צדק חברתי
צדק חברתי הוא מושג המבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית שמבוססת על עקרונות של צדק ומאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום ראוי, הוגן וצודק.
הגדרה
עריכהצדק חברתי הוא מושג כללי המכוון אל התנאים והכללים אשר ראויים להתקיים ולהסדיר את היחסים בין בני האדם ובין בני אדם למוסדות חברתיים. עקרונות הצדק החברתי נשענים על מוסר ועל כבוד האדם והם חפים מפניות ומהטיות. על פי זרמים מסוימים במסורת הליברלית, עקרונות הצדק אינם מעדיפים תפיסת טוב אחת על פני רעותה והם חלים על כל אדם באורח שוויוני.
רעיון הצדק החברתי מתייחס לתחומים והיבטים שונים של שיתוף הפעולה בין בני האדם. בראש ובראשונה הוא מתייחס לחלוקת המשאבים בחברה ולסוגיות של צדק חלוקתי. בתחום זה הוגים שונים כדוגמת ג'ון רולס, אמרטיה סן, רוברט נוזיק, רונלד דוורקין ואחרים הציעו כללים שונים לחלוקת משאבים צודקת בחברה. היבט נוסף אליו מתייחס רעיון הצדק החברתי הוא צדק תהליכי אשר נוגע לאופנים הראויים להנחות תהליכי קבלת החלטות. נקודת המבט של הצדק התהליכי גורסת כי החלטות הנקבעות בהליך הוגן וחסר פניות מובילות בהכרח לתוצאה צודקת. תחת המסגרת של הצדק החברתי ניתן לכלול גם היבטים של צדק מאחה אשר נוגעים לתיקון עוולות בחברה ולהתמודדות עם מצבים של אי-צדק. תחומים נוספים אשר כלולים תחת רעיון הצדק החברתי הם צדק בין-דורי, צדק סביבתי, צדק אינטראקציוני ועוד.
הפילוסופית ננסי פרייזר טוענת כי צדק חברתי מורכב משלושה ממדים: חלוקה (של משאבים), הכרה (בערכן השווה של הקבוצות השונות בחברה) וייצוג (בשפה).
מייקל וולצר טוען כי המשמעות שמקבל רעיון הצדק שונה בין חברות שונות, וגם בתוך חברה נתונה עקרונות שונים נחשבים לצודקים ביחס לתחומים שונים של החיים החברתיים. כך, למשל, בעוד שהתפיסה הרווחת היא ששכר מחולק על-פי איכות העבודה של העובד, טיפול רפואי מחולק לפי צורך וזכות הצבעה מחולקת באופן שוויוני.
צדק חברתי מהווה נושא מרכזי בפוליטיקה. רוב הגישות החברתיות מציגות חברה צודקת כיעד, אולם ישנם חילוקי דעות בין האידאולוגיות הפוליטיות השונות מהי חברה כזו. המושג "צדק חברתי" כשלעצמו, שגור על פי רוב בפי קבוצות פוליטיות שרואות בחברה הקיימת חברה שאינה צודקת.
ביקורת
עריכהפרידריך האייק טען שהרעיון של צדק חברתי הוא חסר משמעות וכי הרדיפה אחר צדק חברתי גרמה לפגיעה קשה בחירות האדם[1]. האייק קידש את זכות הקניין הפרטי וטען כי אין כל הצדקה מוסרית להתערבות בהחלטותיו של האדם באשר לשימוש ברכושו, ומכאן שאין הצדקה לרגולציה של הכלכלה או למיסוי לצורך השגת אידיאל הצדק החברתי.
שימוש במושג
עריכהשימוש היסטורי במושג
עריכההמונח "צדק חברתי" מופיע כבר בחיבור האפלטוני "המדינה", שם הוא מוגדר כמצב בו כל אחד עושה את תפקידו[2]. המושג מופיע גם במאמר 7 בכתבי הפדרליסט, בו נטען שחוקים נגד קיום חוזים מנוגדים לצדק חברתי[3]. צ'ארלס גריי, רוזן גריי השני טען בפני הפרלמנט הבריטי בשנת 1814, ששיתוף פעולה עם שוודיה בשיעבוד העם הנורווגי עומד בניגוד ישיר לעקרונות של זכות טבעית וצדק חברתי[4].
