ארבע בבות
ארבע בבות (מכונה גם: ניגון הרב או ניגון אדמו"ר הזקן, או ד' בבות[1]), הוא ניגון ללא מילים, מניגוני חב"ד. מעשרת "הניגונים המכוונים" והחשוב שבהם, שהלחין רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, ניגון זה מפורסם ביותר[2].
| שיר | ||||||
| סוגה |
ניגוני חב"ד  | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| לחן |
שניאור זלמן מלאדי | |||||
| ||||||
  | ||||||
הניגון נחשב לאחד הניגונים העמוקים והמיוחדים של החסידות, ולניגון היסודי והראשי של חסידות חב"ד. לניגון ארבעה בתים, בהם משתקפים העולמות הרוחניים העליונים אבי"ע.
ניגון זה, כמו רוב ניגוניו, חיבר רבי שניאור זלמן בעת שלמד אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש. לאחר שהיה לרבי, שינה ושיכלל את כל הניגונים, וניגון זה בפרט[3]. מפאת סגולותיו המיוחדות ומשמעותו הרוחנית, נהוג בקרב חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות, מתוך רצינות ובמועדים מיוחדים.
בספר הניגונים חב"ד, "ארבע בבות" הוא ניגון מספר א' (1).
זמני נגינתו
עריכהנהוג בחסידות חב"ד לנגנו בזמנים מיוחדים כמו חודש אלול, ימי הסליחות וגם בשמחת תורה. כמו כן ביום האחרון של שלוש הרגלים, פורים, חג הגאולה (בו השתחרר רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא) ביום כיפור ובימים טובים נוספים. וכן בעת הובלת החתן והכלה לחופה, האחרון נהוג גם בחסידויות אחרות.
אדמו"רי חב"ד הקפידו לנגנו בראש השנה, בחודש אלול, בברית מילה, בחתונה ובבר מצווה, וכן בי"ט בכסלו שנחשב "ראש השנה" לניגון זה[4]. אצל הרבי מלובביץ' ניגנו זאת רבות[5].
בלובביץ', עיירת הערש ומרכז חסידות חב"ד במשך כמאה שנים, היו מנגנים ניגון זה רק בזמנים קבועים, כמו י"ט כסלו, ובשמחות כמו ברית מילה, בר-מצווה, חתונה וגם בחודש אלול בתפילה (כשמתפללים ביחידות באריכות)[דרוש מקור: לכל הזמנים האלה].
מקובל בשם הצמח צדק, שבימים רגילים ללא סיבה מיוחדת, נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים[6].
מקובל בחב"ד, בהתוועדויות שקודם לשירת הניגון, מנגנים את "ניגון הכנה", של אדמו"ר הרש"ב. ולאחריו מנגנים את הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי"[7].
בל"ג בעומר מקובל לנגן ניגון זה לפני ההדלקה המרכזית בקבר רבי שמעון.
דייקנות וזהירות בנגינתו
עריכהנהוג לשיר כל בית פעמיים (כך הוא מופיע גם בכל התקליטים)[8].
הפעם האחרונה ששרו ניגון זה בפומבי בנוכחות הרבי מנחם מנדל שניאורסון הייתה בשבת פרשת שמות ה'תשמ"ט. באותה התוועדות דיבר הרבי על הזהירות המיוחדת שצריכה להיות בניגון והורה ש"ינגנו עתה באופן יוצא מן הכלל".
מסגולות הניגון
עריכהאחדים מאדמו"רי חב"ד התבטאו בסגולותיו של הניגון:
- המהר"ש: "בעת שמנגנים נגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".
- הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים."
- הריי"צ: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת הרבי (אדמו"ר הזקן) וירגיש, באיזה מדרגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"[9].
