עומדים ביחד

עומדים ביחד
نقف معًا
התאגדות	תנועה
תחום	סוציאליזם, שלום, שוויון, צדק חברתי
שפה רשמית	עברית, ערבית
מדינה	ישראל
משרד ראשי	תל אביב-יפו
מטה הארגון	תל אביב-יפו
מנכ"ל	אלון-לי גרין, רולא דאוד
אנשי מפתח	דב חנין, דני פילק, גדיר האני, אורי וולטמן, סאלי עבד, אלון-לי גרין, אבירמה גולן, מייסם ג'לג'ולי, רולא דאוד, איתמר אבנרי, ורד ליבנה
תקופת הפעילות	2015–הווה (כ־9 שנים)
	www.standing-together.org

עומדים ביחד (בערבית: نقف معًا, בתעתיק מדויק: נקף מעא, ההגייה: נַ֫קֶף מַ֫עַן) היא תנועה פוליטית יהודית-ערבית בישראל, סוציאליסטית, שדוגלת בשלום, שוויון, צדק חברתי ועצמאות לישראלים ופלסטינים.

לתנועה 12 סניפים (שמכונים בתנועה "מעגלים") ו-14 תאי סטודנטים ברחבי הארץ, ובהם מאורגנים למעלה מ-5,000 חברים רשומים.

הקמת התנועה ומאבקיה

תנועת "עומדים ביחד" הוקמה בסוף שנת 2015 לאחר שקבוצת פעילות ופעילים מכמה מאבקים, מפלגות וארגונים שונים חברו יחד כדי "לייצר התארגנות שתשמיע בציבור קול אחר" בזמן ההסלמה הביטחונית של חורף 2015 שכונתה אינתיפאדת הבודדים/הסכינים.

הקבוצה ארגנה סדרה של הפגנות ועצרות ברחבי ישראל תחת הכותרת "עומדים ביחד" שבהן הפגינו יחד יהודים וערבים וישראלים ופלסטינים למען שלום ונגד הגזענות. ההפגנה הראשונה התקיימה בירושלים ב-17 באוקטובר 2015 ומשכה אליה כ-1,500 מפגינים.^[1] לאחר סדרה של הפגנות גם ברהט, בחיפה ובתל אביב, החליטה הקבוצה המייסדת להתמסד ולהקים תנועה בלתי-מפלגתית, שתעסוק בארגון מאבקים ובבניית כוח יהודי-ערבי שיפעל למען מימוש מטרות התנועה כפי שנכתבו במסמך המייסד.

מאז הקמתה, השתתפה התנועה במאבקים רבים, שאת חלקם גם יזמה והובילה, בהם המאבק למינימום 5,000 – להגדלת קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי,^[2] המאבק לסיום הכיבוש ולמען שלום של עצמאות וצדק לשני העמים,^[3] המאבק בעד דרום תל אביב ונגד גירוש מבקשי המקלט,^[4] המאבק נגד חוק הלאום, המאבק למען 100% הכנסה בתקופת משבר הקורונה, קמפיין "מינימום 40" להעלאת שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה^[5] ואחרים.

בתקופת ההסלמה בין ישראל לעזה במאי 2021, יזמה התנועה עשרות אירועי מחאה יהודיים-ערביים ברחבי הארץ בעד שותפות יהודית-ערבית ונגד המלחמה, הגזענות והאלימות, בהם השתתפו אלפים רבים.^[^{דרוש מקור]} באחד האירועים הגדולים שארגנה התנועה בזמן ההסלמה, נאם הסופר דויד גרוסמן בפני אלפים בת"א ואמר שבהסלמה "אין תמונות ניצחון, יש רק תמונות של סבל ושל הרס. תבוסה עמוקה של שני עמים".

מאז גדלה התנועה והתפרסה ברחבי ישראל, וכיום יש לה 12 "מעגלים" מקומיים (כך נקראים סניפיה), ו-14 תאי סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות. במסגרת התנועה רשומים כ-5,000 חברות וחברים המשלמים דמי חבר חודשיים. באספה הארצית השנייה שהתקיימה ב-28 ביוני 2019 בכפר קאסם, השתתפו מאות רבות של חברי התנועה ונבחרה בה הנהגה חדשה. גם באספה הארצית השלישית, שהתקיימה בנובמבר 2021 בטייבה, השתתפו מאות מחברי התנועה, הצביעו על הנהגה ועל הצעה לאסטרטגיה תנועתית לשינוי המציאות בישראל.

לתנועה אתר תוכן בשם "רוזה מדיה - روزا ميديا",^[6] אשר משמש כגוף תקשורת סוציאליסטי, הפועל בעברית וערבית, ועוסק בסוגיות במאה ה-21, בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה.

