מקור חסידה

מקור חסידה
	בתמונה: מקור חסידה גזור Erodium cicutarium
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	גרנאים
משפחה:	גרניים
סוג:	מקור-חסידה
שם מדעי
	Erodium; ‏אייטון, 1789

המונח "מקור החסידה" מפנה לכאן. לערך העוסק בפארק ומרכז צפרות בכפר רופין, ראו מקור החסידה (מרכז צפרות).

מַקּוֹר-חֲסִידָה (שם מדעי: .Erodium L'Hér) הוא סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים או רב-שנתיים במשפחת הגרניים^[1]^[2]. הסוג כולל כ-121 מינים, מהם 18 גדלים בר בישראל^[3]. מיני מקור-חסידה וגרניון שייכים לאותה משפחה ונראים דומים במבט ראשון. להבחנה ביניהם, ראו בפרק הבא.

מקור-חסידה נפוץ ברחבי העולם מאירואסיה ועד צ'אד באפריקה, וכן בצפון אמריקה ובדרומה, ואף באוסטרליה. הסוג מתאפיין בתפוצה גאוגרפית רחבה ומגוונת, הכוללת אזורי אקלים בעיקר ממוזגים וסובטרופיים באירואסיה לצד אזורים טרופיים, ויבשים בצפון ודרום אמריקה. בנוסף, הסוג התפשט גם לאזורים בעלי אקלים קר וארקטי, כגון אלסקה, גרינלנד ולפלנד.

מיני מקור-חסידה משתייכים לצמחים בעלי שחלה עילית, בעלי עטיף כפול, מפורדי עלי גביע ועלי כותרת ועלי גביע ומספר אברי הפרח שלו בכפולה של 5, כולל אבקנים ועמודי שחלה, והפרי בעל מקור. הפרי נפרד בהבשלתו ל-5 פרודות בעלות מקור. במרבית המינים בישראל המקור של הפרודה נושא זיפים פשוטים ואינו עשוי בצורת נוצה, ב-4 מינים מדבריים עשוי המקור כנוצה בעלת שערות משי רכות וצפופות, ואלה הם: מקור-חסידה שעיר, מקור-חסידה קירח, מקור-חסידה מעוצה ומקור-חסידה מלבין.

האבחנה בין מקור-חסידה לגרניון

פרודה של מקור-חסידה

מיני מקור-חסידה דומים למיני הגרניון, אך יש להם כמה מאפיינים שמבדילים ביניהם: במקור-חסידה העורקים בטרף מסודרים בצורה מנוצה, בעוד שבגרניון העירוק דמוי כף יד. בשני הסוגים יש 10 אבקנים, אך בגרניון כל האבקנים פוריים ונושאי מאבקים, בעוד שבמקור-חסידה רק 5 מתוך 10 האבקנים נושאי מאבקים. בשני המינים מקור הפרודות בהבשלה הוא מפותל, אולם בגרניון הוא מפותל בצורת סליל של שעון, כלומר הוא נגלל כלפי מעלה, ואילו במקור חסידה הוא מפותל כבורג, כלומר מקור הפרודות מתפתל ונגלל.

מקור השם

מקור החסידה הצומח בפירנאים Erodium glandulosum

שמו העברי והלועזי של הסוג ניתן לסוג זה בגלל הדמיון בין הפרי המוארך של הצמח למקור של חסידה. השם המדעי Erodium נגזר מהמילה היוונית "ερωδιός (Erodios)", שפירושה "חסידה".

השם "מקור החסידה" ניתן במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 428) משנת 1930 על פי השמות הלועזיים^[4]. השם "מחט הרועים" אף הוא הומלץ באותו במילון בהערה 412 על פי השם הערבי והגרמני. לבסוף השם "מקור החסידה" אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 348^[5].השם הסופי הוא "מקור-חסידה", עם מקף וללא ה' הידיעה, בהתאם להחלטת האקדמיה ללשון מיום 12 באפריל 1965.

לעוף חסידה יש שם נרדף נוסף ביוונית: πελαργός (Pelargos), וממנו נגזר השם המדעי של הסוג פלרגון (Pelargonium).

לעיון נוסף אודות שם משפחת הגרניים, ראו בערך גרניים.

מורפולוגיה

מקור-חסידה הוא צמח עשבוני חד-שנתיים, דו-שנתיים או רב-שנתיים^[2]^[6].

הלוואים קיימים. הפטוטרת ארוכה.

העלים מסורגים או נגדיים, פשוטים, משוננים, מאונים או מנוצים. אורך הטרף עולה על רוחבו, והוא בעל עירוק מנוצה, כלומר, מעורק מרכזי מסתעפים לאורכו עורקים צדדיים דקים (בשונה מגרניון שהעלים שלו בעלי עירוק דמוי כף יד, כלומר העורקים בגודל דומה מסתעפים מנקודה אחת אל האונות העיקריות של העלה)^[7].

התפרחות דמויות סוכך בעלות עוקץ ניכר וחפים.

הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, נכונים או מעט בלתי נכונים (עלי הכותרת אינם שווים זה לזה באורכם)^[6]. עלי העטיף והאבקנים עולים ישר ממצעית הפרח. איברי הפרח בכפולה של 5. עלי הגביע אינם נושרים לאחר הפריחה ואילו עלי הכותרת נושרים לאחר הפריחה.

הגביע בעל 5 עלים שווים ומפורדים (ניתן לתלוש את העלים אחד אחד) ומשתייר.

הכותרת מורכבת מחמישה עלי כותרת מפורדים, המסודרים לסירוגין עם חמשת הצופנים, ונושרים לאחר הפריחה.

האבקנים הנושאים מאבקים הם חמישה, בשונה מהגרניון שבו עשרה אבקנים נושאי מאבקים, ובנוסף ישנם חמישה אבקנים עקרים שאינם נושאים מאבקים. המאבקים בני שתי לשכות, המשחררות את האבקה דרך חריץ אורך.

השחלה עילית, בת 5 עלי שחלה מאוחים לעמוד (ציר) מרכזי ויוצרים עמוד מרכזי בהמשכה של מצעית הפרח. עמודי השחלה 5, מפורדים פחות או יותר. הצלקות מגובששות.

הפרי הוא מפרדת בעלת מקור שאורכו גדול מגוף הפרי, ובעל גביע משתייר. בהבשלתו, הפרי נפרד ל-5 פרודות בעלות מקור, הניתקות מהעמוד המרכזי, שהוא המשכה של מצעית הפרח. הפרודה היא יחידת התפוצה.

חלקו העליון בעל שערות משי רכות וצפופות הערוכות כעין הנוצה (מנוצה) או נושא זיפים פשוטים, ארוכים, בודדים והדוקים.

מתחת למקור, בראש הפרודה יש 2 גומות, אחת בכל צד (לפעמים הגומות חסרות למשל במקור-חסידה רומאי ומקור חסידה גזור) ומתחת כל אחת עוברים לרוחבה חריצים או קמטים שמספרם לא עולה על שלוש (לפעמים הפרודה מחוסרת חריצים). החריצים הם חריצי רוחב שמקבילים זה לזה.

הפרודות אינן נפתחות והן בעלות אחד או שני זרעים ולכל אחת מהפרודות מקור ארוך משלה. מקור הפרודות מפותל וגלול בדמות בורג בעת ההבשלה בשונה מגרניון שמקור הפרודות שלו נגלל כלפי מעלה בהבשלה בצורת סליל של שעון. לעת ההבשלה חלקו התחתון של המקור הארוך מתפתל (משתזר) בצורת בורג.

מיני מקור-חסידה הגדלים בישראל

מקור-חסידה ארוך

מקור חסידה ארוך (Erodium ciconium), ליד בארי

מקור-חסידה ארוך (Erodium ciconium) - צמח חד-שנתי בעל "מקור" ארוך המעניק לו את שמו. גדל על הכרמל, ברמות מנשה, לאורך מישור החוף וכן בערוצי נחלים ועל קרקעות חוליות בצפון הנגב ובמדבר יהודה, פורח בחודשים מרץ עד מאי ופרחיו גדולים ותכולים.^[8]

מקור-חסידה גדול

מקור-חסידה גדול (Erodium gruinum) מתייחד בפרחיו הגדולים בעלי הגוון התכול, המייחדים אותו ממינים אחרים של מקור-חסידה שצבעם, כאמור, על פי רוב ורוד. הצמח חד שנתי, גובהו בסביבות 20 ס"מ, והוא לרוב שרוע על הקרקע. גודל הפרחים הוא כ-20–24 מ"מ והם משנים את כיוון פריחתם במשך היום אל עבר השמש. הצמח פורח בחודשים פברואר - אפריל. הפרי דמוי המקור גדול מאוד ביחס למינים האחרים, כ-11 ס"מ אורכו. מקור-חסידה גדול נפוץ ברחבי החבל הים תיכוני בשדות פתוחים ובמקומות עזובים.

מקור-חסידה גזור

מקור-חסידה גזור, תקריב פרח ואבקנים

מקור-חסידה גזור (Erodium cicutarium) - ראו ערך מורחב - ניתן לזהות מין זה בעליו הגזורים (שסועים עד לעורק הראשי בעלה) והמחולקים לאונות רבות וצרות. המין נפוץ מאוד בחבל הים תיכוני, בצידי דרכים ומקומות עזובים. פורח בחודשים פברואר עד מאי.

