתים נמצאו עם סימני אלימות[5][6]. צה"ל מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-48 מקרי מוות של פלסטינים, רובם שבויים שנתפסו ברצועת עזה[3].

רקע

עריכה

מעצר פלסטינים על רקע ביטחוני

עריכה
  ערך מורחב – אסיר ביטחוני

בספטמבר 2023, לפני פרוץ המלחמה, החזיקה ישראל ב-5,088 אסירים ביטחוניים פלסטינים. כ-1,200 מתוכם נעצרו במעצר מנהלי, ללא כתב אישום או הליך משפטי, המוארך מעת לעת[7].

שלילת אישורי עבודה

עריכה
 עמוד ראשי
 ראו גם – היתר כניסה לישראל, עובדים פלסטינים בישראל

לפני פרוץ המלחמה, כ-19,000 גברים מעל גיל 25 מרצועת עזה קיבלו אישור לעבוד בישראל, בעיקר בענפי החקלאות והבנייה. הצעד נועד לספק מקורות פרנסה לחלק מתושבי הרצועה[8][9].

שלושה ימים לאחר הטבח שביצע חמאס בישראל ב-7 באוקטובר 2023, ביטל מתאם פעולות הממשלה בשטחים את כל היתרי העבודה שניתנו לתושבי עזה[10]. ביטול היתרי העבודה הפך את מי ששהו כדין בישראל ל"שוהים בלתי חוקיים"[11]. לאחר שכ-3,200 פועלים הוחזרו לעזה, הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני כי "לא יהיו יותר פועלים פלסטינים מעזה בישראל"[12][13].

מעצרי פלסטינים

עריכה

מעצרי פלסטינים מעזה

עריכה

לאחר פרוץ המלחמה נעצרו אלפי פלסטינים מרצועת עזה שהיו בעלי היתר עבודה במחנות מעצר צבאיים. על פי ד"ר נסרי אבו ג'יש, שר העבודה ברשות הפלסטינית, נעצרו כ-4,500 פועלים. ארגון העבודה הבין-לאומי ואיגוד העובדים הפלסטינים מסרו הערכות דומות[14].

מתאם פעולות הממשלה בשטחים דיווח על מעצר של פלסטינים תושבי עזה, אך לא דיווח כמה פלסטינים נעצרו ולא סיפק נתונים אודות הסיבות למעצר או תנאי המעצר[14]. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל דיווח שאלפי עובדים מעזה נעצרו למשך שלושה שבועות או יותר, בשני מרכזי מעצר צבאיים בישראל, ללא תקשורת עם העולם החיצון. חלקם שוחררו, אך הארגון הצהיר כי "אין שקיפות מצד הרשויות הישראליות" לגבי מספר תושבי עזה שנותרו במעצר[15].

במהלך הפעילות המבצאית בעזה פעלה יחידה 504 וחקרה בשטח מחבלים ואזרחים. במהלך הפעילות נעצרו מאות מחבלים ונשלחו להמשך חקירה בישראל[16].

על פי דיווחי צה"ל נעצרו יותר מ-500 פעילי טרור ברצועת עזה בחודש נובמבר, בהם כ-350 פעילי חמאס ועוד כ-120 פעילי הג'יהאד האסלאמי. בין העצורים נמנים גברים ונשים, בהם קטינים וקטינות. הגברים מוחזקים במתקן מעצר בבסיס שדה תימן, והנשים במחנה ענתות. העצורים מוחזקים בעיניים מכוסות וידיים אזוקות לאורך רוב שעות היממה. הם מועברים לחקירות, ועצורים שנמצא כי לא היו מעורבים בפעילות טרור מוחזרים לרצועת עזה. עצורים אחרים מועברים לידי שירות בתי הסוהר. העצורים מעזה מוחזקים במסגרת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, המגדיר את כליאתם של לוחמים שאינם משתייכים לצבא מסודר וישראל אינה מגדירה כשבויי מלחמה[17].

מעצרים בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים

עריכה

כחלק מהמלחמה שהכריזה ישראל על ארגון חמאס, וכדי למנוע טבח הדומה לזה שהתרחש בעוטף עזה גם באזור יהודה ושומרון וקו התפר, הגבירה ישראל מאוד את היקף המעצרים של פלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים מאז 7 באוקטובר[18][19][20][21].

מספר העצורים שנעצרו בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים היה כ-700 בני אדם ב-17 באוקטובר[22], כ-1,450 ב-28 באוקטובר[23], 1,700 עצורים ב-31 באוקטובר[24], 2,150 ב-6 בנובמבר[25], ו-2,280 ב-8 בנובמבר[26].

המוקד להגנת הפרט דיווח ב-8 בנובמבר כי 2,070 פלסטינים עצורים במעצר מנהלי, לעומת 1,319 שהיו עצורים לפני המלחמה[7].

על פי הוועדה לענייני אסירים, מספר הפלסטינים בבתי הכלא בישראל הוכפל מ-5,200 אסירים לפני 7 באוקטובר ליותר מ-10,000 אסירים ועצורים נכון ל-24 באוקטובר.

מעצרי ערבים ישראלים

עריכה

מאז פרוץ המלחמה אימצה מערכת אכיפת החוק מדיניות נוקשה בכל הקשור לחקירות ולהעמדה לדין על עבירות הסתה והגישה כתבי אישום רבים נגד אזרחים ערבים. פרקליט המדינה עמית איסמן התיר לבכירי אגף החקירות והמודיעין במשטרה להורות על חקירת חשודים בהסתה מבלי לקבל מראש אישור מראש מהפרקליטות, ותמך בהגשת כתבי אישום גם על התבטאות בודדת[27].

