נועם ויסמן

משורר ופילוסוף ישראלי

נועם ויסמן (נולד ב-17 באוקטובר 1963) הוא משורר ופילוסוף ישראלי.

נועם ויסמן
לידה 17 באוקטובר 1963 (בן 61)
רמת אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, משורר
מקום לימודים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות "מיהו האדם" (הקיבוץ המאוחד, 2015); "חילוניות דיאלוגית" (נצר, 2024); "כן" (עתון 77, 2021); "כליל הכלילים" (אבן חושן, 2011)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויסמן שימש כמרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשלוחת האוניברסיטה באילת. נושא עיסוקו המחקרי הוא בעיית הסובייקט והמענה לה בפילוסופיה הדיאלוגית. ויסמן פרסם 3 ספרי פילוסופיה ו-14 ספרי שירה.

ביוגרפיה

עריכה

ויסמן נולד וגדל ברמת אביב. אביו, דוד ויסמן היה צייר[1][2] ואימו, רבקה, הייתה אחות במחלקת פגים. ויסמן למד בתיכון אליאנס תל אביב. את שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200 של חיל המודיעין. בשנת 1986, עם שחרורו משירות הקבע, החל ללמוד פיזיקה ופילוסופיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שנה המשיך בלימודי רפואה ופילוסופיה בתוכנית למצטיינים באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1991 סיים במקביל שני תוארי BA נפרדים ברפואה ובפילוסופיה. מתוך עניין בחר ויסמן להתמקד בתחום הפילוסופיה. במסגרת לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית כתב את עבודת המחקר "מושגי הכללי והפרטי כפי שהם מתבטאים ב'היש והאין' של סרטר", בהנחייתו של פרופ' מנחם ברינקר. את הדוקטורט, אותו קיבל בשנת 2010, עשה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתו של פרופ' אברהם מנסבך. נושא המחקר היה "בעיית הסובייקט: ניטשה, סרטר ובובר"[3].

בנוסף להשכלתו הפורמלית, ויסמן הוא בעל ידע נרחב באסטרונומיה ובמוזיקה קלאסית. בשנת 1996 עבר עם משפחתו להתגורר בנגב והקים מצפה כוכבים ביישוב עזוז, שבו העביר עד שנת 2007, סיורים, הרצאות והדרכות בנושא אסטרונומיה, בין השאר לתלמידי המחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה של אוניברסיטת בן-גוריון. במקביל, שימש בשנים אלו כמבקר מוזיקה בעיתון דבר, והנחה ערבי האזנה מודרכים למוזיקה קלאסית בגני עומר, אותם הפיקה רות הילמן, מנהלת הקונסרבטוריון העירוני באר שבע. בהמשך עבר להתגורר בכרכור. משם המשיך בעיסוקו כמרצה לאסטרונומיה במצפה הכוכבים טכנודע חדרה[4], במקביל להרצאותיו בפילוסופיה ובמוזיקה במוסדות תרבות שונים, ביניהם בית אריאלה ומכון גתה[5].

חיים אישיים

עריכה

ויסמן הוא אב לשתי בנות: שחר - סטודנטית לווטרינריה, ומיה - מתכנתת הייטק, וסב לשתי נכדות ונכד. מתגורר בחדרה.

מחקריו

עריכה

מחקריו של ויסמן עוסקים בפילוסופיה דיאלוגית. נקודת המוצא שלהם היא בעיית הסובייקט – בעיה פילוסופית מרכזית, שליבה הוא הפיכת הסובייקט לאובייקט או איונו (שלילתו). שני מושגים בסיסיים בהגותו של ויסמן הם: המושג א-רציונליות – הנמצא מחוץ לתחום התבונה אך לא בניגוד לשיפוטה, מנגד למושג האי-רציונליות – העומד בסתירה לשיפוט התבונה.

עבודת המחקר של ויסמן "בעיית הסובייקט: ניטשה, סרטר ובובר" סוללת את הדרך אל הסובייקט, שהוא ה'אני קיים' של הקוגיטו הקרטזיאני וסוקרת את הבעיה בפילוסופיה החדשה, בדגש על ניטשה וסרטר, שלטענת המחקר סותרים את לב שיטותיהם שלהם עקב אי-רציונליות או רציונליות חד-צדדית. המחקר טוען כי הפתרון הוא באספקט הא-רציונלי, וקובע את צירו בפילוסופיית הזיקה של בובר.

