פילוסופיה מזרחית

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בתרבות המערבית, המונח פילוסופיה מזרחית מתייחס באופן רחב לכמה פילוסופיות של "המזרח", כולל איראן, סין, הודו, יפן ועוד.

אוניברסיטאות מערביות רבות מתמקדות בפילוסופיות המערביות בקורסי הפילוסופיה שלהם (עם כמה יוצאי דופן). כשמשתמשים במונח "פילוסופיה" במערב האקדמי, בדרך כלל הכוונה למסורת המערבית המתחילה ביוונים הקדומים. לפילוסופיות מזרחיות מתייחסים פחות, אף שקשרים רבים בין המזרח והמערב בעשורים האחרונים משנים את המצב הזה.

מסורות דתיות ופילוסופיות

עריכה

להלן תקציר של כמה מהמסורות המזרחיות העיקריות. המסורות המזרחיות שונות זו מזו בתפיסת האלוהות שלהם. אולם, משותפת להם ההכרה שבניה אלוהי המזרח.

הינדואיזם

עריכה
  ערך מורחב – הינדואיזם

הינדואיזם נחשבת לדת העתיקה ביותר בעולם שעדיין קיימת, וכאמונת הדהרמה הראשונה. ההינדואיזם מאופיין במגוון של מערכות אמונה, מנהגים וכתבי קודש. מקורו בתרבות הוודית העתיקה, לפחות מ-2000 לפנה"ס אם לא לפני כן. היא הדת השלישית בגודלה בעולם, עם בערך 1.05 מיליארד מאמינים, 96% מהם בתת היבשת ההודית.

ההינדואיזם מבוסס על הוודות, והחלקים המיסטיים שלהם, האופנישדות, וכן על התורות של גורו הינדים רבים במשך הדורות. זרמי מחשבה רבים נמשכים משש האסכולות ההינדיות/וודיות, אסכולות הבהקטי והטנטרה אגמי, וכולם חלק מההינדואיזם.

משותפת לכל ההינדים היא האמונה בדהרמה, גלגול נשמות, קארמה, ומוקשה (גאולה) של כל נשמה על ידי מגוון של פעולות מוסריות, מדיטטיביות, ופעולות אחרות (כל הפעולות האלה מכונות יוגה). עקרונות בסיסיים עוד יותר הם האהימסה (חוסר האלימות), החשיבות של הגורו, המילה האלוהית "אום" וכוחן של המנטרות, אהבה של האמת בגילויים רבים כאלים ואלות, והבנה שניצוץ של האלוהי (אטמן/ברהמן) קיים בכל אדם ובכל דבר חי, וכך ישנם דרכים רוחניות רבות לאמת האחת המאוחדת.

קונפוציאניזם

עריכה
  ערך מורחב – קונפוציאניזם

קונפוציאניזם התפתח סביב תורותיו של קונפוציוס, ומבוסס על הטקסטים הסיניים הקלאסיים. היא הייתה האידאולוגיה המרכזית בסין ובאזורים הרחבים המושפעים על ידה מאז שושלת האן והיא עדיין מרכיב חשוב בתרבות המזרח הרחוק. אפשר לראות את הקונפוציאניזם כמערכת הומניסטית ואתית-חברתית, המתמקדת בבני אדם וביחסים ביניהם. קונפוציאניזם מדגיש טקסים רשמיים בכל היבט של החיים, מטקסים דתיים-למחצה ועד לנימוסים קפדניים וכבוד רב לאבות ולזקנים, בעיקר להורים ולמדינה בדמות הקיסר הסיני.

טאואיזם

עריכה
  ערך מורחב – טאואיזם

טאואיזם, שהתורה המרכזית שלו היא לתת לדברים ללכת במסלולם הטבעי, הוא הניגוד המסורתי לקונפוציאניזם. הספרים המרכזיים של הטאואיזם הם הדאו דה ג'ינג, המיוחס על פי המסורת ללאו דזה והצ'ואנג צה. לטאואיזם יש יסודות בעבר הסיני הרחוק, והוא כולל בו מרכיבים מיסטיים מתקופות פרה היסטוריות, והוא קשור גם לאי צ'ינג (ספר השינויים), ספר שעל פיו ניתן לחזות את העתיד על ידי 64 צורות גאומטריות המתארות מצבים ושינויים בעולם. הטאואיזם מדגיש את הטבע, החופש האישי, וההתנגדות לגבולות חברתיים, והיה דוקטרינה שבה אחזו אלה ש"נדדו להרים". בסוף חייהם – או בלילה – גם פקידים קונפוציאנים התנהגו לעיתים כמו טאואיסטים, כשהם כותבים שירה או מנסים "להגיע לאלמוות". אך טאואיזם היא גם דוקטרינה פוליטית, שטוענת כי הכוח של השליט הוא בשלטון על ידי "חוסר-פעולה".

