נסים דוד עזראן

רב ישראלי

הרב נסים דוד עזראן (כ"ח בכסלו ה'תרע"א, 29 בדצמבר 1910 - ג' באדר ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984) היה מייסד וראש ישיבת בית שמואל בירושלים ויקיר העיר ירושלים[1][דרושה הבהרה].

הרב ניסים דוד עזראן
לידה 29 בדצמבר 1910
כ"ח בכסלו ה'תרע"א
יפו, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בפברואר 1984 (בגיל 73)
ג' באדר א' ה'תשמ"ד
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות ? – 6 בפברואר 1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות חרדית, חרדים לאומיים
תחומי עיסוק הלכה, הוראה
תפקידים נוספים מוהל, שוחט, ראש ישיבה
רבותיו הרב עזרא עטייה, הרב יעקב עדס, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרב יוסף שלוש, סבו הרב מרדכי עזראן ואביו הרב שמואל עזראן
תלמידיו הרב שלמה שלוש (רב), הרב שלום נגר, הרב שמעון גרשון רוזנברג, הרב יצחק יוסף, הרב דוד חי אבוחצירא, הרב אלעזר אבוחצירא, הרב גדעון כהן שאולי
פרסים והוקרה יקיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב ניסים עזראן ואביו הרב שמואל עזראן

ביוגרפיה

עריכה

נולד ביפו לרב שמואל עזראן, אב בית הדין של העדה המערבית בירושלים ולריקה בן יאיר. סבו מצד אביו הוא הרב מרדכי עזראן שעלה ארצה עם בנו, הרב שמואל, ממראכש שבמרוקו.

בשנת ה'תרפ"א עבר להתגורר עם אביו ומשפחתו בירושלים, שם החל ללמוד בישיבת פורת-יוסף בעיר העתיקה בירושלים רבותיו שם היו הרב יעקב עדס והרב עזרא עטייה.

בשנת ה'תרצ"ג נישא לאביגיל, בתו של הרב יוסף שלוש.

בשנת ה'תש"ד היה בין המועמדים לרבה הראשי הספרדי של חיפה לאחר פטירת הרב אליהו ריינה.

בשנת ה'תש"ז נשלח על ידי הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לשמש כרב בראשון לציון, שם שימש כרב העדה הספרדית ובני עדות המזרח, כמו כן לימד כר"מ בתלמוד תורה "מקור חיים" בעיר.

בשנת ה'תש"י מונה מטעם הרבנות הראשית לרב העיר התחתית בחיפה ולימד בה בישיבות שונות.

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשט"ז חזר לירושלים. לאחר פטירת הרב מרדכי מיוחס, ראש השוחטים בירושלים, נבחר לשמש תחתיו כחבר לשכת הרבנות בעיר.

עסק בהוראת איסור והיתר במשחטות, וערך סיורים קבועים בנושאי כשרות והשגחה בשחיטה.

נמנה עם פעילי העדה המערבית בירושלים.

נודע כדרשן, ובמשך שנים רבות שימש כשוחט וכמוהל.

בשנת ה'תשכ"ו ייסד את ישיבת "בית שמואל" בשכונת אוהל משה בירושלים על שם אביו[2], שמטרתה הייתה הכשרת רבנים ודיינים, בשיטת הלימוד שהנהיג החיד"א. בישיבה זו העמיד תלמידים רבים, רבני שכונות וראשי קהילות בתפוצות, ראשי ישיבות, שוחטים ומוהלים. לצד הישיבה ייסד כולל ערב לאברכים וכולל ליל שישי. בין השאר למדו שם הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב דוד חי אבוחצירא, הרב אלעזר אבוחצירא, ועוד תלמידי חכמים ודיינים. בין התלמידים הרבים שהסמיך לרבנות נמנים: הרב שלמה שלוש, הרב שלום נגר, הרב שמעון גרשון רוזנברג ועוד.

בשנת 1983 רכש מגרש בשכונת הר נוף שבירושלים, לשם העברת מתחם הישיבה אליו, אך לא זכה לעשות זאת בחייו.

הלך לעולמו בירושלים בג' באדר א' ה'תשמ"ד.

מחליפו כראש הישיבה הוא הרב יעקב ועקנין.

הנצחתו

עריכה

על שמו רחוב הרב ניסים ד. עזראן בירושלים[1].

צאצאיו

עריכה

לרב עזראן בן ושבע בנות. בנו, הרב שלום אליהו עזראן (נפטר ב-ה'תשפ"א, 2020), שימש כרב בקהילות הספרדים בסן פרנסיסקו שבארצות הברית.

בנותיו - הרבנית צביה אליהו, נישאה לרב מרדכי אליהו, עורכת הדין מלכה זקלר-עזראן, פרופסור דינה פלפל, אשת השופט יהושע פלפל, אורה איש רן, אשת הרב המחנך שלמה איש רן; אסתר רזיאל, המחנכת נאוה ועקנין והמחנכת רונית בן-ברוך, אשת הרב נחמיה בן ברוך רם ביב"ע נתניה. אחד מנכדיו הוא רבה הראשי של צפת, הרב שמואל אליהו.

אילן יוחסין

עריכה
מרדכי עזראן
 
 
שמואל עזראן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמחה בן אהרןניסים דוד עזראן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסי בן אהרוןמרדכי אליהו
 
צביה אליהודינה פלפל
 
יהושע פלפל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה בן אליהושמואל אליהויוסף אליהויצחק פלפל

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 רחוב הרב ניסים ד. עזראן, באתר עיריית ירושלים
  2. ^ הרב שמואל אליהו, החזון של סבתא אביגיל, באתר פנימה, ‏י"ג בסיון תשע"ו, 19/06/16(הקישור אינו פעיל)