פורטל:קומיקס

קוֹמִיקְס (מאנגלית: Comics; בעברית: עֲלִילוֹן) היא מדיה גרפית וסוג אומנות בה דמויות המצוירות ברצף קטעים המצטרפים מתמונה לתמונה לכדי עלילה. מקור המונח "קומיקס" הוא ברצועות הקומיקס המוקדמות שהופיעו בעיתונות והיו בעלות תכנים קומיים, אך בהמשך הפך למונח המתאר את כל סוגי התכנים המופיעים במדיום זה, כולל אלו הרחוקים מלהיות משעשעים. הקומיקס מכונה "האומנות התשיעית".

רוב הקומיקסים משלבים מילים עם תמונות, ומה שהדמויות אומרות נכתב לרוב בבועת דיבור (או "בלון" בעגת הקומיקס) המצוירת בקרבתן ומיוחסת אליהן על ידי מתיחת קטע קטן מהבועה לעבר פיה של הדמות הדוברת. עם השנים התפתחו פורמטים שונים של קומיקס, ובין היתר נוצרו מסגרות התמונה ("חלונות"), שצורתן, רוחבן או אורכן וכן מיקומן, יוצרים רושם מסוים התורם לעלילה. לדוגמה: רצף צפוף של תמונות קצרות נועד ליצור תחושה תזזיתית ואווירת חיפזון.

הקומיקס מופץ בכתבי עת, עיתונים, חוברות ובעת האחרונה אף באינטרנט. הקומיקס בא בסוגות שונות: החל מעלילות וסיפורים ארוכים שמתמשכים בסדרות ארוכות של ספרים וחוברות וכלה ברצועת קומיקס קצרה ומצחיקה עם שורת מחץ בסופה.

תעשיית הקומיקס ענפה מאוד באירופה (בארצות כמו בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד וגרמניה), ביפן (שם הוא מוכר יותר בשם מאנגה), בארצות הברית, במדינות אמריקה הלטינית ובמדינות מזרח אסיה.

הנושאים בעלילות הקומיקס רבים ומגוונים, בהם סיפורי הרפתקאות, מתח, הומור, פעולה, גיבורי-על ונבלי-על, פנטזיה, מדע בדיוני ואפילו מין.

גיבורי קומיקס רבים אף זכו לעיבוד קולנועי ולסדרות טלוויזיה משלהם, הבולטים שבהם הם אלה המשתייכים לסיפורי גיבורי-העל האמריקאיים של חברות DC ומארוול.

המונח "קומיקס" משמש כשם עצם יחיד שמתייחס למדיום עצמו (למשל, "קומיקס הוא צורת אמנות חזותית"), אך הופך לרבים כאשר הכוונה ליצירות באופן קולקטיבי (למשל, "קומיקס הם חומר קריאה פופולרי"). המונח "קומיקס" נובע מהמילה קומיק (comic), שפירושה הומור. זאת מכיוון שבתחילה, מטרת רצועות הקומיקס שפורסמו בעיתונים אמריקאים הייתה בידורית. המונח השתרש חזק בשפות רבות, וכיום מתאר את כל מדיום הקומיקס, כולל ספרים שאינם מבדרים כלל. בשפה האנגלית, השיבוש "comix" משמש עבור סיפורי קומיקס רציניים ולא מבדרים. בארצות דוברות אנגלית נהוג לקרוא לקומיקס שמופיע בתרבויות שונות בשם שלהן בארץ המקור, כך למשל במאנגה היפנית או "dessinées" לקומיקס צרפתי. בעברית לעומת זאת נקראים כל ספרי הקומיקס בעולם בשם קומיקס (קומיקס צרפתי, קומיקס בלגי, קומיקס ערבי ועוד) מלבד מאנגה.

