מרדכי שרון

מרדכי שרון
	מרדכי שרון, 1952
	מרדכי שרון, 1952
לידה	22 במאי 1926; הרצליה, פלשתינה (א"י)
נהרג	19 בפברואר 2017 (בגיל 90)
מקום קבורה	בית העלמין הישן בהרצליה
מדינה	ישראל
כינוי	מוראד, זוהייר, אבו ריאד
השתייכות	שירות הביטחון הכללי
תקופת הפעילות	1952–1976 (כ־24 שנים)
תפקידים בשירות
	ראש המטה לענייני ערבים בשב"כ
פעולות ומבצעים
	הפעלת רפעת אל גמאל, תפיסת קבוראק יעקוביאן
תפקידים אזרחיים
	ניהול מפעל נשר הר טוב, הדרכת תיירים

מרדכי (מוטקה) שרון (22 במאי 1926 - 19 בפברואר 2017) היה איש קהילת המודיעין הישראלית, מבכירי שירות הביטחון הכללי. בין השאר היה מפעילו של רפעת אל גמאל, סוכן כפול מצרי שפעל בישראל לפני מלחמת ששת הימים.

ביוגרפיה

מרדכי (מוטקה) שרון נולד כבנם הבכור של רחל ואריה יוסף שניידר, חקלאים מהמושבה הרצליה (בעלי פרדס, כרם ענבים ורפת). מרדכי, שהיה מבניה הראשונים של המושבה, התייתם בגיל 4 מאביו. כנער התחנך בבית הספר ויצמן ובמקביל סייע במלאכות המשק החקלאי של הוריו.

מגיל צעיר קלטה אוזנו את השפה הערבית, חברו הטוב היה יוסי, בנו של ישראל ליברמן, שומר המושבה, שבאורווה שלו היה סייס ערבי ובבית עבדה עוזרת ערבייה, והוא נהג לשוחח עם הרועים הערביים בסביבה, שרעו את הפרות ועם בדואים מסידנא עלי שבאו למושבה למכור זיפזיף. לימים, עם גיוסו לשירות הביטחון הכללי, הפכה הערבית שבפיו למושלמת ועומק היכרותו עם העולם הערבי היה לשם דבר.

בהיותו נער אומץ מוטקה על ידי דודו ראובן, מכפר מל"ל. שם גדל כנער חובב טבע והעמיק את ידיעותיו החקלאיות, ולימים פיתח את גידול הדבורים כתחביב שהניב דבש למשפחה. בכל רחבי השרון ידעו שכאשר מתעוררת בעיה ונחיל דבורים מתמקם על ענף של עץ, יש לקרוא למוטקה. הוא היה מגיע עם כוורת "ומשכנע" את הדבורים להיכנס פנימה.

אחד מחבריו בילדות בכפר מל"ל היה אריק שיינרמן (לימים אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל).^[1] הידידות העמוקה בין מוטקה לאריק שרון נמשכה לאורך שנים רבות ומסלול חייהם נפגש לא מעט בעת שירותם במערכת הביטחון.

טרם הקמת המדינה התגייס מוטקה לשירות "ההגנה" בהרצליה והיה מפקד כיתה ומדריך קרב פנים אל פנים (קפ"פ). במסגרת שירותו ב"הגנה" השתתף בהורדת מעפילים אל החוף באישון לילה (בחוף שפיים) והברחתם ליישובי הסביבה בטרם יגיעו חיילי המנדט הבריטי. באחד ממבצעי ההעפלה נאלץ לצפות באנייה "ארבע חירויות", שנתפסה על ידי הבריטים ונוסעיה הועברו למחנות המעצר בקפריסין.

עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל, ועבר את אחד מקורסי המ"מים הראשונים במחנה דורה, בפיקודו של יוחנן פלץ. יחד עמו בקורס היה "דב הבלונדי" - לוחם האצ"ל יעקב גרנק. לאחר מכן שירת כמפקד מחלקה וכמפקד פלוגה בחטיבת אלכסנדרוני, שהוצבה בגוש תל מונד.

בחטיבה שירתה גם חובשת בת 17 וחצי מיבנאל שבגליל בשם דיצה ליכטנהולץ. מוטקה שרון היה אחד ממחזריה, ולאחר שלוש שנים של מפגשים ארעיים ושירות משותף בחטיבת אלכסנדרוני, זכה בידה, בעיקר משום שהזכיר לה את ה"נהללים" וה"יבנאלים", מילדותה ונעוריה, והשניים נישאו ב-1953. לזוג נולדו שלושה ילדים. הבן הבכור אריה יוסף (יליד 1953) שהלך בדרכי אביו ושירת כבכיר בקהיליית הביטחון, הבת אורלי (ילידת 1958) והבן הצעיר אהוד (אודי), שהיה מפקד יחידת מורן ונספח צה"ל בוונצואלה ומקסיקו.

