פרידייש קוראני (רופא)

פרידייש קוראני, הברון מטולצ'ווה (במקור קורנפלד, בהונגרית: báró tolcsvai Korányi Frigyes; נאג'קאלו, 10 בדצמבר 1827 – בודפשט, 19 מאי 1913) היה אחד מ"צעירי מרץ 1848", ורופא פנימי הונגרי-יהודי. פרופסור באוניברסיטת בודפשט, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים, אחת הדמויות המגדירות של הרפואה בהונגריה, אביו של הברון פרידייש קוראני הבן (1869–1935), שר אוצר של הונגריה (1919–1920, 1924, 1931–1932) ואביו של הפרופסור לרפואה שאנדור קוראני (1866–1944).

פרידייש קוראני
Korányi Frigyes

לידה	20 בדצמבר 1828 נאג'קאלו, הונגריה
פטירה	13 במאי 1913 (בגיל 84) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
לימודי רפואה	אוניברסיטת אטווש לוראנד
תפקידים	רופא, מרצה באוניברסיטה, רופא פנימי, פוליטיקאי
צאצאים	שאנדור קוראני, פרידייש קוראני

ביוגרפיה

פרידייש קוראני נולד כבנם של סבלד קוראני (קורנפלד) (1800–1885), רופא יהודי עשיר בנאג'קאלו ושל אנה נירי (קֶנְדֶל) כילדם הראשון. מאוחר יותר נולדו לו שמונה אחים נוספים. פרידייש קוראני סיים את לימודיו בתיכון אצל הפיאריסטים של סאטו מארה, והחל ללמוד בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פשט בשנת 1844. בבוקר ה-15 במרץ 1848 האזין קוראני להרצאה בנושא רפואה פנימית, ומשם יצא להצטרף בהתלהבות לסטודנטים כדי לעבור באתרי המהפכה שפרצה. כסטודנט לרפואה השתתף במהפיכת 1848 בהונגריה, תחילה במשמר הלאומי, אחר-כך כמפקד בית המרקחת של הגדוד שלו במחוז סאבולץ', ולאחר מכן כקצין-סגן ומפקד בית החולים הצבאי בנירג'האזה. בסיום מלחמת העצמאות הוא היה הרופא הראשי של החטיבה. בשנת 1848, ביוזמת אביו, התגייר (יחד עם משפחתו), עבר לדת הקתולית ואימץ את שם המשפחה קוראני. בסתיו 1849 המשיך את לימודיו בפשט וסיים אותם בשנת 1852. לאחר דיכוי המהפכה על ידי אוסטריה הוא הוגלה לווינה בגלל השתתפותו במהפיכה ובמלחמת השחרור. הוא החל לאחר מכן סטאז' בעיר הולדתו נאג'קאלו בשנת 1852 ובשנת 1859 היה ממקימי בית החולים המקומי. בשנת 1861 התמנה לקצין הרפואה הראשי של מחוז סאבולץ'. בשנת 1864 קיבל חנינה ואושר לו לחזור לפשט, שם הפך תחילה למנהל המחלקה הנוירולוגית בבית חולים קטן, ובשנת 1865 באותו תפקיד בבית חולים ציבורי גדול בפשט. בשנת 1864 השיג תואר מרצה בנוירולוגיה באוניברסיטת פשט. ובשנת 1866 התמנה לפרופסור לרפואה פנימית באוניברסיטה.

בשנת 1878 החלה בניית הקליניקה הראשונה (כיום המכון הלאומי למחלות ריאה קוראני בבודפשט, המכונה בקיצור "בית החולים קוראני") על פי תוכניותיו, ולאחר פתיחתו (1880) הפך למנהלו עד מותו. הוא הנהיג בקליניקה בדיקות מעבדה, בדיקות כימיות, בקטריולוגיות וצילומי רנטגן לראשונה בהונגריה. בהרצאותיו ובפעילותו הספרותית הוא קידם את ההשקפות המדעיות המתקדמות והעדכניות ביותר של אותה התקופה. הוא היה מעורב בהכנה ובפיתוח של רפורמות הבריאות בשנות ה-70 של המאה ה-19 בהונגריה (רפורמת החינוך הרפואי באוניברסיטה משנת 1874, חוק בריאות הציבור משנת 1876). כהוקרה על עבודתו קיבל תואר אצולה בשנת 1884 עם הקידומת "טולצ'וואי" לפני שם משפחתו (יחד עם אחיו אדולף), ובשנת 1908 (לבדו) קיבל תואר ברון. בשנת 1891 מונה לחבר קבוע בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי לכל ימי חייו. בשנת 1884 צורף כחבר נספח לאקדמיה ההונגרית למדעים.

