סיארה

מדינה בברזיל

סֶיאָרַהפורטוגזית: Ceará) היא מדינת מחוז בצפון-מזרח ברזיל לחוף האוקיינוס האטלנטי. היא גובלת במדינות ריו גראנדה דו נורטה ופאראיבה במזרח, במדינת פרנמבוקו בדרום ובמדינת פיאואי במערב. שטחה הכולל 146,348.30 קמ"ר, המהווים 9.37% משטחו של החבל הצפוני ו-1.7% משטחה הכולל של הפדרציה של ברזיל.

סיארה (מדינה)
Ceará
סמל סיארה
סמל סיארה
סמל סיארה
דגל סיארה
דגל סיארה
דגל סיארה
מדינה ברזילברזיל ברזיל
מושל קמילו סנטנה
רשות מחוקקת Legislative Assembly of Ceará עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המדינה פורטלזה
תאריך ייסוד 1891 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם קוניור עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 148,016 קמ"ר (דירוג: 17)
גובה 279 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה Pico Alto עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 8,794,957 (דירוג: 8, 2022)
 ‑ צפיפות 43.9 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 5°12′S 39°18′W / 5.2°S 39.3°W / -5.2; -39.3 
אזור זמן UTC -3
http://www.ceara.gov.br/

לחצו כדי להקטין חזרה

אורוגוואיארגנטינהפרגוואיפרוצ'ילהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתבוליביהאמאפהרוריימהאקריאמזונאספארהרונדוניהמרניאופיאאויסיארהריו גראנדה דו נורטהפאראיבהפרנמבוקואלגואססרז'יפהטוקנטינס (מדינה)מאטו גרוסואספיריטו סאנטוהמחוז הפדרלי של ברזילבאהיהריו דה ז'ניירוגויאסמאטו גרוסו דו סולמינאס ז'ראיססאו פאולופרנהסנטה קטרינהריו גראנדה דו סול
(למפת סיארה רגילה)
 
קאוקאיה
קאוקאיה
ז'ואזיירו דו נורטה
ז'ואזיירו דו נורטה
סובראל
סובראל
איגואטו
איגואטו
קישדה
קישדה
סיארה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאוגרפיה ודמוגרפיה

עריכה

פני השטח של סיארה מגוונים, והצמחייה כוללת מנגרובים, קצ'ינגה, יערות-עד, סבך ויערות טרופיים. הטמפרטורות גבוהות במרבית האזורים כמעט כל השנה (בין 22 מעלות צלזיוס ל-36 מעלות). העונה הגשומה בה היא בין ינואר למרץ ועד יוני. התנאים הסביבתיים והחופים האינסופיים מהווים מקור משיכה לתיירות, ובעיקר לתיירות טבע. בין חופיה המפורסמים של סיארה אפשר למצוא את קנואה קברדה, ז'ריקואקוארה, מורו ברנקו, טאיבה ופלשייראס. החופים מחולקים לשתי קבוצות, על פי מיקומם ביחס לבירה פורטלזה: חוף הזריחה וחוף השקיעה.

אוכלוסייה על פי שנים
שנה אוכלוסייה
1872 721,686
1890 805,687
1900 849,127
1920 1,319,228
1940 2,091,032
1950 2,695,450
1960 3,337,856
1970 4,491,590
1980 5,380,432
1990 6,362,620
2000 7,418,476
2010 8,452,381

היסטוריה

עריכה

השטחים המהווים כיום את סיארה ניתנו מלכתחילה לאנטוניו קרדוזו דה ברוס, במסגרת חלוקת שטחי ברזיל לקפיטניות ב-1534, אך הוא לא יישב אותם. ניסיון ההתיישבות הרציני הראשון במקום נעשה בשנת 1603, אולם רק בשנת 1612, על גדת נהר סיארה, במקום השייך כיום בחלקו לאזור המוניציפלי של פורטלזה ובחלקו לזה של קאוקיה, נבנתה מצודת סאו סבסטיאו. המצודה הייתה למעשה ההתיישבות הראשונה במדינה. השליטה באזור הייתה עילה לעימות ממושך בין הפורטוגזים לבין ההולנדים. האחרונים פלשו לאזור פעמיים, ופעמיים נהדפו. ההתיישבות בסיארה נתקלה בהתנגדות עזה מצד השבטים הילידים והיה עליה להתמודד גם עם פלישות של שודדי ים אירופאים. דווקא בנייתה של המצודה ההולנדית שוננבורך, במהלך אחת מן התקופות שבהן שלטו ההולנדים באזור, הקלה על המתיישבים את ההתמודדות עם שודדי הים. כך בפרט כאשר בשנת 1654, נכבשה המצודה על ידי הפורטוגזים והפכה ל"פורטלזה דה נוסה סניורה דה אסונסאו". ההולנדים ויתרו על שאיפותיהם הטריטוריאליות באזור בשנת 1661; מסביב למצודה שייסדו נבנתה העיר השנייה בסיארה, הלא היא פורטלזה. פורטלזה הייתה לבירתה של סיארה בתאריך 13 באפריל 1726, אחרי שגברה בקרב פוליטי על העיר אקירז.

במשך תקופת ברזיל הקולוניאלית עד 1799 הייתה סיארה כפופה לאחריותה של שכנתה פרנמבוקו. כפיפות זו, פוליטית ומנהלית, היוותה מכשול בפני פיתוחה. רק לאחר שהושווה מעמדה לאלה של שכנותיה הואצו תהליכי הפיתוח. בתקופת שלטונו של הקיסר דום פדרו השני נבנו בה תשתיות, התרבו קווי הטלפון ותאורת הגז הגיעה כמעט לכל מקום. באותו זמן צמחה בסיארה תנועה חברתית בעלת חשיבות חברתית ופוליטית עצומה: "התנועה לביטול העבדות", אשר הצליחה להגשים את יעדה ביום 25 במרץ 1884, ארבע שנים לפני שאר חלקי ברזיל. העיר הראשונה בסיארה - וממילא בברזיל - אשר ביטלה את העבדות, הייתה ארקאפה, אשר שינתה את שמה לאחר מכן ל"רדונסאו" - גאולה.

ההיסטוריה של סיארה רצופה במאבקים פוליטיים אלימים. כך, לאורך תקופת הרפובליקה הצרפתית הראשונה. ואולם, התמורה הפוליטית הגלומה בחקיקת החוקה החדשה בשנת 1945 הביאה שלווה גם לסיארה. בשנת 1960 נחנך בה סכר אורוס, השווה בממדיו לסכר אסוואן, והוא מספק לה את מרבית מימיה. בשנת 1995 החלו עבודות בנייתו של סכר קסטניאו.

כלכלה

עריכה

בעבר התבססה כלכלתה של סיארה על חקלאות. תחת המשטר הצבאי הוחל בתוכנית תיעוש. בתקופה זו החלו להתפתח בה תעשיות טקסטיל, נעליים ומזון.[1] בשנות השמונים של המאה ה-20 נמצא נפט סמוך לחופיה סיארה. בשנת 1999 תפסה התעשייה 39.3% מן התוצר המקומי הגולמי. גם לתיירות מקום חשוב בכלכלת המדינה. בממוצע מבקרים בפורטלזה לבדה כחצי מיליון תיירים מדי שנה.

מרכיב משמעותי מהייצוא של סיארה הוא פלדה ומתכת.[2]

את סיארה משרתים שני נמלים מרכזיים נמל פורטלזה ונמל פסם (Pecem).

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סיארה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה