נוית בראל

נוית בראל
	נוית בראל בטקס הענקת פרס ראש הממשלה, 2017.
לידה	1977 (בת 47 בערך); אשקלון
מדינה	ישראל
עיסוק	משוררת, חוקרת ספרות, מבקרת ספרים, מתרגמת ועורכת ספרותית
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית
סוגה	שירה, ביקורת, תרגום
תקופת הפעילות	מ-2001
פרסים והוקרה	פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, 2017

נוית בראל (נולדה ב-1977 באשקלון) היא משוררת, עורכת, מבקרת ספרות, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית. עורכת את סדרת הספרים "הדשא הגדול" בהוצאת פרדס ואת סדרת הספרים "היום קצר" בהוצאת ידיעות אחרונות, עורכת את כתב העת הספרותי "הליקון" ועורכת ראשית של הוצאת הספרים "הליקון".^[1]^[2]

ביוגרפיה

בעלת תואר דוקטור מבית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב.

הוסמכה על ידי החוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה. את עבודת התזה כתבה בהנחיית ד"ר תמר יעקבי בנושא "הרטוריקה של הציטוט: דמויות מקראיות בשירה עברית מודרנית כמקרה מבחן". את עבודת הדוקטורט כתבה בהנחיית פרופ׳ מיכאל גלוזמן בנושא הפואטיקה של דליה רביקוביץ'.

במקביל ללימודי הדוקטורט ניהלה את תחום הספרים העבריים של הוצאת ידיעות ספרים במשך כשמונה שנים, במהלכן עבדה עם עשרות סופרים, משוררים ואנשי הגות מן השורה הראשונה וטיפחה כותבות וכותבים צעירים, שזכו בפרסים ובהכרה, בהם ספרי הביכורים של עילי ראונר וארי ליברמן ושל המשוררות מי-טל נדלר ולי ממן וספרים מאת חביבה פדיה, יורם קניוק והרב בני לאו. ערכה את "ספר קישוני", חמישים הסיפורים הקצרים הטובים ביותר מאת אפרים קישון במלאת עשור למותו וערכה מהדורה מחודשת לסיפור מאחורי הגדר מאת חיים נחמן ביאליק. מ-2020 משמשת עורכת כתב העת ועורכת ראשית של הוצאת הספרים "הליקון".^[2]

שירים, מאמרים, רצנזיות ותרגומים של בראל פורסמו בעיתונים ובכתבי עת כולל עיתון 77, דקה, מעין, אורות, שבו, גג, אפיריון, בינתיים, הכיוון מזרח, כתובת, מאזנים והליקון.^[3] בשנים האחרונות מפרסמת משיריה וממסותיה כמעט רק בכתב העת הו! בעריכת דורי מנור. נמנית עם צוות המבקרים והמראיינים של המוסף "ספרות ותרבות" של "ידיעות אחרונות" בעריכת אלעד זרט.

ב-2005 הוציאה את ספר שיריה הראשון, "רֹשֶם" בהוצאת גוונים.^[4]

ב-2011 הוציאה ספר שירים נוסף, "ממש". על ספרה זה זכתה בפרס רמת גן לספרות ליצירת ביכורים, אך ויתרה עליו כשהתברר שמדובר בספרה השני.^[4] ב-2016 פרסמה את קובץ השירים "מחדש" בהוצאת עם עובד.^[5]^[6] "רוב שירי הספר הם שירי אהבה", אומרת בראל, "החלטתי באופן שקול, ואחרי שבספרי הקודם הפניתי את המבט החוצה, להפנות את המבט אל תוך קירות הבית".^[7]

בראל הייתה חברה בקבוצת המשוררים גרילה תרבות, והייתה אחת הכותבות המרכזיות בכתב העת מטעם שערך יצחק לאור. שיריה תורגמו לאנגלית, לגרמנית, לרומנית, לערבית ולספרדית. השתתפה באנתולוגיות שירה רבות, בהן "אדומה", "מלכה עירומה", "לצאת", ו"השירים הכי יפים בעברית". לימדה ספרות באוניברסיטת תל אביב, במכללת עלמא ובאוניברסיטה הפתוחה. השתתפה בפסטיבלי שירה רבים, ביניהם "פסטיבל מטולה", "פסטיבל מטר על מטר", "פסטיבל שדה בוקר", "פסטיבל תל אביב לשירה", "פסטיבל שער הבינלאומי לשירה מבית הליקון" ו"פסטיבל מייד אין ג'רוזלם של 'בית אבי חי'".

