ספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות

ספרייה לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות, היא ספרייה המשאילה ספרים המעוצבים באופן נגיש לאנשים עם לקויות שונות: ספרים מוקלטים, ספרים בכתב ברייל, ספרים מודפסים באותיות גדולות במיוחד, ועוד. בחלק מהספריות הללו הזכות להשתמש בשירותיהן ניתנת רק לאנשים שמוכיחים שיש להם לקות שמפריעה לקריאת ספרים מודפסים. ספרייה כזו משרתת אנשים עם לקות כגון עיוורון, לקות ראייה חמורה, דיסלקסיה או שיתוק בידיים שמונע הפיכת דפי ספרים. ספריות לעיוורים ודיסלקטים עשויות להיות חלק ממוסד גדול יותר המסייע לאנשים עם מוגבלויות ועשויות להשאיל, מלבד ספרים בפורמטים נגישים, גם ציוד להקלת השימוש בספרים הללו (כמו רשמקולים הנוחים להשמעת קלטות מלל).

מדפי ספרים מוקלטים בספריית הספרים המדברים וספרי הברייל של מדינת וושינגטון

אדם עורך קובץ קול של ספר מוקלט בספריית הספרים המדברים וספרי הברייל של מדינת וושינגטון

רשמקול המותאם לשמיעת ספרים מקלטים ולהקלטת הרצאות. מכיל פונקציות רבות המקלות על ההאזנה למלל כגון שליטה מוחלטת במהירות ההשמעה. מכיל גם סידורי נגישות כמו פתח במכסה בית הקלטת המאפשר מישוש גלגלי הקלטת במטרה לוודא שהם מסתובבים וסימנים קלים למישוש המסייעים בזיהוי הלחיצים של המכשיר. המכשיר יכול להשמיע ולהקליט קלטות המוקלטות בעיצוב זהה לעיצוב המקובל, קלטות המוקלטות פי שניים לאט יותר מהמקובל וקלטות שבהן מוקלטים ארבעה צדדים בהקלטת מונו במקום שני צדדים בהקלטת סטריאו. מכשיר זה חדל להיות פופולרי באמצע שנות התשעים.

רבות מהספריות לעיוורים ודיסלקטים משנות בעצמן את העיצוב של הספרים שברשותן כך שיהיה נגיש לאנשים עם לקויות ומכילות בתי דפוס או אולפני הקלטות לצורך זה. שינוי עיצוב הספרים בספריות אלה הוא תהליך יקר ומסובך כשלעצמו ועשוי להפוך למסובך אפילו יותר בהתאם לדרישות חוקי זכויות יוצרים במדינות שונות. מעבר לזאת, בשל ריחוקן הגאוגרפי מהקוראים שלהן ובשל בעיות הנגישות של קוראים אלה, ספריות אלה נדרשות לשלוח את חומר הקריאה אל הקורא במקום לדרוש ממנו להגיע אליהן ולקחת את הספרים. על כן ספריות אלו תלויות בגיוס הון ובסובסידיה ממשלתית.

התפתחות והוזלת אביזרי הטכנולוגיה המסייעת הביתים מקלה על אנשים שהיו תלויים בספריות אלה להסתדר בכוחות עצמם. אולם, נכון לשנת 2010 ישנם מקרים רבים שבהם נוח יותר באופן משמעותי לקבל ספר נגיש מספרייה לעיוורים ודיסלקטים. ישנם גם מקרים שבהם אף לא אחת מהאפשרויות נוחה.

היסטוריה

במשך אלפי השנים שקדמו להמצאת הדפוס הספרים היו יקרים ונדירים ובמרבית החברות האנושיות, הקריאה בספרים הוגבלה לשכבת החברה הצרה שהייתה מלומדת. עיוור או לקויי ראייה שהשתייך לשכבה זו היה יכול לקרוא ספרים רק בעזרתו של מסייע אנושי שהקריא לו את הספרים. בחברות יוצאות הדופן שבהן מרבית האוכלוסייה כן ידעה קרוא וכתוב וכן הייתה בעלת גישה לספרים, העיוורים שבין פשוטי העם, שלא יכלו לשכור מקריא אישי, נאלצו להישאר בורים. לאנשים עם דיסלקסיה היה גורל דומה רק שהם לא הבינו מה מפריע להם לקרוא.

