הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל
משרד אחראי	משרד הכלכלה והתעשייה
תאריך הקמה	1959
מנכ"ל	שלמה אטיאס
מטה מרכזי	ירושלים
שמות קודמים	מרכז השקעות
	go.gov.il/hashkaot

אין לבלבל ערך זה, העוסק ברשות במשרד הכלכלה והתעשייה, עם הערך "רשות ההשקעות (משרד האוצר)", העוסק ברשות שפעלה במשרד האוצר.

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959. ב-1 בינואר 2017 שונה מעמדה של היחידה מ"מרכז ההשקעות" ל"רשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה". הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מציעה מגוון מסלולי סיוע:

מסלול מענקים מכוח החוק לעידוד השקעות הון, אשר כולל בין היתר שני מתווים המיועדים למפעלים פורצי דרך בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה ובנוסף מסלול הטבות מס לבנייה להשכרה למגורים.
מסלולים מנהליים, לרבות: מסלולי תעסוקה, מסלול להטמעת ייצור מתקדם, מסלול להגדלת הפריון בתעשייה, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ליישובי הבדואים בנגב, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים לדימונה, ערד וירוחם, מסלולי איכות הסביבה (כלכלה ירוקה), מסלולי תחרות/יוקר מחיה, מסלולי תיעוש הבנייה ועוד. המסלולים המנהליים פועלים מכוח החלטות ממשלה וסיכומים בין-משרדיים במסגרת הוראות מנכ"ל.
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מטפלת בכ-1700 תוכניות, אשר כוללות השקעות בהיקף של כ-60 מיליארד ₪ ומענקים בהיקף של כ-5 מיליארד ₪.

מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ממונה על ידי הממשלה וכפוף לשר. מתוקף תפקידו משמש כיו"ר מנהלת הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ויו"ר ועדות ההקצאה השונות במסגרת הוראות מנכ"ל. הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת באופן אוטונומי על-פי החוק לעידוד השקעות הון.

חזון הרשות

חזון הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה הוא לקדם את הצמיחה בכלכלת ישראל באמצעות חלוקת תמריצים מושכלת להעלאת פריון העבודה בקרב חברות עסקיות בענפי התעשייה, השירותים והמסחר בישראל, סיוע ליצירת מקומות עבודה איכותיים, קידום חדשנות בתעשייה ובעסקים תוך מתן דגש לפיתוח הפריפריה. כל זאת במטרה להעלות את הפריון בישראל לרמה הקיימת במדינות המפותחות בעולם.

לשם מימוש החזון, הרשות עובדת בשותפות עם החברות העסקיות במטרה לסייע להן להטמיע טכנולוגיות ייצור וניהול מתקדמות, כמו גם להתאים את כישורי העובדים לטכנולוגיות אלו, כך שיעלו את הפריון של החברה.

הרשות להשקעות משתפת פעולה עם רשויות מקומיות וגופים נוספים במטרה לקדם את העלאת הפריון באזורים בעלי עדיפות לאומית.

ערכי הרשות

רשות להשקעות רואה בקידום הפריון והצמיחה בכלכלת ישראל כמשימתה העיקרית. באמצעות עידוד השקעות וחלוקת תמריצים להעלאת פריון העבודה, הרשות מסייעת ביצירת מקומות עבודה איכותיים, קידום חדשנות בתעשייה ובעסקים תוך מתן דגש לפיתוח הפריפריה.

