פיטר שאפר

סופר בריטי

פיטר לווין שאפראנגלית: Peter Levin Shaffer;‏ 15 במאי 19266 ביוני 2016) היה מחזאי יהודי בריטי שכתב מחזות רבים שזכו בפרסים, חלקם אף הפכו לסרטי קולנוע[1].

פיטר שאפר
לידה 15 במאי 1926
ליברפול, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 2016 (בגיל 90)
מחוז קורק, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הייגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קיימברידג', בית הספר סנט פול, טריניטי קולג', Hall School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Black Comedy עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד למשפחה יהודית בליברפול, והוא אחיו התאום של המחזאי אנתוני שאפר. הוא גדל בשכונת המפסטד בצפון לונדון התחנך בבתי ספר פרטיים "הול", בהמפסטד, ובית הספר "סנט פול", במרכז לונדון. ולאחר מכן קיבל מלגה לטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', שם למד היסטוריה. במהלך מלחמת העולם השנייה גיוס לעבוד בתור כורה פחם. אחר כך עבד במספר עבודות, כולל מוכר בחנות ספרים, ועוזר בספרייה הציבורית בניו יורק, לפני שגילה את כשרונותיו הדרמטיים[1].

המחזה הראשון של שכתב, "ארץ המלח" (1955), הוצג בערוץ ITV, ב-8 בנובמבר 1955. מעודד מהצלחתו הזו, המשיך שאפר לכתוב וביסס את המוניטין שלו כמחזאי בשנת 1958, בהפקת תרגיל בחמש אצבעות, שעלה בלונדון בבימוי של ג'ון גילגוד וזכה בפרס הדרמה של השנה[2]. כאשר עברה ההצגה לעיר ניו יורק בשנת 1959, היא התקבלה באותה מידה של הצלחה והעניק, והוא זכה בפרס מעגל מבקרי הדרמה של ניו יורק למחזה הזר הטוב ביותר. המחזה עובד לסרט בשנת 1962.

ב-1962 כתב שני מחזות קצרים - "האוזן הפרטית" ו"העין הציבורית". ה"עין הציבורית" עובד לסרט קולנוע בכיכובם של חיים טופול ומיה פארו. על תפקידו בסרט זכה טופול ב"פרס צדף הזהב", לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן[3].

עם הקמת התיאטרון המלכותי הלאומי בשנת 1963, היה שאפר למחזאי הבית שלו[4]. ב-1964 העלה את המחזה "הציד המלכותי של השמש" על כיבוש האינקה בידי הספרדים והשחתת התרבות המקומית. מחזה זה הופק לסרט מצליח ב-1969, בכיכובו של כריסטופר פלאמר[5]. שמוליק קראוס הופיע בו בתפקיד קטן. ב-1965 עלה המחזה "קומדיה שחורה" המביט בהומור על תעלולי קבוצה של דמויות שמרגישות את דרכן סביב חדר שחור-אפור, למרות שהבמה מוצפת למעשה באור.

בשנת 1973 עלה המחזה "אקווס", אשר זכה בפרס המבקרים ועובד לסרט בשנת 1977. המחזה הוצג למעלה מ-1,000 פעמים בתיאטראות ברודוויי[6]. המחזה עלה שוב בשנות ה-2000, שבהפקתו האחרונה כיכב דניאל רדקליף בה הופיע בעירום[7].

בשנת 1979 עלה המחזה "אמדאוס", שבו הוא טווה עלילה לפיה מלחין החצר אנטוניו סליירי ניסה להרוס את וולפגנג אמדיאוס מוצרט, שבו קינא. המחזה זכה בפרס טוני למחזה הטוב ביותר בשנת 1981, ועובד לסרט, שזכה בשמונה פרסי אוסקר ב-1984 ואף זיכה אותו בפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר.

בשנת 1986 כתב את המחזה "Lettice and Lovage" במיוחד עבור השחקנית מגי סמית', עליה היה מועמד לפרס טוני נוסף ומגי סמית' זכתה בסופו של דבר בפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר, לאחר שלוש מועמדויות, בשנת 1990.

הפקת מחזותיו בישראל

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פיטר שאפר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 יאיר אשכנזי, מת המחזאי הבריטי פיטר שאפר, מחבר "אקווס" ו"אמדאוס", באתר הארץ, 6 ביוני 2016
  2. ^ "תרגיל ב־5 אצבעות" של פיטר שאפר, הַבֹּקֶר, 13 בפברואר 1959
    נתן דונביץ, כוכבים ומזלות, הארץ, 18 באוגוסט 1959
  3. ^ סיפורי בדים, מעריב, 28 ביולי 1972
  4. ^   מיכאל הנדלזלץ, מי דופק על החלונות בתיאטרון הלאומי בלונדון?, באתר הארץ, 29 ביולי 2013
  5. ^ נתן גרוס, בקולנוע - האם ישו היהה עושה זאת! - "המצוד המלכותי של השמש" קולנוע "פריז", על המשמר, 2 באפריל 1971
  6. ^ מיכאל הנדלזלץ, "אקווס" מלונדון לתל אביב דרך ניו יורק, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2008
  7. ^ רויטרס, דניאל רדקליף יופיע בעירום במחזה "אקווס" בלונדון, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2006
  8. ^ ד. ארבל, "תרגיל בחמש אצבעות" ב"אהל", קול העם, 27 בפברואר 1959
    חיים גמזו, תרגיל בחמש אצבעות ־ ב<<אהל>>, הארץ, 27 בפברואר 1959
  9. ^ חיים גמזו, אמש בתיאטרון - "האוזן הפרטית" ו״העין הצבורית״ - ב״אולם נחמני", הארץ, 16 בדצמבר 1963
    נחמן בן עמי, טוב לעין וטוב לאוזן, מעריב, 12 בדצמבר 1963
    א. דרור, על הבמה - שני מערכונים אנגליים, קול העם, 27 בדצמבר 1963
  10. ^ שוש אביגל, תיאטרון / מצחיק כמה שזה עצוב, חדשות, 27 בספטמבר 1990
  11. ^ שוש אביגל, אמדיאוס שוב גנב את ההצגה מסאליירי, כותרת ראשית, 15 בדצמבר 1982
  12. ^ ציפי שוחט, מי רצח את מוצרט?, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2008
  13. ^ ציפי שוחט, הצגה חדשה: אקווס, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2008
    נתי אורנן, עכבר העיר ת"א, הבא בתור הוא סוס, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2008