עם ההתפתחות הטכנולוגית של ראשית העת החדשה השתנו הן מעמדו של הספר והן מעמדה של ההשכלה בכלל, שלא נחשבה עוד לדבר מותרות. אולם, נגישות הספרים וההשכלה בכלל, לעיוורים ולאנשים עם לקויות בכלל השתפרה בקצב איטי בהרבה. החינוך המיוחד לעיוורים, כבדי ראייה ולחירשים כמו אמצעי נגישות המידע עבורם התפתחו במיוחד במהלך המאה ה-19 (זכוכית המגדלת התפתחה כבר במאה ה-18).

חינוך מיוחד ואמצעי נגישות עבור קבוצות אחרות של אנשים עם לקויות התפתחו בעיקר במחצית השנייה של המאה העשרים. אחת הסיבות לכך הייתה שבעיותיהם של רבים מבני הקבוצות האחרות, בעיקר בעלי הלקויות הקוגניטיביות, טרם הובנו די צורכן. סיבה אחרת היא שרבים מהאנשים שרכשו לקות במהלך חייהם, בעיקר בשל פציעה או מחלה זיהומית, לא שרדו ולא דרשו אמצעי נגישות. הנגישות לאנשים עם לקויות תנועה קודמה בעיקר על ידי לוחמים שנפצעו במלחמות שונות והצליחו להישאר בחיים בזכות הרפואה המודרנית.

במהלך המאה ה-19 הופץ כתב הברייל שאפשר לעיוורים לימוד קריאה כמו גם לקרוא ספרים בכוחות עצמם. באותה מאה הוקמו הספריות הראשונות שנועדו לסייע לעיוורים לקרוא. ספרים עבור קוראים שלא יכלו להגיע לספרייה נשלחו אליהם בדואר או באמצעות שליחים. ההיצע המצומצם של הספרים בברייל חייב ספריות רבות ליצור בעצמן ספרים עבור הקוראים.

התפתחויות טכנולוגיות חשמליות, מגנטיות וממוחשבות אפשרו פתרונות נגישות מידע נוספים לעיוורים, הן בספריות המיוחדות להם והן מחוצה לספריות אלה. עם התפתחות תחום הקלטת הקול החלו הספריות להקליט ספרים באולפני הקלטה ולהציע את ההקלטות לקוראים. תחילה נעשתה ההקלטה על גבי תקליט, ובהמשך, עם התפתחות הטכנולוגיה, על גבי קלטות, תקליטורים וקובצי מחשב הנשלחים בדואר האלקטרוני או מורדים מאתר אינטרנט.

דיסלקטים ואנשים עם לקויות תנועה החלו להשתמש בספריות לעיוורים רק במחצית השנייה של המאה העשרים ובעיקר ברבע האחרון שלה. זאת משום שהמודעות לבעיותיהם פיגרה אחרי המודעות לבעיות העיוורים ומשום שטכנולוגיית הברייל לא יכלה לסייע להם. מסיבה זאת, עד לשנות השבעים, מרבית הספריות שהחזיקו בעיקר בספרים המעוצבים באופן הנגיש לאנשים עם לקויות נקראו "ספריות עיוורים". נכון לשנת 2010, רבות מהספריות האלה מתכנות בשמות כמו "ספרייה לעיוורים ודיסלקטים", "ספרייה לעיוורים ומוגבלים" או בשם שאינו מגדיר את אוכלוסיית הקוראים כמו "ספריית ברייל והקלטות".

עיצובי ספרים נגישים הנפוצים בספריות עיוורים

הקלטת קול אנושי

ספרים בהקלטה קולית המוקראים בידי אדם הם הספרים בעיצוב הנפוץ ביותר בספריות אלה. אך עיצוב זה יקר ועריכתו איטית. עיצוב זה דורש אולפן הקלטות, והעסקת קריינים וטכנאי הקלטות. הקלטה טובה דורשת קריינים מקצועיים ששולטים בשפה בה כתוב הספר כמו גם בעלי הכרות סבירה עם הנושא עליו הספר נכתב. הכרות עם הנושא מונעת מהקריין להגות באופן שגויי את המונחים ושמות המקומות המוזכרים בספר. כשמדובר בספרות מקצועית, היכרות עם התחום היא קריטית להקראה של סימנים מוסכמים הקשורים המופיעים בספר כגון שמות משתנים, נוסחאות או קטע הכתוב בכתב רשי.