בשנת 1886 התמנה לרקטור האוניברסיטה. בתפקידו זה הוא הנהיג את ההתמחות הקלינית באוניברסיטה, ובנוסף למרפאות השונות הנהיג התמחות חובה בנוירולוגיה ובפתולוגיה כחובה בבחינות ברפואה פנימית. בבית החולים שלו התמחו רופאים כמו ויקטור באבש (לימים בקטריולוג מפורסם בעולם) ורבים אחרים. הוא עסק בעיקר במחלות ריאה, היה בין הראשונים שבדק הפרעות שסתומי לב, ובעבודותיו ובהרצאותיו הצביע לעיתים קרובות על הרקע החברתי שהיה קשור למחלה הנתונה. ביוזמתו, החלה המניעה והריפוי הפעיל של השחפת, במסגרתה השתתף באופן פעיל בפיתוח והקמת רשת מרפאות לבדיקת ריאות (כיום: תחנות בדיקת ריאות).

הוא היה יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הציבור במשך תקופה ארוכה וחבר במועצה לרפואה משפטית. הוא ראה בפיתוח מתמשך של בתי החולים, יישום הליכי ריפוי ושיטות עדכניים ביותר, כמו גם פיתוח ושילוב ספא בפרקטיקה הרפואית כמשימה חשובה. בגיל 84 נפטר בבודפשט.

כתביו

הוא התבקש לחבר כמה וכמה מדריכים גם מחוץ להונגריה:

• Über Milzbrand und Rotzkrankheit. In: Franz Freiherr von Pitha und Theodor Billroth : Handbuch der allgemeinen und speciellen Chirurgie. 1865
• Az ázsiai hányszékelésről, cholera asiatica. Három előadás; Eggenberger, Bp., 1873 (hasonmásban: 1978)
• Emlékbeszéd K. R. A. Wunderlich felett; olvasta Korányi Frigyes; Khór és Wein Ny., Bp., 1878
• Az újabbkori kór- és gyógytan módszereiről; Természettudományi Társulat, Bp., 1880 (Népszerű természettudományi előadások gyűjteménye)
• A budapesti kir. magyar tud. egyetemi II. belgyógyászati kóroda épülete; Egyetemi Ny., Bp., 1882
• Die Lungenkrankheiten. In: Albert Eulenburg: Real-Encyclopädie der gesammten Heilkunde. Bécs, 1880–1883
• Zoonosen. In: Carl Wilhelm Hermann Nothnagel et al. [Hrsg.]: Handbuch der speciellen Pathologie und Therapie. Bécs, 1894–1905, 24 Bände.
• A belgyógyászat kézikönyve (szerk. Bókai Árpád, Kétli Károly, K. F. I–V. Bp., 1894–1898)

בנוסף, יותר מ־150 מאמרים מדעיים שלו פורסמו.

• נתונים קליניים למידע על מחלות זיהומיות מעורבות, עבודות מחקר במדעי הטבע (18. 4). האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט, (1888).
• נאום. נערך על ידי פרידייש קוראני באספה הכללית השנייה של "איגוד הסנטוריום", 11 במרץ 1900 ; איגוד הסנטוריום, בודפשט, 1900
• נאום לזכרו של לאיוש מרקושובסקי. בודפשט. האיגוד הרפואי 14 באוקטובר 1902 LXV. עצרת זיכרון בעצרת ; ספר חברת פשטי לויד, עמ ', 1902
• ההתקדמות המודרנית ברפואה הפנימית ; Pátria Ny., Bp., 1908 (הרצאות היובל האוניברסיטאי של מרקושובסקי)

לקריאה נוספת

• Emlékbeszéd báró Korányi Frigyes felett. A Magyar Orvosok Tuberkulózis-Egyesületének 1914. évi II. nagygyűlésén tartotta Preisz Hugó dr.; Pápai Ernő Műintézete,
• Bókay János: Korányi Frigyes (Akad. Ért., 1928)
• Tállyai Róth Miklós: Korányi Frigyes (Bp., 1932)
• Máté István-Réti Endre: Korányi Frigyes (Bp., 1951)
• Babics Antal: Megemlékezés Korányi Frigyesről (Magy. Tud. 1963, 12. sz.)
• Varga Lajos: Id. Korányi Frigyes (Orv. Hetit. 1963. 22. sz.)
• Hajos Károly: Korányi Frigyes és kora (Communicationes ex Bibliotheca Historiae Medicae Hungaricae, 1963. 29. sz.)
• Tauszk Ferenc: Korányi Frigyes (1828-1913) (Bp., 1913)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרידייש קוראני בוויקישיתוף

• לקסיקון ביבליוגרפי הונגרי. פרידייש קוראני. Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. 968.
• שושלות של רופאים. משפחת קוראני. Dr. Kapronczay Károly: Orvosdinasztiák I. – A Korányi család (magyar nyelven) pp. 1–4. Turul.
• פרידייש קוראני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)