דואר ישראל
דֹּואַר יִשְׂרָאֵל בע"מ (לשעבר רשות הדואר) היא חברה המספקת שירותי דואר שאינם מהירים ושירותי בנקאות. הסמל המוכר של חברת הדואר ושל רשות הדואר, שקדמה לה, הוא אייל הכרמל שלוח. החברה פעלה כחברה ממשלתית עד להפרטתה בשנת 2024 עם מכירתה לקבוצה בראשות חברת מילגם.
 | |
 | |
| בניין הנהלת דואר ישראל שפעל בירושלים עד מרץ 2021 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית |
| תקופת הפעילות |
"משרד התחבורה, הדואר, טלגרף ורדיו" – 1948 "רשות הדואר" – 1986 חברת דואר ישראל – 2006 – הווה |
| חברות בנות | בנק הדואר |
| מיקום המטה | הקריה הדוארית, שדרות הרכס 21, הפארק הטכנולוגי, מודיעין-מכבים-רעות[1] |
| משרד ראשי | הקריה הדוארית, שדרות הרכס 21, הפארק הטכנולוגי, מודיעין-מכבים-רעות |
| שליטה בחברה | מדינת ישראל |
| בעלות | ממשלתית |
| ענפי תעשייה |
דואר  |
| מוצרים עיקריים | שירותי דואר ובנקאות |
| הכנסות | 1.623 מיליארד ש"ח (2023) |
| רווח תפעולי | 252 מיליון ש"ח (2023) |
| רווח | 181 מיליון ש"ח (2023) |
| הון עצמי | (524-) מיליון ש"ח (2023). |
| סך המאזן | 8.221 מיליארד ש"ח (2023) |
| יו"ר | מישאל וקנין |
| מנכ"ל | דוד לרון |
| עובדים | כ-5,000 |
| www.israelpost.co.il | |
  | |
היסטוריה
עריכהשירותי הדואר בישראל מעבירים מכתבים, חבילות, מברקים ודברי דואר נוספים בתוך הארץ, מחוצה לה ואליה. הדואר הוא שירות ממשלתי מונופולי, וככזה הוענק על ידי שלטונות הארץ בתקופות השונות מאז המאה ה-19. החל משנת 2006 פועל שירות הדואר כחברה ממשלתית בערבון מוגבל, ונעזר בתשתית שנבנתה לאורך למעלה ממאה שנה.
הטורקים העניקו זיכיון למתן שירותי דואר למעצמות אירופיות אחדות, לצד שירותי הדואר הטורקי. בשנים אלה פעלו הדואר הצרפתי, הרוסי, האיטלקי, הגרמני, האוסטרי ועוד. עם כניסת הבריטים רוכזו שירותי הדואר בידי הממשלה[2] ובוטלו שירותי הדואר הזרים. דואר ישראל החליף את הדואר המנדטורי בשנת 1948,[3] והתקיים כיחידת סמך ממשלתית במשרד הדואר, שלימים שינה את שמו למשרד התקשורת.
בהפעלת שירותי הדואר כיחידת סמך ממשלתית במשרד התקשורת הייתה הפרדה בין ההכנסות להוצאות. הכסף שנגבה על ידי הדואר עבור שירותיו הועבר ישירות למשרד האוצר, אך כל הוצאה דרשה אישור ממשלתי. מצב זה הגביל מאוד את כוח האדם והלוגיסטיקה וגרם לחוסר יעילות רב, אשר התבטא בין השאר בהעברת מכתבים איטית במיוחד ובתורים ארוכים בסניפים. כל שינוי בשירותי הדואר הצריך בירוקרטיה במתן אישורים, ולכן שירותי הדואר לא יכלו להתאים עצמם בצורה דינמית לשינויי הסביבה. לפתרון בעיות אלה הוצע כבר בשנת 1970 לארגן את הדואר כחברה עסקית, אולם הדבר לא יצא אל הפועל.[4] בשנים 1979–1980 ניסה השר יצחק מודעי לקדם את הקמת רשות הדואר אך גם הוא לא הצליח בכך, לטענתו בגלל התנגדות לא עניינית של משרד האוצר.[5]
רשות הדואר הוקמה כרשות ממשלתית בישראל בשנת 1986 כחלק ממגמה להעברת הפעילות העסקית של משרדי הממשלה לרשות ממלכתית או לחברה. באותה השנה נחקק חוק הדואר[6] להסדרת פעילות רשות הדואר. להקמת רשות הדואר קדמה הקמתה של חברת בזק, שאליה הועברו שירותי הטלפון ממשרד התקשורת.