מוטקה שרון עם חבריו משרות הביטחון הכללי

שלט הנצחה למרדכי שרון בהרצליה

שירות בשב"כ

בהוראת ראש הממשלה דוד בן-גוריון הקים איסר הלפרין (לימים איסר הראל) בשנת 1949 את שירות הביטחון הכללי. בשנת 1952 החליף הראל את ראובן שילוח, שהתפטר מתפקידו כראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, והפך ל"ממונה על שירותי הביטחון" למשך 11 שנים וליד ימינו של בן-גוריון.

במסגרת ציד הכישרונות לארגון גייס הראל, באותו הזמן, את מוטקה שרון ואת רפי איתן (בן גילו של מוטקה שגדל ברמת השרון). שניהם הפכו לאנשי מבצעים ויחדיו נטלו חלק במבצעים שונים (כאשר מוטקה אמון על התחום הערבי ואיתן על התחום היהודי). איתן תיאר את מוטקה כאיש מבצעים מעולה, שיודע להיכנס בנעליו של ערבי.^[2] מעת לעת היה איתן מנצל מומחיות מיוחדת זאת ונועץ במוטקה בנושאים ערביים.

יחידת המבצעים שהוקמה בשרות הביטחון כללה שלושה קציני מטה:

מוטקה שרון לצדו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון 1948

המטה לענייני יהודים בפיקודו של רפי איתן, לימים מפקד מבצע לכידת אדולף אייכמן.
המטה לענייני נוצרים בפיקודו של אברהם שלום, לימים ראש שירות הביטחון הכללי.
המטה לענייני ערבים בפיקודו של מוטקה שרון.

שלושת המטות עבדו לעיתים במשולב ותמכו זה בזה, כולל מבצעים שבהם השתתפו שלושת ראשי המטות.

באחד המבצעים לכד מוטקה את המרגל הארמני קבוראק יעקוביאן (מרגל מצרי שהוחדר ארצה דרך ארגנטינה), הפך אותו במקצועיות וכבל את ידיו. המרגל שאל את מוטקה אם יש לו חגורה שחורה בקראטה.

למוטקה היו כינויים רבים בשירות הביטחון, כגון:

מוראד - שבתרגום מערבית פירושו מרדכי
זוהייר - על שם כינויו בהגנה, זוהר
אבו ריאד - שם שניתן לו בשיח' זוויד.

העובדה שבקיאותו בשפה הערבית המדוברת הייתה ברמת שפת אם, הבנתו העמוקה בהיסטוריה ובתרבות הערבית, וההיכרות עם ערביי ישראל, כל אלה הובילו את מוטקה להפוך ל"רכז", קצין מודיעין שגייס והפעיל סוכנים בקרב ערביי ארץ ישראל (מהמשולש, מהנגב ומהגדה המערבית).

אחד המבצעים החשובים בהם נטל חלק היה חיסולו של קולונל מוסטפא חאפז,^[3]^[4] קצין המודיעין הראשי של מצרים, שהיה אחראי לשיגור חוליות פדאיון מרצועת עזה לפעולות טרור בישראל. הוחלט לחסלו על ידי שיגור מעטפת נפץ (בגלל סקרנותו הגבוהה לדעת כל פרט ולו הקטן ביותר). לצורך כך השתמשו אמ"ן ושב"כ בשייח' עאמר טלאלקה מהנגב, שריגל בישראל למען מוסטפא חאפז והמודיעין הכללי של מצרים, התגלה מבלי שידע והפך לסוכן כפול משוטה (סוכן שאינו יודע שהתגלה ומעביר ידיעות כוזבות למפעילו בלי להבין שהוא עושה זאת). מעטפת הנפץ הוטמנה בתוך הספר "מיין קמפף" של אדולף היטלר, וטלאלקה הונה להטמינו בבית קברות ברצועת עזה, כדי שכביכול ייאסף על ידי סוכן של ישראל. כוחות הביטחון ידעו שטלאלקה לא יעשה זאת, אלא יביא את הספר ישירות למוסטפא חאפז, וכך היה. כעבור שבועיים שב חאפז מחופשה, פתח את הספר בנוכחות הסוכן הכפול – והפצצה התפוצצה. קולונל מוסטפא חאפז נהרג במקום, ושייח' עאמר טלאלקה נפצע והתעוור. היה זה ככל הידוע הסיכול הממוקד הראשון שביצע המודיעין הישראלי.

מוטקה שרון בחברת בדואים בנגב

באותה תקופה הכיר מוטקה את שר הביטחון משה דיין, והידידות הקרובה ביניהם הייתה בין היתר סביב תחביבם המשותף, ארכאולוגיה.

במהלך שירותו המבצעי לכד מוטקה מרגלים והפעיל סוכנים כפולים. אחת התרומות החשובות שלו לביטחון המדינה הייתה בהפעלת הסוכן הכפול "יתד" שתרמה תרומה מערכתית להצלחת חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים, במסגרת מבצע מוקד.

