סוכות (מצרים)
סֻכֹּת הייתה התחנה הראשונה של שבטי ישראל ביציאת מצרים, בדרכם מארץ מצרים לארץ ישראל.
בספר שמות מתוארת יציאתם החפוזה של בני ישראל, העבדים של המצרים, ולאחר מכת בכורות שהייתה האחרונה בסדרת עשר המכות, התאפשרה יציאתם ביתר קלות; אולם הכתוב המקראי מדגיש כי העיתוי נקבע על ידי האל וכן מציין הכתוב כי אתר הכינוס של בני ישראל היה רעמסס, וממנו יצאו אל סכת:[1]
”וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַ-ה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה: וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת: וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם: ... וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף:”
בנוסף, הכתוב מסביר כי מסלול היציאה ממצרים וההתנהלות במדבר סיני נקבע על ידי האל לא בדרך הקצרה אל הארץ, אלא בדרך עוקפת על מנת שימנע עימות אלים צפוי עם כוחות חמושים של הפלשתים; עימות שעלול היה לייאש את שבטי ישראל ולגרום לחזרתם לחיי עבדות במצרים:[2]
”וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: ... וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר:”
בספר במדבר מסופר על מסעות שבטי ישראל, וכן כי תולדות המסעות נכתבו בידי משה. הכתוב מציין את רעמסס כאתר הראשון של יציאת מצרים, ואת סכת כאתר השני:[3]
”אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם: וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם: ... וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת:”
במאה ה-20, הוצע לזהות את סכות ליד מצרים באתר בשם ת'כוֹת או ת'וקו, אולם חוקרים חלקו על זיהוי זה.[4] התקבל על דעת חוקרים הזיהוי ב-תֶל אִל מַסְחוּתָה, הנמצא בקצהו המזרחי של ואדי ת'מִלַת, כ-20 ק"מ מערבית לאסמאעיליה.[דרוש מקור] זיהוי נוסף הוצע באתר בסמוך לג'בל מרים, במרחק 20 ק"מ מתל משח'וטה, בצידו המערבי של אגם תמסח.[5]
הקשר בין סוכות שבשמאל הירדן לבין סוכות ביציאת מצרים
עריכהמרתקת העובדה כי סוכות מצוינת גם כמקום הראשון של הגעתו של יעקב אבינו לארץ ישראל מחרן שבמסופוטמיה וגם כמקום הראשון ביציאת מצרים לארץ ישראל. כן נכתבה השוואה זאת בשם רבי אליעזר במכילתא לספר שמות :"ויסעו מרעמסס- סכתה - סכות ממש. דכתיב ויעקב נסע סכתה (בראשית לג), דברי רבי אליעזר[6]. בנוסף לא ברורה מספיק כוונת הפסוק "אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד." כן כתב רש"י שם :"סוכות זה איני יודע מאיזה אומה היא לא ידעתי סוכות שבאו לו ישראל כשנסעו ישראל מרעמסס היכן הוא ?". ההסבר הפשוט הוא שדוד המלך מתאר את כיבושיו כאשר בסבירות גבוהה אין מדובר בסוכות שבעבר הירדן שהייתה מעולם נחלה לשבטי ישראל שבעבר הירדן ולא נצרכה לכיבוש מחדש וחלוקה לשבטים.
ראו גם
עריכה- סוכות, שהייתה בעבר הירדן המזרחי, סמוך לנחל יבוק.
לקריאה נוספת
עריכה- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוקים כ"ט–ל"ז.
- ^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוקים י"ז–כ'.
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ה'.
- ^ ראו: הערך: סכות (א), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 670.
- ^ ראו: הערך: סכות (א), לכסיקון מקראי, עמ' 670.
- ^ יש שהפכו את ההתייחסות בין המימרות לאומריהן וכתבו שאלו דברי רבי עקיבא, להלן.
| קודמת: רעמסס |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: איתם |