בשנת 1995 הוקם בניין הנהלת דואר ישראל בשכונת עץ חיים בכניסה אל ירושלים.
ב-1 במרץ 2006 הפכה רשות הדואר לחברה ממשלתית בשם "דואר ישראל בע"מ". לקראת הפיכתה לחברה, ביקשה דואר ישראל לשנות את החוזים שחתמה עם סוכנויות הדואר ולהקטין את העמלות שהן מקבלות. בעקבות זאת פתחו סוכנויות הדואר בעיצומים ובסוף פברואר 2006 פתחו בשביתה. בעקבות זאת הודיעה דואר ישראל לסוכנים השובתים שהיא מסיימת את ההתקשרות עימם ובאישור בית המשפט המחוזי נטלה מידי חלק מהסוכנויות ציוד שלה שהיה ברשותן. צעד זה עורר ביקורת מצד בית המשפט העליון, אולם בינתיים הסכימו רוב הסוכנים לחתום על חוזים חדשים עם דואר ישראל בהתאם לתנאים שהחברה הציגה.[7] בינואר 2008 הגיש ארגון הסוכנויות ביחד עם 44 סוכנים לשעבר תביעה כנגד דואר ישראל על הנזקים שנגרמו להם בגלל סיום ההתקשרות עם דואר ישראל, שלטענתם נעשה באופן לא חוקי.[8]
ב-1 ביולי 2007 נפתח לתחרות שוק הדואר הכמותי (חשבונות, פרסומים ודואר עסקי). בדואר ישראל מתחרות בעיקר החברות מסר ודירקטליין.
על מנת להחליש את המונופול שבו מחזיקה חברת דואר ישראל בשוק הדואר הכמותי, החברות המתחרות מוכרת את השירות (העברת הדואר) במחיר זול משמעותית (כמחצית המחיר של דואר ישראל), בעוד שאסור לדואר ישראל להוריד תעריפים. האיסור הנ"ל עומד לפקוע רק לאחר חדירת החברות המתחרות למחצית נתח השוק הכמותי בישראל. משרדי התקשורת והאוצר העניקו התחייבות למתן רשת ביטחון כספית, לכיסוי הפסדי חברת דואר ישראל.
הרישיון הכללי של חברת הדואר ניתן לאחר משא ומתן של מספר שנים בינואר 2008. עתירה לבג"ץ של חברת הדואר נגד מספר תנאים ברישיון נדחתה על ידי שופטי בג"ץ שכתבו שפעילות משרד התקשורת "כל כולה נועדה להבטיח יכולת פיקוח על התנהלות העותרת, מתוך ראיית טובתו של הציבור והצורך להעניק לו שירות מיטבי ובעלות סבירה".[9]
ב-2 ביולי 2018 קיבלה ועדת שרים לענייני הפרטה החלטה מספר מח/7 בדבר הפרטת דואר ישראל בע"מ, אשר תוקנה בהחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מח/10 מ-21 בינואר 2020 (להלן: "החלטת ההפרטה"). לפי החלטת ההפרטה הוחלט, בין היתר, למכור עד ל-40% ממניות החברה בשני שלבים, כדלהלן.
- שלב ראשון – מכירה פרטית
- מכירה פרטית של מניות מדינת ישראל בחברה או של מניות נוספות שיוקצו לצורך המכירה הפרטית על ידי החברה או בשילוב שלהן, כמקשה אחת, שלאחריהם 20% מכלל הון המניות המונפק והנפרע של החברה יוחזקו על ידי משקיע פרטי.