במקרה בו יש הזמנות רבות של ספרים שטרם הוקלטו, הקורא עשוי להמתין עד שאולפן ההקלטות יתפנה ועד שמלאכת ההקלטה תסתיים. במקרים קיצוניים, הקלטתו של ספר לימוד עשויה להסתיים כאשר המהדורה שהוקלטה כבר מיושנת. ניתן להתפשר בין איכות ההקלטה לבין מהירות עריכתה ומחירה (העסקת קריינים לא מקצועיים ועריכה מרושלת), אולם לא כל ספרייה לעיוורים ודיסלקטים מוכנה לעשות פשרה זו. אם פשרה כזו נעשית, ניתן לשקול את הקלטתה של הקראה ממוחשבת.

ספר מוקלט יכול להישלח לקורא על גבי קלטת שמע או תקליטור בעיצוב דומה או זהה לעיצוב של חומר מוזיקלי המופץ במדיות אלה או כקובץ קול ממוחשב על גבי תקליטור או בדואר האלקטרוני. שוני קל מעיצוב של חומר מוזיקלי, לדוגמה קלטת איטית פי שניים מקלטת שמע של מוזיקה, נועד לדחיסה של חומר רב יותר ממה שהעיצוב של החומר המוזיקלי מאפשר כמו גם בשביל לשמור על חוקי זכויות היוצרים של ארצות הברית. על פי חוקים אלה, ספר המוקלט בספרייה לעיוורים ודיסלקטים חייב להינתן בעיצוב שאינו ניתן לשמיעה בעזרת מכשירים המצויים בידי האוכלוסייה הכללית.

ספרים מוקלטים עשויים להכיל יותר מאשר את המידע המופיע בתמליל הספר, המוקרא כפשוטו. בספרים מוקלטים מקובל לאיית מילים שהקורא עשויי להיתקל בהן בפעם הראשונה בקריאתו של ספר זה. נהוג להוסיף לתמליל הספר גם תיאור של האיורים המשולבים בו ומידע לסיוע בהתמצאות בחומר הכתוב. המידע המסייע להתמצאות בחומר הכתוב כולל הקראה של מספרי העמודים וכולל סימנים שאוזנו של הקורא אינה קולטת אך המכשיר המשמיע את ההקלטה קולט ועשוי להציג למשתמש ביוזמתו של המשתמש.

ספרים המוקלטים על גבי קלטות שמע מכילים סימני התמצאות המוצגים לקורא רק כאשר הוא לוחץ על לחיץ ההרצה המהירה קדימה יחד עם לחיץ הנגינה בו זמנית. על פי רוב ישנם שני סימנים כאלה: צפצוף בודד כאשר נגמרת הקראתו של כל עמוד של הספר ושני צפצופים כאשר נגמרת הקראתו של כל פרק בספר. ספרים המוקלטים על גבי תקליטורים מכילים סימנים המאפשרים למכשיר המשמיע אותם לעבור בלחיצת כפתור מסוימת אל הפסקה הבאה בעמוד הנקרא, בלחיצה אחרת אל העמוד הבא של הספר, בלחיצה מסוג שלישי אל הפרק הבא ובלחיצה מסוג רביעי אל הכרך הבא. מכשיר השמעה של ספרים מוקלטים על גבי תקליטורים עשוי עם להציג למשתמש, על פי בקשתו, את מספר הפסקה, העמוד, הפרק והכרך. המכשיר יכול גם להצליב מידע זה עם תוכן העניינים של הספר ולדווח על שם הפרק ושם הכרך או להגיע לקטע קריאה מבוקש בעזרת קישורים מתוכן העניינים וממפתח העניינים.