במובנו המצומצם, כמתייחס לדרך החלוקה של משאבים באוכולסיה, החל השימוש במושג בשנות ה-40 של המאה ה-19. בשנת 1848 התפרסם ספרו של אנטוניו רוזמיני, "החוקה תחת צדק חברתי" (La Costituzione Secondo La Giustizia Sociale), בו הציע פשרה בין היד הנעלמה של אדם סמית והמדינה המתוכננת בה תחרות כלכלית מוגבלת על סמך זכויות טבעיות[5].
פרק 13 של חוזה ורסאי, הנוגע לתנאי עבודה של הפועלים פותח בהצהרה: "באשר מטרת חבר הלאומים היא כינון שלום עולמי, ושלום כזה יושג רק אם יתבסס על צדק חברתי, ובאשר קיימים תנאי עבודה הכוללים אי צדק, קושי ומחסור לאנשים רבים באופן שייצור אי שקט כה גדול המסכן את השלום ושיפור תנאים אלו נדרש בדחיפות, כולל לדוגמה רגולציה של שעות העבודה, כולל קביעת מקסימום של שעות עבודה ביום ובשבוע עבודה, בקרת היצע העובדים, מניעת אבטלה, דאגה למשכורת ראויה לקיום, הגנת העובד מפני מחלה ותאונות עבודה, הגנת ילדים, צעירים ונשים, דאגה לזקנים, הגנה על עובדים זרים, הכרה בזכות ההתאגדות, ארגון הכשרה מקצועית וטכנית וצעדים נוספים ובהינתן שהימנעות מדינה אחת מדאגה לתנאים אנושיים לעובדים מהווה מכשול ממדינות אחרות מלנקוט צעדים אלו ..."[6].
צ'ארלס קוגלין, מטיף אנטישמי בארצות הברית השתמש בביטוי כסלוגן שלו בתמיכתו בניו דיל ואחר כך במאבק נגד הניו דיל. בשנת 1934 הוא הקים את האיגוד הלאומי לצדק חברתי ובסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 הוציא כתב עת בשם "צדק חברתי" שכלל אמירות אנטישמיות. המושג "צדק חברתי" הוא אחד מארבעת העקרונות של המפלגות הירוקות ברחבי העולם.
שימוש במושג בישראל
עריכההמשמעות הרווחת של מושג הצדק החברתי בישראל היא הצורך בצמצום הפערים החברתיים, הדאגה לשכבות החלשות והבטחת שוויון הזדמנויות לכל. תפיסה זו מטילה על המדינה אחריות למימוש הצדק, ועל-כן השימוש במושג הצדק החברתי נכרך בתמיכה במנגנוני מדינת הרווחה ובהתנגדות למדיניות נאו-ליברלית המטיבה עם השכבות החזקות.
השופט משה זילברג הציג את הצדק החברתי כאחד מתפקידי השלטון באומרו: "השלטון מחויב לשרת את הציבור - להבטיח שלום וסדר; לספק שירותים חיוניים; להגן על הכבוד והחירות של כל אזרח; לעשות צדק חברתי". דבריו אלו צוטטו על ידי השופט יצחק זמיר בטענו כי זכויות אדם אינם תפקיד בלבדי של השלטון וכי השלטון צריך גם לדאוג לצדק חברתי[7].
סעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי מונה כאחת ממטרות החינוך הממלכתי: "(9) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל".