בהתאם למדיניות זו נעצרו עשרות ערבים ישראלים שפרסמו ברשתות החברתיות הסתה לטרור ותמיכה בטבח שביצע חמאס[28][29][30]. בחלק מהמקרים נטען כי בוצעו מעצרים גם במקרים של הזדהות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה, ציטוט פסוקים מהקוראן או הבעת תמיכה כלשהי בפלסטינים[31][32]. ב-31 באוקטובר עצרו כוחות הביטחון שלושה ערבים ישראלים תושבי סח'נין ועראבה שהביעו הזדהות עם המדינה האסלאמית ועל פי החשד תכננו לבצע פיגועים[33].

ערוץ אל-ג'זירה דיווח על 172 ערבים ישראלים עצורים ב-7 בנובמבר, על סמך דיווחים מעורכי דין[34].

ב-11 בנובמבר דיווח אל פאיס כי ישראל חוקרת מאות מקרים של חשד להסתה. על פי העיתון, ממשלת ישראל מתייחסת למיעוט הערבי כאל גיס חמישי[35].

תנאי המעצר

עריכה

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, הוחמרו תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בהוראת שעה.

עדויות להתעללות

עריכה

מאז פרוץ המלחמה, התרחשו מקרים של חיילים המתעדים את עצמם מכים ומשפילים פלסטינים עצורים, ומפיצים את הסרטונים ברשתות החברתיות. צה"ל העניש חיילים שהיו מעורבים בכמה מהמעשים, ומסר כי מדובר בהתנהגות שאינה תואמת את ערכי הצבא[36].

חדשות NBC והטיימס אוף ישראל פרסמו ודיווחו על סרטונים המתארים חיילים ישראלים מתעללים בעצורים פלסטינים קשורים ומכוסי עיניים. צה"ל פרסם בתגובה גינוי להתעללות ודיווח כי האירועים נמצאים בחקירה[37]. ב-1 בנובמבר זוהה חייל מילואים שהופיע באחד הסרטונים, והוא שוחרר משירות המילואים[38].

בין המקרים פורסם על שלושה פלסטינים מכפר ואדי א-סיק שחדרו לשטח אסור ונעצרו על ידי חיילים ומתנחלים. לפי דיווח של הגר שיזף החיילים היו מיחידת ספר המדבר המורכבת מנערי גבעות. לפי דובר צה"ל החיילים אמרו שמצאו על הפלסטינים גרזן וסכין. פלסטיני שהיה באירוע טען שהוא זה שהתקשר למנהלת תיאום וקישור כדי לבקש עזרה, וממילא לא היה עליו סכין. לטענת הפלסטינים הכו אותם, השתינו עליהם וכיבו עליהם סיגריות בוערות. הם שוחררו לבית חולים ולדבריהם נגנב מהם רכוש. צה"ל פתח בחקירת מצ"ח והדיח את מפקד הכוח[39].

פועלים מעזה שנכלאו במחנה ענתות לנו על מזרנים שהונחו על הרצפה במתקנים דמויי כלובים, הוחזקו במשך שעות ארוכות בשמש כשהם כפותים ועיניהם מכוסות, ללא מים וללא גישה לשירותים, וסבלו מאלימות ואיומים[40]. אחד העצורים, עובד ניקיון בן כ-60, שוחח עם כתב האינדפנדנט ותיאר יחס משפיל, כולל כיסוי עיניים ואזיקת ידיים ורגליים, וטען שהרשויות הישראליות כינו את כלל העצורים "חמאס" ו"מחבלים". לדבריו חלק מהעצירים הוכו, והרשויות סירבו לספק להם תרופות, מזון ומים[14]. זקי סלאמה, בנאי בן 55, סיפר כי לאחר מעצרו הוא הועבר לבית הסוהר עופר, וטען כי הוא ועצורים נוספים עברו עינויים במשך מספר ימים על מתקן דמוי כיסא חשמלי, במסגרת חקירה של כוחות הביטחון[41].

במהלך המלחמה, עצורים ואסירים השוהים בכלא מגידו העידו על מקרי אלימות והתעללות מצד סוהרים בכלא, הכוללים בעיטות, אגרופים, מכות לאזור האשכים והשפלות. חלקם העידו כי אסיר שהוכה מת מפצעיו. לפי עו"ד סאוסן זהר, שמייצגת כמה מהעצורים במגידו, "מדינת ישראל מפרה את ההתחייבויות לפי האמנה הבינלאומית האוסרת על עינויים ועל מתן יחס משפיל לעצורים ולאסירים"[42].

אסירים ועצורים בכלא גלבוע העידו כי סוהרים תוקפים אותם, משפילים אותם ומתעללים בהם. לדברי הכלואים שהותקפו, מתחילת המלחמה החלו סוהרים להכות אותם ולאיים עליהם באלימות אם לא ינשקו את דגל ישראל. הכלואים אינם קשורים לעצורי כוחות הנוח'בה, וכמה מהם טרם הורשעו. לפי עדויות, האירועים כללו אוכל לכלואים שזרקו על הרצפה ומעכו, הכאה של הכלואים במקלות מברזל ודרישה מהם ללכת על ארבע[43].

הארגון הפלסטיני "אדאמיר" ניתח סטטיסטיקה ועדויות, וקבע כי "רוב הילדים העצורים עברו צורה אחת או יותר של עינויים פיזיים ופסיכולוגיים"[44]. גם האגודה הבין-לאומית לזכויות הילד דיווחה על התעללות קשה בילדים במעצר בישראל[45].

לפי דו"ח של העמותה הישראלית "רופאים לזכויות אדם", ההתעללות באסירים פלסטינים במהלך מלחמת חרבות ברזל כללה השפלה מינית והטלת שתן[46].

נציגי האו"ם הביעו חשש מדיווחים על אלימות מינית נגד פלסטיניות ובכללן איומים באונס, הפשטות וחיפוש על ידי קציני צבא ישראלים, וצילומים משפילים. על פי הדיווחים, לפחות שתי עצירות פלסטיניות נאנסו[47]. מספר פלסטיניות העידו על האלימות המינית[48][49]. בתחילת מרץ 2024 סוכנות הידיעות AP דיווחה על עדויות של עצירות פלסטיניות שסיפרו על התעללות במעצר ישראלי, ועל תנאים גרועים[50].