מתקיימת מחלוקת בין תאורטיקנים, היסטוריונים לאמנות ואמנים, לגבי מושג הקומיקס. חלקם מגדירים את הקומיקס כשילוב של ציורים ומילים, חלקם מתייחסים לרצף שבין הפאנלים וחלקם מדברים על דמויות שחוזרות מספר פעמים. ריבוי הקומיקס בתרבויות שונות מקשה על הגעה להגדרה מוסכמת אחת, מכיוון שבכל תרבות הקומיקס שונה במקצת, ולכן להגדיר את כולם לתוך מושג ספציפי זה קשה.

לערך המלא

עריכהדמות נבחרת

טינטין הוא גיבור סדרת הספרים הבלגית טינטין מאת אֶרזֶ'ה. טינטין (ששם משפחתו לא נאמר אפילו פעם אחת במשך למעלה מ-22 ספרים) הוא עיתונאי בלגי, סקרן וצמא לידע. אף על פי שהוא אינו בלש, הוא ניחן ביכולות בילוש מדהימות ומסוגל לשים לב לפרטים קטנים שהקורא מחמיץ. טינטין, שעל שמו קרויה הסדרה, הוא הדמות המרכזית בכל הספרים בסדרה, ותמיד פותר את התעלומות, לרוב עם ידידו משכבר הימים קפטן האדוק . אמנם, הסיטואציות משתנות לפי הזמן הפוליטי בו נכתב הספר (לדוגמה בספר פרשת קלקולוס מתמודד טינטין נגד הבורדורים, ראפרזה לגרמניה הנאצית) נשאר מצב רוחו של טינטין מרומם ונחוש, ולפעמים אפילו משתעשע מסיטואציות שאליהם נקלע. מלבד זאת, טינטין תמיד נמצא עם כלבו הנאמן, שילגי, שלרוב משמש כדמות קומית.

דמותו של טינטין הפכה לאייקון תרבות באירופה, וכמעט כל אדם כיום מכיר את העיתונאי הצעיר. טינטין הוא אחת משלושת הדמויות המוכרות ביותר בקומיקס האירופאי (לצד אסטריקס ולאקי ליק). קיימים כמה מוזיאונים העוסקים בספריו של ארז'ה ובפרט בדמותו של טינטין, בבלגיה ובצרפת.

לדמויות נוספות

עריכהתמונה נבחרת

גרפיטי של גארפילד מעורב בבארט סימפסון בסנט לואיס

לגלריית תמונות של פורטל קומיקס

עריכהסרט קומיקס

סרט קומיקס (באנגלית: Superhero film, מכונה גם סרט גיבורי על) הוא סרט קולנוע אשר מתמקד בגיבורי-על, יחיד או רבים, אשר ניחנים בכוחות על-אנושיים ומקדישים את חייהם להגנה על הציבור. סרטים מסוג זה מכילים אלמנטים של פעולה, הרפתקאות, פנטזיה או מדע בדיוני, והסרט הראשון בסדרה של גיבור אחד בדרך כלל מתמקד בסיפור המקור של הגיבור ושל כוחו, וכן במאבקו בנבל-העל הידוע ביותר שלו והאנטגוניסט הראשי של הסרט.

מרבית סרטי גיבורי-העל הם עיבודים קולנועיים של חוברות קומיקס. בניגוד להם, סרטים כדוגמת "רובוקופ", טרילוגיית "בלתי שביר" ("בלתי שביר", "ספליט", מיסטר גלאס"), "משפחת סופר-על" ו"הנקוק" הם רעיונות מקוריים, בעוד "הצרעה הירוקה" (2011) ו"הצל" (1994) מבוססים על תסכית רדיו משנות ה-30.

אחרי סדרה של סרטי קומיקס כושלים, סוגת סרטי גיבורי-העל שגשגה החל משנות ה-2000. כמה מזיכיונות הסרטים הנודעים ביותר הם סרטי האקס-מן של אולפני פוקס המאה ה-20, טרילוגיית ספיידרמן של סם ריימי, טרילוגיית האביר האפל של כריסטופר נולאן, סרטי היקום הקולנועי של מארוול שהחלו עם "איירון מן" משנת 2008, וסרטי היקום הקולנועי של DC שהחלו עם הסרט "איש הפלדה".

