סאבטקסט
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הגהה. | |
סַאבְּטֵקְסְט (באנגלית: Subtext), או בתרגום חופשי לעברית – טקסט-משנה או בין השורות, הוא תוכן סמוי[1] שיכול להופיע ביצירה נרטיבית (ספר, מחזה, יצירה מוזיקלית, סרט, משחק וידאו או סדרת טלוויזיה) וכן בתקשורת בין אישית, באופן מרומז ולא ישיר. סאבטקסט יכול להתייחס גם למחשבות ולמניעים של הדמויות, אשר אינם מובאים בצורה ישירה אלא מכוסים רק במאמר מוסגר. לעיתים, הסאבטקסט מרמז על נושאים שנויים במחלוקת, לרוב תוך שימוש במטפורה, וזאת על מנת לצמצם את הרתיעה של ציבור הקוראים.
הסאבטקסט מעביר באופן עקיף תכנים המייצגים קונפליקטים, כעס, תחרות, גאווה או רעיונות ורגשות אחרים. הסאבטקסט קשור במניע של הדמויות והוא מצוי מתחת לפני השטח. ניתן להבין ממנו על מחשבותיהן, אמונותיהן ורגשותיהן האמיתיים.
סופרים רבים השתמשו במפורש בסאבטקסט באופן הומוריסטי, במיוחד לאור האופי המעורפל מטבעו. ניתן לטעון כי סאבטקסט שהוא נהיר ומפורש – מאבד מערכו והופך לטקסט.
בסאבטקסט נעשה תכופות שימוש בתחום של יצירות בדיוניות לצורך ביקורות חברתיות או פוליטיות. לעיתים קרובות, מוכנס לסיפורים סאבטקסט מאחר שהסיפור עצמו לא מסוגל לדון בצורה מפורשת בנושאים מסוימים, בשל צנזורה או דעת הקהל. כמו כן, סאבטקסט משמש גם להוספת מורכבות ליצירה, במטרה למשוך צופים וקוראים.
דוגמאות לסאבטקסט
עריכהדוגמאות מהספרות
עריכה- ספריו של ג'ורג' אורוול – "חוות החיות", "1984".
- ספרו של וולטר "קנדיד".
- "מסעי גוליבר".
דוגמאות מהטלוויזיה
עריכה- הזהות המינית של מר המפריז בסדרת הטלוויזיה "מישהו מטפל בך?" נרמזת ואיננה נאמרת בצורה מפורשת.
- בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" – למשל: ליהוקם של שחקנית שחורה ושחקן רוסי מהווים ביקורת חברתית, על הגזענות והמלחמה הקרה, בהתאמה.
- סרטים מצוירים.
דוגמאות מהקולנוע
עריכה- סצנה בסרטו של וודי אלן "אנני הול" המשקפת את המחשבות הפנימיות של הדמויות באמצעות כתוביות על המסך, במהלך שיחה תמימה לכאורה.
- בסרט "ראיון עם הערפד" בראד פיט וטום קרוז מוצגים כזוג "נשוי", המגדל ביחד ילדה קטנה. לאורך הסרט ישנו סאבטקסט של מתח ארוטי בין השניים, אף על פי שזה לא נראה בצורה מפורשת על המסך.
- בסרט "X-מן 2" ישנה סצנה בה בובי (אייסמן) מגלה להוריו כי הוא מוטאנט. בסצנה זו ישנו סאבטקסט של סצנת יציאה מהארון.
- ז'אנר המדע בדיוני.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ האקדמיה ללשון העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית
