ויקיפדיה

עדי יהוה

ארגון משיחי נוצרי
(הופנה מהדף עדי יהווה)

עדי יהוה (באנגלית: Jehovah's Witnesses או JW) הוא ארגון משיחי יוצא הנצרות[1][2], שנוסד בארצות הברית בסוף המאה ה-19 וטוען שיש לחזור לאמונותיהם של שליחי ישוע במאה הראשונה לספירה. בישראל עדי יהוה אומרים שאינם רואים עצמם כגוף נוצרי[3] משום שבשונה מהזרמים הנוצריים המרכזיים, הם דוחים את האמונה בשילוש הקדוש, באש גיהנום ובנפש בת אלמוות, והצלב אינו מהווה סמל עבורם. עם זאת, הברית החדשה היא חלק אינטגרלי של כתבי הקודש שלהם - ה"ביבליה", ומומרים חדשים נדרשים בטבילה.[4][5] שם הארגון מבוסס על הפסוק "אתם עדיי, נאום יהוה, ועבדי אשר בחרתי...".[6]

מרכזם של עדי יהוה בניו יורק

בראש הארגון עומדת קבוצה של גברים המכונה "הגוף המנהל של עדי יהוה"[7] והיא אחראית להדרכה דוקטרינרית ולעניינים ארגוניים אחרים. בארצות רבות הקימו עדי יהוה תאגידים ועמותות שלא למטרות רווח במטרה לקדם את פעילותם. הראשונה שבהם והעיקרית מביניהם היא "חברת המצפה לכתבי הקודש ועלונים של פנסילבניה".[8] יתר הגופים החוקיים שקמו אחריה נועדו לשרת את יעדיה.[9] בישראל עושה זאת "עמותת המצפה לישראל". חברת המצפה מפרסמת כתבי עת הנקראים "המצפה" ו"עורו!" וספרים רבים אחרים.

חברי קהילת עדי יהוה משתתפים באספות שבועיות, המסתכמות בשלוש שעות וחצי מדי שבוע. בנוסף לכך הם מקדישים חלק מזמנם לשם הפצת אמונתם בציבור, בייחוד בהטפה מבית לבית. בשנת 2018 היו כ-8 מיליון עדים ברחבי העולם שדיווחו על פעילותם בתנועה.[10]

אמונתם של עדי יהוה היא שצריך לפרסם בעולם את שמו של אלוהים, יהוה, ושהגייתו הכרחית ליצירת יחסי קרבה עמו. הם מאמינים שהן התנ"ך והן הברית החדשה הם חלק מהמקרא, ולשיטתם מותו של ישו היה שלב חשוב בתהליך שהחל בחטא עץ הדעת על ידי אדם הראשון - תהליך המוביל למלחמת ארמגדון. לפי חקירתם במקרא, בשנת 1914 נעשה ישו למלך בשמים, ובעתיד יצטרפו אליו 144,000 שותפים מקרב בני האדם. שלטון רוחני זה יהפוך את כדור הארץ לגן עדן ויחולל את תחיית המתים. לפי השקפתם, המלחמה הבלתי נמנעת, ארמגדון, תחסל את הרוע ותותיר על הארץ את הצדיקים.

ייסוד הדת

עריכה

מקור הארגון הוא בתנועת "תלמידי המקרא" שהקים צ'ארלס טייז ראסל (אנ') בשנות ה-70 של המאה ה-19. ב-1881 ייסד ראסל את חברת "המצפה" כדי להפיץ את תפיסותיו. טלטלות רבות עברו על הקבוצה אחרי מותו של ראסל, במיוחד אחרי כניסת יורשו, ג'וזף רתרפורד (אנ'), לתפקיד נשיא חברת המצפה. אלה שהמשיכו לדבוק בחברת המצפה אימצו לעצמם את השם "עדי יהוה" בשנת 1931.

היסטוריה

עריכה
 
צ'ארלס טייז ראסל (1852–1916)

צ'ארלס ראסל (1916-1870)

עריכה

ב-1870 הקימו צ'ארלס טייז ראסל ועמיתיו קבוצה עצמאית ללימוד המקרא בפיטסבורג שבפנסילבניה. ראסל סבר כי "בכל אחד מן הזרמים [בנצרות] יש יסודות אחדים של אמת, אולם באופן כללי [זרמים אלה] מטעים וסותרים את דבר אלוהים".[11] לאורך פעילותו, חלק ראסל על תפיסות נוצריות רבות: הישארות הנפש, אש גיהנום, השילוש, סוף העולם וביאתו השנייה של ישו בבשר (ראסל וקבוצתו גרסו שהוא ישוב ברוח).

