נחל תות

נַחַל תּוּת (שם בערבית: ואדי א-שקאק שמשמעותו הנחל החותך או החוצה) מהווה גבול בין הר הכרמל ורמות מנשה. תחילתו ליד מחלף אליקים והוא נשפך לנחל דליה ליד בת שלמה למרגלותיו הצפוניים של הר חורשן. הנחל הוא חלק מהדרך הקרויה ואדי מילק. חלקו הגדול של הנחל נמצא בתחומי שמורת טבע נחל תות.

נחל תות

מידע כללי
אורך	7.0 קילומטרים
יובלים	נחל בודד, נחל אלקנה
שפך	נחל דליה
מדינות באגן הניקוז	ישראל
(למפת הכרמל מוגדלת)   נחל תות (למפת הכרמל רגילה)   נחל תות (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל תות (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל תות

מבט כללי על הנחל, מהגשר העובר על הנחל בכביש המוביל לתחנת הכוח חגית

בריכת מים בנחל

נביעה באזור מטע הזיתים ליד הנחל

הנחל זורם בתוך סבך הצמחייה

תיאור הנחל

שמו של הנחל ניתן לו על שם עצי התות הצומחים בצד חורבת תות ליד בת שלמה.

הנחל הוא נחל איתן. מקורות מימיו הם ארבעה מעיינות, הנובעים בחלקו העליון. הצפוני ביותר הוא "עין אליקים" הנובע בקרבת היישוב אליקים ממזרח לכביש 70. בהמשך הנחל - הזורם לכיוון דרום מערב - נובע "עין יואח", ממערב לכביש 70. בהמשך, בצמוד למחלף עין תות ומערבית לו, נובע "עין תות". היובל הרביעי, "נחל בודד", מגיע מכיוון רמות מנשה, שם הוא מתחיל בנביעת "עין בודד". בערבית נקרא מעיין זה "עין אלביצ'א", שמשמעותו "המעיין הלבן", על שם הסלע הקרטוני הלבן שבקרבתו.

לאורך תוואי הנחל ובמקביל אליו עובר כביש 70. הכביש מהווה מחסום למעבר בעלי חיים מהכרמל לרמות מנשה. כדי לפתור בעיה זו נחפר מעבר אקולוגי לבעלי חיים על ידי חברת דרך ארץ, שסללה את כביש 6.

לאורך הנחל צומחים שיחי הרדוף הנחלים, פטל קדוש, שנית גדולה, שיח-אברהם מצוי ועוד. באזורים שסביב הנחל יש ריכוזי פריחה של תורמוס ההרים כלניות ורקפות. בנוסף צומחים שם גם עיריוני צהוב עירית גדולה וגאופיטים נוספים.

במי הנחל חי דג לבנון הירקון שהוא מין אנדמי לישראל.

חלקו הגדול של הנחל כלול בשמורת נחל תות שהוכרזה ב-13 ביוני 2000. השמורה משתרעת מצפון לכביש 70 בשני גושים. ושטחה הנוכחי לפני הרחבה 196 דונם. רשות הטבע והגנים ביחד עם הקרן הקיימת לישראל מתכננות להרחיב את השמורה לגודל של 396 דונם.

חפירות ארכאולוגיות

בשנות ה-2000 נערכו מספר חפירות ארכאולוגיות בעין תות ובסביבתו. במקום נמצאו אתרים מתקופת הברזל 1 ו-2, מהתקופה הפרסית ומהתקופה הרומית. השערת החוקרים היא שההתיישבות במקום קשורה לדרך הים שעברה בנחל ולמיקום המעיינות. בעקבות סלילת כביש 6 נערכו לאורכו חפירות הצלה על ידי רשות העתיקות. בחודשים פברואר-יולי 2005 נערכה חפירה ליד עין תות לקראת סלילת מחלף תות. במסגרת החפירות נחשף מבנה גדול מתקופת בית ראשון. להשערת החוקרים המקום שימש כמרכז מינהלי. בנוסף נמצאה כמות גדולה של שברי חרס, וכן שמונה טביעות של חותמות למלך מטיפוס דו-כנפי המתוארכות למאה ה-8 לפנה"ס. מתוך הטביעות פוענחו שתי כתובות ”למלך חברון” ו”למלך ז[יף]”. חותמות למלך נדירות באתרים שהיו בתחום ממלכת ישראל ומכאן חשיבות האתר. בנוסף נחשף חותם אליפטי מאבן חן בצבע חום עם כתובת בעברית. בחלקו העליון של החותם נחרתו ארבעה רימונים ובחלק התחתון הכתובת ”למכאח [בן] עמיחי”. על יסודות המרכז המינהלי נבנה יישוב יהודי מתקופת בית שני. בנוסף נחשפו ממצאים מהתקופה הרומית הקדומה ומהתקופה הממלוכית.

לקריאה נוספת

• "נחל תות" מדריך ישראל החדש כרך 5: הכרמל וחופו ורמות מנשה, בעריכה סלמאן אבו רוכן ויעקב שורר, הוצאת משרד הביטחון 2001 עמ' 171

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחל תות בוויקישיתוף

• שמורת נחל תות באתר טבע ונופים בישראל
• ספי בן יוסף, נחל תות: קריאה אחרונה בהחלט, באתר ynet, 7 באפריל 2005
• דובי זכאי, הקצפת של התות: טיול למעיין עין תות, באתר nrg nrg ‏ 3 באפריל 2009
• דוד הכהן, חותם מימי בית ראשון נתגלה בנחל תות, באתר ynet, 7 ביולי 2005