בלי קשר לתוכנה של ההקלטה, מכשירים להשמעת ספרים מוקלטים עשויים להכיל סידורי נגישות כמו פתח במכסה בית הקלטת המאפשר מישוש גלגלי הקלטת במטרה לוודא שהם מסתובבים וסימנים קלים למישוש המסייעים בזיהוי הלחיצים של המכשיר. מכשירים אלה עשויים להכיל גם סידורים למניפולציה על הפלט הנשמע כמו כפתור גרירה לשליטה מוחלטת במהירות ההשמעה. סידורי המניפולציה על הפלט הנשמע הם לרוב משוכללים יותר ככל שמכשיר ההשמעה חדיש יותר ואת רמת השכלול הגבוהה ביותר יכולה להציע תוכנת מחשב לשמיעת ספרים מוקלטים.

עיצובים נגישים אחרים

• ספרים מוקלטים בהקראה ממוחשבת. עיצוב זה זול בהרבה מהקראה בידי אדם אך שמיעתו פחות נוחה. מעבר לזאת, כל זמן שהספר אינו ארוך באופן מיוחד, קל יותר לקורא להפיק הקראה ממוחשבת של הספר בעצמו מאשר להמתין שספריית העיוורים תעשה זאת. הדבר נכון במיוחד אם הספר הוא ישן ואין עליו זכויות יוצרים. ספרים שאין עליהם זכויות יוצרים אין צורך לסרוק – הם כבר מצויים כקובצי תמליל באתרים כמו פרויקט גוטנברג או פרויקט בן-יהודה וניתן להפיק הקראה ממוחשבת שלהם בלחיצת כפתור של תוכנת קורא מסך.
• ספרים בקובץ של מעבד תמלילים. ספרים אלה נשלחים בדואר האלקטרוני אם הם קצרים ועל גבי תקליטור אם הם ארוכים. על קבצים אלה ניתן להפעיל מניפולציות לראייה נוחה כמו שינוי צבעים, הגדלה כללית או הגדלה של הרווחים בין השורות והמילים. ניתן לקרוא קבצים אלה גם עם תוכנת הקראה, צג ברייל או מדפסת ברייל.
• ספרי ברייל. חסרונו של עיצוב זה הוא בנפח הרב שספרי הברייל תופסים הן בספרייה והן בדואר. ספר שהועבר לעיצוב ברייל יתפוס נפח רב בהרבה מנפחו המקורי וספר ארוך כזה יוגדר בדואר כחבילה במשקל ונפח חריג. נוח יותר לשלוח לקוראי הברייל ספרים בקובץ מעבד תמלילים כדי שהם ידפיסו אותם במדפסת ברייל ביתית. מעבר לזאת, דיסלקטים, אנשים עם לקות ראייה שאינה חמורה באופן מיוחד ואנשים שהתעוורו בגיל מאוחר אינם קוראים ברייל ולא בכל שפה קיים כתב ברייל (ביידיש, למשל, לא קיים כתב ברייל).
• ספרים בדפוס מוגדל. עבור מי שצריך לקרוא בהגדלה, נוח יותר במרבית המקרים לקרוא ספר רגיל בעזרת מכשיר ביתי המכיל טלוויזיה במעגל סגור עם סידור הגדלה, או פשוט על ידי זכוכית מגדלת מאשר להמתין לשינוי עיצובו של ספר ושליחתו. מעבר לזאת, כאשר דרושה הגדלה רבה, הספר הופך לגדול, מסורבל ויקר למשלוח. אולם, לא בכל סביבה קל להשתמש בטלוויזיה במעגל סגור ולא כל אחד אוהב להשתמש במכשור טכנולוגיה מסייעת. עם טלוויזיה במעגל סגור קשה, למשל, להיכנס למיטה לצורך קריאה לפני השינה וקשה לעלות לרכבת. קריאה בעזרת זכוכית מגדלת במקום ציבורי מביכה חלק מהאנשים. על כן עיצוב זה עדיין קיים.