בשנת 1876 חבר ראסל לנלסון ברבור (אנ'). בדומה לראסל, גם ברבור החזיק בדעה שביאתו השנייה של ישו היא באופן סמוי מן העין. ברבור טען שהדבר התרחש ב-1874. ב-1877 ברבור וראסל הוציאו לאור ספר שהסביר את שיטתם. שמו היה "שלושת העולמות" (Three Worlds). הם ציפו לאיסוף הקדושים אל השמים בשנת 1878, ו-1914 סומנה כשנה שבה יביא אלוהים את משפטו על העולם. כמו כן הם ערכו יחד כתב עת דתי שנקרא "מבשר השחר" (Herald of the Morning). ב-1879 ראסל וברבור נפרדו בדרכיהם בשל חילוקי דעות דוקטרינריים ונוצרה קבוצה נוצרית נפרדת בהנהגת ברבור. זמן קצר לאחר מכן, ביולי של אותה שנה, ראסל החל להוציא לאור כתב עת משלו, "המצפה של ציון המכריז על נוכחות המשיח" (שהחליף את שמו ל"המצפה – מכריז על מלכות יהוה").

ההוצאות הראשונות של "המצפה" הוסיפו להצהיר ששנת 1914 תהיה שנה מכרעת מבחינת נבואות המקרא. חישוב השנה הזאת מבוסס על פרשנות שהושפעה רבות מברבור, פרשנות שעדי יהוה דובקים בה עד היום.[11] בשנים 1879 ו-1880 ייסדו ראסל וקוראי "המצפה של ציון" 30 קהילות בארצות הברית. הם כונו "תלמידי המקרא". עד 1914 גדל מספר הקהילות של תלמידי המקרא ל-1,200 ברחבי העולם.[12] באותה עת, 500 קהילות בארצות הברית ובבריטניה הכריזו על ראסל כמנהיג הרוחני שלהן (או "פסטור", תואר כמורה), וכך נפוץ כינויו "פסטור ראסל". ב-1881 הוקמה "חברת המצפה של ציון לעלונים" (Zion’s Watch Tower Tract Society, כיום "חברת המצפה לכתבי הקודש ועלונים של פנסילבניה"), וראסל היה לנשיאה הראשון. ראסל פרסם את תוצאות מחקריו המקראיים בסדרה בת שישה כרכים, שנודעה בשם "לימודים מכתבי הקודש" (Studies in the Scriptures). הוא מת במהלך מסע הטפה ב-31 באוקטובר 1916.

ג'וזף רתרפורד (1942-1917)

עריכה

בינואר 1917 ג'וזף רתרפורד נבחר כנשיאה השני של חברת המצפה. בחירתו הייתה מעט שנויה במחלוקת היות שלא הכול האמינו שהוא ראוי להיכנס לתוך נעליו של ראסל. נוצר מאבק כוחות בין רתרפורד לבין ארבעה מתוך שבעת חברי ועד המנהלים של החברה. לבסוף פיטר רתרפורד את ארבעתם בטענה שהם לא נבחרו כחוק. בעקבות המאבק התפצלו מספר קהילות של תלמידי המקרא לשני מחנות – תומכי רתרפורד ותומכי מתנגדיו. מאוחר יותר התנתקו רבים מחברת המצפה והקימו כתות שונות, שחלקן קיימות עד היום.[11]

בקיץ 1917 פרסם רתרפורד את הספר "התעלומה שנסתיימה" (The Finished Mystery) ככרך שביעי לסדרה "לימודים מכתבי הקודש" מאת ראסל. הספר הכיל ביקורת קשה על מעורבותה של כמורת הנצרות במלחמת העולם הראשונה. כתוצאה מכך הואשמו מנהלי חברת המצפה בעוון הסתה והפרת חוק הריגול. ביוני 1918 הם הורשעו ונגזרו עליהם 20 שנות מאסר. עם זאת, במרץ 1919 בוטל גזר דינם והם שוחררו מהכלא. מאוחר יותר בוטלו גם סעיפי האישום נגדם.

בשנת 1922 החל לצאת לאור כתב העת "תור הזהב" (כיום, "עורו!").