הרשות מתחייבת לפעות למען מטרות אלה תוך הקפדה על ערכים הבאים:

התאמה למציאות העסקית: הרשות מתחייבת להתאים את מסלולי ההשקעה מתוך הבנת הצרכים והאתגרים של התעשיינים והיזמים בישראל, ובכך להאיץ את הפריון וקצב צמיחת המשק הישראלי.
מקצועיות: ברשות מאמינים כי מקצועיות היא ערך בלתי מתפשר לאיכות השירות. לפיכך אנו מעסיקים מומחים בתחומי המקצוע שבקיאים במסלולים, בנהלים, בחוקים ובתקנות, תוך הקפדה על מצוינות ארגונית ומתן מענה מלא, מקיף, איכותי ומקצועי לפונים לקבלת שירות.
שירותיות: הרשות פועלת במסירות לתת שירות יעיל, אדיב ואכפתי תוך שימוש בשפה שירותית וגישה חיובית ובחיוך, לשיפור מתמיד בחוויית הלקוחות. אנו חותרים לתת שירות ברוח חדשנית, דיגיטלית ומתקדמת.
שקיפות: ברשות מודעים לערך הרב שיש לשקיפות ולהנגשת המידע באופן מלא, פשוט וזמין. אנו נשאף לעמוד לשירות כל לקוחותינו, להעניק להם את כל המדע הדרוש ונפעל לשקף את תהליכי העבודה ללקוחותינו.
חדשנות: ברשות פועלים לקידום חדשנות בתעשייה, ומסייעים להטמיע טכנולוגיות ייצור וניהול מתקדמות, כמו גם להתאים את כישורי העובדים, כך שיעלו את הפריון של החברה.

פעילות הרשות

הרשות להשקעות מאשרת מדי שנה מאות תוכניות ומפעילה מנגנון רחב אשר עוסק בהליכי הטיפול הנגזרים מן החוק וההוראות המנהליות, כדוגמת הבודקים המקצועיים אשר מספקים לרשות חוות דעת עבור הבקשות השונות, החברה הממשלתית ענבל המספקת לרשות שירותי חשבות ומיכון, והגופים המלווים הנוטלים חלק במסלול המענקים, רואי חשבון ושמאים.

בשנים האחרונות פעלה הרשות להשקעות לחידוש ועדכון של עשרות נהלים וביטולם של נהלים ישנים. כמו כן, נערכו ימי עיון והסברה, כנסים, סדנאות, פרסום דיגיטלי באינטרנט, הפקת אמנת השירות וקשר ישיר עם התעשייה והתעשיינים. כל זאת במטרה להנגיש את הרשות ללקוחותיה. בנוסף, בוצעו תשעה תיקוני חקיקה שיזמה הרשות, על מנת להתאים את החוק ולהנגישו לתעשייה.

החוק לעידוד השקעות הון מהווה אמצעי מרכזי במדיניות עידוד והגברת הצמיחה הכלכלית בישראל בכלל ובפריפריה בפרט. בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו נקבעו שני סוגי תמריצים והם הטבות מס ומענקי הון:

תמריצי הטבות מס ומענקי הון, שמטרתם העיקרית היא הגברת הצמיחה במשק: תמריצים אלו מכוונים לעודד השקעות במשק כולו לשם הגברת הצמיחה הכלכלית, במרכז ובפריפריה.
תמריצים לפריפריה: תמריצים (מענקים ומס חברות מופחת של 7.5% בפריפריה לעומת 16% במרכז הארץ) שנועדו להשפיע על פיזור התעשייה ברחבי הארץ והגברת פעילות והשקעות בפריפריה, במטרה לצמצם את אי–השוויון האזורי ולעודד צמיחה בת–קיימא.

ההטבות לעידוד התעשייה ניתנות בהקמה ובהרחבה של מפעל תעשייתי, בשני מסלולים מרכזיים: מסלול מענקים ומסלול הטבות במס. כל מסלול פועל בנפרד מהמסלול האחר וללא תלות באחר. מפעל ששוכן באזור פיתוח א' יכול לקבל גם הטבות מס וגם מענקים. • מסלול מענקים הוא מסלול הסיוע העיקרי ברשות להשקעות. מסלול זה פועל מכוח החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט–1959 ומהווה אמצעי מרכזי במדיניות עידוד והגברת הצמיחה הכלכלית בישראל בכלל ובפריפריה בפרט. חוק זה נועד לעודד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח, לשם השגת המטרות הבאות:

(1) פיתוח כושר הייצור של משק המדינה;

(2) שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים;

(3) יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא.