בשנת 2024 נבחרו מנהלי התנועה רולא דאוד ואלון לי-גרין לרשימת ה"טיים 100 נקסט" של מגזין "טיים" לשנת 2024.^[7]

מיזמים, קמפיינים ומאבקים

מינימום 40

במאבק שיזמה התנועה בשנת 2021 להעלאת שכר מינימום, תחת הכותרת "מינימום 40", תמכו למעלה מ-40 חברי כנסת. התנועה יזמה הגשת הצעת חוק בכנסת, אותה הובילו חברי הכנסת משה ארבל (ש"ס), יעקב אשר (יהדות התורה), נעמה לזימי (העבודה), גבי לסקי (מרצ), מוסי רז (מרצ), איימן עודה (הרשימה המשותפת) ואחרים. במסגרת המאבק, יצאו פעילי התנועה להחתים את הציבור ברחבי הארץ על עצומה הדורשת מחברי הכנסת להעלות את שכר המינימום בישראל ל-40 שקלים לשעה, שהם 7,280 שקלים בחודש למשרה מלאה. ב-8 ביוני 2022, עברה הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל-40 שקל לשעה בקריאה טרומית.^[8]

מחירון שכר הדירה "וכאן ביתי"

ב-2022, החלו בתנועת "עומדים ביחד" בקמפיין נגד שוק חופשי בשוק הדיור ונגד מחירי שכר הדירה בישראל, שלטענתם היו גבוהים מדי. במשך השנה החלו 3 התארגנויות של פעילי התנועה, בירושלים, חיפה ותל אביב-יפו כנגד העלאת מחירי שכירות הדירה בערים אלו. בנוסף, ביוני 2022, הושק קמפיין המחאה "כאן ביתי" שנאבק כנגד השוק החופשי בשוק הדיור וכנגד משבר הדיור.^[9]

כולנו כאן

בעת הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, מונה שלמה קרעי לתפקיד שר התקשורת והעלה הצעת חוק להפרטת ופירוק תאגיד השידור הישראלי "כאן",^[10] ובעיקר חטיבת החדשות של ערוץ כאן 11.^[11] בתחילת ינואר, תנועת עומדים ביחד פתחה בקמפיין "כולנו כאן" כנגד הפרטה וסגירה של תאגיד השידור הישראלי. הקמפיין אסף 70,000 חתימות וב-2 בפברואר, הקפיא קרעי את התכנית, מה שהתנועה הגדירה כהישג.

בחירות מקומיות

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2023) החלו פעילי התנועה להקים תנועות עירוניות.^[12]

ב-1 באוגוסט 2023 הצביעה האספה הכללית של תנועת "עיר סגולה" בתל אביב על התמודדות כרשימה בבחירות למועצת העיר,^[13] ב-8 באוגוסט ערכה תנועת "רוב העיר" בחיפה אספה דומה^[14] וכך גם תנועת "קול אוהביה" בירושלים ב-10 באוגוסט.^[15] עם ההכרזה על הריצה, התנתקו הרשימות מתנועת עומדים ביחד והחלו לקיים את פעילותן באופן נפרד לחלוטין. בדומה לתנועה הארצית, במרכז הקמפיין של התנועות העירוניות עומדות סוגיות סביבתיות, שוויון חברתי ויוקר המחיה, ונבחרי התנועה מתכננים לפעול בצורה דמוקרטית בתיאום עם פעילי השטח שלה.

המשמר ההומניטרי

בעקבות מתקפת הפתע של חמאס ומלחמת חרבות ברזל הקימה התנועה כ-12 קבוצות סולידריות של יהודים וערבים, כדי להפחית רגשות של יאוש ופחד בקרב יהודים וערבים על רקע המלחמה. חברי התנועה מקיימים מפגשי סולידריות עם משפחות חטופים, צוותים רפואיים שבהם פועלים יהודים וערבים ביחד, ולערבים הנתקלים בגזענות בחברה הישראלית על רקע המלחמה. חברי התנועה מביעים אמפתיה למשפחות ההרוגים הפצועים הן בישראל והן בעזה. קבוצות הסולידריות תרגמו את קמפיין החטופים לערבית במטרה להגדיל את המודעות של החברה הערבית לנושא.^[16]

תקציב

תקציב התנועה מגיע ממספר מקורות. חברות בתנועה מחייבת תשלום חודשי. נכון לדצמבר 2023 דמי חבר של כ-5,000 מחברי התנועה מהווים כ-50% מתקציב התנועה.^[16] דמי החבר הם גמישים בהתאם ליכולת הכלכלית של החברים.^[16] לפי אתר גיידסטאר של משרד המשפטים, נכון לשנת 2023, למעלה מ-72% מתקציב התנועה מגיע מישראל, בעיקר מדמי חבר ותרומות קטנות.

בנוסף התנועה מקבלת תרומות מקרנות. בין קרנות אלו היו בעבר גם קרן רוזה לוקסמבורג של מפלגת השמאל הרדיקלי הגרמנית די לינקה,^[17] וקרן היינריך בל של מפלגת הירוקים הגרמנית, קרנות שמקבלות את מימונן מממשלת גרמניה. בין 2017 ל-2020, התנועה קיבלה כ-372,000 ש"ח מקרן רוזה לוקסמבורג, אך מאז שנת 2020 לא קיבלה התנועה כספים מקרנות אלה.^[18] קרנות נוספות שהתנועה מקבלת מהן מימון הן הקרן החדשה לישראל וקרנות משפחתיות קטנות.^[16]

בדצמבר 2023 נטען כי התנועה מסרבת לקבל כסף מממשלות זרות על מנת לשמור על חופש פעולה אזרחי.^[16] בפברואר 2024 דיווחה לרשות התאגידים על תרומה של כ־100 אלף ש"ח מ־Forum Ziviler Friedensdienst, ארגון אשר בין יתר מקורות התקציב שלו, חלק מתקציבו מגיע מהמשרד לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי של הקבינט של גרמניה.^[19]