- שלב שני – הצעה לציבור
- לאחר המכירה הפרטית תפעל הרשות למכירה של מניות נוספות בחברה בדרך של הצעה לציבור על פי תשקיף, שתכלול הצעת מכר או גיוס הון לחברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובלבד ששיעור אחזקותיה של המדינה בחברה, לאחר ביצוע המכירה הפרטית וההצעה לציבור לא יפחת מ-60%.[10]
בשנת 2021 הפסידה החברה 175 מיליון ש"ח, ונרשמה לה הערת עסק חי.[11]
בשנת 2022, הוחלט שעד סוף מרץ 2023 ימכרו 100% ממניות החברה, במקום 40% כפי שנקבע בהחלטה הקודמת.[12]
בפברואר 2023 עודכן הרישיון הכללי לפיו פועל דואר ישראל.[13][14] בחציון הראשון של שנת 2023 צמחו הכנסות החברה, בראשות היו"ר מישאל וקנין והמנכ"ל דוד לרון, ל-849 מיליון ש"ח – עלייה של 12% לעומת החציון הראשון של 2022. במקביל ירדה עלות המכירות בכ-12% ל-725 מיליון ש"ח – בין השאר כתוצאה מסגירת סניפים ומצמצום של כ-1,000 עובדים מהחברה (מתוך כ-5,000) במסגרת תוכנית הבראה. כתוצאה מכך הציגה החברה רווח של 29 מיליון ש"ח, לעומת הפסד של 176 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה בשנה שקדמה לה.[15]
במאי 2024 הסתיים המכרז להפרטת החברה והיא צפויה להירכש תמורת 461 מיליון ש"ח על ידי קבוצה שכללה את החברות מילגם (51.7%), הפניקס חברה לביטוח (21.1%), הפניקס פנסיה וגמל (13.2%) וליימן שליסל (15%).[16] רשות התחרות אישרה את הרכישה בתנאי שמילגם לא תעשה שימוש במידע על רב קו שבידי דואר ישראל, ולא תפתח בית דפוס ללא אישור הרשות.[17] העסקה הושלמה ב-14 בנובמבר 2024.[18] לאחר השלמת ההפרטה, הודיע מישאל וקנין על פרישתו מתפקיד יו"ר דירקטוריון דואר ישראל.[19]
מוזיאון הדואר והבולאות
עריכהבשנת 1998 נפתח לראשונה בארץ מוזיאון הדואר והבולאות במתחם של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
מרכז מיון הדואר הארצי
עריכהבשנת 1980 נפתח בתל אביב מרכז מיון הדואר הארצי בכתובת דרך ההגנה 137 בשכונת יד אליהו. בשנת 2017 עבר מרכז המיון הארצי של הדואר מתל אביב אל "הפארק הטכנולוגי" במודיעין וגם שינה את שמו אל: מרכז הסחר המקוון.[20]
בחודש מרץ 2021 סיימה חברת דואר ישראל להעביר את משרדי ההנהלה שלה מתל אביב ומירושלים אל קריית הדואר שבשדרות הרכס 21, הפארק הטכנולוגי, מודיעין-מכבים-רעות.
סמל ונס הדואר
עריכהסמל הדואר הישראלי, איילה דוהרת, המסמלת מהירות, לקוח מצירוף המילים "איילה שלוחה", המופיע בברכת יעקב לבניו.[21][22]
סמל הדואר הראשון עוצב על ידי האחים שמיר בשנת 1948 במסגרת זכייה בתחרות של וועדת הסמלים של המדינה. לאורך השנים עבר הסמל שינויים בהתאם לשינויים שעברו על הארגון ואף אימץ את הצבע האדום, אך "סמל הצבי" המזוהה בישראל עם הדואר עודנו נותר.
סמל החברה הקודם עוצב בידי סטודיו ברוך נאה בשנת 2006 כחלק ממיתוג שערך הארגון עם המעבר לחברה.
-
הסמל הראשון שעוצב על ידי האחים שמיר, 1948 -
הסמל הישן של "רשות הדואר" -
הסמל הקודם של חברת "דואר ישראל" עד 2017
האחים שמיר גם עיצבו את "נס הדואר", שהשימוש בו עם השנים נעלם. בסניפי "רשות הדואר" נעשה שימוש בדגל ייחודי בצבע אדום למחצה.