במסלול זה ניתן מעמד של "מפעל מאושר" לתאגיד העומד בתנאי הסף כלהלן:

המפעל בגינו מוגשת הבקשה הוא מפעל תעשייתי.
מיקומו של המפעל הוא באזור המוגדר אזור פיתוח א' (כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק).
המפעל הוא מפעל בר-תחרות, בהתאם למפורט בחוק (עיקר פעילות המפעל היא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה או לחלופין ביצוע יצוא בשיעור של 25% ביחס להכנסות מכלל מכירות המפעל או ביחס לתוספת ההכנסות המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בעקבות התוכנית).

בחוק ובתקנות שהותקנו לפיו נקבעו שני סוגי תמריצים והם הטבות מס ומענקי הון (ללא צורך לבחור באחד מבין השניים בלבד): 1. מענקים בשיעור של 20% בגין השקעות מוכרות ברכוש קבוע (ציוד יצרני, מבנים) במסגרת תוכנית מאושרת. בנוסף ניתן לקבל, בתנאים מסוימים, עד 10% מענק נוסף בנגב, בפריפריה בצפון וביישובי עוטף עזה. שיעור מס מופחת - מסלול ההטבות במס מופעל ברשות המיסים.

מתווים משותפים עם רשות החדשנות: מסלול זה נועד לסייע ולתמרץ, במסגרת מסלול מענקים מכח החוק לעידוד השקעות הון, חברות סטארט-אפ לעבור ממו"פ לייצור מתקדם בישראל. לצורך כך גובשו שני מתווים:

מתווה "ממחקר ופיתוח לייצור מתקדם" - נועד לעודד חברות המפתחות/מטמיעות (על ידי רכש) קניין רוחני, טכנולוגיות ייצור ומוצרים חדשניים ומתקדמים, להקים מפעל תעשייתי בישראל.
מתווה "מפעל תעשייתי ראשוני" - נועד לעודד חברות שפיתחו מוצר חדשני ונדרשות לעמוד ברגולציות בין-לאומיות, כדי שבכפוף לאישור הרגולציה יעבור המפעל לייצור חרושתי.

מסלול בניה להשכרה למגורים: מסלול זה פועל מכוח הפרק השביעי לחוק לעידוד השקעות הון. זכאי להטבה מי שבונה בניין אשר לפחות מחציתו מיועד להשכרה למגורים, כאשר הדירות להשכרה מושכרות במשך 5 שנים מתוך 7 השנים הראשונות. ההטבה הניתנת במסגרת מסלול זה היא פחת מואץ בשיעור 20% לשנה ומס מופחת על הכנסה חייבת מהשכרה או מכירה של דירה בבניין חדש להשכרה בשיעור של 20% ליחיד ו-11% לחברה.

הוראות מנכ"ל

הוראת מנכ"ל 4.44 - תוכנית להגדלת הפריון בתעשייה: תוכנית זו מעודדת מפעלים להעלאת פריון העבודה ומיועדת עבור מפעלים תעשייתיים או קווי ייצור במפעלים תעשייתיים זעירים, קטנים או בינוניים שאינם עומדים בתנאי החוק לעידוד השקעות הון (כלומר אינם עומדים בתנאי הסף לאישור תוכנית במסלול מענקים). התוכנית להעלאת פריון העבודה נותנת הזדמנות למפעלים להגביר את קצב צמיחת הפריון בעבודה ומאפשרת למשק הישראלי להקטין חסמים ולשפר את התחרות מול יתר מדינות ה-OECD. במסגרת הוראה זו, על מבקש הסיוע לגבש "תוכנית להעלאת פריון בעבודה".