ספריו והגותו הפילוסופית

עריכה
 
 

מיהו האדם

עריכה

בספר "מיהו האדם"[6] (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ה 2015) מדגיש ויסמן כי השאלה הפילוסופית היסודית היא מיהו האדם ולא מהו האדם – כניסוחו של קאנט. שאלה זו, היוצאת מתוך השקפה דיאלוגית, מחדדת את הצורך בהצגת האדם כסובייקט תחת הפיכתו לאובייקט או איוּנו. חלקו הראשון של הספר הוא עיון ביקורתי בהתפתחות ראיית האדם בפילוסופיה המודרנית, בדגש על בעיית הסובייקט בהגותם של ניטשה וסרטר. חלקו השני בוחן את הפתרון שמציעה הפילוסופיה הדיאלוגית, במיוחד בגרסתו של בובר. חלקו השלישי של הספר עוסק בהשלכות החברתיות ובביטוי האמנותי של השאלה המוצבת בכותרת הספר – מיהו האדם.

האמת: הקיום הדיאלוגי

עריכה

"האמת: הקיום הדיאלוגי"[7] (הוצאת עולם חדש, תשע"ח 2018) הוא מניפסט של הקיום הדיאלוגי בהגות שרואה את הפילוסופיה כקרובה ביותר לחיים. המניפסט טוען כנגד הספקנות והפוסטמודרניזם – כי יש אמת. אמת זו חלקה מעבר לגבולות הכרתנו, וליבה מתגלה לנו דווקא באופן א-רציונלי, אך לא אי-רציונלי. זוהי פילוסופיה שרואה את האדם עקרונית וקיומית, הן כישות דיאלוגית והן כסובייקט, כנושא ולא כמושא – "מי" ולא "מה". האדם הוא בעל חירות ואחריות של סובייקט, שמתוכן הוא בוחר את סוג הדיאלוג שהוא מקיים עם הזולת ועם העולם, כל זאת מתוך זיהוי העולם מיסודו כרוח וכהוויה אימננטית.

חילוניות דיאלוגית

עריכה

בספר "חילוניות דיאלוגית"[8] (הוצאת נצר, תשפ"ד 2024) מחיל ויסמן את הגותו הדיאלוגית על החילוניות ומבהיר מדוע רק היא יכולה לממשה בשלמותה. הטענה העומדת בבסיס הספר היא כי החילוניות הדיאלוגית היא הרוחניות השלמה, זאת משום היות האדם ביסודו סובייקט בעל חירות וישות דיאלוגית המכוננת את זהותו, יחד עם כך שהעולם הוא רוח אימננטית שהגשמי הוא התגשמותה. הנוסחאות הפיזיקליות והמתמטיקה, בהיותן ישויות מנטליות, מאששות זאת במובלע או במפורש. הספר עומד על ההשלכות האתיות והחברתיות של האמת הדיאלוגית, לרבות בתרבות ובאמנות.

יצירתו הספרותית

עריכה

ויסמן פרסם 14 ספרי שירה. בשיריו הוא מרבה לשלב מנושאי הגותו ורעיונותיו הדיאלוגיים, בין השאר, באשר למושגי האמת, החירות והאהבה.

שירתו כתובה בז'אנרים שונים. אחד הבולטים בהם הוא הסונטה. ספר שיריו כליל הכלילים[9] (אבן חושן, 2011) הוא יצירה הכוללת 14 כלילי סונטות, שכל אחד מהם הוא כליל סונטות הירואי, ובסך הכול 210 סונטות.

ספר שיריו כֵּן[10] (עתון 77, 2021) הוא שירת-תודעה המתמשכת ברצף על פני 36 עמודים, ללא פסקאות וללא סימני פיסוק. שירה זו נובעת מזרם התודעה הספרותי אך מתייחדת ממנו בליריות ובמאפייני שירה צורניים ומוזיקליים.