בודהיזם

עריכה
  ערך מורחב – בודהיזם

הבודהיזם הוא מערכת אמונות המבוססת על תורותיו של סידהרתה גאוטמה, נסיך הודי שלאחר מכן נודע כבודהה, או "זה שהתעורר", "מקבל ההארה" – מהמילה "בוד" בסנסקריט – "להתעורר". בודהיזם היא דת לא-תאיסטית, כלומר שאינה עוסקת או תלויה בקיום או אי קיום של אל או אלים. הבודהה עצמו בפירוש אמר כי אין לו כל מעמד או השראה אלוהית, ואמר כי כל אחד בכל מקום יכול לקבל את ההשראה שהייתה לו. השאלה של אלוהים אינה רלוונטית ביותר בבודהיזם, אם כי יש ענפים של הבודהיזם (הטיבטי, בעיקר) שעובדים לכמה אלים שהגיעו ממערכות אמונה מקומיות קודמות.

את תורת הגאולה הבודהיסטית אפשר לסכם ב"ארבעת האמיתות האצילות":

  1. דוקהה: כל החיים בעולם אינם משביעי רצון, לא הרמוניים, וכוללים סבל.
  2. סמודייה: יש גורם לסבל הזה, והוא המשיכה או התשוקה ("טנהא") ששורשה בבורות וחוסר הבנה
  3. נירודה: יש סוף לסבל, והוא הנירוונה.
  4. מרגה: יש דרך המאפשרת לצאת מהסבל הזה, הידועה כ"דרך המתומנת האצילה" (הבנה נכונה: חשיבה נכונה: דיבור נכון: עשייה נכונה: סגנון חיים נכון: מאמץ נכון: מודעות נכונה: התבוננות נכונה)

רוב ענפי הבודהיזם מאמינים בקארמה, יחס של סיבתיות בין כל מה שקרה לבין מה שיקרה. אירועים שקורים הם תוצאה ישירה של אירועים שקרו בעבר. השפעה אחת של הקארמה היא גלגול נשמות. במוות, הקארמה מהחיים האלה היא שקובעת את אופן הקיום בחיים הבאים. המטרה הסופית של הבודהיסט היא להפטר מהקארמה (הטובה והרעה), ולסיים את הגלגל של הלידה מחדש והסבל, ולהגיע לנירוואנה – מצב שבו בעצם אין דבר, ובו נעשים אחד עם היקום כולו.

  ערך מורחב – זן בודהיזם

זן הוא תערובת המהאיאנה (זרם בודהיסטי) ועקרונות טאואיסטיים. בודהידהרמה היה נזיר הודו אגדי-למחצה שנסע לסין במאה ה-5. שם, במנזר שאולין, הוא ייסד את אסכולת צ'אן בבודהיזם, הידועה ביפן ובמערב כאסכולת הזן. פילוסופיית הזן מדגישה את הרגע בהווה.

חסידי הזן עוסקים במדיטציית זאזן ("רק ישיבה"). כמה אסכולות של הזן פיתחו טכניקות אחרות להבאה להארה (סאטורי), מהכאת המתלמדים במקל על מנת לגרום להם להלם ולהבנה של הרגע, ועד לקואן, חידות זן שנועדו להכריח את התלמיד להפסיק לנסות להבין את היקום באמצעים לוגיים.

מאואיזם

עריכה
  ערך מורחב – מאואיזם

מאואיזם היא פילוסופיה קומוניסטית המבוססת על דעותיו של המנהיג הקומוניסטי מאו צה-דונג. היא מבוססת במידה מסוימת גם על תאוריות של מרקס ולנין, אך הוא דוחה את ההדגשה הלניניסטית על הפרולטריון העירוני והתיעוש הכבד לטובת מהפכה שיסודה באיכרים, ותומך בכלכלה חקלאית המבוססת על חוות משותפות.

שינטו

עריכה
  ערך מורחב – שינטו

שינטו היא הדת היפנית המקורית, צורה מורכבת של אנימיזם שעל פיו רוחות הקרויות קאמי שוכנים בכל דבר. הפולחן הוא במקדשים ציבוריים או במקדשים קטנים בתוך הבית.

אייווזי

עריכה

אייווזי (טמילית: "דרך האב") היא דת מוניסטית שמקורה בדרום הודו באמצע המאה ה-19. מבחינה רשמית היא ענף של ההינדואיזם. אם כי היא לא הוכרה באופן רשמי, היא נחשבת כאוטונומית מבחינה פילוסופית, ומבחינת מנהגים דתיים ואמונות. מחשבת האייווזי מתבססת על התורות של איה ואיקונדר והספר הדתי אקילטירטו אמאני. יש לדת את המיתולוגיה שלה. על פי האייווזי האדמה שסביב קניאקומארי היא מקורן של החיים האנושיים הראשונים על פני כדור הארץ. כמה מהתורות של הדת קרובות לסמרטיזם ולאדווייטה, ואמונות לגבי יום הדין האחרון דומות לאלה של הדתות האברהמיות.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פילוסופיה מזרחית בוויקישיתוף