הוראת מנכ"ל 4.54 - מסלול להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם: מסלול זה נועד לעודד מפעלים תעשייתיים להטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדם במפעלים או בקווי ייצור במפעלים (בכל רחבי הארץ), לצורך שיפור התוצאות העסקיות של המפעל, זאת באמצעות השתתפות בסיכון הכרוך בהטמעה של טכנולוגיות חדשניות. פעולות ההטמעה המוכרות במסגרת הוראה זו:

הטמעה של שיטות ייצור חדשניות המבוססות על הטמעת אמצעי ייצור מתקדמים.
הטמעה של חומרים מתקדמים בתהליכי ייצור או ייצור עצמי של חומרים מתקדמים להשבחת מוצר ביניים או מוצר סופי.
הטמעה של טכנולוגיות מידע מתקדמות המאפשרות זרימת מידע, או קישוריות ו/או ניטור ו/או איסוף, ניתוח וחישוב מתקדמים של נתוני ייצור בין חלקים שונים בתהליכי הייצור או שרשרת האספקה.

הוראת מנכ"ל 4.49 - מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ליישובי הבדואים בנגב: מסלול זה נועד להביא לחיזוק חוסנה הכלכלי והחברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב ומעודד הקמת מפעלים תעשייתיים באזור תעשייה צמוד דופן או באזור תעשייה משותף באחד מיישובי הבדואים בנגב.

הוראת מנכ"ל 4.57 - הקמת מבנים להשכרה לתעשייה עתירת הידע ביישובי המיעוטים: מסלול חדש וראשון מסוגו להקמת שני מבנים להשכרה לתעשייה עתירת הידע ביישובי המיעוטים.

הוראת מנכ"ל 4.46 - מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים לדימונה, ערד וירוחם: במסגרת מסלול זה ניתן סיוע לרשויות המקומיות ערד, דימונה וירוחם בשל היותן, בין היתר, רשויות גדולות ומרכזיות בדרום, אשר פיתוחן הכלכלי יעניק להן ולסביבתן חוסן כלכלי-חברתי ויהפוך אותן למוקדי משיכה עבור משקיעים ומעסיקים.

הוראת מנכ"ל 4.3 - מסלול סיוע להקמת מפעלים מחוללי שינוי בפריפריה בישראל: נוכח המשבר הכלכלי העולמי והשלכותיו על הכלכלה במדינת ישראל בכלל, ועל הפריפריה הגאוגרפית בפרט, גובש בשנת 2009 מסלול זה שמטרתו לעודד הקמת מפעלים מחוללי שינוי בפריפריה. מאחר שההיצע והמגוון של מקומות העבודה בפריפריה נמוכים באופן ניכר מאלו שבמרכז הארץ, עובדים המפוטרים מעסקים בפריפריה מתקשים למצוא מקום עבודה אחר וחלקם אף נפלטים לצמיתות משוק העבודה. מטרת מסלול זה היא ליצור היקף ומגוון רחב של מקומות עבודה יציבים באזור הפריפריה באמצעות הקמה של מפעלים באזור זה (עכו, אשקלון, כנרת, הגולן, הנגב) או העתקה של פעילות תעשייתית לאזור זה.

החלטת ממשלה מס' 604 וסעיף 70(ב) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות - מסלול מפונים: מסלול זה נועד לסייע למפעלי תעשייה שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את מפעלם מחדש באזור פיתוח א'.

מסלולי הון אנושי

במסגרת מסלולי ההשקעה בהון האנושי ניתנות הטבות למעסיקים ע"פ מתווה של השתתפות בעלות העסקת עובדים חדשים באזורי הפריפריה, וכן השתתפות בעלות העסקת עובדים חדשים של אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק התעסוקה נמוך בכל רחבי הארץ. להלן המסלולים המרכזיים:

מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.18) – תוכנית שכר גבוה: מטרת המסלול היא עידוד ליצירת משרות בשכר גבוה והעלאת שיעור הצמיחה באזורי עדיפות לאומית. לאחרונה בוצעו בהוראה תיקונים שמהותם הסרת חסמים, שינוי המבנה וקהלי היעד של ההוראה, כך שההוראה במתכונתה החדשה מאפשרת תמהיל של חברות (קטנות, בינוניות וגדולות) אשר יעסיקו עובדים ברמות שכר שונות. תיקונים חדשים למקצה 2019 - מתן עדיפות לחיילי מילואים, הרחבת הגדרת "מיזם" אשר תנגיש את המסלול ליותר מעסיקים, הכנסת ומתן עדיפות לענף הפוד-טק בצפון, הרחבת ענפים ועוד.
מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.17) – קליטת עובדים נוספים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה בישראל נמוך. מסלול זה נועד לסייע בקליטת עובדים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה בישראל נמוך, קרי: חרדים, האוכלוסייה הערבית, לרבות דרוזים, בדואים וצ'רקסים, עובדים עם מוגבלויות והורים יחידים. הסיוע ניתן לחברות בכל הארץ שעיסוקן העיקרי הוא באחד מענפי התעשייה או השירותים המפורטים בהוראה.

שינוי עיקרי משנת 2017- החלת תנאי סף לגובה שכר העובדים אשר יעמוד על לא פחות מ-70% מהשכר הממוצע במשק. שינוי נוסף למקצה 2019 - בנוסף לענפי התעשייה המסורתית נוספו גם ענפים מתגמלים ורווחיים יותר כגון: עיבוד יהלומים, ביטוח ושירותים פיננסיים, התואמים לדרישות הסף החדשות.

מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.28) - מסלול סיוע לקליטת עובדים עם מוגבלות בעסקים בישראל: מסלול זה נועד לסייע בקליטת עובדים עם מוגבלויות בעסקים בישראל תוך השתתפות בעלות השכר של העובד. ניתן להגיש בקשות במקביל למסלולים אחרים. עלות השכר החודשית לעובד לא תפחת משכר מינימום מותאם.
מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.20) - תוכנית לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בתעשייה עתירת הידע: מסלול זה מבקש לסייע בהגברת שילוב סטודנטים מהאוכלוסייה הערבית, לרבות דרוזים, בדואים וצ'רקסים, הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע.

קהל היעד הם תאגידים העוסקים בטכנולוגיות עלית או בטכנולוגיה המעורבת עלית או שירותי מחשב.

מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.32) - מסלול סיוע להעסקת סטודנטים המשתתפים בתוכנית "הטובים לתעשייה": מטרתו של המסלול היא לחזק את מפעלי התעשייה ולקדם את כושר ייצורם יד ביד עם השבחת ההון האנושי, על ידי חיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה והשארת אוכלוסייה חזקה באזורי עדיפות לאומית ובירושלים. מסלול זה, המנוהל בשיתוף מנהל תעשיות, מיועד לסטודנטים. בקשות לתוכנית זו מוגשות בשנת הלימודים האחרונה של הסטודנט. כבר בעת הגשת הבקשה על הסטודנט לציין באיזה מפעל תעשייתי הוא מתכוון לבצע את פרויקט הגמר / ההתמחות שלו (ולעמוד ביתר התנאים של מבחן התמיכות).
מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.42) - תוכנית "תנופה בתעסוקה" - התוכנית לקידום ושדרוג תעסוקתי של יוצאי אתיופיה: תוכנית זו שמה לה למטרה לקדם תעסוקה איכותית בקרב עובדים יוצאי אתיופיה ולמצב אותם כמועמדים איכותיים ומובילים להשתלבות בשוק התעסוקה. עלות השכר החודשית לעובד לכל תקופת התוכנית לא תפחת מעלות שכר של 10,500 ש"ח.
מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.43) – תוכנית לשילוב מתמחים יוצאי אתיופיה בתעשייה עתירת הידע: מסלול זה מבקש לסייע בהגברת שילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע. קהל היעד הוא תאגיד העוסק בטכנולוגיות עלית או בטכנולוגיה המעורבת עלית או שירותי מחשב.
הוראת מנכ"ל 4.1 - תוכנית להגדלת תעסוקה - אזור תעשייה נע"מ: ההוראה באה לעודד מפעלים לעבור ממרכז הארץ או להקים מפעלים חדשים באזור התעשייה נע"ם ליד נתיבות. המפעלים מקבלים מענקים עבור עלות ההעתקה או ההקמה, השתתפות בארנונה, כיסוי עלות הקרקע ונסיעות לעובדים. במסגרת התוכנית הועתקו או הוקמו בפועל יותר מ-10 מפעלים.