-
נס הדואר -
דגל "רשות הדואר"
מינויים פוליטיים
עריכהכרשות ממשלתית, הייתה רשות הדואר כר נרחב למינויים פוליטיים ולפי דברי השופט אליקים רובינשטיין הייתה הרשות "ככל הנראה 'רבת שכבות גאולוגיות' ממפלגות שונות לפי השר המכהן". השופט רביבי כתב על כך: "ממסכת הדברים עולה תמונה עגומה של רשות, אשר תופעת המינויים הפוליטיים פשתה בה תחת משטרו של כל שר".[23] בתחילת שנת 2001, עם כניסתו של ראובן ריבלין לתפקיד שר התקשורת, הכין פעיל ליכוד שעבד ברשות מסמך ובו רשימה של 74 עובדי רשות בכירים בהם צוינה לגבי כל אחד השתייכותו הפוליטית והמלצות לגבי המשך עבודתם בהתאם לכך. בעקבות חשיפת המסמך, שכונה "מסמך איקי כהן" פוטר אותו פעיל מהרשות והשר טען שלא התייחס להמלצות ולא פעל על פיהן.[24]
תלונות כנגד תפקוד לקוי של הדואר
עריכהכנגד דואר ישראל התרבו תלונות הציבור על תפקוד לקוי.[25][26] ביולי 2015 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח, ממנו עולה כי אחוז התלונות המוצדקות הכי גבוה היה נגד דואר ישראל. 70 אחוז מהתלונות נמצאו מוצדקות.[27]
ליקויים בדואר ישראל
עריכהבדו"ח מבקר המדינה לשנת 2013 זוהו מספר כשלים בביצוע תהליך פתיחת שוק הדואר לתחרות ואי-ביצוע ההפרטה שהייתה אמורה להביא לתמריצים לייעול השירות.[28]
בדו"ח נקבע כי עיכוב קידומה של התחרות בשוק הדואר פגע בתמריץ ההתייעלות ושיפור איכות השירות ללקוחות. בנוסף, הסיקו שההנהלה והדירקטוריון לא פיתחו כל תוכנית אסטרטגית לטווח ארוך ובינוני במטרה למצוא מקורת הכנסה חדשים לארגון, הם קיבלו החלטות בעיתיות ביחס להגדלת עלויות השכר ומספר התקנים בתקופה של הידרדרות כלכלית.[28]
מהותם של ליקויים אלה היא שחברה המעסיקה כ-6,500 עובדים נמצאת במשבר כספי מתמשך, וזאת אם לא יינקטו צעדי התיקון הנדרשים בפיתוח העסקי של החברה.[29]
דו"ח מבקר המדינה (2019) הציג מספר ליקויים נוספים. כגון: שיבושים ואי-סדירות בחלוקת דברי דואר לציבור, התעכבות דברי דואר בעת העברתם בין יחידות החברה; עיכוב במיון דברי הדואר ביחידות החברה ובמסירתם לנמענים; חלק מדברי הדואר אבדו כשהיו בחזקת החברה; והטיפול בדברי דואר רשום ובמשלוח הודעות לנמענים היה לקוי. בחלק מהרשויות המקומיות לא פעל מחלק דואר קבוע, דבר שגרם לשיבושים מתמשכים בחלוקת דברי הדואר בכמה אזורי חלוקה.[30]
בנוסף, ישנם ליקויים בעבודת דוורי החברה בחלוקת דברי הדואר לציבור, בין השאר דברי דואר ניזוקו או שמעטפות הגיעו ריקות לנמענים; דברי דואר נמסרו לאדם אחר ולא לנמען עצמו; דברי דואר הונחו ליד תיבות הדואר ובסביבתן. נרשמו פערים בין היקף חלוקת דברי הדואר בפועל ובין הדיווחים במערכות הבקרה בחברה, בין היתר גם בטיפול בדברי דואר רשום.[30]
נמצאו ליקויים גם בדואר הרשום המשמש להעברת מסמכים חשובים ומסמכים רשמיים של המדינה. כגון רישום שגוי של קבלת הדואר על ידי הנמען, נתונים שצוינו באישורי המסירה שאינם עולים בקנה אחד עם הנתונים שהוזנו למערכת הממוחשבת ומצבים בהם הדוור סימן כי דבר הדואר נמסר לנמען, אך באישור המסירה לא צוינו פרטי הנמען.[31]
ביקורת נוספת העולה בדוח מצביעה על המתנה ארוכה לקבלת שירות בסניפים, רמת שירות הנמוכה משמעותית ממה שדואר ישראל מחויב ברישיון, ודרדור פיננסי מתמשך על אף תוכנית התייעלות.[32]
מבנה ארגוני
עריכהבראש דואר ישראל עומד המנכ"ל שאליו כפופים ישירות אגפי מטה, מרכזי שירות ומרכזי רווח.
