נאג'קאלו
נאג'קאלו (בהונגרית: Nagykálló, בפי היהודים נקראה קאלוב או קאליב) היא עיירה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה. עד לשואה הייתה בה קהילה יהודית.
| |||
מקהלת Nazarin בלבוש מסורתי במרכז העיר, 2009 | |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | המישור הגדול הצפוני | ||
מחוז | סבולץ'-סטמאר-ברג | ||
נפה | נפת נאג'קאלו | ||
שטח | 68.55 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 9,033 (1 בינואר 2024) | ||
‑ צפיפות | 157.75 נפש לקמ"ר (2015) | ||
קואורדינטות | 47°52′59″N 21°51′00″E / 47.883055555556°N 21.85°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.nagykallo.hu | |||
היסטוריה
עריכהנאג'קאלו הייתה ידועה כעיירת שוק כבר במאה ה-14. השם שלה כנראה מגיע מהמילה הישנה kálló שמשמעותה "מקום התכנסות". Nagy פירושו "גדול"; קידומת זו שימשה להבדיל בין Nagykálló לבין Kiskálló הסמוכה ("Kálló קטן"), אשר מאוחר יותר הפכה לחלק מנאג'קאלו.
בשנת 1315 העניק המלך קארוי הראשון מלך הונגריה לעיירה את הזכות להחזיק בשוק. לאחר מכן נערכו במקום מועצות המחוז, וכך הפכה העיר למרכז האזור. לאחר שהעות'מאנים שרפו את העיר בשנת 1556, בנו האזרחים טירת אבן להגנה. בשנת 1603 אישטוואן בוצ'קאי שליט טרנסילבניה התיישב במקום.
בשנת 1630 כבש ג'רג' ראקוצי הראשון את העיר והוציא את כרוז העצמאות כאן. פרנץ ראקוצי תקף את הטירה ב-29 ביולי 1703 (הקרב הראשון של מלחמת העצמאות של ראקוצי) וכבש אותה למחרת. בשנת 1704 הוא הורה להרוס את הטירה (היא נהרסה רק מאוחר יותר, בשנת 1709). בשנת 1747 ניתן לה מעמד של עיר המחוז, מעמד שנשלל ממנה בשנת 1867. רק בשנת 1989 ניתן לה מחדש מעמד של עיר.
יהודי נאג'קאלו
עריכה- ערך מורחב – קהילת יהודי קאליב
על פי מצבות בבית הקברות היהודי במקום, יהודים גרו בעיר עוד בימי הביניים. רוב היהודים היו חקלאים ובעלי מלאכה. מהמאה ה-18 יש עדויות כתובות על הקהילה וצמיחתה המהירה. המקום התפרסם בעולם היהודי הודות לרבה הראשון של הקהילה – ר' יצחק אייזיק טויב, שנודע כ"צדיק מקאלוב". תחילת כהונתו כנראה בשנת 1781. בתקופתו נוסדו בקהילה חברה קדישא ומוסדות לעזרה הדדית. כן נוסדו על ידו ישיבה ותלמוד תורה. בית הכנסת נוסד גם הוא על ידי הרב טאוב בשנת 1800. תשע עשרה שנה לאחר פטירתו מונה הרב ישעיה בנט לרב הקהילה.
בשנת 1944, עם כניסת הוורמאכט להונגריה, גורשו יהודי נאג'קאלו לגטו בעיר נירג'האזה, ומשם גורשו לאושוויץ, שם נרצחו רובם. אחרי המלחמה חזרו כ-98 יהודים לעיר וחידשו בה את חיי הקהילה.
שנה | מספר היהודים בכפר[1] | כלל האוכלוסייה |
---|---|---|
1840 | 693 | |
1880 | 627 | 4,837 |
1910 | 906 | |
1920 | 1,060 | |
1930 | 977 | |
1941 | 869 | 9,863 |
ילידי המקום
עריכה- אימרה אמוש (במקור אונגאר, 1907 – 1944) היה צייר יהודי-הונגרי שניספה בשואה.
- פרידייש קוראני, הברון מטולצ'ווה (במקור קורנפלד, 1827 – 1913) היה רופא פנימי יהודי-הונגרי. פרופסור באוניברסיטת בודפשט, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים, אחת הדמויות המגדירות של הרפואה בהונגריה
- ז'יגמונד וידור (במקור לוסטיג, 1835 – 1908) היה רופא עיניים יהודי-הונגרי.
- מיקלוש ברנד (במקור בלויר, 1870 – 1919) היה רופא ילדים יהודי-הונגרי, פרופסור חבר באוניברסיטה.
לקריאה נוספת
עריכה- ל. טוביה סילאג'י-ווינדט, הצדיק מקאלוב וקהילתו, חיפה, 1975
- פנקס הקהילות – הונגריה, יד ושם, ירושלים, תשל"ו עמ' 371–372
- נאג'-קאלו (קאלוב, קאליב), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 252–253. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של נאג'קאלו (בהונגרית)
- "נאג'קאלו", באתר JewishGen (באנגלית)
- קהילת נאג'קאלו, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- קלוב (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה