משה קולבק

משה קוּלבַּק (בכתיב יידי: קולבאַק; ברוסית: Моисей Соломонович Кульбак;‏ 1896, סמרגון – 1937, ?) היה משורר, במאי ומחזאי, מתרגם וסופר יידיש, מאבות ספרות היידיש החדשה.

משה קולבק
משה קולבאַק

לידה	20 במרץ 1896 סמרגון, פלך וילנה, האימפריה הרוסית
פטירה	סביבות 1937 מינסק, ברה"מ
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
שפות היצירה	יידיש, עברית
תקופת הפעילות	1916–1937 (כ־21 שנים)

הִוַדְעוּת
בּקֹשִׁי שׁוֹכֵב עַל רִגְבֵי הַטְרָשִׁים וּפוֹקֵחַ עֵינַיִם - - - מַקְשִׁיב לְקוֹלוֹת וְקוֹלֵט רְחָשִׁים: שׁוּב רֶכֶס הָרִים, שׁוּב אָפְקֵי מִישׁוֹרִים. הַנְשָׁמָה מְנַמְנֶמֶת עֲדַיִן - כְּבָר בִּקְרָה וּבָדְקָה כָּל פִּנָה, כָּל מָקוֹם. וְגוּפִי - כָּךְ אוֹ כָּךְ - רַק חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב; גַם עֲרָבוֹת מְדֻבְלָלוֹת לְיַד חוֹפֵי הַנְהָרוֹת, גם הן נושמות-חושבות בְּתֹם: כֵּיצַד זֶה צוֹעֵד הָעוֹלָם וּמִסְתוֹבֵב? וְאַתָה הַנִסְתָר בְּחָסוּת שְׁעָרִים אֲיֻמִים, וְעֵינַי אֶת דְמוּתְךָ לֹא זָכוּ כְּלָל לִרְאוֹת, סְבִיב זְבוּלְךָ הַנוֹצֵץ אֵי שָׁם בַּמְרוֹמִים תלית מָסָךְ צְעִיֵפי-הִנוּמוֹת. וַאֲנִי הַמוֹשֵׁךְ אֶת מָשָׁא כָּל גְלָמֶיךָ נִדְהָם לְקוֹל-צְלִיל וּבַת-קוֹל פְּעָמֶיךָ.
תרגם: שלום לוריא

משה קולבק

קורות חיים

משה קולבק נולד ב-1896 בעיירה סמרגון שליד וילנה, ליטא (האימפריה הרוסית), למשפחה של סוחר יערות יהודי. קולבק למד ב"חדר" ובישיבת וולוז'ין, וקיבל חינוך עברי. בצעירותו היה מורה בקובנה. בשנת 1920 יצא להשתלמות בברלין ושהה בה עד שנת 1923 - את תקופתו בברלין תיאר בין השאר בפואמה "דיסנער טשיילד האראלד". חזר להוראה בבתי ספר תיכוניים וסמינרים למורים ביידיש. עסק בבמאות, והעלה מחזות בתיאטרון היידיש בווילנה.

בשנת 1928 עבר לברית המועצות, וחי כתשע שנים במינסק בירת בלארוס. בשנת 1937 נעצר על ידי המשטרה הסובייטית, במסגרת הטיהורים של יוצרי היידיש. ארבע שנותיו האחרונות לוטות בערפל. גרסה אחת טוענת שבשנת 1941, לאחר שנכלא במחנות המעצר, הוצא משה קולבק להורג. גרסה שנייה טוענת שהוא חלה בשל תנאי המעצר הנוראים ומת בייסורים.

שיריו הראשונים של משה קולבק, ביידיש ובעברית, נדפסו בשנת 1916. לאחר מכן חדל לכתוב עברית והתמסר לכתיבה ביידיש בלבד. הוא פרסם כעשרים כרכי שירה וסיפורת, שכמה מהם תורגמו לעברית. בעת ישיבתו בברית המועצות הוצגו מחזותיו בתיאטרון היהודי במוסקבה, ולעת קצרה הוא זכה בפרסום והכרה.

יצירתו הידועה של משה קולבק, "זעלמעניאַנער" ("זלמנאים"; תורגמה לעברית), מספרת על שקיעת חצר יהודית משפחתית באזור מינסק על רקע המהפכה הקומוניסטית והרס רקמת החיים היהודיים. שיריו וסיפוריו היו מאוד מפורסמים בשנות השלושים והארבעים, ונפוצו בציבורים יהודיים דוברי יידיש באירופה ובאמריקה. הוא גם תרגם משירת אירופה של זמנו ליידיש, וידועים תרגומיו לשיריו של ריכרד דיהמל.

