נחמיה לבציון

היסטוריון ומזרחן ישראלי

נחמיה לבציון (24 בנובמבר 1935 - 15 באוגוסט 2003) היה היסטוריון ומזרחן ישראלי, חוקר אפריקה והאסלאם, וכיהן כדקאן הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים, ראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, נשיא האוניברסיטה הפתוחה, ראש מכון ון ליר בירושלים ויו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

נחמיה לבציון
לידה 25 בנובמבר 1935
באר טוביה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוגוסט 2003 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • נשיא האוניברסיטה הפתוחה (19871992)
  • דקאן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נחמיה לבציון (לוּבֶּצקי) נולד ב-1935 במושב באר טוביה. את שירות הצבאי עשה בנח"ל ובעקבותיו נעשה חבר קיבוץ מעיין ברוך. בין השנים 1957–1962 למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לשפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון. את לימודי הדוקטורט בהיסטוריה של אפריקה עשה בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (אנ') (SOAS) באוניברסיטת לונדון.

לאחר שובו לארץ (1965) לימד בחוג ללימודי אפריקה ולימודי האסלאם באוניברסיטה העברית, ומ-1968 ועד 1978 ריכז את החוג החדש ללימודי אפריקה לתואר שני.

בין השנים 1978–1981 כיהן כדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה. לאחר מכן, בין השנים 1982–1987 כיהן גם כראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. במהלך אותה תקופה שימש גם כמנהל של התוכנית לקידום דיפלומטים צעירים של משרד החוץ באוניברסיטה העברית במימון קרן רוטשילד, וחבר בוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת). בין 1979–1998 היה יו"ר ועד החברה המזרחית הישראלית ומ-1998 כיהן כנשיא החברה.

לבציון כיהן כנשיא השלישי של האוניברסיטה הפתוחה בשנים 1987–1992, וכראש מכון ון ליר בירושלים בשנים 1994–1997. משנת 1997 ועד פטירתו באוגוסט 2003 כיהן כיו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה.[1]

במשך השנים פרסם מחקרים רבים על דת האסלאם בכלל ועל האסלאם באפריקה בפרט. כמו כן היה מעורב שנים רבות בחקר קהילות ישראל במזרח. על שמו "המרכז לחקר האסלאם על שם נחמיה לבציון" באוניברסיטה העברית בירושלים. ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.[2]

לבציון הותיר אחריו את רעייתו תרצה, ושלושה ילדים. בתם ד"ר אסנת לבציון-קורח היא רופאה, מנהלת המרכז הרפואי שמיר.

 
שלט זיכרון, בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, המנציח את נחמיה לבציון (בשדרה פנימית הממוקמת בין בניין הספרייה לבניין הטכנולוגיות)

מכתביו

עריכה
  • מבוא להיסטוריה של אפריקה, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1980.
  • דת האסלאם - מבוא היסטורי, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1989.
  • האסלאם: מבוא להיסטוריה של הדת, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1998. מסת"ב: 9650603956.
  • נחמיה לבציון ויקותיאל גרשוני, צמיחת המדינות החדשות באפריקה - מבוא להיסטוריה של אפריקה, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2003.

ספר לזכרו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מאמרים פרי עטו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מנחם בן-ששון, שנתיים להסתלקותו של פרופ' נחמיה לבציון ז"ל, פעמים 104 (תשס"ה) עמ' 112-114
  2. ^ ארכיון נחמיה לבציון, בספרייה הלאומית