לפי עדויות, שני גברים פלסטינים הותקפו מינית כאשר הושבו על מוטות או מקלות ברזל ונפגעו מכך, ונטען כי עצור נוסף מת לאחר שהוכנס מקל חשמלי לפי הטבעת שלו. צה"ל אישר כי חיילים ישראלים הודחו בעקבות שימוש בכוח מופרז, אך דחה טענות להתעללות שיטתית[51][52]. מוחמד ערב, עיתונאי פלסטיני שנעצר בבית החולים שיפא בעזה, סיפר כי שישה אסירים שונים במחנה שדה תימן נאנסו והותקפו מינית במקל מול שאר האסירים רק מפני שהפרו פקודות בתוך הכלא. אסיר אחר מעזה, ששוחרר ממחנה שדה תימן, סיפר כי ראה במו עיניו מקרים שבהם חיילים מאפשרים לכלבים לתקוף מינית אסירים[53].

נער בן 14 אשר טוען שהוחזק במחנה שדה תימן במשך 24 ימים, כשסביבו עצירים בוגרים, העיד כי חוקרים צבאיים הרביצו לו, בעטו בו וכיבו עליו סיגריות שוב ושוב. במהלך המעצר הוא לא הורשה להתקשר למשפחתו או לראות עורך דין, והוחזק אזוק וכשעיניו מכוסות. ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל אישר כי נראו "סימנים של כוויות וחבורות" על גופו[54].

ב-11 במאי פרסמה רשת CNN תחקיר על טענות להתעללות שיטתית בפלסטינים במחנה שדה תימן. על פי עדויות אנונימיות של עובדים ישראלים, רופאים נאלצו לכרות איברי עצורים עקב פציעות שנגרמו להם כתוצאה מהאיזוק הממושך. המתקן - שלא רחוק מרצועת עזה - מחולק לשני חלקים: מתחמים שבהם כ-70 עצורים פלסטינים מוחזקים תחת "ריסון פיזי קיצוני", ובית חולים שדה שבו עצורים פצועים קשורים למיטותיהם, לובשים חיתולים ואוכלים באמצעות קשיות. פלסטינים שהפרו את איסור הדיבור והתנועה מספר פעמים הוכו באגרסיביות, מה שהגיע עד לכדי שיניים ועצמות שבורות[55].

עאמר אבו הליל, פעיל חמאס מהעיירה דורא שישב בכלא קציעות עוד לפני טבח ה-7 באוקטובר, ואמור היה להשתחרר בנובמבר 2023, העיד כי לאחר פריצת המלחמה הסוהרים החלו לענות ולהתעלל באסירים. בין המקרים שתיאר היו תקיפות כלבים, התעללות מינית, הכאה באלות ומכות ובעיטות באשכים. במקרה אחד, סוהר תחב גזרים לפי הטבעת של אבו הליל ולאלה של עוד כמה אסירים. לדבריו, הוא התעלף מספר פעמים כתוצאה מהמכות שקיבל. הטענות אינן מוכרות לשב"ס, וייתכן שהן אינן נכונות, לפי דוברות שב"ס[56].

ב-29 ביולי הוושינגטון פוסט פרסם תחקיר לפיו קיימת "אלימות משתוללת, לפעמים קטלנית וקיפוח מצד רשויות הכלא הישראליות". התחקיר מצא עדויות לעינויים והרג שנתמכו על ידי נתיחות לאחר המוות[6]. באותו היום, המשטרה הצבאית עיכבה תשעה חיילי מילואים לחקירה בחשד להתעללות מינית במחבל פלסטיני שהיה עצור במחנה שדה תימן ואשר אושפז עם חבלות בישבנו בעקבות כך[57]. על פי הארץ, העצור סבל מקרע במעי, פציעה קשה בפי הטבעת ובריאות וצלעות שבורות[58].

ב-31 ביולי דו"ח של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם קבע כי העצירים הפלסטינים עברו צורות שונות של התעללות ועינויים, כולל עדויות לאלימות מינית נגד נשים וגברים, מכות חשמל, שחרור כלבים וכיבוי סיגריות על עצורים. לפי הדו"ח, אלפי עצירים פלסטינים מוחזקים על ידי ישראל באופן שרירותי, בתנאים מחפירים ורובם ללא אישום או משפט. בין העצירים יש נשים, ילדים, רופאים, עיתונאים, פעילי זכויות אדם, חולים ותושבים שנמלטו מהלחימה ברצועת עזה[59].

בתחילת אוגוסט 2024 ארגון "בצלם" פרסם עשרות עדויות של עצירים שנכלאו מאז פרוץ המלחמה, כאשר רובם שוחררו בסופו של דבר מבלי שהועמדו לדין[2]. הדו"ח הצביע על "מציאות של עינויים, פגיעות מיניות, אלימות, השפלה, הרעבה ומניעת טיפול רפואי הולם". הדו"ח כלל עדויות רבות המתארות פגיעות מיניות, ובהן הכאת איברי מין, שימוש באלות וכלי מתכת כדי להסב כאב באיברי המין, אחיזה באיברי מינם של האסירים, צילום אסירים עירומים, וביצוע חיפוש על גופם כשהם בעירום מלא. עדויות אחרות בדו"ח כוללות בין היתר תיאורי אלימות שהופעלה באמצעות גז פלפל, רימוני הלם, מקלות, אלות עץ וברזל, טייזר, מכות ואגרופים[2].

הרעבה

עריכה

לפי מוחמד ערב, עיתונאי פלסטיני שנעצר בבית החולים שיפא בעזה, תנאי הכליאה במחנה שדה תימן קשים ביותר. לדבריו, עיני העצורים מכוסות וידיהם קשורות מאחורי הגב, לכל עצור נותנים להתקלח פעם אחת בשבוע למשך דקה אחת בלבד, והתפריט במתקן כולל "קצת לבנה וחתיכת מלפפון או עגבנייה ליום"[53].