כתביו

• שירים, וילנה: פאראיין פון די יידישע ליטעראטן און זשורנאליסטן, תר"פ.
• דער ווינט, וואס איז געווען אין כעס, וילנה: דער צענטראלער שול ארגאניזאציע, 1921.
• משיח בן אפרים, ברלין: וואסטאק, 1924.
• לידער [שירים], ברלין: כלל-פארלאג, תרפ"ב-1922.
• מאָנטאָג: א קליינער ראָמאן, ורשה: קולטור ליגע, 1926.
• משיח בן אפרים; מאָנטאָג, וילנה: ב. קלעצקין, 1929.
• אלע ווערק, וילנה: ב. קלעצקין, 1929.
• דיסנער טשיילד האראלד, מינסק: מעלוכע פארלאג פונ ווייסרוסלאנד נאצסעקטער, 1933.
• משיח בן אפרים און מאָנטיק, בואנוס איירס: ד. לערמאן, תש"י-1950.
• געקליבענע ווערק, ניו יורק: ציקא, 1953.
• אויסגעקליבענע שריפטן: פראגמענטן פון פארשארבעטן צו דער כאראקטעריסטיק, זכרונות, בילדער; רעדאקציע: שמואל ראָזשאנסקי, בואנוס איירס: ליטעראטור געזעלשאפט ביים ייווא, תשל"ו.
• גוט איז דער מענטש: געקליבענע לידער און פּאָעמעס, מוסקבה: סאָוועטסקי פּיסאטעל, 1979.

כתביו בתרגום עברי

• זלמנאים; מיידיש: א"ד שפיר, 2 כרכים, מרחביה: ספרית פועלים, 1940. (מהדורה ב: סוף דבר: מ' חלמיש, תש"ל 1969)
• חבלי גאולה: מסתורין רומן ודרמה; תרגם מיידיש: ב. מרדכי [ מרדכי ברתנא ], ירושלים: המאסף, 1947. (התוכן: "משיח בן אפרים" (מסתורין); "יום שני בשבת" (רומן); "יעקב פרנק" (דרמה))

לקריאה נוספת

• רחל פייגנברג-אמרי, 'משה קולבאק', בתוך: חבלי גאולה (1947).
• משה קולבק – מוניה מוכר־היונים ומלכה'לה אשתו (מיידיש: עידו בסוק), דחק, כרך טז, 2023.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה קולבק בוויקישיתוף

• משה קולבק, דף שער בספרייה הלאומית
• כתבי משה קולבק בפרויקט בן-יהודה
• משה קולבק באתר WorldCat Identities
• רשימת מאמרים על משה קולבק באתר רמב"י
• אברהם נוברשטרן, משה קולבק, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• משה קולבק, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• משה קולבק באתר Geni
• "Kulbak%2C+Moshe%2C+1896-1940" כתביו של משה קולבק בארכיון האינטרנט
• יצחק טורקאָוו-גרודבערג, ‏משה קולבאַק, אויף מיַין וועג: (שריַיבער און קינסטלער): דערמאָנונגען און אָפּשאַצונגען, בואנוס איירס: צענטראַל-פֿאַרבאַנד פֿון פּוילישע יִידן אין אַרגענטינע ('דאָס פּוילישע יִידנטום', 173), תשכ"ד 1964, עמ' 89–102, בארכיון האינטרנט
• נחמן מייזיל, משה קולבאק'ס ניי ווערק "זעלמעניאנער", היינט, 5 בפברואר 1937 (ביידיש)
• בין השיטין, דבר, 1 ביולי 1934
• ר. אמרי–רחל פייגנברג, מ. קולבק המוכה, דבר, 14 בנובמבר 1947 (בעקבות מאמרו של משה קליינמן ב"הארץ")
• יעקב פיכמן, על אלה שנספו באפלה, דבר, טור 1, 28 בדצמבר 1956
• מ. סבר, משה קולבאק – המשורר המעונה (20 שנה להעלמו), דבר, 16 באוקטובר 1957
• The story of the poet, Moshe Kulbak, באתר של Eilat Levitan
• יוסי אבני לוי, ביום השנה למותו של משה קולבאק, מתכנסת בווילנה חבורה של ליטאים ובלארוסים לומר עליו כמה מילים, באתר הארץ, 31 בינואר 2022

על "זלמנאים" (עם הופעת התרגום לעברית)

• שבתי, בזרם, הצופה, טורים 3–4, 17 במרץ 1941
• שד"ל., בית ישראל שחרב, הצופה, 1 באוגוסט 1941

מפרי עטו:

• משה קולבק באנגלית, בתרגום הלל הלקין
• משה קולבאק, מוניע דער פֿױגל-הענדלער און מלכּהלע זײַן װײַב(הקישור אינו פעיל) [מוניה סוחר הציפורים ומלכל'ה אשתו]