המונח "צדק חברתי" שימש את בית המשפט העליון בהצדקת צעדים שונים של השלטון. כך למשל, נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק אמר על היטל השבחה: "ביסוד היטל ההשבחה מונח רעיון של צדק חברתי. הרשות הציבורית השקיעה בתכנון ובפיתוח. כתוצאה מכך עלה ערכם של המקרקעין. בעל המקרקעין מתעשר מכך. מן הראוי שבעל המקרקעין יישא בהוצאות התכנון והפיתוח"[8] ועל הלכת השיתוף: "הלכת השיתוף היא מכשיר משפטי שנועד להגשים מטרה חברתית. הוא ניזון מתפיסה חברתית של מוסד הנישואין, כקשר חופשי בין שני יחידים, המושתת על שוויון, שיתוף פעולה, ותמיכה הדדית. הוא מכוון להביא לצדק חברתי."[9] וכך גם כתב השופט יעקב טירקל: "מטרתה של חזקת השיתוף היא צדק חברתי המבוסס על שוויון בין המינים"[10]. השופטת אילה פרוקצ'יה הצדיקה את אחד מפסקי הדין שנתנה בנימוק: "דרישות הצדק, בהתייחסותן לנסיבות ולצדדים לעסקה, תוך ראייה רחבה יותר של תכליות צדק חברתי, מצדיקות, לגישתי, מסקנה זו"[11].השופטת דבורה ברלינר כתבה שבמוסד של עד מדינה יש "אי צדק חברתי שמכתיב קביעתם של סדרי עדיפויות שיאפשרו מיצוי הדין עם עבריינים, גם במחיר שלעיתים הנפש סולדת ממנו"[12].
אחת מססמאות מחאת האוהלים בישראל בשנת 2011 הייתה "העם דורש צדק חברתי".
גופים רבים בישראל כוללים בשמם את הביטוי "צדק חברתי", ביניהם נמנים: "עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי", עמותת איתך - משפטניות למען צדק חברתי, מפלגת צדק חברתי, "בית מדרש לצדק חברתי" של ארגון במעגלי צדק, עמותת אומץ (אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) והמרכז הישראלי לקידום צדק חברתי.
ביהדות
עריכההרב יונתן זקס טוען כי מושג הצדק החברתי תופס מקום מרכזי ביהדות[13]. אחד הרעיונות המאתגרים ביהדות הוא אחריות שמטילה התורה בענייני שמחה, צדקה, חסד ותיקון עולם.
בארצות ערב
עריכהבארצות ערב החל המושג צדק חברתי להיות רווח בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, וכוונה לדרישה לרפורמה במדיניות הבעלות על קרקעות, הרחבת שירותי הרווחה, דאגה לחינוך לכל[14].
אקטיביזם חברתי
עריכהאקטיביזם לשינוי חברתי יוצא מתוך הנחה שאי הצדק שקיים בחברה נובע מהסדר החברתי הקיים, ופועל סלקטיבית נגד תופעות של אי-צדק כגון הפרת זכויות עובדים, אפליה על רקע מוצא ותרבות, פגיעה בזכויות נשים, הריסת בתים ונישול קרקעות, וכדומה. בתחום השוויון והצדק החלוקתי מוצגת דרישה לאזן את אי-השוויון המתקיים בהכנסה ובבעלות על רכוש, בנגישות לעבודה, להשכלה, לשירותי בריאות ופנאי, ולמשאבים אחרים[15].
אקטיביזם חברתי יכול להיות מקומי, כלל-ארצי, לגלוש למדינות שכנות או להיות גלובלי. הפעילים צומחים מתוך הקבוצה המוחלשת או מתוך שכבת הרוב, ויוצרים "נוכחות בשטח" ברחוב וברשתות החברתיות במטרה ליצור מודעות. המטרה היא לגייס דעת קהל, לצרף פעילים נוספים, ולהשפיע על מקבלי ההחלטות בחברה[16]. האקטיביזם לובש צורה של הפגנות, אירועי מחאה, ניצול התקשורת, והפעלת לחץ על מקבלי החלטות דרך מכתבים, עצומות ולובינג.
מאחר שמאבקים לשינוי חברתי מבקשים לשנות את הסדר הקיים, עימותים עם הרשויות ועם ארגונים קטנים וגדולים הם כמעט בלתי נמנעים. לעיתים האקטיביסטים החברתיים מוצגים בתקשורת כאויבי הציבור שפוגעים בערכים ובנורמות המקובלית. מסיבה זו פעילים חברתיים מתקשים לפעול לבד, וזקוקים להצטרפות פעילים נוספים[17].