צמצום כמויות האוכל שניתנו לכלואים הפלסטינים ניכר בצילומים של אסירים לאחר שחרורם, אשר איבדו חלק ניכר ממשקל גופם. הישאם סאלח, בעדותו על תקופת מעצרו בכלא עופר, סיפר: "האוכל לא היה מבושל טוב, ולרוב הוא היה מקולקל – לדוגמה הביצים והיוגורט. פעם, כשאחד העצורים בתא לידנו ביקש שיחליפו את היוגורט כי התאריך שלו עבר, הענישו את כל האסירים בתא: שיסו בהם כלבים, היכו אותם באלות, גררו אותם לשירותים והרביצו להם שם. למחרת עדיין ראיתי את הדם שלהם על הרצפה"[2].

לפי האגודה לזכויות האזרח בישראל, השב"ס נוהג במדיניות של הרעבה כלפי האסירים והעצורים הפלסטינים. פלסטינים ששוחררו העידו על רעב קיצוני וקבוע ועל איכות אוכל ירודה מאוד[60].

ביוני 2024 פורסם כי נמסרו עשרות עדויות של אסירים וכלואים ביטחוניים שאינם קשורים לחמאס, על כך ששב"ס הפחית את כמות המזון שלהם באופן ניכר, עד כדי הרעבה, וכי הם השילו עשרות ק"ג ממשקלם. האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ בנושא זה. העדויות באו, בין היתר, מעצורים שטרם הועמדו לדין וגם מעצורים במעצר מנהלי. מקורות ביטחוניים טענו ששירות בתי הסוהר מסתיר מידע על כמות המזון הניתנת לאסירים ביטחוניים מאז החלה המלחמה. היועץ המשפטי של שב"ס אישר באפריל 2024, בכנס בו השתתף, את הצמצום במזון המסופק לאסירים הביטחוניים[61]. בדיון בבג"ץ העירו השופטים כי המדינה לא סיפקה חוות דעת רפואית לעצם האישור של הפחתת כמות המזון בבתי הסוהר, ולא הובהר מדוע מפרידים בין התפריט שמקבלים אסירים ביטחוניים לזה של אסירים פליליים[62].

מוות של עצורים

עריכה

ב-23 באוקטובר 2023 מת בבית הסוהר מגידו עומר דראגמה, פעיל חמאס בן 58 מטובאס. הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון ישראליים יחד עם בנו ב-9 באוקטובר, במעצר מנהלי לתקופה של שישה חודשים. ארגון חמאס טען כי דראג'מה מת כתוצאה מהתנקשות, לאחר שסבל מעינויים בבית הסוהר. מאות פלסטינים הפגינו בטובאס במחאה על מותו של דראג'מה[63][64].

עצור פלסטיני נוסף, ערפאת חמדאן, מת במעצר בבית הסוהר מגידו. חמדאן, שהיה חולה בסוכרת ומחלות לב, מת 48 שעות לאחר מעצרו[65].

עבד אל־רחמן מרעי, תושב הכפר קראוות בני חסאן, מת בבית הסוהר מגידו ב-13 בנובמבר. ת'איר אבו עסב, תושב קלקיליה, מת בבית הסוהר קציעות ב-18 בנובמבר[5].

ב-17 בנובמבר מת בבית הסוהר שקמה ד"ר איאד רנתיסי שהיה מנהל בית החולים לנשים במרכז הרפואי כמאל עדואן בבית לאהיא. הוא נעצר שישה ימים קודם ומת בעיצומה של חקירת שב"כ. במשך חצי שנה היה צו איסור פרסום על המקרה[66].

ב-18 בנונמבר 2023 מת בבית הסוהר קציעות תאיר אבו עסב, מחבל פת"ח בן 38 מאזור קלקיליה שבשנת 2005 נגזר עליו עונש מאסר בגין ניסיון רצח. על גופתו נמצאו סימני אלימות קשים, ודווח כי הסוהרים שהכו אותו חבשו קסדות בעת המעשה[67].

ב-19 באפריל 2024 מת בכלא עופר ד"ר עדנאן אלברש, שהיה מנהל מחלקת האורתופדיה בבית החולים שיפא בעזה, ונעצר בדצמבר 2023[68].

במאי פורסם כי חקירת מותם של שני עצירים מהרצועה מעלה כי חיילים הכו אותם בדרכם למתקן שדה תימן[69].

בחודש יוני פורסם בהארץ כי קרוב ל-48 עצורים תושבי רצועת עזה מתו מתחילת המלחמה. 36 מהם היו עצורים במחנה שדה תימן, שניים מתו בדרך אליו, שניים הועברו למחנה ענתות, עצור אחד בשטח הרצועה ואישה שהתקרבה לכוחות צה"ל באזור גדר הגבול. נמסר כי צה"ל מנהל חקירה פלילית נגד חיילים בנוגע למקרים אלה[3]. לפני כן טענו בצה"ל שחלקם סבלו מבעיות רפואיות לפני שנעצרו[4]. שניים מהעצורים שמתו בזמן מעצרם היו פועלים עזתים ששהו בישראל באישור ונעצרו עם פרוץ המלחמה[4]. חלק מהמתים נמצאו עם סימני אלימות[5][6].

מועדון האסיר הפלסטיני דיווח כי בבוקר ה-7 ביולי אותרו גופותיהם של שלושה עצירים פלסטינים ליד מעבר כרם שלום, כשהם אזוקים בידיהם. לפי הדיווח שלושת העצירים עבדו בחלוקת סיוע הומניטרי ברצועה, ושניים מהם היו אחים. דוד של אחד העצירים טען כי הם היו ללא בגדים, ועציר אחר סיפר שנמצאו ירויים. מדובר צה"ל מסרו כי המקרה לא מוכר[70]. כתב סוכנות הידיעות AP אישר שראה את אחת הגופות עם ידיים כבולות[71][72]. רויטרס פרסמה את שמות הפלסטינים שנהרגו[73] ותמונה של ידו האזוקה של אחד מהם[72].

