CIA
CIA (באנגלית: Central Intelligence Agency; מילולית: סוכנות הביון המרכזית) היא סוכנות הריגול המודיעיני של הממשלה הפדרלית של ארצות הברית, הפועלת לאיסוף, עיבוד וניתוח מידע ביטחוני-לאומי מכל רחבי העולם, מחוץ לגבולות ארצות הברית, בעיקר דרך שימוש במודיעין אנושי (HUMINT). הסוכנות נוסדה ב-1947 על ידי הנשיא הארי טרומן. המטה שלה נמצא בלאנגלי שבוירג'יניה, בסמוך לבירה וושינגטון די. סי.. כחברה מרכזית בקהילת המודיעין האמריקנית (IC), הסוכנות מדווחת וכפופה לראש המודיעין הלאומי (DNI).
| |
הכניסה לבניין מרכז ג'ורג' בוש למודיעין במטה החדש של ה-CIA. | |
חותם ה-CIA | |
"וידעתם את האמת והאמת תוציאכם לחירות." (הבשורה על־פי יוחנן, פרק ח', פסוק 32) | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
תחום שיפוט | ארצות הברית |
משרד אחראי | מנהל המודיעין הלאומי |
סוכנות אם | הממשלה הפדרלית של ארצות הברית |
סוכנות בת | Central Intelligence Agency Office of Inspector General |
תאריך הקמה | 18 בספטמבר 1947 |
סוכנות קודמת | OSS |
ראש | ויליאם ברנס |
מנהל | ויליאם ברנס |
מטה מרכזי | לאנגלי, וירג'יניה, ארצות הברית |
עובדים | חסוי (מוערך בכ-21,575)[1] |
תקציב | חסוי |
אתר ה-CIA | |
היסטוריית הארגון
עריכהב-1942 עבר איסוף המודיעין מצבא ארצות הברית לידי סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), אשר עיבדה את המידע והציגה אותו בפני הממשל. בעקבות מלחמת העולם השנייה החליט נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות אויב. בראש המשרד עמד ויליאם ג'יי. דונובן, ולזכותו נזקפו הצלחות רבות בתחום הריגול, כגון גיוס מדענים העוסקים בפיתוח פצצת האטום.
ה-OSS, שבשיא תקופתו מנה 12,000 עובדים, פורק בתום מלחמת העולם השנייה, ובעקבותיו נוסדה בינואר 1946 "קבוצת המודיעין המרכזית" על ידי הארי טרומן; ב-18 בספטמבר 1947 נכנס לתוקף חוק הביטחון הלאומי, על פיו נוסדו סוכנות הביון המרכזית והמועצה לביטחון לאומי. ראש הסוכנות החדשה היה האדמירל רוסקו הילנקוטר, כשלצדו היו חלק ממוותיקי ה-OSS.
ב-1949 נחקק חוק סוכנות הביון המרכזית, שהרחיב את סמכויות הסוכנות בצורה משמעותית. בשנים הראשונות לקיומה, פעלה הסוכנות בעיקר במסגרת המלחמה הקרה נגד ברית המועצות וארגון הביון הסובייטי, הק.ג.ב.
במהלך שנות ה-70, בעקבות ניסיונו של הנשיא ריצ'רד ניקסון להשתמש בסוכנות כדי לשבש את חקירת פרשת ווטרגייט, הידק הקונגרס האמריקני את הפיקוח על הסוכנות, ובין השאר אסר עליה להרוג מנהיגים זרים ולעסוק בביון פנימי. חלק מאיסורי הקונגרס בוטלו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 והמלחמה בטרור. עד אפריל 2005, כשהוקם תפקיד ראש המודיעין הלאומי, כיהן ראש הסוכנות גם כראש המודיעין המרכזי (DCI) וכיועץ המודיעין הראשי של הנשיא.
תפקיד הארגון
עריכהעל פי חוק מיוחד שהוגדר על ידי הממשל האמריקאי, תפקיד הארגון הוא איסוף מודיעין ותיאום פעולות שמירת הביטחון הלאומי של ארצות הברית. מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי הנשיא. הפיקוח על פעולות הארגון מבוצע על ידי ועדות שונות של הסנאט ובית הנבחרים, כל פעולות הארגון מבוצעות מחוץ לארצות הברית, אך במקרה הצורך בפעולה פנימית חייב הארגון לתאם את הדבר עם ארגון ה-FBI, האחראי על פעולות הפנים.
מבנה הארגון
עריכהמנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי נשיא ארצות הברית. הארגון מחולק לארבעה אגפים ראשיים, המתפקדים כאוספי מידע שטח ומידע לווייני:
- אגף המודיעין – העוסק בניתוח מידע מודיעיני ממקורות כגון לוויינים וציתות תקשורתי, יחד עם סוכני שטח.
- אגף המבצעים – העוסק במבצעים חשאיים, כגון הקמת חברות קש ברחבי העולם המסוות את פעולות סוכני הארגון.
- אגף המדע והטכנולוגיה – החוקר את המודיעין הטכנולוגי והתפתחויות הטכנולוגיה בעולם על מנת לשפר את דרכי פעולות הארגון.
- אגף המנהל – העוסק בניהולם השוטף של כל אגפי הארגון ובביטחון הפנים של ארגון ה-CIA בארצות הברית.