לערך המלא

עריכהפסטיבל קומיקון

קומיק-קון, סן דייגו הוא כנס הקומיקס הגדול בעולם שעוסק בקומיקס על כל סוגותיו. הכנס מתקיים מדי שנה בסן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית מאז 1970, למעט שנת 2020 בעקבות מגפת COVID-19.

הכנס נוסד כוועידת הקומיקס של גולדן סטייט בשנת 1970 על ידי קבוצה של חובי קומיקס מסן דייגו שכללה את של דורף, ריצ'רד אלף, קן קרוגר, ומייק טוירי; מאוחר יותר שונה שמה.ל "ועידת הקומיקס של סן דייגו". הכנס הוא אירוע בן ארבעה ימים (חמישי – ראשון) שנערך בחודשי הקיץ (ביולי מאז 2003) במרכז הכנסים בסן דייגו. בכנס יוצרי קומיקס מכל העולם מגיעים כדי למכור, לחתום, להציג, לפרסם וליחצ"ן את עבודותיהם, ובנוסף גם להכיר יוצרים אחרים בתחום. אל הכנס מגיעים מדי שנה מיטב יוצרי הקומיקס, שחקנים מפורסמים של סדרות וסרטי קומיקס ופנטזיה ואנשי הוצאות קומיקס מהגדולות בעולם. מכיוון שהכנס הוא כמה ימים, רוב האנשים שקונים אליו כרטיס נשארים ללון במקום, באמצעות אוהלים.

אף שהמבקרים לא מתבקשים לעשות זאת, נוצר מנהג שהמבקרים בכנס מתחפשים לדמויות מתוך סדרות, ולעיתים אף פוגשים בכנס את השחקנים המגלמים את אותן דמויות. אנשים רבים משקיעים ימים של עבודה ואלפי דולרים עבור תחפושות מושקעות מאוד, ובכנס כמעט כולם מחופשים. אפילו בסדרה המפץ הגדול לאונרד הופסטטר, ראג'ש קוטרפאלי, הווארד וולוויץ ושלדון קופר נוסעים לפסטיבל בכמה פרקים בכמה עונות שונות, והם מחופשים לדמויות של מארוול קומיקס, די סי קומיקס או סדרות פנטזיה, כגון מסע בין כוכבים. בכנס אף נערכת תחרות תחפושות, שבה האדם עם התחפושת הטובה ביותר זוכה בפריט אספנות.

לפסטיבל יש כנסי-בת בשם "WonderCon", הנערך באנהיים, ו- "SAM: Storytelling Across Media", כנס שהתקיים בשנת 2016 בסן פרנסיסקו, ומשנת 2018 מופק מדי שנה במוזיאון הקומיקס בסן דייגו.

מאז 1974 מעניק קומיק-קון את פרס "Inkpot" ליוצרי קומיקס, מוציאים לאור, שחקנים, במאים, תסריטאים ועוד אנשים בתעשייה. בפסטיבל מחולקים מדי שנה פרסי אייזנר לחדשנות ויצירתיות בקומיקס, הפרס הנחשב ביותר של הקומיקס.

בתחילה הכנס כלל רק יוצרים מתחום הקומיקס, שמכרו ופרסמו את עבודותיהם, לרוב קומיקס בידור. כיום כולל הכנס מגוון רחב של אלמנטים של תרבות פופ כמעט בכל הז'אנרים, כולל אימה, אנימציה, אנימה, מאנגה, צעצועים, משחקי קלפים לאספנים, משחקי וידאו, ובקומיקס ורומנים גרפיים מורכבים. מאז שנת 2010 הכנס מילא את מרכז הכנסים בסן דייגו עד אפס מקום עם למעלה מ -130,000 משתתפים. הכנס מחזיק בכמה שיאי גינס, כולל פסטיבל הקומיקס השנתי הגדול בעולם.

באפריל 2020 הודיעו מארגני הפסטיבל כי לראשונה מזה 50 שנה הפסטיבל לא יתקיים, וזאת בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית.

עריכההידעת?

