סמל העיר קריית שמונה
סמל העיר קריית שמונה, סמלה הרשמי של העיר קריית שמונה והעירייה, אומץ ב-1974. לעיר סמליל ממותג שאומץ ב-2017 במסגרת תהליך מיתוג מחדש של העיר.[1]
סמל העיר הרשמי | |
פרטים | |
---|---|
המחזיק בסמל | עיריית קריית שמונה |
תאריך אימוץ | 1974 |
התקנים | |
מוטו | מרחב של הזדמנויות |
תיאור הסמל
עריכהסמלה של העיר שאומץ ב-1974 הורכב ממגן בעל שדה כחול ובו ארבעה מוטיבים:
- האריה השואג - האנדרטה שנבנתה לסכר גבורתם של שמונת גיבורי תל חי, על שמם נקראת קריית שמונה. סימל את ההיסטוריה של העיר ואת כוח העמידה של התושבים.
- גלגל התעשייה - מלווה במבנה תעשייה, סימל את התעשייה בעיר.
- מבנה מגורים - סימל את הבנייה בעיר.
- החרמון והשמש העולה - סימל את הנוף הנשקף מהעיר ואת התקווה לעתיד.
קלף בראש הסמל נשא את שם העירייה.[1]
סמליל ממותג
עריכההמוטיב המרכזי בסמל הוא הספרה 8 מורכבת מעיגולים ומעגלים בשמונה צבעים שונים, מימין לשם העיר וסיסמת העיר. משמאל לכיתוב נשמר בקטן סמלה הקודם של העיר שאומץ ב-1974 במטרה לסמל את שמירת ערכיה של העיר שליוו אותה בכל שנותיה. בסמל שמונה צבעים, כאשר כל צבע מייצג תחום של "עשייה והתפתחות בעיר":
- אדום - מסמל חינוך וערכים.
- סגול - מסמל את קהילת העיר.
- צהוב - מסמל את צעירי העיר.
- כתום - מסמל את תשתיות העיר וצמיחתה.
- ירוק - מסמל את איכות הסביבה בעיר.
- טורקיז - מסמל את התרבות והאומנות בעיר.
- ורוד - מסמל את הפיתוח הכלכלי של העיר.
- כחול - מסמל ספורט ואורח חיים בריא.
מיקום העיגולים הצבעוניים בבסיס הספרה שמונה מסמלים את תשתיות העיר וקהילתה.[1]
היסטוריה
עריכהעם הפיכתה של קריית שמונה למועצה מקומית ב-1954 אומץ סמלה הראשון, הורכב ממגן ועליו ביקולור אנכי ושני מטענים: פרח כותנה וגלגל התעשייה, סמל לתעשיות בעיר. בראש הסמל שם המועצה וציצה. גרסה זו הונצחה על בול של דואר ישראל ב-2 בפברואר 1966 בערך נקוב של 0.02 ל"י בעיצוב האחים שמיר.[2] סמל זה היה בשימוש עד 1974, אז הוכרזה כעיר. לכבוד המאורע הוכרזה תחרות לעיצוב סמל חדש לעיר. בתחרות ניצח נדב יעקב, מו"ל מידעפון קריית שמונה. סמל זה היה בשימוש עד ל-2017, אז עברה העירייה תהליך מיתוג מחדש שהוביל לאימוץ "לוגו" חדש, סמל העיר הנוכחי, ויחד איתו סיסמה חדשה "מרחב של הזדמנויות".[1]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 סמל העיר, באתר עיריית קריית שמונה
- ^ הבול, באתר התאחדות בולאי ישראל