ב-31 ביולי דו"ח של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם קבע כי לפחות 53 פלסטינים מתו במעצר ישראלי במהלך המלחמה[59].

בתחילת אוגוסט 2024 ארגון "בצלם" פרסם דו"ח בו מנה לפחות 60 מקרי מוות של כלואים פלסטינים מאז פרוץ המלחמה, ביניהם 48 עצורים תושבי עזה שמתו במתקני מעצר של הצבא ועוד 12 שמתו במשמורת שב"ס, חלקם בנסיבות המעלות "חשד כבד להתעללות ולמניעת טיפול רפואי מכוונים"[2].

אי-הודעה למשפחות

עריכה

משפחותיהם של שני פועלים מעזה שמתו בעת שהוחזקו במעצר בבסיסים צבאיים בישראל לא עודכנו בידי צה"ל[74].

ב-25 באוקטובר 2023 פנתה האגודה לזכויות האזרח בישראל לפרקליטות הצבאית ולפרקליט המדינה וביקשה לוודא שמשפחות העצורים יקבלו הודעה על מעצרם[דרוש מקור]. לדברי האגודה, ברור שיש בסיס משפטי למעצר של חשודים בטרור, אך עם זאת ישראל חייבת ליידע את קרובי משפחתם על כך, הן על פי החוק הישראלי והן על פי החוק הבין-לאומי[75].

ב-10 בדצמבר, הוושינגטון פוסט קבע כי זוהה דפוס פעולה שבו כוחות צה"ל עוצרים פלסטינים ברצועת עזה לתקופה ארוכה, מבלי שניתנה הודעה לבני משפחתם, וללא קשר עם בני המשפחה במשך תקופת המעצר[76].

בפברואר 2024 הגישו בני משפחה של 62 תושבי עזה שנעצרו במהלך המלחמה עתירה לבג"ץ וביקשו לקבל מידע על אודותיהם ועל המקום שבו הם מוחזקים. העתירה נדחתה על הסף בנימוקים טכניים, לפיהם העתירה כורכת מקרים שונים באופן שמקשה על בירורה[77].

לאחר מכן הגיש המוקד להגנת הפרט בקשות פרטניות למידע אודות העצורים. במאי 2024 הודיע נציג המדינה לבג"ץ כי היא עומדת בסירובה לחשוף לפני משפחות של עזתים שנעצרו במלחמה בחשד לטרור מידע אודותיהם, לרבות היכן הם מוחזקים בישראל. המדינה ציינה כי בני משפחתם של עצירים המוחזקים מעל ל-90 יום רשאים לשלוח דואר אלקטרוני כדי לנסות לתאם מפגש בין העציר לבין עורך דין, וכך יגלו באיזה מתקן מעצר הוא מוחזק. שופטי בג"ץ קיבלו עמדה זו והורו למחוק את העתירה[78].

צפיפות בבתי הכלא

עריכה

בדו"ח של הסניגוריה הציבורית מפברואר 2024 נמסר כי במתקני שירות בתי הסוהר מוחזקים 20,113 כלואים פליליים וביטחוניים, בהם כ-3,400 שנקלטו מאז פרוץ המלחמה. כמחצית מכלל האסירים מוחזקים בתנאי צפיפות קשים שאינם עומדים בתנאי הפעימה הראשונה של בג"ץ שטח המחיה, בשטח קטן מ-3 מטר רבוע לאדם. לאלפי אסירים אין מיטה לישון עליה והם נאלצים לישון על גבי מזרנים על הרצפה, בבתי הסוהר נמצאו תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע, בעיית מזיקים, תנאי אוורור בלתי נאותים, מחסור בציוד בסיסי לאסירים ומצוקת חדרי שירותים. באוקטובר 2023 אישרה הוועדה לביטחון לאומי לחרוג מתנאי הכליאה שקבע בג"ץ, בעקבות מצב החירום שהוכרז בעקבות המלחמה[79].

פעילות ארגוני זכויות האדם

עריכה

בדיווח של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם נטען כי העצורים אינם זוכים להליך משפטי הוגן כנדרש בחוק הבין-לאומי, וכן כי נמסרו להם עדויות על יחס משפיל, התעללות בעצורים וחשד לעינויים[80]. טענות דומות הועלו בדיווחים של אמנסטי אינטרנשיונל, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ועדאלה.

ארגוני זכויות האדם בישראל ניסו לפעול למען הפלסטינים שנעצרו. ב-22 באוקטובר עתרו לבג"ץ שישה ארגונים (המוקד להגנת הפרט, גישה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם-ישראל, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל) וביקשו להורות על חשיפת כל שמותיהם ומיקומם של תושבי עזה המוחזקים במתקני כליאה ישראליים, ועל שחרור כל אדם שעצור שלא כדין. כמו כן ביקשו העותרים לאפשר למשוחררים להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית עד שיוכלו לחזור לעזה[81]. כמו כן שלחו הארגונים מכתב לשר הביטחון יואב גלנט, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים רסאן עליאן, ובו קבלו על המעצרים, שלדבריהם בוצעו בלי סמכות בחוק, בלי עילת מעצר ובלי שפורסמו צווים בעניין[82].

האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה ב-23 באוקטובר לבג"ץ בבקשה לבטל את ההוראה המאפשרת לרשויות הישראליות לשכן עצירים ביטחוניים ופליליים על הרצפה בתנאי צפיפות בזמן מצב חירום. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי "אין דומה אומדן הפגיעה בזכויות אדם בעיתות מלחמה לאומדן במצבי שלום"[83].

עצורים בולטים

עריכה

מוהנד טאהא, סטנדאפיסט ואושיית רשת מהגליל התחתון, נעצר לאחר שפרסם באינסטגרם הצהרת סולידריות עם תושבי עזה. הוא שוחרר ממעצר לאחר יומיים, לאחר התערבות עורך דינו[84].

הזמרת דלאל אבו אמנה נעצרה ב-17 באוקטובר[85].