בספרי סדרת הקומיקס הפופולרית "הרפתקאותיו של טינטין", שחיבר ארז'ה לקראת ובמהלך הכיבוש הנאצי של מולדתו, בלגיה, הופיעו דמויות דומות לאלו שבקריקטורות אנטישמיות. לאחר המלחמה, כשנחשפו ממדי השואה, הוסרו מספריו כל הסממנים המחשידים בגזענות. מהספר "האוזן השבורה" הוסר החנווני חובש הכיפה העילג והמלוכלך; ב"ארץ הזהב השחור" הוחלפה המיליציה היהודית החמושה, במיליציה ערבית; ומ"הכוכב המסתורי" הוסרו "יצחק" ו"שלמה" ארוכי האף, ששמחו שסוף העולם יפטור אותם מתשלום חובות. בספר זה שונה גם הבנקאי האמריקני הרשע "בלומשטיין", ל"בולווינקל" מהמדינה הבדיונית "סאו ריקו".

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהערכים מומלצים

סופרמן ♦ הענק הירוק (סרט, 2008)

עריכהקומיקס בישראל

הקומיקס בישראל החל להתפתח בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל, החל משנות ה-30 של המאה ה-20. היצירות הראשונות היו רצועות קומיקס שהתפרסמו בתקופת המנדט הבריטי בעיתוני ילדים כגון "דבר לילדים", "משמר לילדים" ואחר כך ב"הארץ שלנו". הקומיקס העברי אופיין בבחירה של דמויות ונרטיבים שנועדו ליצור הזדהות עם קהל הילדים הקורא. הדבר נעשה הן על ידי בחירת גיבורים ילדים והן על ידי שימוש בסיטואציות המתקשרות לחי היום יום. בנוסף, הכיל הקומיקס "ערכים לאומיים" שצוינו גם על ידי שימוש בדימויים חזותיים מקומיים, כגון תיאורי נוף מקומי או שימוש בדגלי לאום. אף על פי שבמשך שנים היה קהל היעד מורכב בעיקר מילדים ומבני נוער, החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלה להתפתח בישראל תרבות קומיקס המתבטאת בפרסומים בכתבי עת המיועדים לילדים ונוער, לצד בעיתונים ובכתבי עת הפונים למבוגרים. כמו כן מתפרסמים, במידה מצומצמת, ספרי קומיקס ורומנים גרפיים, מקוריים ומתורגמים. ספרי קומיקס ישראליים מפורסמים הם "אורי און", "זבנג!", "הנכס", "סברמן", "מעבר לקו", "שתיקת הברווז", "איך לאהוב", "אנה פרנק: היומן הגרפי", "דדליין" ועוד.

לערך המלא

עריכהפרס אייזנר

פרסי תעשיית הקומיקס ע"ש ויל אייזנר (אנגלית: Will Eisner Comic Industry Awards) או בקיצור פרס אייזנר המכונים גם פרס אוסקר של תעשיית הקומיקס, הם פרסים הניתנים להישגים יצירתיים בספרי קומיקס אמריקאים. פרס אייזנר הוענקו לראשונה ב-1988, והוכרזו כתגובה להפסקת פרס קירבי ב-1987.

הם נקראים על שמו של האמן וחלוץ הכותבים ויל אייזנר, שהשתתף בקביעות בטקס חלוקת הפרס עד למותו ב-2005. בפרס אייזנר נכלל גם היכל התהילה של תעשיית הקומיקס.

המועמדויות בכל קטגוריה נבחרות על ידי צוות של חמישה שופטים, כשלמוציאים לאור בתחום ניתנת האפשרות לשלוח מועמדויות. ההצבעה נערכת על ידי כל הגורמים בתעשייה: יוצרים, מפרסמים, מוכרים וכולי. הרשימה הנבחרת מוצגת בקומיק-קון הבינלאומי הנערך בסן דייגו בחודשי יולי אוגוסט מדי שנה. ג'קי אסטרדה היא אמרכלית הפרס מאז 1990.

עריכהציטוט נבחר

"את היחידה שיכולה לגרום לי להרגיש אשמה, הקלה וקצת עצב במשפט אחד"

— קלארק קנט לקלואי

לציטוטים נוספים

עריכהערכים מבוקשים

ערכים מבוקשים

כותבים

לכותבים נוספים

ספרים

שונות

עריכהרומן גרפי

רומן גרפי (באנגלית: graphic novel) הוא סוג של ספר קומיקס המכיל בדרך כלל עלילה ארוכה ומורכבת, בדומה לעלילת רומנים. להבדיל מרצועת הקומיקס המכילה תכנים מבדחים ומשעשעים, התכנים ברומן הגרפי לרוב אינם קומיים ומיועדים לרוב למבוגרים.

הרומנים הגרפיים מודפסים לרוב בכריכות קשות ועמידות יותר מאשר חוברות הקומיקס. הם לעיתים מודפסים בחלקים - כמו קומיקס בהמשכים, בשל שיקולים כגון בעיות כספיות או עקב החלטת חברת ההוצאה לאור.

רומנים גרפיים ידועים שפורסמו בהמשכים, לפני שאוגדו לכרך אחד, הם למשל "Watchmen" של אלן מור, ו"Box Office Poison" של אלכס רובינסון. קיימת מחלוקת לגבי מה נחשב רומן גרפי ומה לא - האם סדרה קצרה (לרוב פחות מעשר חוברות) בהמשכים שאחר-כך אוגדה יכולה להיחשב רומן גרפי.

עריכהקריקטורה

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעיתים גם לעורר ביקורת. קריקטורות משמשות לרוב לצרכים פוליטיים או תעמולתיים, והן מעבירות מסר ברור וישיר. קריקטורה של אדם כמעט תמיד תתאפיין בהגזמת פרטים דומים בפניו, לרוב אף, אוזניים, מצח או סנטר.

קריקטורה נבנית כהגזמה של קווי הדמיון של אובייקט שנעשית על ידי הדגשת המאפיינים אשר מבדילים את אותו אובייקט מכל אובייקט אחר. לדוגמה, קריקטורה של פנים אינה עיוות גרפי של תווי הפנים, אלא הגזמה של קווי המתאר האמיתים של הפנים. למשל, אם במאפייני הפנים האף הגדול הוא פרט בולט המאפיין אותם, ניתן לצייר אותו גדול עוד יותר - להגזים באפיון הפרטים - בכך קווי הדמיון נשמרים תוך הבלטת המציאות. לעומת זאת ציור של אותו האף קטן יותר יהיה עיוות של המציאות. על אף האמור ישנם יוצאים מן הכלל אשר מצליחים בעזרת עיוות לשמר את תווי הפנים המאפיינים ולהשיג את הדמיון הדרוש ללא הגזמת הפרטים.

עריכהסדרה נבחרת

ספינת החלל לביא היא סדרה של ספרי וחוברות קומיקס מאת חגי גילר ('חגילר'). הסדרה החלה עם שתי חוברות, "ספינת החלל לביא" ו"ספינת החלל לביא 2". עקב הביקוש הגדול יצאה עוד טרילוגית ספרים אודות גיבורי החוברות, שנקראו באותו שם. הסדרה מאוירת בסגנון לא ריאליסטי בכלל, עם השקעה מועטת באיורים בכלל - וזאת בכוונה תחילה, מכיוון שחוסר הריאליות של הדמויות תורם לאווירה ההומוריסטית הכללית. הספר הוא הומוריסטי וסאטירי ומעביר ביקורת על שלל נושאים כגון צה"ל, מדע בדיוני, התפישה המוטעית של אנשי ציבור ועוד.

החוברות והספרים אינם קשורים זה לזה או ממשיכים זה את זה, אך הם עוסקים באותן הדמויות ועל אותו הרקע, שמתואר בספר הראשון בטרילוגיה. "ספינת החלל לביא" מספרת על פרויקט החלל הישראלי הסודי שהקים בן-גוריון כתוצאה מעודף מימון של הממשלה החדשה. כדי לאייש את ספינת החלל הישראלית נבחר צוות מובחר של אנשי צבא כדי לשלוט בחללית ולסכל איומים על כדור הארץ. הצוות נאלץ להילחם בצבא גלקטי שמורכב מחמוסים, חושף שחיתויות במערכת הצבאית ומיישב כוכבי לכת במרחק גלקסיות מכדור הארץ.