מסלולים ירוקים

מסלול לחיסכון אנרגטי והקטנת פליטות (הוראת מנכ"ל 4.41): בהמשך להחלטת ממשלה מס' 1403 מתאריך 10 באפריל 2016 בדבר תוכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית, הוחלט על פרסום מסלול סיוע להשקעות בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית, תוך מתן תעדוף לרשויות מקומיות חלשות ועסקים קטנים ובינוניים, עידוד הפחתת זיהום אוויר מהתעשייה ועידוד השקעות אשר ישלבו התקנות של טכנולוגיות חדשניות ישראליות.

מסלול סיוע במימון חיבור למערכת חלוקת גז טבעי (הוראת מנכ"ל 4.5): המסלול מיועד לעודד ולתמרץ צרכני גז גדולים להתחבר לרשת הגז הטבעי. התמרוץ יהיה באמצעות השתתפות בעלויות חיבור למערכת החלוקה של הגז הטבעי ובעלויות הסבת מערכות פנימיות של מתקני הלקוח לשימוש בגז טבעי. המסלול בוצע בשיתוף הרשות לגז טבעי במשרד האנרגיה. מסלול זה אינו פעיל בשנת 2019 בשל החלטת אגף התקציבים שלא לתקצבו בטרם תיבחן יעילותו ומידת השפעתו על קידום חיבורי המפעלים לגז טבעי.

מסלולים מיוחדים

מסלול לעידוד תחרות והורדת יוקר המחיה: במסגרת מסלול זה הופעלו מסלולים לעידוד תחרות בענף החלב, בשוק בשר בקר טרי כשר מפורק ובשוק המזון ללא גלוטן.

מסלול לעידוד תיעוש הבנייה: תיעוש הבניה הוא שם כולל לבנייה שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, בשיטות עבודה, בציוד בניה משוכלל ובמוצרי חרושת המיוצרים מחוץ לאתר, בהשוואה לבניה הקונבנציונלית, שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות עתירות עבודה המבוצעות ברובן באופן ידני באתר הבניה עצמו. המסלול משותף לרשות להשקעות ולמשרד השיכון והבינוי.

מסלול סייבר: לאור הגידול בהיקפים ובעוצמות של התקפות סייבר על ארגונים במשק הישראלי, נדרש להגן על מרחב הסייבר ולהעלות את רמת המוכנות לאיומים, תוך שמירה על חיוניותו כמנוע צמיחה וכמאפשר זרימה חופשית של מידע, שירותים ומסחר. לאור האמור יצא מסלול בשיתוף עם המטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה, להעלאת רמת ההגנה של מפעלים תעשייתיים חיוניים.

מנהלי הרשות להשקעות והרשות להשקעות

שם	תקופת כהונה
הארולד (הארי) גולדנברג
דוד שטרן	1954–1958
י. גילת	1958–
צבי דינשטיין	1960–1962
מיכאל צור	1965
עוזיאל שטיינברג
ישעיהו שטופפר	1967–
משה גורן	1974–1976
עמוס מר-חיים	1976–1977
אברהם אשרי	1978–
שוקי פורר	1981–1983
יורם בליזובסקי	–1987
עודד שמיר	1987–1988
משה טרי	1989–
דוד ברוך	–1998
חזי צאיג	2005–2012
נחום איצקוביץ'	2013–2020
שלמה אטיאס	2020–

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה
הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, באתר משרד הכלכלה והתעשייה