סירנה

דמויות במיתולוגיה היוונית

במיתולוגיה היוונית, הסירנותיוונית עתיקה: Σειρῆνας) היו נימפות ים המתוארות בדרך כלל כנשים יפות וענוגות. הן היו הצאצאיות של אל הנהר אכלואוס (עם זאת, ורגיליוס מציין את פורקיס, אל הים הקדום, כאביהן) מהמוזה טרפסיכורה או מהמוזה מלפומנה.

הסִירֵנוֹת
Σειρῆνας
תרבות מיתולוגיה יוונית
אב אכלואוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סירנות, ג'ון ויליאם ווטרהאוס

הסירנות חיו על אי מוקף בסלעים ובצוקים, שם ישבו על סלע ושרו שירים. שירתן הייתה כה ענוגה ויפה שמלחים שחלפו ליד מקום מושבן ושמעו את שירתן מרחוק קפצו מספינותיהם אל מותם, או כיוונו את ספינותיהם לעבר הסלעים, שם הם נטרפו.

מספרן של הסירנות לא היה קבוע, אלא הלך והשתנה בהתאם לדיווחים השונים. הומרוס, לדוגמה, סיפר על שתי סירנות, ודיווחים אחרים מספרים אף על ארבע וחמש סירנות. אולם על פי המיתוס המוכר והמקובל, מספרן היה שלוש.

לדברי אובידיוס, הסירנות היו בצעירותן חברותיה למשחק של פרספונה, בתה של האלה דמטר. לאחר שפרספונה נחטפה על ידי האדס, אל השאול, דמטר בכעסה קיללה אותן ושינתה את דמותן לדמות מפלצתית, בשל כישלונן לעצור את החטיפה.

מראן של הסירנות

עריכה

ייצוגן האמנותי של הסירנות הלך והשתנה עם השנים, ובהדרגה האמנים העדיפו לשוות להן דמות מושכת ומסתורית על פני הדמות המבהילה והקדומה של ציפורים עם ראש, ולעיתים גם חזה, של אישה. לפרקים, הסירנות הוצגו כנשים עם רגליים וכנפיים של ציפורים. אנציקלופדיה ביזנטית מהמאה העשירית קובעת שחציין התחתון היה כשל בת אדם, ואילו חציין העליון - מהחזה מעלה - היה כשל ציפור[1]. מאוחר יותר, החלו להציג את הסירנות כנשים יפות, שלא רק קולן אלא גם גופן מושך ונאה, ובשלב מסוים, אף כבתולות ים. להצגתן של הסירנות כבתולות ים בוודאי תרמה העובדה שבמספר שפות אירופאיות (כמו הצרפתית), "סירנה" משמעה בתולת ים.

מפגשים עם הסירנות

עריכה
 
"אודיסאוס והסירנות"; ציור מאת ג'ון ויליאם ווטרהאוס, 1891. בציור זה הסירנות מתוארות כציפורים בעלי ראשי נשים.

באחד ממסעותיו של אודיסאוס הוא עמד לעבור ליד אי הסירנות. מכיוון שרצה לשמוע את שירתן מבלי לסכן את חייו ואת חיי מלחיו, ציווה על מלחיו לאטום את אוזניהם בדונג ולקשור אותו לתורן הספינה כך שלא יוכל להשתחרר ולקפוץ מהספינה ולא לשחררו חרף כל בקשותיו עד אשר אי הסירנות ייעלם מעבר לאופק. כך זכה אודיסאוס לשמוע את שירת הסירנות ולהישאר בחיים.

יאסון, מנהיג מסע הארגונאוטים, מצא דרך אחרת להתמודד עם הבעיה שהציבו הסירנות בפניו ובפני חבריו לשיט. בעצת מחנכו הקנטאור הנבון כיירון הוא צירף לאונייתו את המוזיקאי המוכשר אורפאוס, שבשומעו את שירתן של הסירנות, החל לנגן בלירה שלו. המוזיקה היפהפייה שאורפאוס הפיק הצליחה לגבור על קול שירת הסירנות, והצילה את הארגונאוטים ממוות בטוח.

המיתוס מספר שלאחר שספינה עברה ליד הסירנות מבלי לטבוע, הסירנות הכושלות הטביעו את עצמן במי הים.

סירנות בתרבות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ SOL Search, www.cs.uky.edu
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.