בשנת 2017 זכתה בראל בפרס היצירה לסופרים עבריים על-שם ראש הממשלה לוי אשכול לשנת תשע"ז.^[8]

ספרים שכתבה

רושם, הוצאת גוונים, 2005. ספר שירה. עורך: עמוס לויתן.
ממש, הוצאת עם עובד, 2011. ספר שירה. עורכת: ניצה דרורי-פרמן.
מחדש, הוצאת עם עובד, 2016. ספר שירה. עורכת: ניצה דרורי-פרמן.

משפחתה

בראל נולדה להורים יוצאי טריפולי שבלוב. אחיה הבכור של בראל נהרג בקרב ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, הפרסומאי והפעיל החברתי שני גרשי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נוית בראל בוויקישיתוף

כתבי נוית בראל בפרויקט בן-יהודה
הדף של נוית בראל באתר Poetry International, הכולל רשימה על אודות יצירתה וחמישה משיריה מתורגמים לאנגלית. (באנגלית)
נוית בראל בלקסיקון הקשרים לספרות ישראלית.
נוית בראל, דף שער בספרייה הלאומית
נוית בראל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מידע על נוית בראל בקטלוג הספרייה הלאומית
נוית בראל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
נוית בראל באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
אילן ברקוביץ', נביחה גדולה שאיננה נפסקת, באתר הארץ, 8 במאי 2009
ארז שוייצר, "ממש" מאת נוית בראל | לשון נאחזת בסבך הקלון, באתר הארץ, 23 במרץ 2011
לי ממן, הבית הנעדר בשיריה של נוית בראל, באתר הארץ, 8 במרץ 2016
רותי זוארץ, ‏"המזרחיות אינה דגל": נוית בראל מספרת כיצד כל מילה שלה עלתה לדפוס, באתר מעריב אונליין, 2 במאי 2016
"מסונוורת משיטוט במילונים הישנים", בעיתון מקור ראשון, 10 בנובמבר 2022
נוית בראל מתארחת בתוכנית הרדיו של ענת שרון-בלייס "אחת +5" ב כאן 11
מיה סלע, נוית בראל מסבירה מדוע שירה היא לא נחמדה וגם לא חשובה, באתר הארץ, 4 במאי 2011
יוני ליבנה, המתים והחיים, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בפברואר 2016
עופרה רודנר, חמישה ספרים על לב שבור שכדאי לכם לקרוא, באתר הארץ, 16 במרץ 2022
גיתית גינת, למשבר הדיור יש כוחות עצומים על הזהות. באתר "בית אבי חי". 10 במארס 2016
נוית בראל מתארחת בתוכנית הרדיו של שלומי חתוכה, "ברית מילה", 20 במארס 2017
עודד מנדה־לוי, "מחדש" מאת נוית בראל: האובדן מעניק חיים לכתיבה, באתר הארץ, 4 במאי 2016