הספרים רווים בבדיחות קרש, סאטירה על החברה הישראלית וקטעים הומוריסטים שנונים. על אף שהספרים מחזיקים בעלילה עקבית לאורך כל הטרילוגיה/החוברות, היא נקטעת פעמים רבות על ידי בדיחות לא קשורות, פלאשבקים לא ברורים, סטיות מהעלילה ללא הקשר או שבירה של הקיר הרביעי.

לסדרות נוספות

עריכהרצועה נבחרת

רצועת קומיקס המנפישה בעלי חיים

לרצועות נוספות

עריכהקרטון

קַרְטוּן (מאנגלית: Cartoon) הוא סגנון ציור ואנימציה המתאפיין בדמויות לא-ריאלסטיות ולעיתים מוקצנות. הקרטון כמעט תמיד משמש כדי להעביר בדיחה או סאטירה. אדם המצייר דמויות בסגנון זה נקרא קרטוניסט (מאנגלית: Cartoonist). לעיתים קרובות ציורי קרטון מביעים אף תנועה, בעזרת 'קווי מהירות'. מקורו של הקרטון בימי הביניים, והתייחס לציור התכנון ליצירה עצמה (רישום).

בשנת 1843 הופיע לראשונה ציור קרטון בהגדרה המודרנית שלו במגזין פאנץ'. הקרטון שימש להעברת הומור וסאטירה, ולאחר מכן הופיע לראשונה בתור קומיקס ב-1895 ברצועות של הילד הצהוב. מאז מזוהה הקרטון לרוב עם קומיקס. בראשית המאה העשרים החל מושג הקרטון להתייחס גם לאנימציה של סרטים מצוירים, כגון מיקי מאוס או סרטים נוספים מבית חברת וולט דיסני.

ניתן לחלק את השימוש בקרטון לשלוש מדיות עיקריות: קומיקס, הנפשה וקריקטורה. ציורי קרטון מודרניים מכילים כמעט תמיד בועות דיבור או לכל הפחות כיתוב. קרטוניסטים רבים הופיעו במהלך המאה התשעה עשרה ופרסמו את עבודותיהם בעיתונים וכתבי עת, ביניהם גארי לארסון, ביל הולמן, ג'ורג' ליכטי ואחרים. רבים מחשיבים את האמן פיטר ארנו (אנ') (שפרסם בעיתון ניו יורקר) לאבי הקרטון המודרני.

לערך המלא

עריכהחוברות קומיקס

ארצ'י קומיקס (באנגלית: Archie Comics) היא הוצאה לאור של חוברות קומיקס, שנוסדה בשנת 1939 תחת השם "MLJ Comics". סדרות הקומיקס המצליחות ביותר של "ארצ'י קומיקס" כוללות בעיקר סדרות קומיקס המיועדות לבני נוער, אשר מתמקדות בדמויותיהם של ארצ'י אנדרוז, ג'אגהד ג'ונס, בטי קופר, ורוניקה לודג', רג'י מנטל, סברינה ספלמן, ג'וזי והפוסיקאטס, וקווין קלר.

במקור המו"ל לא היה ייחודי, שכן הוא פרסם בעיקר קומיקס על גיבורי-על וסיפורי הרפתקאות שונים, ב-1941 החל המו"ל לפתח רצועת קומיקס מקורית, העוסקת בהרפתקאותיו של תלמיד תיכון בשם ארצ'יבלד אנדרוז, המכונה "ארצ'י", מאת ג'ון ל. קולדווטר, ויק בלום ובוב מונטנה. הרצועה הראשונה של ארצ'י פורסמה בדצמבר 1941 במהדורה מס' 22 של חוברת הקומיקס "Pep Comics".