במהלך 25 שנות כהונתו כנשיא החברה ביצע רתרפורד שינויים ארגוניים רבים. למשל, עד 1932 נהגו תלמידי המקרא לבחור את מובילי הדרך שבקהילותיהם (או, "זקני הקהילה") בשיטה דמוקרטית. רתרפורד ביטל מנהג זה, וב-1938 החלה חברת המצפה למנות את בעלי התפקידים בקהילות בעצמה.[13] שינויים מעין אלה וכן כמה תחזיות שהתבדו גרמו לחלק מתלמידי המקרא לעזוב את הארגון. למשל, לפני 1914 ציפו תלמידי המקרא שבשנה זו יחזור ישו כדי לקחתם לשמים, ובשנת 1920 הם שיערו שתחיית המתים תחל ב-1925.[14] לרתרפורד מיוחסת גם שורה של שינויים דוקטרינריים, כגון זניחת השימוש בצלב (עד 1928 ענדו תלמידי המקרא סיכות של כתר עם צלב. סמל זה הופיע גם על שער "המצפה" עד 1931).[13]

בשנת 1931, בכינוס שנערך בקולומבוס שבאוהיו, הכריז רתרפורד על שם חדש לתלמידי המקרא שנשארו נאמנים לחברת המצפה – "עדי יהוה". שם זה נועד, בין היתר, להבדיל בין חברי הארגון לבין אלה שנשרו ממנו והקימו קבוצות נפרדות.[15]

רדיפת עדי יהוה בגרמניה הנאצית החלה בשנת 1936 עת נעצרו כ-10,000 מעדי יהוה תושבי גרמניה, וכ-2,000 מהם נשלחו למחנות ריכוז.[16] במהלך מלחמת העולם השנייה, עקב סירובם להשתתף במאמץ המלחמתי ולהצדיע לדגל, נתקלו עדי יהוה בהתנגדות גם מצד ממשלות ארצות הברית וקנדה וסבלו שם מתקיפות אספסוף.

רתרפורד מת ב-8 בינואר 1942. בשנה זו הגיע מספרם של עדי יהוה ל-106,000 ברחבי העולם.[17]

נתן נור והמשך ההתפתחות (1942 עד היום)

עריכה

נתן נוֹר התמנה לנשיאה השלישי של חברת המצפה בשנת 1942. הוא ייסד את בית הספר "גלעד" להכשרת מיסיונרים, ואת בית הספר לשירות התאוקרטי, שמטרתו לצייד כל חבר קהילה בכלים שיעזרו לו לשתף את אמונותיו ברבים.

עדי יהוה זכו במספר תביעות בבית המשפט העליון של ארצות הברית תחת הזכות לחופש הביטוי והדת. לדוגמה, ב-1943 נפסק שילדי עדי יהוה לא יוכרחו להצדיע לדגל.

בשנת 1961 הוציאה חברת המצפה לאור את "תרגום עולם חדש של כתבי הקודש". היבט בולט במיוחד בתרגום זה הוא הופעת השם "יהוה" במקומות רבים, שלפי הנטען בנספחים, נכתב במקרא במקור אך הוחלף בתואר "אדוני" (או, Lord) בתרגומים אחרים. תרגום זה קיים היום, בשלמותו או בחלקו, ביותר מ-100 שפות.[18]

בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 סברו רבים מעדי יהוה שאלף שנות שלטון המשיח יחלו ב-1975. ציפייתם נבעה מן ההבנה שהאלף השביעי לתולדות האדם יחל בשנה ההיא.[14] בשלהי שנות ה-70 מספרם של עדי יהוה פחת במידה ניכרת מאחר שתקווה זו לא התממשה. ב-1980 חברת המצפה קיבלה על עצמה את האחריות לבניית הציפייה המוטעית הזאת, אף שבפרסומיה מעולם לא קבעה נחרצות שב-1975 יבוא הקץ.[19]

בשנת 1976 שינתה הנהגת עדי יהוה את צורתה, וכוחו של הנשיא הועבר לגוף המנהל. אחרי מותו של נור ב-1977, פרדריק פרנץ (1992-1977) ומילטון הנשל (2000-1992), שניהם מהגוף המנהל, מילאו את תפקיד נשיא חברת המצפה. בשנת 2000 נעשתה הפרדה ברורה בין חברי הגוף המנהל להנהלת חברת המצפה, כאשר מספר חברים בגוף המנהל, אשר תפקדו כמנהלים ופקידים בכירים בחברה, פרשו ממשרותיהם ופינו את מקומם לאנשים שאינם חלק מן הגוף המנהל.[9]

דמוגרפיה

עריכה
 
נוכחות עדי יהוה בעולם נכון לשנת 2017. בכחול כהה: למעלה מ-500,000 פעילים. בכחול בהיר: למעלה מ-100,000 פעילים. באפור: פחות מ-100,000 פעילים. באדום: מדינות שבהן פעילותם אסורה