אקטיביזם יכול להיעשות על ידי יחידים או בקבוצה. כאשר קבוצת הפעילים והתומכים בהם היא גדולה, היא הופכת להיות תנועה חברתית.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- דוד הד ודניאל אטאס (עורכים), מורה צדק: עיונים בתורתו של ג'ון רולס, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס 2007.
- יוסי דהאן, תאוריות של צדק חברתי, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, 2007.
- מייקל סנדל, צדק, הוצאת דביר, תרגום: גיא הרלינג, 2012
- ידידיה צ' שטרן (עורך), צדק שלי, צדק שלך - צדק בין תרבויות, מרכז זלמן שזר והמכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ליאור טל שדה, צדק חברתי על פי אריך פרום (אורכב 22.02.2019 בארכיון Wayback Machine), בפודקאסט 'קולות של רוח', פברואר 19
- אבי קליין, ניסויים בצדק חברתי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בנובמבר 2016
- ורד לי, אחד מדבר על צדק, על ספרו של יוסי דהאן, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2007
- שיעורים בנושא צדק חברתי ביהדות באתר בית מורשה
יהושע סובול, על צדק חברתי - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 8 באפריל 2008- ניר אביעד, פרשת "כי תצא" - גם התורה דורשת צדק חברתי, באתר "חידוש"
- הרב ארי יצחק שבט, צדק חברתי כלכלי במשנתו של הרב קוק, "מגד ירחים", גיליון 146, חשוון תשע"ב, עמ' 2
יוסי דהאן, תאוריות של צדק חברתי, סדרת הרצאות באוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל | מהו צדק חברתי |תורת הצדק של ג'ון רולס | תורת התועלתנות | צדק וחירות | תורת הצדק המורכב | גישת היכולות | מושג הזכאות | צדק ורב תרבותיות | צדק גלובלי | תפיסות פמיניסטיות של צדק | צדק חלוקתי מול צדק הכרחי | שוויון הזמנויות והעדפה מתקנת | כיצד מתקנים אי שוויון? | יוני 2006
צדק חברתי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Famous Fredrich August von Hayek Quote, liberty-tree
- ^ Rachana Kamtekar, SOCIAL JUSTICE AND HAPPINESS IN THE REPUBLIC: PLATO’S TWO PRINCIPLES, HISTORY OF POLITICAL THOUGHT. Vol. XXII. No. 2. Summer 2001
- ^ Federalist no. 7
- ^ C. H. Gifford, History of the wars occasioned by the French Revolution, 1817, page 1097
- ^ Antonio Rosmini, The constitution under social justice, 2006, page XX
- ^ Constitution of the International Labour Office, Wikisource
- ^ בג"ץ 164/97 קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר ואח' (פסקאות 23 ו-42 לפסק הדין)
- ^ ע"א 1341/93 סי אנד סאן ביץ' הוטלס בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, תל אביב-יפו (פסקה 7 לפסק הדין)
- ^ רע"א 8791/00 אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ (פסקה 8 לפסק הדין)
- ^ בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית (פסקה 9 לפסק הדין)
- ^ ע"א 1445/04 בייזמן השקעות בע"מ נ' משה חליוה ואח' (פסקה 19 לפסק דינה)
- ^ ע"פ 7450/01 אשרף אבו ליטאף נ' מדינת ישראל
- ^ בספרו To Heal a Fractured World: The Ethics of Responsibility
- ^ Albert Habib Hourani, Malise Ruthven, A history of the Arab peoples, Harvard University Press, 2002, page 452
- ^ מדריך - אקטיביזם לשינוי חברתי באתר שיתופים - אסטרטגיות להשפעה חברתית
- ^ אקטיביזם באתר "אנציקלופדיה של רעיונות"
- ^ אקטיביזם חברתי