סוניה הנינורווגית: Sonja Henie;‏ 8 באפריל 191212 באוקטובר 1969) הייתה מחליקה אמנותית נורווגית אשר זכתה במדליות זהב בשלוש אולימפיאדות חורף עוקבות (1928, 1932, 1936). סוניה הני הייתה, בנוסף, עשר פעמים רצופות אלופת העולם (1936-1927), שש פעמים רצופות אלופת אירופה (1936-1931), שבע פעמים רצופות אלופת נורווגיה (1929-1923) שלוש פעמים רצופות (1928-1926) חלק מהצמד הזוכה באליפות נורווגיה לזוגות, ועוד. הני זכתה בתארים אולימפיים ועולמיים יותר מכל מחליקה אומנותית אחרת בתולדות הענף. לאחר מכן פתחה בקריירה מצליחה ורווחית ביותר ככוכבת קולנוע בארצות הברית.

סוניה הני
Sonja Henie
לידה 8 באפריל 1912
אוסלו, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוקטובר 1969 (בגיל 57)
אוסלו, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.65 מטרים
בן או בת זוג Jack Dunn עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט החלקה אמנותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן Howard Nicholson עריכת הנתון בוויקינתונים
הישגים
פרסים והוקרה
  • אביר דרגה ראשונה במסדר אולב הקדוש (1936)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ילדות

עריכה

סוניה הני נולדה למשפחת פרוון אמיד בקריסטיאניה (כיום אוסלו) בירת נורווגיה. במשפחתה שררה תודעת ספורט מפותחת, ואביה וילהלם היה זמן מה אלוף העולם באופניים. כך, כבר מגיל צעיר עודדו הוריה אותה, ואת בני הבית האחרים, לעסוק בספורט. בגיל צעיר נטתה לעסוק בסקי, בשחיה וברכיבה על סוסים. כן נחשבה לשחקנית טניס בולטת ברמה הארצית. בסופו של דבר, בעקבות אחיה, התמקדה בהחלקה אומנותית על קרח. משהחלה בכך, נטשה את לימודיה הסדירים בבית הספר, ומכאן ואילך למדה בעזרת מורים פרטיים. אביה שכר לצורך פיתוח הקריירה שלה את גדולי המומחים בעולם, כולל הבלרינה הרוסיה המפורסמת תמרה קרסבינה.

קריירה תחרותית

עריכה
 
סוניה הני בברלין, 1930

הקריירה התחרותית של סוניה הני החלה ב-1923, עת זכתה, כבר בגיל 11, באליפות נורווגיה לבוגרות. על הישג זה היא חזרה מדי שנה עד 1929, ובסך הכל שבע פעמים רצופות. עוד שלוש פעמים רצופות, 1928-1926, זכו הני ובן זוגה ארנה לי (Lie) באליפות נורווגיה לזוגות. אותו זוג הגיע למקום החמישי באליפות העולם ב-1926. באולימפיאדת החורף של 1924, אשר נערכה בשאמוני שבצרפת, היא דורגה שמינית מתוך שמונה מתחרות. בשנת 1927, לאחר דירוגה במקום החמישי ב-1924 והשני ב-1926, זכתה הני לראשונה באליפות העולם בהחלקה אומנותית על קרח, עת ניצחה את הרמה סאבו (Herma Szabo) האוסטרית. ניצחון זה של הני היה שנוי במחלוקת כיוון ששלושת הנורווגים שבין השופטים, ורק הם, העניקו לה את הדירוג המקסימלי. לעומת זאת, שני השופטים האחרים, גרמני ואוסטרי, העניקו לסאבו יחס דומה. על הישג זה חזרה מדי שנה בתשע השנים הבאות עד 1936, כולל. עד כה (2015) לא חזרה אף מחליקה אומנותית על הישג זה. באולימפיאדת סנט מוריץ (1928), הני זכתה בראשונה מתוך שלוש מדליות זהב בשלוש אולימפיאדות חורף עוקבות, שכן היא חזרה על ההישג באולימפיאדת לייק פלאסיד (1932) ובאולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936). גם על הישג זה לא חזרה אף מחליקה אומנותית עד כה (2012). מ-1931 עד 1936 הני זכתה בשש אליפויות אירופיות רצופות. זכייה זו בשש אליפויות אירופיות היוותה שיא שהושווה רק יותר מחמישים שנה אחר כך על ידי קטרינה ויט ממזרח גרמניה שזכתה ב-1988 באליפות אירופה השישית ברציפות מאז 1983. השיא במספר הזכיות נשבר רק שבעים שנה אחר כך, ב-2006, עת אירינה סלוצקאייה (Слу́цкая) הרוסיה זכתה בתואר האלופות האירופי בפעם השביעית, אם כי לא ברציפות.

הני תרמה רבות לשגשוגה של ההחלקה האמנותית על קרח. חלק מכך נזקף לזכות כמה חידושים שהעלו את חינניותו, כמו השמלה הקצרה שלבשה בעת התחרויות, יחד עם מגפיים לבנים. לכך נוספה הכוריאוגרפיה שאומצה מתחום הריקוד. בתקופה בה הקריירה שלה שגשגה, הני הפכה פופולרית מאוד בציבור, ולעיתים נקראה המשטרה להשליט סדר בעת הופעותיה, בשל התלהבות-יתר של הצופים.