ב-24 באוקטובר נעצרה השחקנית מאיסה עבד אלהאדי, בחשד להסתה וגילויי שבח לחמאס ברשתות החברתיות ותמיכה בחטיפת ישראלים לעזה.

ב-6 בנובמבר נעצרה עהד תמימי לאחר שברשת טוויטר פורסם בחשבון הקרוי על שמה כי "תגידו שמה שהיטלר עשה היה בדיחה" ו"נשתה את דמכם"[86][87]. אביה נעצר שבוע לפני כן, והוא מוחזק במקום לא ידוע. ארגון הסופרים הבין-לאומי קרא לישראל למסור מידע על מקום הימצאה של תמימי ולשחרר אותה לאלתר[88][89].

הוועד להגנת עיתונאים דיווח כי 13 עיתונאים פלסטינים נעצרו החל מפרוץ המלחמה[90].

ב-9 בנובמבר נעצרו לחקירה מספר ערבים ישראלים ידועים, בהם מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל וחבר כנסת לשעבר ממפלגת חד"ש, חברי כנסת לשעבר ממפלגת בל"ד: חנין זועבי, סמי אבו שחאדה ומטאנס שחאדה ומנכ"ל המפלגה יוסף טאטור. הם הואשמו בתכנון מחאה בנצרת, ועל פי משטרת ישראל, הם "ניסו להסית ולהפר את הסדר הציבורי". פרקליט המדינה עמית איסמן מתח ביקורת על מעצרים אלו[27].

שחרור עצירים

עריכה

בתחילת נובמבר 2023 הוחזרו כ-3,200 פועלים לעזה[12].

במסגרת עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס שוחררו שמונה ערביות-ישראליות שהואשמו בהסתה או בהזדהות עם ארגון טרור[91].

ב-1 בפברואר 2024 דווח כי ישראל עצרה תושבת עזה בת 82 עם אלצהיימר במשך חודשיים כ"לוחמת בלתי חוקית", וכי היא שוחררה רק לאחר ערעור[92].