מקור-חסידה חלמיתי

מַקּוֹר-חֲסִידָה חֶלְמִיתִי (Erodium malacoides) - ראו ערך מורחב. ניתן לזהות מין זה בעליו הפשוטים (בלתי גזורים) שדומים לעלי חלמית.

מקור-חסידה חלק

מקור-חסידה חלק (Erodium alnifolium) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר, נחשב כאפיזודי. הוא זוהה בפריחה בוודאות רק ב-2018. אורך הפרודה 4 מ״מ, אורך המקור 2 עד 3 ס״מ. קצה עלה הגביע מעוגל ובעל קבוצה של זיפים ארוכים. אורך הפרח עד 6 מ״מ. מדובר באוכלוסייה בת כמאה פרטים בגבעה חולית קטנה בשרון. גדל בקרקעות חוליות. פריחתו מסוף פברואר ועד תחילת מאי^[9]^[7].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מקור-חסידה יפה

מקור-חסידה יפה (Erodium botrys) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר. קוטר הפרח 2-1.5 ס"מ. צבע הכותרת סגול-ארגמן.

מקור-חסידה מדברי

מקור-חסידה מדברי (Erodium touchyanum) - המין חד שנתי, נמוך יחסית, כ- 5-9 ס"מ מעל האדמה. גבעוליו שרועים על הקרקע או גדלים באלכסון. מין זה מתאפיין בשערות בלוטיות הגורמות לחול להדבק אליו. הצמח מכוסה גם בשערות פשוטות; עליו גזורים. פרחיו בקוטר 6–10 מ"מ והוא פורח בחודשים ינואר - אמצע אפריל. בשל דמיון רב מאוד בינו, הגדל במדבר, לבין מקור-חסידה גזור הגדל בצפון ישראל, יש הרואים בהם שני תת-מינים של מין אחד.

מקור-חסידה מלבין

מקור-חסידה מלבין (Erodium oxyrhinchum subsp. bryoniifolium) - גדל במקומות יבשים ביותר בנגב. שמו נובע מהגוון של עליו. פרחיו פורחים לשעות בודדות החל מהבוקר. לרוב הצמח חד שנתי, אולם ישנם מקרים של פרטים רב שנתיים, הדבר תלוי בשכיחות המשקעים באזור.

מקור-חסידה מעוצה

מקור-חסידה מעוצה (Erodium arborescens) הוא בן שיח בעל שורשי-אגירה עבים, מין דומה מאוד למקור-חסידה שעיר, אולם השוני נמצא בעליו השלמים וחסרי האונות. בנוסף עליו חסרי שערות. פורח מסוף פברואר ועד תחילת אפריל. גדל באזורי מדבר קיצוניים ובאזורי סלע גיר.

מקור-חסידה מפוצל

מקור-חסידה מפוצל תת-מין מאובק

מקור-חסידה מפוצל (Erodium laciniatum) הוא צמח חד שנתי, והוא לרוב שרוע על הקרקע. שמו נובע מעליו המפוצלים לאונות גדולות. עם זאת ישנן קבוצות שבהן העלים שלמים כמעט. ניתן לזהותו בבירור לפי עלי לוואי גדולים המצויים בבסיסו של כל עלה, וכן עלי לוואי מצויים במפרקי הגבעול. פרחיו הסגולים פורחים בבוקר ונושרים בצהריים. מקור-חסידה מפוצל הוא המין הנפוץ ביותר בנגב ובמישור החוף.

מקור-חסידה מצוי

עלה מנוצה של מקור חסידה מצוי בקריית השרון, נתניה

מקור-חסידה מצוי (Erodium moschatum) הוא צמח חד-שנתי, ולעיתים דו-שנתי, ממשפחת הגרניים^[10]^[11]. גובהו נע בין 10 עד 50 ס"מ, והוא מכוסה בכל חלקיו שערות לבנות ובחלקו העליון גם שערות בלוטיות^[12]. הצמח שכיח מאוד הן בבתי גידול טבעיים, כגון בתה ושדות, והן בבתי גידול מופרעים, כגון צידי דרכים, גינות ומעזבות, בכל אזורי ישראל, למעט המדבר^[13]. מין זה מאופיין בשערות דלילות ולבנות (אינו צמיר) ובעלים מנוצים (אך לא מנוצים פעמיים), עם עלעלים משוננים או שסועים. תקופת הפריחה העיקרית נמשכת מסוף ינואר ועד סוף אפריל. עם זאת, ניתן למצוא פרטים בודדים פורחים כבר בסוף נובמבר, ואף פירות ירוקים בתחילת דצמבר. ראו ערך מורחב.