קריירה כשחקנית וכמקצוענית

עריכה

נוסף לתחרויות, הני הוזמנה גם להופעות ראווה. הוריה ליוו אותה במסעותיה בעולם, ואביה השאיר את ניהול עסקי הפרוות לאחיה שנשאר בזמן המסעות בנורווגיה. בנוסף, אביה דרש תמורת הופעות אלה תשלומים עבור "כיסוי הוצאות", ומעטה ה"חובבנות", שנדרשה באותם ימים מספורטאים אולימפיים, הפך לדק מן הדק. אחרי שנת 1936 הני זנחה גם את מראית העין. בנוסף, למרות מבטאה הנורווגי הכבד, פנתה לקריירת משחק הוליוודית, מה שהיווה עבורה הגשמת חלום ילדות. הצעד הראשון לשם כך נעשה ב-1936: מופע על קרח, אותו ארגן אביה בכוונה להזניק את קריירת המשחק שלה, בלוס אנג'לס, סמוך להוליווד. ואכן, הני חתמה זמן קצר אחר כך חוזה בחברת הסרטים ההוליוודית פוקס המאה העשרים שעל פיו הפכה לאחת השחקניות בעלות השכר הגבוה ביותר באותם ימים. הסרט הראשון בו השתתפה: One in a Million ("אחד ממיליון"), נחל הצלחה. כיוון שכך, דרישותיה האמירו, ובסרט Second Fiddle ("כינור שני"), שיצא ב-1939, בקשה וקבלה להיות הפוסקת האחרונה בכל הקשור לקטעי ההחלקה, אשר שובצו פעמים רבות בסרטים בהם הופיעה, שהיו קלילים לרוב באופיים. בנוסף, הני עמדה במרכזם של מופעי החלקה על קרח, כאשר הקריירה ההוליוודית והאולימפית שלה תורמת להצלחת סוג זה של מופעים בכלל ושל מופעיה שלה בפרט. נוסף להופעות עסקה גם בפרסום ובהענקת שמה לשורה של מוצרים, וכן פרסמה ספר אוטוביוגרפי אשר יצא לאור ב-1940. הכנסותיה מהופעותיה בשנות הארבעים הגיעו בשיאן לכשני מיליון דולר לשנה (כ-15–20 מיליונים של ימינו). אלה, בצד כמה השקעות כספיות מוצלחות, הפכו אותה לאחת הנשים העשירות בעולם בתקופתה.

 
סוניה הני על עטיפת הטיים מגזין, 17 ביולי 1939

בשנות החמישים החלה הקריירה שלה לדעוך, למרות כמה ניסיונות מוצלחים יותר או פחות לאוששה, הן כתוצאה מהחלפת האמרגן, הן עקב שתיית יתר. כך, במחצית השנייה של שנות החמישים היא פרשה מהופעות וממשחק.

הבטים אישיים

עריכה

נאציזם וגרמניה

עריכה

סוניה הני הרבתה להופיע בגרמניה הנאצית, נפגשה עם היטלר והייתה ספורטאית אהודה עליו. במקרה אחד, ב-1936, בתצוגה שקדמה למשחקי החורף האולימפיים, ברכה אותו במועל יד, כמקובל בקרב הנאצים, מחווה שהתקבלה בביקורת בעיתונות הנורווגית. לאחר אותם משחקים התארחה במעונו בברכטסגאדן וקיבלה ממנו תמונה חתומה. תמונה זו הוצגה בבית הוריה באופן בולט למדי בעת הכיבוש הגרמני של נורווגיה במלחמת העולם השנייה. קשריה עם נאצים נמשכו לאחר שהני החלה בקריירה הוליוודית, והיא יצרה קשר עם שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס באשר להפצת הסרט "אחד ממיליון" בגרמניה. כאשר ארצות הברית הצטרפה למלחמה הני תרמה כאומנית למאמץ המלחמתי, אך נמנעה מלהתבטא כנגד הנאצים או בעד המחתרת הנורווגית. למרות כל אלה, כשחזרה להופיע בנורווגיה בשנות החמישים, היא התקבלה בחום.

חיים פרטיים

עריכה

הני הייתה נשואה שלוש פעמים. נישואיה האחרונים היו לאיל הספנות ופטרון האומנויות הנורווגי נילס אונסטד (Onstad). אוסף התמונות שצבר הזוג שימש בסיס למרכז אומנות ע"ש הני-אונסטד ליד אוסלו. נוסף לנישואיה היו לה קשרים רומנטיים עם דמויות בתחום הספורט והקולנוע, כולל טיירון פאואר וג'ו לואיס. באמצע שנות השישים הני אובחנה כחולה בסרטן הדם, מחלה ממנה הלכה לעולמה ב-1969.

 
מרכז האומנות על שם הני-אונסטד ליד אוסלו

לקריאה נוספת

עריכה
  • Andersen, Alf G. Som i en drøm: Sonja Henies liv. Schibsted (1985) ISBN 8251610419
  • Kirby, Michael and Scott Hamilton Figure Skating to Fancy Skating-Memoirs of the Life of Sonja Henie (Pentland Press 2000) ISBN 157197220X
 
פסל המנציח את סוניה הני באוסלו

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סוניה הני בוויקישיתוף