מכתביה

נוית בראל, בימים ההם ; חיסול, באתר כתב העת אורות
נוית בראל, שני שירים, באתר כתב העת אורות
נוית בראל, "אלה כרגע חיי": דרור בורשטיין מבקש שקט, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2016
נוית בראל, מראה גופי בעלומיו הבליח לי והשיב גם זיכרונות עגומים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2017
נוית בראל, בחזרה לחיים יהודיים בצפון אפריקה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2015
נוית בראל, "אֲנִי מְבָרֶכֶת עַל בְּרִית אֲסוּרָה. אִתְּךָ" - שיר מאת נוית בראל, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2017
"מידות החום", סיפור מאת נוית בראל באתר "מעבורת" בעריכת מאיה פלדמן
"בעיות בחשבון", סיפור מאת נוית בראל באתר "מעבורת" בעריכת מאיה פלדמן
ג'ון אשברי, ההיסטוריה של חיי, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2017 - תרגום של נוית בראל
נוית בראל, עשר שנים, באתר הארץ, 12 במאי 2015
נוית בראל, מעשה אבות, סימן לשלֵו, באתר הארץ, 19 באפריל 2023
נָוית בראל, שיר | נַחֵשׁ אֵיפֹה הַהִגָּיוֹן שֶׁלִּי, באתר הארץ, 15 בפברואר 2023

וידאו

נוית בראל, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
נוית בראל קוראת את השיר "מחדש" בווידאו קליפ של תאגיד השידור הציבורי "כאן". במאי: איתי אשר. צלם: רומן שומונוב
נוית בראל קוראת את השיר "לירושלים" בפסטיבל "מטר על מטר". 2016
נוית בראל בתיקון ליל שבועות של מכללת עלמא, 2022.
נוית בראל בערב לכבוד הסופר אמנון שמוש בבית הקונפדרציה. 2023.
נוית בראל קוראת את השיר "לפי שעה" בערב שירת מחאה, 2011.
נוית בראל בהרצאת אורח על שירתה של תרצה אתר במסגרת פרויקט בן-יהודה. 2022.
נוית בראל בערב "לדבר בשם האב, במילות זיכרון ועוון" בפסטיבל מטולה, 2022.
ליאור אשכנזי קורא את שירה של נוית בראל, "ערב יום הזיכרון", בטקס יום הזיכרון של עיריית תל אביב, "שירים בכיכר", 2021.

הערות שוליים

^ נוית בראל, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
^ ¹ ² הליקון
^ רותי זוארץ, ‏"המזרחיות אינה דגל": נוית בראל מספרת כיצד כל מילה שלה עלתה לדפוס, באתר מעריב אונליין, 2 במאי 2016
^ ¹ ² בראל נוית, באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
^ הוצאת ספרים עם עובד, מחדש / נוית בראל, באתר עם עובד
^ עודד מנדה־לוי, "מחדש" מאת נוית בראל: האובדן מעניק חיים לכתיבה, באתר הארץ, 4 במאי 2016
^ "למשבר הדיור יש כוחות עצומים על הזהות": ריאיון עם המשוררת נוית בראל, באתר בית אבי חי
^ הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול תשע"ז, באתר משרד התרבות והספורט

[1] נוית בראל, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה

[:1-2] ¹ ² הליקון

[3] רותי זוארץ, ‏"המזרחיות אינה דגל": נוית בראל מספרת כיצד כל מילה שלה עלתה לדפוס, באתר מעריב אונליין, 2 במאי 2016

[:0-4] ¹ ² בראל נוית, באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית

[5] הוצאת ספרים עם עובד, מחדש / נוית בראל, באתר עם עובד

[6] עודד מנדה־לוי, "מחדש" מאת נוית בראל: האובדן מעניק חיים לכתיבה, באתר הארץ, 4 במאי 2016

[7] "למשבר הדיור יש כוחות עצומים על הזהות": ריאיון עם המשוררת נוית בראל, באתר בית אבי חי

[8] הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול תשע"ז, באתר משרד התרבות והספורט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]


נוית בראל בטקס הענקת פרס ראש הממשלה, 2017.
לידה	1977 (בת 47 בערך) אשקלון
מדינה	ישראל
עיסוק	משוררת, חוקרת ספרות, מבקרת ספרים, מתרגמת ועורכת ספרותית
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית
סוגה	שירה, ביקורת, תרגום
תקופת הפעילות	מ-2001
פרסים והוקרה	פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, 2017