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי הפרק עדויות להתעללות בערך
  2. ^ 1 2 3 4 5   הגר שיזף, עשרות פלסטינים העידו על אלימות קשה, פגיעות מיניות ומקרי מוות בבתי הכלא הישראליים, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2024
  3. ^ 1 2 3 4   יניב קובוביץ ובר פלג, צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים, באתר הארץ, 3 ביוני 2024
  4. ^ 1 2 3 4   הגר שיזף, 27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
  5. ^ 1 2 3   הגר שיזף, שישה פלסטינים מתו בכלא מפרוץ המלחמה, לפחות שניים נמצאו עם סימני אלימות, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2023
  6. ^ 1 2 3 Loveday Morris, Sufian Taha, Palestinians recount deadly abuse in Israeli prisons: ‘It is Guantánamo’, The Washington Post, ‏29 ביולי 2024
  7. ^ 1 2 ניר חסון, הגר שיזף, בישראל כלואים 6,704 פלסטינים, 2,070 מהם עצורים מנהלית ו-1,512 נכלאו בחודש שעבר, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2023
  8. ^ חגי אטקס, ופאק עדנאן, תעסוקת עובדים עזתים בישראל – תוצאות סקר ראשון ומשמעויות להסדרת התעסוקה, מבט על, גיליון 1626, 1 באוגוסט 2022, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  9. ^ ‘It’s like another planet’: crossing the frontier from Gaza to work in Israel, באתר הגארדיאן, ‏1 בינואר 2023 (באנגלית)
  10. ^ Thousands of Palestinian Workers Have Gone Missing in Israel, באתר jacobin.com, ‏29 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  11. ^ עתירה לבג"ץ: שחררו אלפי פועלים מעזה שמוחזקים בישראל כקלפי מיקוח, באתר "פוסטה", ‏24 באוקטובר 2023
  12. ^ 1 2 אלישע בן קימון, עינב חלבי, אחרי כמעט חודש: אלפי פועלים עזתים שנעצרו אחרי 7 באוקטובר שוחררו לרצועה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2023
  13. ^ Israel deports thousands of stranded Palestinian workers back to Gaza, באתר the Guardian, ‏3 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  14. ^ 1 2 3 Thousands of Gazans missing in Israel as workers ‘rounded up and blindfolded’, באתר אינדפנדנט, ‏23 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  15. ^ Israel/OPT: Horrifying cases of torture and degrading treatment of Palestinian detainees amid spike in arbitrary arrests, באתר אמנסטי אינטרנשיונל, ‏8 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  16. ^ אור הלר, פעילות יחידה 504 של אמ"ן נחשפת: מעל 300 מחבלי חמאס נעצרו בעזה, באתר חדשות 13, 20 בנובמבר 2023
  17. ^   הגר שיזף, מאות עזתים שנעצרו במלחמה כלואים בדרום עם כיסוי עיניים ואזוקים רוב היום, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2023
  18. ^ חנן גרינווד, מתחילת המלחמה: 800 מבוקשים נעצרו ברחבי יהודה ושומרון - ובהם 500 פעילי חמאס, באתר ישראל היום, ‏23/10/2023
  19. ^ Israel and the Occupied Territories: Rising violence in the West Bank may have irreversible consequences for communities, באתר הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ‏31 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  20. ^ Israel Steps Up Arrests in the West Bank in Wake of Hamas Attacks, באתר וול סטריט ג'ורנל, ‏5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  21. ^ Ahed Tamimi: Palestinian activist detained in West Bank crackdown, באתר France 24, ‏6 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  22. ^ Mass arrests of Palestinians in occupied West Bank, באתר אל-ג'זירה, ‏17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  23. ^ Thousands of Gaza workers go ‘missing’ in Israel amid wartime mass arrests, באתר אל-ג'זירה, ‏28 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  24. ^ Since start of war, more than 1,700 Palestinians in the West Bank have disappeared into Israeli custody, officials say, באתר The Globe and Mail, ‏31 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  25. ^ Ahed Tamimi: Israeli forces arrest Palestinian activist in West Bank, באתר BBC, ‏6 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  26. ^ The family of a Palestinian activist jailed for incitement says young woman's account was hacked, באתר Associated Press, ‏8 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  27. ^ 1 2   גידי וייץ, פרקליט המדינה למשטרה: עצרתם מתנגדים לממשלה ללא הצדקה, תוך פגיעה בשלטון החוק, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
  28. ^ אלון חכמון, ‏לאחר שתמכו בטבח חמאס: מספר ערבים ישראלים נעצרו, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  29. ^ קובי רוזן, ‏המשטרה לכדה ערבי ישראלי, שארגן והשתתף בתהלוכות חמאס, באתר כיכר השבת, 19 בנובמבר 2023
  30. ^ אלון חכמון, ‏פרסם דברי שבח בחמאס והוראות הכנה לחומר נפץ: צעיר מהיישוב נחף נעצר, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
  31. ^ ‘The reaction is extreme’: Palestinians fear arrest if they voice sympathy for Gaza civilians, באתר CNN, ‏5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  32. ^   הילו גלזר ואיתי משיח, מעצרי שווא, פיטורים בנימוקים הזויים: כך נראית הרדיפה של ערביי ישראל, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2023
  33. ^   שילה פריד, ‏לא רק חמאס: נעצרו שלושה ערבים-ישראלים שהביעו תמיכה בדאעש, בעיתון מקור ראשון, 31 באוקטובר 2023
  34. ^ One month of Israel’s war: What’s happening to Palestinians outside Gaza?, באתר אל-ג'זירה, ‏7 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  35. ^ Israel aumenta el cerco a su minoría árabe, באתר אל פאיס, ‏11 בנובמבר 2023 (בספרדית)
  36. ^   הגר שיזף וניר חסון, מכות, קללות ו"יאללה בית"ר": עלייה בתיעוד התעללות בפלסטינים בידי חיילים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2023
  37. ^ Videos appear to show Israeli soldiers abusing bound and blindfolded Palestinian detainees, NBC News, ‏2023-11-02 (באנגלית)
  38. ^ IDF soldiers film themselves abusing, humiliating West Bank Palestinians, באתר טיימס אוף ישראל, ‏1 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  39. ^   הגר שיזף, סיגריות בוערות, מכות רצח וניסיון תקיפה מינית: מתנחלים וחיילים התעללו בפלסטינים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
  40. ^   הגר שיזף, שני פועלים מעזה מתו בזמן שהוחזקו במתקנים בגדה, צה"ל לא פתח בחקירה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2023
  41. ^ Ruwaida Amer, ‘Tortured, arrested and insulted’, say workers returned to Gaza by Israel, Al Jazeera (באנגלית)
  42. ^   יהושע בריינר, עצורים בכלא מגידו מעידים על אלימות והתעללות קשה מצד סוהרים, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2023
  43. ^   יהושע בריינר, אסירים בכלא גלבוע: מ–7 באוקטובר דורשים מאיתנו לנשק את הדגל, מי שמסרב מוכה, באתר הארץ, 2 בינואר 2024
  44. ^ Palestinian children speak of ordeals inside Israeli prisons, Al Jazeera, ‏5 באפריל 2024
  45. ^ Palestinian child detained without charge attacked by Israeli military dog, Defense for Children Palestine, ‏10 בינואר 2024
  46. ^ Cruel and systematic violations of Palestinian rights in Israeli prisons: Report, Al Jazeera (באנגלית)