ספרי שיריו

עריכה
  • מיתרי נייר, הוצאת גוונים, 1998
  • סונטות, פואמות ושירי אהבה, הוצאת כרמל, 2004
  • כליל הכלילים, הוצאת אבן חושן, 2011
  • אהבת עולם, הוצאת עיתון 77, 2012
  • ואל הים תשוב, הוצאת עיתון 77, 2013
  • בזרם הכמיהה ישנן אדוות של חסד – סונטות מן העיזבון, הוצאת עיתון 77, 2014
  • הצליל השקט ביותר בעולם, הוצאת עיתון 77, 2016
  • רמז[11], הוצאת עיתון 77, 2017
  • צלילות[12], הוצאת עיתון 77, 2018
  • צ'לו עם כנפי פרפר[13], הוצאת עיתון 77, 2019
  • פיוט[14], הוצאת עיתון 77, 2020
  • כן, הוצאת עיתון 77, 2021
  • אור עדין, הוצאת עיתון 77, 2022
  • בין ארץ ושמיים, הוצאת עיתון 77, 2024

יצירותיו של ויסמן פורסמו בבמות שונות, ביניהן: כתב העת מאזנים, כתב העת לספרות ולתרבות עתון 77[15], כתב העת עכשיו, כתב עת לשירה קפל[16], כתב העת בגלל, ביטאון שירה[17], כתב העת בין סגול ובין תכלת, הארץ[18], ישראל היום[19], האנתולוגיה העולם של אתמול[20], אתר ליריקה[21], האתר של נילי דגן, אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית[22].

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא נועם ויסמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   איתמר זהר, התערוכות המומלצות של סוף השבוע: 24.5 עד 27.5, באתר הארץ, 24 במאי 2023
  2. ^ מיה, ו, אלבום ציורים של הצייר דוד ויסמן, באתר ספר דיגיטלי, ‏1 באפריל 2019
  3. ^ דיסרטציה – בעיית הסובייקט: ניטשה, סרטר ובובר מאת נועם ויסמן, באתר הספרייה הלאומית, ‏תשע"א 2010
  4. ^ עופרית וינברגר, מנהלת פרויקטים טכנודע, מסעות במערכת השמש – הרצאות בליווי תצפית מאת ד"ר נועם ויסמן, נובמבר 2011
  5. ^ הרעיונות הפילוסופיים בסרט "מלאכים בשמי ברלין", מאת ד"ר נועם ויסמן, באתר בית אריאלה, בחסות מכון גתה, ‏9 בנובמבר 2021
  6. ^ תקציר, תוכן עניינים והקדמה מתוך הספר "מיהו האדם", באתר כותר, ‏2015
  7. ^ תקציר ופרק ראשון מתוך הספר "האמת", באתר עברית, ‏דצמבר 2018
  8. ^ על הספר "חילוניות דיאלוגית", באתר נצר, ‏18 בפברואר 2024
  9. ^ על הספר "כליל הכלילים", באתר אבן חושן, ‏2011
  10. ^ על הספר "כן", באתר עתון 77, ‏7 ביולי 2021
  11. ^ על הספר "רמז", באתר עתון 77, ‏2 באוקטובר 2017
  12. ^ על הספר "צלילות", באתר עתון 77, ‏6 במרץ 2018
  13. ^ על הספר "צ'לו עם כנפי פרפר", באתר עתון 77, ‏23 במאי 2019
  14. ^ על הספר "פיוט", באתר עתון 77, ‏20 באוגוסט 2020
  15. ^ יצירותיו של ויסמן התפרסמו בגיליונות: 390, 394, 399, 407, 414, 419, 426, 430, גיליונות כתב העת, באתר עתון 77, ‏2016–2023
  16. ^ השיר זעקה מאת נועם ויסמן, באתר קפל – כתב עת לשירה, ‏מרץ 2018
  17. ^ יצירותיו של ויסמן פורסמו בגיליונות: 133, 141, 146, 151, 321, אינדקס גיליונות, באתר ביטאון שירה, ‏2016–2020
  18. ^   נועם ויסמן, שיר | בּוּרְגָּנִים בְּבֵיתָם וּבְצֵאתָם, באתר הארץ, 3 במאי 2022
  19. ^ השיר חיים מאת נועם ויסמן, באתר נילי דגן, מתוך ישראל היום, מדור תרבות ספרים, ‏6 בפברואר 2015
  20. ^ על האנתולוגיה העולם של אתמול, באתר הוצאת כתב, ‏2021
  21. ^ שירים מאת נועם ויסמן, באתר ליריקה, ‏20 בפברואר 2018
  22. ^ משתתפי האנתולוגיה המקוונת לשירה עברית, באתר נילי דגן, ‏מאי 2012