עיבודים מוזיקליים
עריכהבשנות ה-70 הופיע באלבום "ערב חב"ד 2" של ניח"ח[10], ב־1996 הופיע השיר כמנגינת רקע ברצועת השיר "התוועדות" באלבום "ניגוני בית אבא" של מרדכי בן-דוד[11], בשנת 2000 הופיע באלבום 'נעימות חב"ד ליובאוויטש' של משה מונה רוזנבלום[12], ב־2015 הופיע באלבום "צמאה 2" על ידי חיליק פרנק וסימפונט רעננה[13], ובאלבום "עצם הנשמה 1" של הרב יאיר כלב[14], ב־2020 הופיע באלבום "לחיים טיש – חב"ד" של יוסף משה כהנא בביצוע של מוטי ויזל[15] ועוד.
בוצע גם על ידי אברהם פריד במופע צמאה בשנת 2019[16], אלי מרקוס[17], אבי פיאמנטה[18], אלי ליפסקר ואחרים.
לקריאה נוספת
עריכה- הרב לב לייבמן, תולדותיו וצפונותיו של ניגון אדמו"ר הזקן, סקירה מקיפה על הניגון, מכון נגינה לאור החסידות, ה'תשע"ה 2015, ראשון לציון.
קישורים חיצוניים
עריכה
מידע על היצירה "ארבע בבות" באתר מיוזיק בריינז- "ארבע בבות" באתר בית לזמר העברי
- "ארבע בבות" באתר של אקו"ם
- מידע על ניגון ארבע בבות, בערוץ jem באתר יוטיוב
- ניגון ארבע בבות בתוספת תווים, באתר בית חב"ד
- אודות ניגון ארבע בבות, באתר בית חב"ד
- הניגון מושר בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ד אצל הרבי מנחם מנדל שניאורסון, בערוץ jem באתר יוטיוב
- הקלטת התוועדות משנת תשכ"ו (מהדקה 8:30 ועד הדקה 15:09[19]) בתערוכה וירטואלית לציון 200 שנה לפטירת בעל התניא (באחת התמונות בדף התערוכה יש את התווים של הניגון מ"ספר הניגונים של חב"ד"), באתר הספרייה הלאומית
- שלמה מן, לראשונה בהברה חסידית: מוטי ויזל מבצע את ד' בבות, באתר col סיוון תש"ף
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ ביידיש: דער "ניגון פון פיר פאַלען". יש מקומות שמכנים זאת הניגון הידוע והניגון המיוחס. חסידי אדמו"ר הזקן קראו לו "תקיעה גדולה".
- ^ אליעזר שטיינמן, הנגינה והחסידות, גן החסידות, 1957, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ אדמו"ר הרש"ב בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ג – "התמים", חוברת ה', עמוד ס"ד [כרך ב', עמוד 488]
- ^ שיחת פורים תרפ"ח
- ^ למשל: פורים תשכ"ה, ארבע בבות אצל הרבי מלובביץ'
- ^ ספר הניגונים, כרך א', עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ)
- ^ שירת הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי" אצל הרבי מחב"ד, ט"ו תמוז תשמ"ו
- ^ אצל הרבי מחב"ד היו מנגנים לעיתים את הבבא הרביעית – שבע פעמים, וגם קרה שניגנו פעם אחת, ועוד.
- ^ ספר השיחות תש"ז, עמוד 101
- ^ ד' בבות
- ^ ארבע בבות ברצועת "התוועדות", לאורך כל הרצועה בין שיר לשיר, מרדכי בן דוד
- ^ את הביצוע ניתן לשמוע כאן, את השנה ופרטים נוספים ניתן לראות כאן, באוסף המוזיקה הישראלית באתר הספרייה הלאומית.
- ^ ניגון ארבע בבות
- ^ ניגון ארבע בבות - הרב יאיר כלב Rabbi Yair Calev - Arba Bavot (Four Gates) - Chabad song
- ^
ניגון ד' בבות, בביצוע יוסף משה כהנא, מוטי ויזל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:14)
- ^ ארבע בבות - אברהם פריד
- ^ אלי מרכוס ד' בבות
- ^ אבי פיאמנטה ארבע בבות ביוטיוב
- ^ לאחריו, מהדקה 15:10 שומעים את הניגון "נְיֶה ז'וּרִיצִי חְלוֹפְּצִי"
