סוכת לויתן
סוכת לויתן או סוכת עורו של לויתן הוא מושג המופיע בספרות חז"ל, המתאר את הגמול שיקבלו הצדיקים לעתיד לבוא. על פי חז"ל, הקב"ה יעשה סוכה לצדיקים מעורו של הלויתן, יצור ימי מיתולוגי המוזכר בספרות חז"ל.
מקורות
עריכהבתלמוד בבלי, במסכת בבא בתרא[1], עוסק התלמוד בעניין הלויתן ובמה שיארע עמו לעתיד לבוא, בהמשך הסוגיה מובא שלעתיד לבוא יאכלו הצדיקים את בשרו של הלויתן וישבו בסוכה העשויה מעורו:
אנר רבי יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן שנא' (איוב מ, לא) התמלא בסוכות עורו" זכה עושין לו סוכה לא זכה עושין לו צלצל... והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנאמר (ישעיהו ס, ג) והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"
כן מופיע שם שלעתיד לבוא יוכלו הצדיקים את בשרו:
אמר רבה אמר רבי יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן שנאמר (איוב מ, ל) יכרו עליו חברים... והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים...
הלויתן עצמו מוזכר בתנ"ך מספר פעמים, כמה מהם בספר איוב:
תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ
בספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א מסופר כי ביום החמישי לבריאת העולם ברא אלוהים את העופות ואת מיני הדגים השורצים בים, לרבות "התנינים הגדולים": ”וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב”. רש"י בפירושו לפסוק זה מסביר כי "התנינים הגדולים" הם "דגים גדולים שבים, ובדברי אגדה הוא לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם".
בתלמוד לא מבואר שישנו קשר בין חג סוכות לסוכת עורו של הלויתן לעתיד לבוא, אמנם במדרש נראה שזהו שכר על קיום מצוות סוכה:
אמר ר' לוי: כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה, אף הקב"ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבא, שנאמר: התמלא בשכות עורו וגו
— ילקוט שמעוני, איוב סי' תתקכז
כיום נוהגים בחג הסוכות להתפלל לזכות ליישב בסוכת עורו של לויתן, ראו להלן.
פרשנויות ומשמעויות
עריכהרבים מפרשני התלמוד והמדרשים התייחסו לאגדה זו ונתנו לה פרשנויות שונות:
משמעות סמלית
עריכהחלק מהפרשנים ראו בסוכת עורו של לויתן משל לשכר הרוחני שיקבלו הצדיקים לעתיד לבוא. הרמב"ם, למשל, פירש את האגדות הללו באופן אלגורי, וראה בהן רמזים לעניינים רוחניים ופילוסופיים[2].
פירוש פשטני
עריכהלעומת זאת, היו שפירשו את האגדה כפשוטה. הרמב"ן, למשל, נטה לקבל את הדברים כפשוטם, אם כי הדגיש שאין לנו הבנה מלאה בטבעם של דברים אלו[3].
יש מהאחרונים שהבינו שסוכה זו תשמש לקיום מצוות סוכה לעתיד לבוא[4]. ויש שתמהו, האיך ניתן ליישב בסוכת עורו של לויתן, והרי אין מסככים אלא בדבר שאינו מקבל טומאה, ואם כן עור לויתן אינו כשר לסיכוך.
יש שכתבו שסוכה זו היא אותה סוכת שלום שנזכרת בתפילת ערבית של שבת ויום טוב[5]:
הפרוס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים
ליטורגיה
עריכהבעת שיוצאים מהסוכה ביום האחרון של סוכות, נהוגים לבקש לזכות לישב בסוכת עורו של לויתן:
יהי רצון מלפניך... כשם שקיימתי וישבתי בסוכה זו כן אזכה לשנה הבאה לישב בסוכת עורו של לויתן.
מנהג זה כתבו בכלבו והביאו ברמ"א בשולחן ערוך, אך הנוסח שם 'בסוכת לויתן', ולא בעורו.
בתרבות
עריכהרעיון סוכת עורו של לויתן השפיע על המחשבה והיצירה היהודית לדורותיה, והוא מופיע בציורים ובקישוטי סוכה רבים, וכן בחפצי אומנות עתיקים.
קישורים חיצוניים
עריכה- סוכת עורו של לויתן - עולמות, באתר עולמות, 15 באוקטובר 2024
- "הלויתן במדרשי חז"ל ובפרשנות" באתר דעת
- "סוכת עורו של לויתן" באתר מט"ח
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ד, עמוד ב'
- ^ משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ח
- ^ פירוש הרמב"ן לספר איוב
- ^ ראו בפירוש המהרש"א בבא בתרא שם.
- ^ אתר מכון התורה והארץ בשם המהרש"ל.