לעדי יהוה נוכחות כמעט בכל מדינה בעולם, אך ברוב המדינות הנוכחות אינה משמעותית, ולרוב נספרים כחלק מהאוכלוסייה הנוצרית הכללית.[דרוש מקור] להבדיל מדתות אחרות המונות את חבריהן לפי מספר האנשים הצורכים את שירותיהן, מספרם של עדי יהוה כולל אך ורק את הפרטים הפעילים בהפצת תורתם. בשנת 2019 מספרם הרשמי היה 8.6 מיליון בכל העולם.[10]

פעילות המאמינים

עריכה

עדי יהוה עוסקים בפעילות מיסיונרית. לדבריהם, משימתם היא להפיץ את דבר אלוהים לכמה שיותר אנשים לפני בוא הקץ.[20] הם מפרסמים את בשורתם בהטפה מבית לבית (לרוב בזוגות) ובאמצעות חומר מודפס שחברת המצפה מוציאה לאור. בדרך כלל עדי יהוה חוזרים לאנשים שנענו בחיוב למסר שבפיהם במטרה להתחיל עמם "שיעור מקרא" אישי. במסגרת תוכנית זו נלמדים כתבי הקודש ועיקרי האמונה של העדים בסיוע כלי עזר לימודיים מטעמם. מלבד זאת, הם מזמינים את תלמידיהם לנכוח באספותיהם השבועיות. בהמשך, אם ברצונם להפוך לחברי קהילה, התלמידים נדרשים לשנות את סגנון חייהם בהתאם למה שהם לומדים. הדבר כולל גמילה מעישון ומסמים, איסור על צריכה מופרזת של אלכוהול וכן קודים מוסריים אחרים. תלמידים העונים על דרישות אלה נבחנים על ידי זקני הקהילה באשר לידע שרכשו, ומסמלים את הצטרפותם לארגון בטבילה.[21]

תאולוגיה

עריכה

עדי יהוה רואים עצמם כממשיכי דרכם של חסידי ישו מן המאה הראשונה. לשיטתם, הנצרות שהתפתחה לאחר מות השליחים היא כפירה למעשה.[22] עדי יהוה מחשיבים את המקרא לסמכות העליונה בקביעת אמונותיהם, ומאמינים שהגוף המנהל הוא האפיק שבו אלוהים משתמש לפירוש הכתובים ולהזנה הרוחנית של הארגון. שינויים תאולוגיים בתפיסתם מוסברים כהתגלות הדרגתית של המסר הטמון במקרא.

 
ישו ישלוט במשך אלף שנה לאחר קרב ארמגדון. כך לפי אמונת עדי יהוה.

הבשורה שהדת מבקשת להפיץ היא שישו, לאחר מותו ותחייתו, קיבל את מלכותו בשמים בשנת 1914, שאנחנו נמצאים בתקופה המוגדרת כ"אחרית הימים" ושארמגדון קרוב. כיום עדי יהוה אינם נוקבים עוד בתאריך לגאולת העולם, כפי שעשו בעבר, ומביאים את דבריו של ישו עצמו כסימוכין להחלטה זו: "והיום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע גם לא מלאכי השמים גם לא הבן [ישו] בלתי אבי [אלוהים] לבדו".[23] עם זאת, הם מעודדים את חבריהם לשמור על תחושת דחיפות.[24]

עבור עדי יהוה, מלכות השמים היא ממשלה ממשית שהמשיח הוא מלכהּ. לעומת זאת, שליט העולם הזה הוא השטן. לפיכך, לפי תפיסתם, העולם מתחלק לשתי קבוצות – עולם השטן, שאליו רוב האנושות שייכת, ועַם אלוהים התומך במלכות המשיח, כלומר עדי יהוה בעצמם.[20] הם מאמינים כי 144,000 איש מתוכם ישלטו עם ישו במלכותו, ואילו רובם יחיו לנצח בגן עדן על הארץ. באותה עת מספר לא ידוע של אנשים, צדיקים וכאלו שאינם, יקומו לתחייה עלי אדמות.

עדי יהוה נדרשים לציית לרשויות השלטון ולשלם מיסים, אך הם אינם מצביעים בבחירות. הם גם אינם מצדיעים לדגל, שרים את ההמנון הלאומי ומשרתים בצבא. הם אינם נאמנים לאף מדינה באופן מיוחד, כי נאמנותם נתונה בראש ובראשונה למלכות השמים, ובה הם תולים את כל תקוותיהם.