ספריות לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה בישראל

במדינת ישראל מצויות מספר ספריות גדולות וקטנות לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה ובנוסף לזה חלק מהספריות המצויות מחוץ לישראל נותנות שירות בה, בעזרת הדואר והדואר האלקטרוני. הספריות נבדלות זו מזו בתוכן ספריהן (ספרייה כללית, תורנית או אקדמית), בשפות של ספריהן (עברית, אנגלית, ערבית) ובציבור אותו הן משרתות (סטודנטים ותלמידי בתי ספר פורמליים בלבד, או הציבור הרחב בעל הלקויות). ספריות אלה מתרבות וגדלות במהלך השנים. בנוסף לזאת, חלק מהספריות שאינן ספריות לאנשים מוגבלים מכילות מדור סיוע לאנשים מוגבלים (מדור עם טכנולוגיה מסייעת שבו הקורא יכול להנגיש לעצמו ספרים רגילים) או מדור עם ספרים בעיצוב נגיש.

לבד מהספריות עצמן, ישנם גופים המסייעים בפעילותן של הספריות. משלוח ספרים בעיצוב נגיש זוכה מדואר ישראל לשירות חינם. עמותת מגדל אור ועמותת עלה מספקות מכשירי טכנולוגיה מסייעת המסייעים בקריאה נוחה של ספרים נגישים (רשמקול התואם הקלטות מיוחדות, צג ומדפסת ברייל להצגת קובצי תמליל) או בהנגשת ספרים שאינם נגישים. המוסד לביטוח לאומי מממן טכנולוגיה לנגישות מידע הן לפרטניים והן למוסדות.

• הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה (נקראה בעבר הספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים) – שוכנת בתל אביב.
• ספריית אקדמית מוקלטת ע"ש ד"ר אנה מינץ ברכות של עמותת עלה לקידום הסטודנט העיוור והדיסלקטי – ספרייה שמכילה בעיקר ספרי לימוד אוניברסיטאיים, ממוקמת בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, בירושלים. הספרייה משרתת כל סטודנט בישראל שהוא בעל לקות ראייה או בעל לקות רלוונטית אחרת ומנוהלת על ידי עמותה המנהלת מרכזי סיוע לסטודנטים לקויי ראייה בכל האוניברסיטאות בישראל. שנת ההקמה של הקבוצה שמפעילה את העמותה היא 1990. קבוצה זו החלה את פעילותה בהפעלת החטיבה לסטודנט העיוור של האוניברסיטה העברית. אולם תוך שנים בודדות הקבוצה תוקננה כעמותה שיכולה לשרת תלמידים של מוסדות חינוך אקדמיים ותיכוניים באשר הם. הספרייה של העמותה הוקמה בראשית שנות התשעים.
• ספריית בית חינוך עיוורים בקריית משה, ירושלים. המוסד הוקם בשנת 1902, אך קשה לדעת מתי הוא החל להשאיל חומרי לימוד נגישים לגורמי חוץ.
• מסילה, מכון ספרי יהדות לאדם המוגבל, בבני ברק מתמחה בספרות תורנית ומשרת אנשים עם לקויות המתעניינים בנושא ברחבי העולם. שנת הקמה: ראשית שנות ה-90.
• הספרייה הלאומית לעיוורים בשועפאט, ירושלים.
• ספריית אלמנארה המותאמת לאנשים עם מוגבלות בראיה ובקריאה בשפה הערבית
• מספר ספריות קטנות יותר.

דוגמאות לספריות לעיוורים ודיסלקטים בעולם

• ספריית הספרים המדברים והברייל של וושינגטון
• Utah State Library for the Blind and Disabled
• North Carolina Library for the Blind and Physically Handicapped
• ספריית הברייל של יפן
• ספריית הספרים המדברים והברייל של נורווגיה
• הקלטות לעיוורים ולדיסלקטים Recording for the Blind & Dyslexic ‏(RFB&D) ‏– ספריית ספרי לימוד באנגלית המצויה בניו ג'רזי ונותנת שירות לאנשים עם לקויות בכלל העולם.

ראו גם

• טכנולוגיה מסייעת
• ספר מוקלט
• הספרייה המרכזית לעיוורים כבדי ראייה ומוגבלים
• לקות למידה
• דיסלקסיה