על פי בקשת חופש מידע משנת 2018, ברשות דואר ישראל 886 מבנים ברחבי הארץ.[33]
יחידות המטה
עריכה"יחידות המטה" הן יחידות ניהול ברמה ארצית, שתפקידן קביעת מדיניות ופיקוח פנימי:
- אגף כספים וכלכלה
- אגף מנהל ומשאבי אנוש
- אגף שיווק, חדשנות ופיתוח עסקי
- אגף סיכונים
- חטיבת הסחר
- חטיבת הקמעונאות
- חטיבת שרשרת אספקה
- דוברת החברה
- מבקר הפנים
- יועץ משפטי
- אגף מערכות מידע
- אגף הביטחון והמבצעים
יחידות שירות ורווח
עריכהיחידות אלו עוסקות במתן שירותים ללקוחות פנים וחוץ.
יחידות שירות בהיקף ארצי
עריכה- שירותי מיון דואר
- השירות הבולאי
- שירות בנקאי
- שה"ם – שירות העברת מסרים
- דואר שליחים ובלדרות מאובטחת
יחידות שירות גאוגרפיות
עריכה- מרחב תל אביב והמרכז
- מרחב צפון
- מרחב דרום
- מרחב ירושלים
חברות בת
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל – כרך א' פרק כ"ד, סדרי הדואר בארץ ישראל, מזכרונות חיים המבורגר בסוף המאה ה-19 – תנאי משלוח הדואר לפי בתי הדואר: בית הדואר הממשלתי, העות'מאני – הדואר האסטרי – חשבון הדואר הרוסי וכן הדואר היהודי.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דואר ישראל
דואר ישראל, ברשת החברתית פייסבוק
דואר ישראל, ברשת החברתית אינסטגרם
דואר ישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב
דואר ישראל (חברה), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
- אופיר דור, דואר ישראל בסכנת סגירה? יש לו מה ללמוד מגרמניה ושווייץ, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2013
גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, יש לכם תלונה נגד דואר ישראל? תעמדו בתור, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2013- אופיר דור, מחקר השוואתי לא מחמיא: דואר ישראל קפא על שמריו לעומת מקביליו בעולם, באתר כלכליסט, 5 ביוני 2014
- חגי עמית, ריחוק מהדיגיטל, ניהול כושל וקרבה מחשידה לפוליטיקה – דואר ישראל לאן?, באתר TheMarker, 18 ביולי 2014
- מתן שחק, נתונים אחדים על דואר ישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 3 ביוני 2015
- עופר אדרת, מהשליח העות'מאני ועד גוויעתן של תיבות המכתבים: מסע אל תולדות הדואר הארצישראלי, באתר הארץ, 3 ביולי 2015
- ניר חסון, הצבי ישראל על במותיך חלל: ממשבר למשבר ועד לקריסת הדואר, באתר הארץ, 24 ביולי 2015
- מירב קריסטל, מיואשים מהדואר? החידושים שישנו את האופן שבו נקבל חבילות, באתר ynet, 17 באוגוסט 2015
- נמרוד בוסו ואדריאן פילוט, אימפריית הנדל"ן של דואר ישראל, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2018
הדואר המרכזי בתל אביב, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- דואר נע בנגב, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1956 (התחלה 7:04)
- ניצן צבי כהן, הדואר בא, גם היום: "ילד שהבאת להוריו את מכתב הקבלה לגן מקבל צו ראשון – זה מרגש", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 ביולי 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ רותי בוסידן, עיר החבילות והמכתבים: כל מטה הדואר עובר ל"קריה הדוארית' שתקום במודיעין, באתר mynetmodiin, 1 ביוני 2019
- ^ דייויד סלע, השבוע לפני 70 שנה: בלאגן במשלחת "השילומים", באתר ישראל היום, 8 ביוני 2023