  47. ^ Israel/oPt: UN experts appalled by reported human rights violations against Palestinian women and girls, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, ‏19 בפברואר 2024
  48. ^ עימאד אבו הוואש, "היה כבר עדיף שיירו בנו": פלסטינים מעידים על התעללות בכלא, באתר "שיחה מקומית", 11 בדצמבר 2023
  49. ^ Field executions, torture, and threats of rape: In Gaza, Israel’s army replicates the crimes committed by Zionist gangs in 1948, Euro-Med Human Rights Monitor, ‏10 בדצמבר 2023 (באנגלית אמריקאית)
  50. ^ Julia Frankel, ‘They wanted to humiliate us.’ Palestinian women detained by Israel allege abuse in Israeli custody, AP News, ‏2 במרץ 2024
  51. ^ Kingsley, Patrick; Shbair, Bilal (2024-06-06). "Inside the Base Where Israel Has Detained Thousands of Gazans". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-07-03.
  52. ^   ניו יורק טיימס, מוזיקה רועשת ועדויות על התעללות בחקירות: ביקור במתקן המעצר בשדה תימן, באתר הארץ, 6 ביוני 2024
  53. ^ 1 2 בכר זועבי, "מחריד יותר מגואנטנמו": עדויות מביקור בשדה תימן, באתר "שיחה מקומית", 25 ביוני 2024
  54. ^ Israel must end mass incommunicado detention and torture of Palestinians from Gaza, Amnesty International, ‏18 ביולי 2024 (באנגלית)
  55. ^ Tamara Qiblawi, Israeli whistleblowers detail horror of shadowy detention facility for Palestinians, CNN, ‏2024-05-10 (באנגלית)
  56. ^   גדעון לוי, עציר מינהלי ששוחרר מקציעות מתאר שגרה: מכות, עינויים, התעללות מינית, באתר הארץ, 26 באפריל 2024
  57. ^ כתבי ynet, פשיטה בשדה תימן: עוכבו 9 חיילי מילואים שחשודים בהתעללות מינית במחבל, באתר ynet, 29 ביולי 2024
  58. ^   הגר שיזף, בר פלג ורן שמעוני, רופא בשדה תימן שראה את העצור העזתי: "לא האמנתי שסוהר ישראלי יעשה דבר כזה", באתר הארץ, 30 ביולי 2024
  59. ^ 1 2 UN report: Palestinian detainees held arbitrarily and secretly, subjected to torture and mistreatment, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, ‏31 ביולי 2024
  60. ^ לחדול ממדיניות ההרעבה של אסירים ביטחוניים, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, ‏2024-04-04
  61. ^   יהושע בריינר, מקורות: שב"ס הפחית את המזון לאסירים ביטחוניים ומסתיר את הנתונים על כך, באתר הארץ, 26 ביוני 2024
  62. ^   יהושע בריינר, ביקורת בבג"ץ על הפחתת המזון לאסירים ביטחוניים: "התנהלות לא מקובלת", באתר הארץ, 26 ביוני 2024
  63. ^ מת בכיר חמאס בגדה שהיה כלוא בישראל, הארגון האשים: "הוא נרצח", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
  64. ^ עינב חלבי, חמאס מאשים את ישראל ב"התנקשות" בבכיר הארגון בכלא, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
  65. ^   כתבי "הארץ", היום ה-18 ללחימה - ליפשיץ מסרה מידע על חטופים שראתה בשבי; הפסקות חשמל בגולן בשל פגיעת רקטה מסוריה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
  66. ^   הגר שיזף, ג'וש בריינר וג'קי חורי, רופא פלסטיני בכיר שנעצר בנובמבר בעזה מת כעבור שבוע במתקן חקירה של שב"כ, באתר הארץ, 18 ביוני 2024
  67. ^   יהושע בריינר והגר שיזף, 19 סוהרים חשודים שהכו אסיר ביטחוני שמת בכלא קציעות, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2023
  68. ^   ג'קי חורי ובר פלג, רופא בכיר מעזה מת במעצר בישראל, ושום גורם רשמי אינו מוכן להסביר איך, באתר הארץ, 12 במאי 2024
  69. ^   בר פלג, חקירת מותם של שני עצירים מהרצועה מעלה כי חיילים הכו אותם בדרכם למתקן שדה תימן, באתר הארץ, 28 במאי 2024
  70. ^   בר פלג וג'קי חורי, הפרקליטות הצבאית צפויה להעמיד לדין חייל מילואים שהיכה פלסטינים בשדה תימן, באתר הארץ, 8 ביולי 2024
  71. ^ Israeli protesters block highways, call for cease-fire to return hostages 9 months into war in Gaza, AP News, ‏2024-07-07 (באנגלית)
  72. ^ 1 2 Associated Press, Israeli protesters block highways, call for cease-fire to return hostages 9 months into war in Gaza, New York Post, ‏7 ביולי 2024
  73. ^ Hatem Khaled, Three Gazans found dead after release from Israeli custody, relative and witness say, ‏9 ביולי 2024
  74. ^   הגר שיזף, הרשויות בישראל לא עדכנו את קרובי הפועלים מהרצועה שמתו במעצר, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2023
  75. ^ חובת הודעה על מעצר של מחבלים מעזה שמוחזקים בישראל, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, ‏25 באוקטובר 2023
  76. ^ Miriam Berger, Hajar Harb, Israel is detaining civilians in Gaza. Many have disappeared, families say., The Washington Post, ‏10 בדצמבר 2023
  77. ^   חן מענית, בג"ץ דחה על הסף עתירה שהגישו משפחות של עצורים עזתים, שדרשו שיראו עורך דין, באתר הארץ, 18 בפברואר 2024
  78. ^   חן מענית, המדינה למשפחות עזתים שנעצרו ואיש אינו יודע היכן הם: שלחו מייל, באתר הארץ, 2 במאי 2024
  79. ^   חן מענית, הסנגוריה הציבורית: קרוב למחצית מהעצורים והאסירים מוחזקים בצפיפות קשה מאז המלחמה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2024
  80. ^ Israel-Palestine crisis: ‘It’s the innocent civilians who are losing’, באתר משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, ‏3 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  81. ^ אמוץ שפירא, מאות עזתים בעתירה לבג"ץ: שחררו אותנו לגדה המערבית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בנובמבר 2023
  82. ^ הגר שיזף, ישראל כולאת במתקן בגדה מאות פועלים מעזה אחרי שביטלה את ההיתרים שלהם, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2023
  83. ^ תומר גנון, בג"ץ: "בעת מלחמה ניתן לשכן עצורים ואסירים ביטחוניים על הרצפה ובצפיפות", באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2023
  84. ^ הילו גלזר, מעצרי שווא, פיטורים בנימוקים הזויים: כך נראית הרדיפה של ערביי ישראל, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2023
  85. ^ יואב איתיאל, אלי אשכנזי‏, בגלל פוסט תמיכה בעזה: נעצרה הזמרת והמשפיענית דלאל אבו אמנה, באתר וואלה‏, 17 באוקטובר 2023
  86. ^ עינב חלבי, אלישע בן קימון, "תגידו שמה שהיטלר עשה היה בדיחה": תמימי נעצרה בעקבות פוסט מסית בשמה, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
  87. ^ שמחה רז, ‏צפו: דוברות שב"ס חושפת את השקר של עהד תמימי, באתר "סרוגים", 30 בנובמבר 2023
  88. ^ צה"ל עצר את עהד תמימי, שהורשעה בעבר בתקיפת חיילי צה"ל, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
  89. ^ OPT/Israel: Palestinian writer and activist Ahed Tamimi detained amid surge in arbitrary arrests by Israeli forces, באתר ארגון הסופרים הבין-לאומי, ‏9 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  90. ^ Attacks, arrests, threats, censorship: The high risks of reporting the Israel-Gaza war, באתר "Committee to Protect Journalists", ‏16 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  91. ^ חן מענית, ג'קי חורי, המדינה שחררה ישראליות בעסקה עם חמאס בלי שנקבע מתווה להמשך ההליכים נגדן, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
  92. ^   עמירה הס, "לוחמת בלתי חוקית" מעזה, בת 82 עם אלצהיימר, נכלאה בישראל במשך כחודשיים, באתר הארץ, 1 בפברואר 2024
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=מעצרי_פלסטינים_וערביי_ישראל_במהלך_מלחמת_חרבות_ברזל&oldid=39364651"