עדי יהוה שוללים את האמונה בשילוש, ומחשיבים את ישו כמשיח וכנביא גדול.[25] לשיטתם, לישו היה גם קיום קדם אנושי בתור יצירתו הראשונה אלוהים, או בנו הראשון. עד הולדתו בארץ הוא היה המלאך מיכאל, ואחרי מותו חזר להיות מיכאל, ולעולם לא ישוב עוד לארץ באופן גשמי. בשל פיחות מעמדו של ישו מדרגת אל לדרגת בן אלוהים, הארגון שם דגש רב יותר על אלוהים ועל שמו, יהוה.[13] גם מרים, אמו של ישו, אינה נחשבת לקדושה, אלא לאישה צדיקה, אשר אלוהים בחר בה להיות האם של המשיח.

חג המולד, חג הפסחא וחגים נוצריים אחרים אינם נחגגים. בנוסף לכך, עדי יהוה אינם נושאים סמלים (כגון צלב) ואינם מציינים ימי הולדת, כי לטענתם המקור של כל אלה הוא פגני. יתר על כן, הם מלמדים כי ישו הוצא להורג על עמוד ולא על צלב.

השקפתם של עדי יהוה על המוות היא שהנפש חדלה להתקיים אחרי המוות ושהעונש הצפוי לרשעים הוא השמדה מוחלטת, ולא עינויי נצח בגיהנום.[26]

כמו כן, עדי יהוה אינם חוגגים את ראש השנה האזרחית ואת חגי ישראל. בעיניהם היום החשוב ביותר בשנה הוא י"ד בניסן, יום מותו של ישו. ביום זה נערך טקס מיוחד בכל קהילותיהם, ובמהלכו מועברים בין כל הנוכחים מצה ויין (המסמלים את גופו של ישו ואת דמו). אולם, רק אלה הנחשבים לחלק מ-144,000 החברים שישלטו עם ישו בשמים רשאים לאכול מן המצה ולשתות מהיין. מלבד זאת, שלוש פעמים בשנה, כמספר שלוש הרגלים, עדי יהוה מתאספים לכינוסים גדולים. מועדים אלה הם בבחינת ימי חג עבורם.[18]

עדי יהוה מנהלים אורח חיים שמרני שבמסגרתו הימורים, שתייה לשכרה, שימוש בסמים ועישון אסורים. יחסי מין הומוסקסואליים ויחסים לפני הנישואים מוגדרים כחטא חמור, הפלה נחשבת לרצח וצניעות היא דבר שהם מעודדים לקיימו. עדי יהוה אינם תורמים דם ואינם מקבלים עירויי דם, גם במצבים מסכני חיים. על פי אמונתם, דם מייצג את קדושת החיים ולכן אסור להעביר אותו מאדם לאדם.

מבנה ארגוני

עריכה

עדי יהוה מאורגנים בצורה "תאוקרטית", כהגדרתם. הם מאמינים כי המשיח התמנה על ידי אלוהים למנהיג הקהילה, וכי הוא מכוון מן השמים את הגוף המנהל באמצעות רוח הקודש, שהיא – לפי הבנתם – כוחו הפעיל של אלוהים. הגוף המנהל מורכב ממספר גברים בעלי ותק בָּארגון המחזיקים כולם בתקווה למלוך עם ישו בשמים. משכנו של הגוף המנהל הוא במשרדים הראשיים של עדי יהוה בברוקלין שבארצות הברית.

לשימושו של הגוף המנהל תאגידים רבים שמטרתם לקדם את פעילות ההטפה של העדים בארצות השונות. בין תאגידים אלה נמנים "חברת המצפה לכתבי הקודש ועלונים של ניו יורק", הפועלת בארצות הברית, "האגודה הבינלאומית של תלמידי המקרא" שבבריטניה, וחברות נוספות. סניפיהן של חברות אלה מפוזרים ברחבי העולם וממונים, כל אחד, על אזור גאוגרפי אחר. על כל סניף מופקד "ועד סניף", והוא מהווה שלוחה של הגוף המנהל באותו אזור. האזור שבהשגחת הסניף מחולק למחוזות, והמחוזות מחולקים לנפות. בכל נפה יש כ-20 קהילות. כל קהילה מאורגנת על ידי מועצת "זקנים".

זקני הקהילה אינם מקבלים שכר עבור שירותיהם. הם אחראים להוראה בקהילה ומנהלים את האספות. בין השאר, תפקידם כולל גם שיפוט חברים בקהילה אשר ביצעו חטא חמור, או שהפיצו תפיסות המנוגדות לעיקרי האמונה של העדים. העונש החמור ביותר על מעשים אלה הוא נידוי. בכל שנה כ-40,000 איש מנודים מן הארגון, לרוב עקב התנהגות מינית פסולה.[27] חברי הקהילה אינם מורשים לדבר עם אדם מנודה ולהתרועע עמו. כלל זה אינו מחייב בני משפחה החיים איתו באותו בית. עם זאת, אל להם לדבר איתו על נושאים דתיים. אדם מנודה רשאי לנכוח בהתכנסויות הדתיות של עדי יהוה. הוא יכול אף לחזור לקהילה, בתנאי שישנה את דרכיו.[28]

דם

עריכה

לפי עדי יהוה הדם הוא קדוש, ולכן אסור לאכלו. בנוסף לכך הם אינם תורמים דם ואינם מקבלים עירויי דם, גם במקרים של סכנת חיים. סירוב זה נובע מתוך פרשנותם לחוק "להימנע... מדם", המופיע בברית החדשה,[29] ולפסוקים אחרים בתנ"ך. אף על פי כן, באפשרותם לקבל מוצרים המופקים מחלקיקי דם (כמו תרופות המיוצרות מחלבונים שמקורם בדם) וכן הליכים רפואיים מסוימים העושים שימוש בדמם שלהם במהלך ניתוחים.

התנגדות לעדי יהוה

עריכה

מנהגיהם של עדי יהוה ושיטותיהם התאולוגיות היו מאז ומתמיד שנויים במחלוקת. התנגדות פוליטית ודתית לעדי יהוה הובילה במקרים רבים לפגיעה פיזית בחברי הארגון על ידי קבוצות אספסוף ועל ידי ממשלות, הן טוטליטריות והן דמוקרטיות. למשל, ב-אפריל 1951 גורשו אלפי עדים לסיביר בהוראת השלטון הקומוניסטי בברית המועצות. עדי יהוה נתקלו בעוינות גם מצד מנהיגי דתות אחרות, ובפרט מצד נוצרים-אוונגליסטים וקתולים. לא אחת הם מוצגים באור שלילי ככת קיצונית. כיום פעילות הדת של עדי יהוה אסורה או מוגבלת במדינות מסוימות, וביניהן רוסיה,[30] סין וברוב מדינות האסלאם.

בשנת 2013, מעל 600 מאמינים מקרב עדי יהוה היו נתונים במאסר במספר מדינות, כמו קוריאה הדרומית ואריתריאה, בעיקר בגין סירובם להתגייס לצבא.[31]

עדי יהוה ידועים במאבקיהם המשפטיים להגנת פעילותם. הם צברו יותר מ-200 הכרעות לזכותם בכמה מבתי הדין הגבוהים בעולם. רוב הפסיקות נוגעות לעירויי דם, לסרבנות מצפונית ולזכותם לקיים את דתם. בשנות ה-30 ובשנות ה-40 של המאה ה-20 הציגו העדים בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית עשרות סוגיות הקשורות, בין היתר, לחובת ההצדעה לדגל, לחופש הביטוי ולהפצת ספרות בפומבי. עדי יהוה פנו לבית הדין האירופי לזכויות אדם בעניין חוקים נגד המרת דת, סירוב להכרה בהם כדת הרשומה בחוק, אי-מתן אפשרות לביצוע שירות אזרחי במקום שירות צבאי ועוד.[32]

עדי יהוה בגרמניה הנאצית

עריכה
  ערך מורחב – רדיפת עדי יהוה בגרמניה הנאצית

ב-1933 היו בין 20,000 ל-25,000 עדי יהוה בגרמניה. בעקבות סירובם להצדיע בקריאה "הייל היטלר" ולהתגייס לצבא הם נרדפו על ידי השלטון הנאצי. רבים מהם נעצרו ובערך 2,000 מתוכם נשלחו למחנות ריכוז. ביניהם היו מאמינים גם מארצות אחרות באירופה. התג שזיהה אותם היה משולש סגול. עדי יהוה יכלו להשתחרר מן המחנות או לא להיאסר כלל בחותמם על הצהרה שלא יהיו עוד פעילים למען הארגון. מעטים חתמו על הצהרה זו.[33] כ-1,200 עדים נרצחו במחנות הריכוז.[34][35] (ראו השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה).