- ^ דיוויד סלע, תביאו עשרה ילדים: בן־גוריון מגביר ילודה, באתר ישראל היום, 23 במאי 2019
- ^ יהושע ביצור, משרד הדואר מתלבט בשאלת מיבנה, מעריב, 22 ביולי 1970
- ^ גבי קסלר, שרותי הדואר לפני מפולת, מעריב, 8 בדצמבר 1980
- ^
חוק הדואר, התשמ"ו–1986, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ רע"א 2479/06 ארגון סוכני הדואר ו-65 אחרים נ' חברת דואר ישראל בע"מ, ניתן ב־9 ביולי 2007
- ^ גלעד גרוסמן, סוכני הדואר תובעים פיצוי, באתר nrg, 9 בינואר 2008
- ^ בג"ץ 4748/08 חברת דואר ישראל בע"מ נ' שר התקשורת, ניתן ב־5 בפברואר 2009
- ^ הפרטת דואר ישראל בע"מ, באתר GOV.IL
- ^ מאיה כהן, הערת "עסק חי" לדואר ישראל; ההפסד ב-2021 – 175 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2022
- ^ ביני אשכנזי, אושרה הפרטת דואר ישראל, עד מרץ 2023 ימכו כל המניות, באתר וואלה, 12 באפריל 2022
- ^ בג"ץ 4682/23 עמותת הרצליה למען תושביה נ' חברת דואר ישראל בע"מ ואחרים, ניתן ב־28 באוגוסט 2023
- ^ מינהל הדואר, שימוע – תיקון הרישיון הכללי של חברת דואר ישראל בע"מ למתן שירותי דואר, שירותים כספיים מטעם החברה הבת ושירותים אחרים, באתר gov.il
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, יו"ר הדואר המודח "כשל בתפקידו"? המספרים מראים אחרת, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2023
- ^ הודעת דוברות, משרד התקשורת מודיע כי המכרז להפרטת דואר ישראל הגיע לסיומו, באתר משרד התקשורת, 19 במאי 2024
- ^ גולן חזני, עדיאל איתן מוסטקי, רשות התחרות מטילה מגבלות על מילגם ברכישת הדואר, באתר כלכליסט, 29 באוגוסט 2024
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, הושלמה הפרטת הדואר: מילגם קיבלה את הבעלות על החברה, באתר כלכליסט, 14 בנובמבר 2024
- ^ וולמן, ישראל (2024-11-17). ""הייתה תקופה מורכבת": יו"ר הדואר מישאל וקנין פורש מתפקידו". Ynet. נבדק ב-2024-11-20.
- ^ איתמר עצמון, שיטת הטיפול בדואר נפחי – בית המיון במודיעין, שׂבֶל 113, מרץ 2019
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"א
- ^ מתוך אתר דואר ישראל
- ^ בג"ץ 4284/08 שמואל קלפנר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, ניתן ב־26 באפריל 2010, סעיף י"ט
- ^ אמנון ברזילי, "מקומו של מסמך אשר כזה לא יכירנו בשירות הציבורי", באתר הארץ, 1 במאי 2003
- ^ מירב קריסטל, דואר ישראל: סניפים קטנים וחבילה שנעלמה, באתר ynet, 6 ביולי 2014
- ^ מעין זיגדון, החבילה שלכם לא תגיע, באתר מאקו, 3 בפברואר 2015
- ^ יאיר אלטמן, 70% מהתלונות על דואר ישראל – מוצדקות, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2015
- ^ 1 2 אריה גרין, זה הזמן להפריט את דואר ישראל, באתר מידה, 24 בינואר 2018
- ^ חברת דואר ישראל בע"מ, דוח שנתי 64א
- ^ 1 2 מבקר המדינה, השירות לציבור בחברת דואר ישראל בע"מ, באתר דוח מבקר המדינה
- ^ עומר כביר, המבקר על המחדל בדואר: תורים ארוכים, שירות ירוד וחבילות נעלמות, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2019
- ^ הילה טימור אשור, חבילה לא עוברת: סניפים נסגרים, לקוחות כועסים – הכאוס בדואר ישראל, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2021
- ^ נמרוד בוסו ואדריאן פילוט, אימפריית הנדל"ן של דואר ישראל, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2018