מקור-חסידה מצרי

מקור-חסידה מצרי (Erodium neuradifolium) - צמח עשבוני מדברי חד-שנתי. ראו ערך מורחב.

מקור חסידה נגבי

מקור חסידה נגבי (Erodium guttatum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי נדיר הגדל בירדן.

מקור-חסידה קירח

מקור-חסידה קירח (Erodium glaucophyllum) הוא צמח רב-שנתי לא מצוי, קירח א או מקריח. השורשים מעובים.

מקור-חסידה קצר-פרי

מקור-חסידה קצר-פרי (Erodium brachycarpum) הוא צמח חד-שנתי שעיר גדל בישראל ברום 1000-700 מ’ ברמת הגולן, מיער אודם (שמידע ומזר, 2016) ודרומה עד אזור גבעת-אורחה, וברמת דלתון במזרח הגליל העליון. תפוצתו העולמית מתפרשת סביב אגן הים-התיכון, במרוקו, אלג’יר, טוניסיה, האיים הקנריים, ספרד, צרפת וטורקיה. הוא מופיע כמין גר בארה”ב, באוסטרליה ובמקומות נוספים. צמח חד-שנתי שעיר, בעל גבעולים זקופים או אלכסוניים בעלי שעירות זיפנית לבנה, שגובהם 25-10 (40) ס”מ.

מקור-חסידה רומאי

מקור-חסידה רומאי (Erodium acaule) הוא צמח עשבוני רב-שנתי נדיר.

מקור-חסידה שעיר

מקור-חסידה שעיר (Erodium crassifolium) הוא פרחיו של מין זה גדלים קרוב לקרקע, עליו מחולקים לאונות עמוקות ולרוב הם מכוסים שערות צפופות. הפרחים בצבע לילך ומרכזם סגול כהה. הפרח פורח לאורך שעות האור. הוא נפוץ באזורי המדבר ובעיקר במדרונות. ניתן לראות את הקבוצות הגדלות בצפון מדבר יהודה אשר חסרות שערות על העלים כזן מיוחד.

מקור-חסידה תל אביבי

מקור-חסידה תל אביבי (Erodium telavivense) הוא מין חד-שנתי אנדמי בארץ ישראל, הוא קרוב מאוד בתכונותיו למקור-חסידה גדול, אך נבדל ממנו בכיסוי של שערות בלוטיות על גביו. ניתן למצאו באזור מישור החוף.

מקור-חסידה תמים-עלים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מקור-חסידה תמים-עלים (Erodium subintegrifolium) הוא מין אנדמי של מקור-חסידה מפוצל הקיים רק במישור החוף, ונפוץ באזור של סלעי כורכר.

תמונות

מקור-חסידה גזור -העלה גזור-מנוצה פעמיים
מקור-חסידה גזור
פרי של מקור-חסידה גזור
העלים של מקור-חסידה חלמיתי
פרחים ועלה של מקור חסידה חלמיתי

קישורים חיצוניים

מקור חסידה, באתר ITIS (באנגלית)
מקור חסידה, באתר NCBI (באנגלית)
מקור חסידה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
מקור חסידה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
מקור חסידה, באתר Tropicos (באנגלית)
מקור חסידה, באתר GBIF (באנגלית)
מקור חסידה, באתר IPNI (באנגלית)
מקור חסידה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Erodium L'Hér, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ¹ ² Erodium L'Hér, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-2023
^ מקור-חסידה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ מילון ילקוט הצמחים, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1930
^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1946
^ ¹ ² מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-276
^ ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, תל אביב: כנה, 1998, עמ' 381-389
^ מקור חסידה ארוך, באתר "צמחיית ישראל וסביבתה"
^ מקור-חסידה חלק, באתר צמחיית ישראל ברשת
^ Erodium moschatum (L.) L'Hér., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Erodium moschatum (Burm.f.) L'Hér., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024
^ Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1966, עמ' 236
^ מקור-חסידה מצוי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[1] Erodium L'Hér, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:0-2] ¹ ² Erodium L'Hér, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-2023

[3] מקור-חסידה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[4] מילון ילקוט הצמחים, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1930

[:02-5] צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1946

[:1-6] ¹ ² מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-276

[:2-7] ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, תל אביב: כנה, 1998, עמ' 381-389

[8] מקור חסידה ארוך, באתר "צמחיית ישראל וסביבתה"

[9] מקור-חסידה חלק, באתר צמחיית ישראל ברשת

[10] Erodium moschatum (L.) L'Hér., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[11] Erodium moschatum (Burm.f.) L'Hér., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024

[:03-12] Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1966, עמ' 236

[13] מקור-חסידה מצוי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקור חסידה
טקסונומיה בוויקימינים: Erodium