הפעלת "יתד"

בשנת 1955 הגיע לארץ באונייה "עולה חדש" בשם ז'אק ביטון. העולה המדומה היה למעשה סוכן מצרי בשם רפעת אל גמאל. הוא נלכד זמן קצר לאחר הגעתו על ידי שירותי המודיעין של ישראל, והונחו לפניו שתי אפשרויות: להיכלא עד סוף חייו, או להפוך לסוכן כפול ישראלי. אל גמאל הסכים להפוך לסוכן כפול, וכינויו בישראל בכל שנות פעילותו החסויה היה "יתד". מפעילו הראשון של "יתד" מטעם השב"כ היה שלמה גולנד, ואחריו היה מרדכי שרון מפעילו במשך חמש שנים.^[5] בעבודת נמלים העביר מוטקה (באמצעות הסוכן הכפול) שדרים סודיים למודיעין המצרי, על מנת "לבנות" את תדמיתו של ביטון ולעורר אמון בעיני מפעיליו.

הידיעה החשובה והרגישה ביותר שאישר איסר הראל למוטקה להעביר לביטון נגעה להחלטת ישראל לצאת למבצע סיני בסוף אוקטובר 1956, ימים אחדים לפני המבצע. ביטון העביר למפעיליו מכתב בדיו סתרים ובו נכתב מתי ייצא צה"ל למבצע בחצי האי סיני. המכתב נשלח יום או יומיים לפני המבצע, בידיעה ברורה שיגיע למפעיליו המצריים של ביטון רק כעבור 3 שבועות ולא יגרום לנזק.

אף על פי שהידיעה לא תרמה למפעיליו המצריים, הם התלהבו מהמרגל שלהם ומאותו רגע סמכו על המידע שסיפק. רוב הפעילות של הפעלת "יתד" על ידי מוטקה שרון בוצעה בלול התרנגולות של הוריה של דיצה (אשתו של מוטקה). בשלב מאוחר יותר צורף לשרון אל"ם זאב (זאביק) לירון וההפעלה העיקרית של "יתד" הייתה להיערכות של חיל האוויר לעימות או מלחמה צפויה מול המצרים. באמצעות ביטון הועברו למצרים ידיעות שאם תפרוץ מלחמה, היא תחל בתקיפה קרקעית ולא אווירית, ושלחיל האוויר הישראלי אין מטוסים שיכולים להגיע לשדות התעופה המרוחקים של המצרים. כתוצאה מידיעות אלו הפגינו המצרים שאננות רבה והותירו את מטוסיהם חשופים על המסלולים. ב-5 ביוני 1967 תקף חיל האוויר הישראלי במסגרת מבצע מוקד את שדות התעופה של חיל האוויר המצרי. המצרים הופתעו לחלוטין, רוב מטוסיהם הושמדו על הקרקע, ושדות התעופה ניזוקו קשות. כך הוכרעה למעשה מלחמת ששת הימים בתוך 3 שעות. מדובר באחד ממבצעי ההונאה המורכבים והמוצלחים ביותר בתולדות קהיליית המודיעין.

המצרים האמינו שז'אק ביטון היה מרגל צמרת חשוב מאין כמוהו, הופקה סדרת טלוויזיה פופולרית על קורות חייו, כיכר בקהיר קרויה על שמו ועד היום הוא מוכר במצרים כגיבור.

פעולות נוספות

בשנת 1965 הושאל מוטקה מהש"ב ויצא בשליחות "המוסד" לאתיופיה, כדי לאמן את שירות הביטחון של היילה סלאסי, קיסר אתיופיה. באחד הימים ביקר נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר באתיופיה ואנשי המודיעין המקומיים חששו שמוטקה ינסה לחסלו. במקביל ניהלה דיצה בית ספר של כל ילדי השליחים הישראלים במדינה. באחד הימים טס מוטקה מאדיס אבבה בירת אתיופיה לגמבלה (במערב אתיופיה). המטוס התרסק, אך הנוסעים, ומוטקה ביניהם, שרדו.

עם שובו מאתיופיה, לאחר מלחמת ששת הימים, שובץ להיות נציג השב"כ באזור אל עריש וחצי האי סיני. שם החלה היכרותו עם קצין צעיר ומוכשר בשם מאיר דגן (הוברמן). מוטקה זיהה את הפוטנציאל בקצין הצעיר והמליץ עליו בפני מפקד רצועת עזה, תא"ל מנחם (מן) אבירם, לתפקיד מפקד סיירת החופים. עד מהרה התבררה ההמלצה כמצוינת, והקצין הנועז והיצירתי הפך במהרה למפקד סיירת רימון וליד ימינו של אלוף אריאל שרון בטיהור רצועת עזה ממחבלים, ולימים מונה לראשות "המוסד". מאז פגישתם הראשונה נקשרה בין מוטקה לדגן חברות שנמשכה כ-50 שנה. במפגש האחרון ביניהם, כשבוע לפני פטירתו של דגן, הוא אמר למוטקה שהוא לא רק חבר, אלא גם מורה שלימד אותו אודות העולם הערבי.

סיים את שירותו בשב"כ באוקטובר 1976.