הדמות ארצ'י זכתה להצלחה רבה, ובשל כך החלה החברה להפיק חוברות קומיקס המוקדשות לדמות זו בלבד. על מנת למשוך קוראים נוספים, שונה שם החברה ל"ארצ'י קומיקס" בשנת 1945. בעת יצירת הקומיקס של ארצ'י, קיווה ג'ון גולדווטר לפנות למעריצי סרטי אנדי הארדי בכיכובו של מיקי רוני.

ב-1 ביולי 2015 החלה החברה לפרסם גרסה מחודשת לקומיקס של ארצ'י, בו המראה והעיצוב של הדמויות הותאם לדור הנוכחי של בני הנוער.

לערך המלא

לחברות נוספות

עריכהכותב קומיקס נבחר

ביסקו הטורי (נולדה ב-30 באוגוסט במחוז סאיטאמה ביפן) היא אמנית מאנגה (מנגקה) יפנית. ניתן לסווג את מרבית עבודותיה כ"שוג'ו", מנגה המיועדת לילדות או לנערות. הטורי עובדת בהוצאת הקוסנשה.

עבודת המנגה הראשונה של הטורי ביסוקי פורסמה במגזין לה לה בשנת 1999 והייתה סיפור קצר בן 40 עמודים. בשנת 2001 פרסמה לראשונה עבודה ארוכה במסגרת לה-לה. יצירה זו עסקה בנערה חולת לב, המעוניינת להינשך על ידי ערפד, על מנת להפוך לערפדית (בעלת חיי נצח) בעצמה. ב-2002 החלה לפרסם את הסדרה שהקנתה לה את פרסומה, Ouran High School Host Club, העוסקת בנערה אשר מצטרפת למועדון נערים אקסקלוסיבי בבית ספר יוקרתי. עד היום, נמכרו כמה מיליוני עותקים מספרי הסדרה, שמספר העמודים המצטבר שלהם עומד על מעל ל-1000. מאז אפריל 2006 מופקת גם סדרת אנימה על בסיס ספרי הסדרה.

לכותבים נוספים

עריכהספר נבחר

הרפתקאותיה המצמררות של סברינה (באנגלית: Chilling Adventures of Sabrina) הוא שמו של קומיקס אמריקאי שמופץ על ידי חברת ההוצאה לאור "ארצ'י הורור", חברת בת של "ארצי קומיקס", ויצא לאור באוקטובר 2014. עלילת הקומיקס מתמקדת בחייה של סברינה ספלמן, מכשפה מתבגרת באמצע שנות ה-60 ובהרפתקאות שהיא עוברת עם בני משפחתה ועם בן זוגה, הארווי קינקל. הקומיקס נכתב על ידי הכותב רוברטו אגירה-סאקאסה בשיתוף פעולה עם המאייר רוברט האק, ולוקח השראה מדמותה של סברינה כפי שהופיעה בסדרת קומיקס אחרת של אגוויר-סאקאסה, "אחרי המוות עם ארצ'י".

העלילה מתרחשת באמצע שנות ה-60, כאשר סברינה ספלמן, מכשפה מתבגרת שחיה בגרינדייל עם דודותיה, הילדה וזלדה, ועם בן דודה, אמברוז, מגיעה ליום ההולדת ה-16 שלה והיא נאלצת להכריע בבחירה שלה האם ברצונה לחיות כבת אנוש לשארית חייה ולחיות חיים שלווים או להישאר מכשפה ולהצטרף לקובן (כנס מכשפות) אליו היא משתייכת כחברה מן המניין. מנגד, עם תאריך יום הולדתה ה-16 שקרב, מאדם שטן, מכשפה רבת עוצמה שמעוניינת לנקום במשפחת ספלמן מכיוון שאב המשפחה, אדוארד ספלמן, אביה של סברינה ואחיהן הקטן של הילדה וזלדה, בגד בה ועזב אותה לטובת אישה אחרת, קמה לתחייה מהגיהנום.

לערך המלא

לספרים נוספים

עריכהפורטלים קרובים

אמנות

ספרות

אמנות ישראלית

קולנוע