להלן מבנה חלקי של הארגון[2]:
- ראש הסוכנות (DCIA)
- ממלא מקום ראש הסוכנות
- סגן ראש הסוכנות
- מטה
- משרד היועץ המשפטי
- משרד מבקר הסוכנות
- המשרד ליחסי ציבור
- אגף המבצעים (Directorate Of Operation – DO)
- אגף המצאות דיגיטליות (Directorate Of Digital innovation – DDI)
- המרכז מודיעין סייבר
- קבוצת מבצעי מחשבים
- קבוצת נגישות פיזית
- קבוצת פיתוח הנדסי
- ארגון המודיעין ממקורות גלויים
- המרכז מודיעין סייבר
- אגף המודיעין (Directorate Of Intelligence – DI)
- המרכז למחקר מודיעין
- המרכז לחקר המודיעין
- האגף לפעולות מיוחדות (SAD)
- קבוצת המבצעים המיוחדים (SOG)
- אגף המדע והטכנולוגיה (DS&T)
- מחלקת מחקר ופיתוח
- אגף הסיוע (DS)
- השירות החשאי הלאומי (NCS)
- המרכז לחקר הטרור
פעולות בולטות
עריכה- הפעלת קצינים ששירתו בצבא גרמניה הנאצית, לרבות קלאוס ברבי (לשעבר מפקד הגסטפו בליון), פרנץ יוזף הובר (לשעבר מפקד הגסטפו בווינה)[3], וריינהרד גהלן (לשעבר מפקד מודיעין הזירה המזרחית), בזירת מזרח אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה
- תמיכה בתנועות אנטי-קומוניסטיות ובניסיונות הפיכה באירופה, דרום אמריקה ואסיה
- ניסיונות להפלת המשטר הקומוניסטי של פידל קסטרו בקובה, לרבות ארגון הפלישה למפרץ החזירים בשנת 1961
- פעילות במלחמת וייטנאם, בעיקר בלאוס בשנים 1962–1975
- מבצע ציקלון: חימוש לוחמי המוג'אהדין האפגנים במלחמתם נגד ברית המועצות
- מבצע שבא – העלאת שאר יהודי אתיופיה שנותרו במחנות סודאן.
- פעילות במלחמת אפגניסטן (משנת 2001) ובמלחמת עיראק (משנת 2003)
ראשי הסוכנות
עריכה- ערך מורחב – ראש ה-CIA
ה-CIA בתרבות
עריכהתיאורים של ה-CIA קיימים בספרים, סרטים ומשחקי וידאו רבים, בהם המסתמכים, לפחות בחלקם, על אירועים היסטוריים, ואחרים שהם בדיוניים לחלוטין. סדרת הטלוויזיה צ'אק (2007), למשל, בדיונית, ובמרכזה אדם שראה בטעות הצפנות CIA סודיות והפך עקב כך לנכס / התחייבות, ובהמשך לסוכן בסוכנות. הסרט מלחמתו של צ'ארלי וילסון (2007), מבוסס על סיפורם של חבר הקונגרס האמריקני צ'רלי וילסון וסוכן ה-CIA גוסט אברקוטוס, שתמך במוג'אהדין האפגני, והרועה הטוב (2006), סרט ריגול בדיוני שהופק וביים על ידי רוברט דה נירו, מבוסס באופן רופף על פיתוח מודיעין נגדי ב-CIA. הדמות הבדיונית ג'ק ראיין בספריו של טום קלנסי הוא אנליסט של ה-CIA. הסרט האמריקאי השקט של גרהאם גרין עוסק בסוכן CIA הפועל בדרום-מזרח אסיה. בסדרת סרטי ג'יימס בונד, בונד משתף פעולה לעיתים קרובות עם סוכן ה-CIA פליקס לייטר.
תיאורים בדיוניים של ה-CIA משמשים גם במשחקי וידאו, כמו Splinter Cell של טום קלנסי, Call of Duty: Modern Warfare 2 וכן Call of Duty: Black Ops.
לקריאה נוספת
עריכה- טים ויינר, מורשת של אפר – CIA, רסלינג, 2009
- Loftus, John; Mark Arrons (1997). The Secret War Against the Jews. Tel-Aviv: St. Martin's Griffin. ISBN 0-312-15648-0.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של CIA (באנגלית)
- CIA, ברשת החברתית פייסבוק
- CIA, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- CIA, ברשת החברתית אינסטגרם
- CIA, ברשת החברתית LinkedIn
- CIA, סרטונים בערוץ היוטיוב
- CIA, ברשת החברתית Goodreads
- CIA, באתר פליקר
- כתבי CIA בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- סקירת הניו יורק טיימס את המסמכים שסיווגם הוסר ב-2007
- אורי בר-יוסף, כל הבושות של אנשי הנשיא, באתר הארץ, 14 בינואר 2008
- ניו יורק טיימס, אי-פי, דו"ח הסנאט: סי-איי-אי הוליכה את הבית הלבן שולל בנוגע לתוכנית העינויים שלה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2014
- יוסי מלמן, CIA חוגג 75 שנה להיווסדו ומסיר את צל החשאיות, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2022
- CIA, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארצות הברית, סוכנות הביון המרכזית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Crile, George (2003). Charlie Wilson's War. Grove Press.
- ^ [1], ניתוח של אתר ויקיליקס, 11.03.17
- ^ עופר אדרת, מפקד הגסטאפו בווינה גויס לארגוני ביון במערב, וניצל מעונש, באתר הארץ, 6 באפריל 2021
- ^ רונן ברגמן, "ואז דגן אמר לי: ישראל לא יכולה לסבול מדינת אויב חמושה בנשק גרעיני", באתר ynet, 30 בדצמבר 2016.