עדי יהוה בישראל

עריכה
 
פעילות הפצה בשפה הערבית ברחוב הרצל בחיפה

הראשונים שקיבלו את בשורתם של עדי יהוה בארץ ישראל היו ערבים, וב-1920 נוסדה קהילתם בעיר רמאללה. לקראת קום המדינה עלו לישראל יהודים שנחשפו לארגון בארצות מוצאם, ולאחר הגירתם המשיכו לקיים את דתם החדשה. ערב מלחמת העצמאות היו בארץ ישראל כ-30 עדי יהוה שהתאספו בארבעה מרכזים: ברמאללה, בבית ג'אלא (ליד בית לחם), בחיפה ובבת ים.[36] נכון ל-2005 היו בישראל למעלה מ-1,300 פעילים השייכים לארגון.[37]

כמו במקומות אחרים בעולם, גם בישראל עדי יהוה מסרבים להתגייס לצה"ל מטעמים פציפיסטים[38], אינם מקבלים עירויי דם[39], ואינם מציינים ימי הולדת ומועדים דתיים (כמו חגי ישראל, חגי הנצרות וחגי האסלאם).

בשנת 1999 איים ארגון "יד לאחים" על חברת "ויטה" בחרם צרכנים חרדי, כדי שתפטר את אדוארדו קמפוס, פעיל בקהילת עדי יהוה, שהועסק כמנהל כוח האדם במפעל החברה באשדוד[40]. כתוצאה מכך פוטר קמפוס מעבודתו בדצמבר 1999. הדבר הביא להתארגנות חרם צרכנים נגדי ביוזמת עיתון "הארץ" וחבר הכנסת אילן גילאון (מרצ)[41]. ארגון "יד לאחים" טען כי עדי יהוה הם כת מיסיונרית, וכי העובדה שקמפוס חבר בה מסוכנת לכל מי שעובד סביבו בשל החובה שהוא רואה לעצמו להמיר את דתם. קמפוס עצמו טען שאין הוא מנסה לשכנע עובדים אחרים להמיר את דתם, וכי הלחץ המופעל למען פיטוריו הוא פגיעה בחופש הדת שלו. קמפוס הוחזר לעבודה בעקבות החרם הנגדי, אולם בתנאים לא-נוחים, שהביאו אותו בסופו של דבר להסדר פרישה תמורת פיצויים.

ביוני 2016, נערך כנס של עדי יהווה בהיכל התרבות שבראשון לציון. בעקבות כך, הגיעו במחאה מאות מפגינים ופעילים של ארגונים שונים (יד לאחים, להב"ה) והפגינו נגד עדי יהוה, כשלטענתם האירוע הוא "כנס שמד מיסיונרי" הנוגע ל"אושיות הקיום של העם היהודי".[42]

הארגון הגיש בקשה לממשלת ישראל להכיר בה כעדה דתית נפרדת. בשנת 2022 הבקשה סורבה בנימוק שמדיניותה של ממשלת ישראל היא שלא להכיר בעדות דתיות נוספות[43].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

Botting, Gary (1993). Fundamental Freedoms and Jehovah's Witnesses. University of Calgary Press. ISBN 978-1-895176-06-3.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עדי יהוה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ https://www.jw.org/en/jehovahs-witnesses/faq/are-jehovahs-witnesses-christians/
  2. ^ Christian: "Religious Tolerance.org". "Statistics on Religion".World Almanac and Book of Facts. New York, NY: Infobase Learning. 2011. pp. 704–705 Cite web. ISBN 978-1-60057-133-6.
    • Denomination: "Jehovah's Witnesses at a Glance"."The American Heritage Dictionary"."Memorial and Museum AUSCHWITZ-BIRKENAU".
  3. ^ מאמר מתוך האתר הרשמי: האם עדי־יהוה נוצרים?
  4. ^ Hoekema, Anthony A. (1963). The Four Major Cults. Grand Rapids, Michigan: William B. Eerdmans. p. 291. ISBN 0-8028-3117-6.
  5. ^ Franz, Raymond (2007). In Search of Christian Freedom. Commentary Press. pp. 116–120. ISBN 0-914675-16-8.
  6. ^ ספר ישעיהו, פרק מ"ג, פסוק י'
  7. ^ ידוע גם כ-Governing Body of Jehovah's Witnesses
  8. ^ Legal Instruments of Jehovah's Witnesses
  9. ^ 1 2 במה שונה הגוף המנהל מחברה חוקית?, המצפה, 15 בינואר 2001, עמ' 28–31
  10. ^ 1 2 על פי האתר הרשמי
  11. ^ 1 2 3 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania. 1993. Jehovah's Witnesses—Proclaimers of God's Kingdom, pp. 43, 134, 64-69
  12. ^ Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania. 1975. 1975 Yearbook of Jehovah's Witnesses, p. 47
  13. ^ 1 2 3 חברת המצפה לכתבי הקודש ועלונים. 2014. מלכות אלוהים מולכת!
  14. ^ 1 2 התוכל לסמוך על הבטחות אלוהים?, עורו!, אוקטובר-דצמבר 1995, עמ' 8
  15. ^ A New Name, The Watch Tower, October 1 1931, p. 291
  16. ^ רוע הנאצים נחשף, עורו!, אפריל-יוני 1996, עמ' 10
  17. ^ Watch Tower Bible & Tract Society. 1942. 1942 Yearbook of Jehovah's Witnesses, pp. 221–222
  18. ^ 1 2 חברת המצפה לכתבי הקודש ועלונים. 2012. מי עושים את רצון יהוה כיום?, עמ' 7, 14
  19. ^ Choosing the Best Way of Life, The Watchtower, March 15 1980, p. 17
  20. ^ 1 2 Kaplan, William. 1989. State and salvation: The Jehovah's Witnesses and their fight for civil rights. Toronto, Canada: University of Toronto Press, ISBN 0802058426
  21. ^ Carbonneau, Andre. 2003. Ethical issues and the religious and historical basis for the objection of Jehovah's Witnesses to blood transfusion therapy. Lewiston, NY: Edwin Mellen Press, ISBN 0773465421
  22. ^ בפרסומיהם של עדי יהוה ניתן למצוא הערות אנטי-נוצריות רבות. להלן דוגמה: "[הדת הנוצרית] היא פרי הכפירה הגדולה במשיחיות האמיתית. [...] כמורת הנצרות מתיימרת לשכון בהיכל אלוהים, וחבריה מציגים עצמם כמורי המשיחיות. אך עיקרי אמונתם רחוקים עד מאוד מן האמת המקראית, והם אינם חדלים להוציא שם רע לאלוהים." (חברת המצפה לכתבי הקודש ועלונים. 1999. ההתגלות—שיא התגשמותה קרוב!, עמ' 133)
  23. ^ מתי כ"ד 36
  24. ^ קץ העולם: חשש, סקרנות ותסכול, המצפה, 1 בינואר 2013, עמ' 8
  25. ^ יפה, ס'. 2002. לקסיקון מונחים בנצרות. בתוך א' שילר וג' ברקאי (עורכים), נצרות ונוצרים בארץ-ישראל (עמ' 279). ירושלים: אריאל
  26. ^ מאמר מתוך האתר הרשמי: מהו השאול? האם זהו מקום של עינויים נצחיים?
  27. ^ האם אתה עומד בפני רוח העולם?, המצפה, 1 במאי 1994, עמ' 24-23
  28. ^ מאמר מתוך האתר הרשמי: האם עדי יהוה מתרחקים מחברים לשעבר בדת שלהם?
  29. ^ מעשי השליחים ט"ו 29-28
  30. ^ בשנת 2017 בית המשפט העליון של רוסיה הוציא אותם מחוץ לחוק ופעילותם נאסרה בשטחי הפדרציה הרוסית.
  31. ^ מאמר מתוך האתר הרשמי באנגלית: Remember those in prison
  32. ^ מאמר מתוך אתר הסרט הדוקומנטרי Knocking (הקש בדלת): Jehovah's Witnesses and civil rights
  33. ^ הערך דורשי מקרא, מרכז המידע, אתר יד ושם
  34. ^ Hesse, H. 2001. Persecution and resistance of Jehovah's Witnesses during the Nazi regime: 1933-1945. Bremen: Edition Temmen. ISBN 3861087502
  35. ^ סרט תיעודי בנושא—שמו באנגלית בטקסט הקישור: Jehovah's Witnesses Stand Firm Against Nazi Assault
  36. ^ Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania. 1980. 1980 Yearbook of Jehovah's Witnesses, pp. 210-256
  37. ^ תחאוכו, ה' (2005, 9 במרץ). היהודים שמאמינים במלך היהודים. נענע 10(הקישור אינו פעיל, 29 בינואר 2023)
  38. ^   נטע אחיטוב, הפציפיזם של עדי יהוה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2016
  39. ^   עידו אפרתי, מה עושים עם מנותח שאמונתו אוסרת עליו לקבל עירוי דם?, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2022
  40. ^ הארץ, ‏חרם חרדי על ויטה, באתר גלובס, 29 בפברואר 2000
  41. ^ תומר שדמי, מרצ קוראת למרד צרכנים בויטה, באתר ynet, 6 ביוני 2000
  42. ^   עפרה אידלמן, מאות מחו נגד כנס "עדי יהווה" בראשון לציון, באתר הארץ, 18 ביוני 2016
  43. ^ ע"א 2830/18 המצפה לישראל נ' ראש הממשלה ואח', ניתן ב־2 באוגוסט 2022


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=עדי_יהוה&oldid=39560115"