רבי פינחס בן יאיר
רבי פינחס בן יאיר היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים.
| לידה |
המאה ה-2 פרובינקיה יודיאה |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-3 פרובינקיה סוריה פלשתינה |
| מקום קבורה | בית העלמין העתיק בצפת (זיהוי מהמאה ה-17) |
| מקום מגורים | לוד |
| תקופת הפעילות | דור רביעי – דור חמישי לתנאים |
| השתייכות | תנאים, חז"ל |
| תחומי עיסוק | אגדה |
| תלמידיו | רבי אליעזר בן יעקב (השני) (לפי מדרש תהילים) |
| בני דורו | שמעון בן יוחי, יהודה הנשיא, ישמעאל ברבי יוסי, אלעזר הקפר |
| בת זוג | בתו של רבי שמעון בן יוחי |
| אב | יאיר[1] |
| צאצאים | לפי הזוהר: נכדו, אלעזר ברבי שמעון. נינו, יוסי ברבי אלעזר |
| חותנים | שמעון בן יוחי |
| חתנים | שמעון בן יוחי (לפי הזוהר) |
  | |
ביוגרפיה
עריכההתגורר כנראה בלוד. על פי התלמוד, היה חברו של רבי יהודה הנשיא וחתנו של רשב"י[2]. היה ידוע בחסידותו ובמידותיו המחמירות[3]. לפי המסופר, אף חמורו הושפע ממידותיו ולא אכל שעורים לא מעושרות[4]. שיטתו ההלכתית אינה מוזכרת במשנה. אזכוריו במקורות התלמודיים הם בעיקר בהקשר של דברי אגדה. מתואר כבעל יכולת לחולל נסים. למשל מסופר שהורה לנהר להתחלק לשניים כדי שהוא ומלוויו יוכלו לחצותו[5]. הסיפור על הנס אופייני להתייחסות העממית לאישים בעלי יחוד שהייתה להם יכולת לתקשר עם כוח עליון, כמו חוני המעגל. תחילתו של הסיפור היא שפנחס בן יאיר היה בדרכו לפדיון שבויים. התקופה היא לאחר מרד בר כוכבא שבעקבותיו נמכרו הרבה יהודים לעבדות. עובדה חשובה זאת המצביעה על פעילותו של רבי פנחס לפדיון שבויים ומתקשרת עם המיתוסים סביב דמותו.
בניגוד לדברי התלמוד, בזוהר[6] נכתב שרבי פנחס בן יאיר היה חמיו של רבי שמעון בר יוחאי[7]. פרשנים מסורתיים המקבלים את יחוס ספר הזוהר לרבי שמעון בר יוחאי מסבירים זאת במספר אופנים:
- חלקים מהזוהר נכתבו בזמן מאוחר וכנראה נפלה טעות.
- בתלמוד ישנה טעות סופר ויש לגרוס חותנו.[8]
- יש לקרוא את המילים המופיעות בתלמוד "שמע רבי פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה" בפיסוק אחר, כלומר, שרבי פנחס בן יאיר שמע את רשב"י חתנו מגיע ויצא לקראתו (חיבת ירושלים).
- שהיו שני אנשים שנקראו רבי פנחס, אחד חתנו של רשב"י והשני חותנו,[9] תשובה זאת נדחתה במשך הדורות על פי ההגיון, אך ייתכן שהיו אכן שני אנשים בתקופת חז"ל בשם זה ללא כל קשר לחתנו של רשב"י.
מאמריו
עריכהמאמריו מופיעים בברייתות או באגדתות המפוזרות בתלמוד הבבלי. מאמריו של רבי פינחס בן יאיר מעטים (הוא מוזכר בשמונה הקשרים בתלמוד הבבלי) אך הם מאופיינים בתוכנם העמוק, ועוסקים על פי רוב בנושאים של מוסר וטהרת-המידות.
רבי פינחס בן יאיר אומר: משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם, ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון, ואין דורש ואין מבקש ואין שואל. על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים.
יסוד לספר מסילת ישרים
עריכה
ערך מורחב – מסילת ישרים
הספר מסילת ישרים לרבי משה חיים לוצאטו מבוסס על מאמרו בתלמוד:
תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענווה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים
יש לציין שהתקיים מחקר רב בנוגע למבנה הנכון של הברייתא הנ"ל, בעיקר בשל חשיבותה הרבה כהדרכה לחיים נכונים. ישנן גרסאות רבות ושונות של סדר המידות המובאות בברייתא ובגרסאות שונות אף מוצאים מידות שונות.
מקום קבורתו
עריכהכ-1500 שנה לאחר מותו רבי נפתלי הרץ בכרך טוען בספרו 'עמק המלך' (בשם האריז"ל) כי רבי פנחס נקבר בבית העלמין העתיק בצפת תחת גל אבנים.
רבי אברהם ישמעאל חי סנגוינטי (תלמיד האור החיים), טוען כי ישנה מערה חלולה ההולכת מקברו עד מירון. יש שטענו שאביו נקבר עמו.[10]
ע"פ אותה מסורת המתייחסת להאר"י לא נבנה מעולם על קברו 'מצבה' מפני שרבי פנחס לא נהנה מכספיהם של אחרים בחייו וכך גם במותו. בשנת תר"ע (1910) ביקש בעל החלקה הסמוכה להסיר את גל האבנים ולחרוש את השדה. נציגי הקהילה היהודית בצפת פנו לרב חיים נחום שכיהן במשרת החכם באשי באיסטנבול, וביקשו את עזרתו.[11]
ישנו מנהג המקובל בקרב פוקדי קברו להקיף את קברו 7 פעמים תוך כדי אמירת אנא בכח. מקור המנהג ברבי חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאטש.[12] ישנם רבנים מעדות שונות (כדוגמת הרב אליעזר שלמה שיק) שערערו על מנהג זה.
מספר עולי רגל ציינו את קבר 'פנחס בן יאיר' ביישוב ברעם, אבל כוונתם לפנחס אביו של נחמן קטופא מחבר נבואת הילד.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "רבי פינחס בן יאיר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, באתר היברובוקס
- (הקישור אינו פעיל, 5 בפברואר 2018)רבי פנחס בן יאיר, באתר MyTzadik
- רבי פנחס בן יאיר, באתר בית חב"ד
- רבי פינחס בן יאיר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- (הקישור אינו פעיל, 5 בפברואר 2018)פנחס בן יאיר, באתר צפת . נט
- קבר רבי פנחס בן-יאיר, באתר ישראל חופשת
| יוחי | ? (חמי?[13] / שרה?[14] / אסתר?[15]) | ||||||||||||||||||||||||
| (שרה?[16]) בת יוסי (בן שמעון?[17]) בן לקוניא הכהן (/בת פנחס בן יאיר[18]) | שמעון בן יוחי | (יעקב בן יוחי?[19]) | |||||||||||||||||||||||
| (?) אשת פנחס בן יאיר | אלעזר בן שמעון | (בן נוסף או מספר בנים[20]) | |||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
עריכה- ^ על פי מסורת עממית, נקבר יחדיו בצפת
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ג, עמוד ב'
- ^ "אמרו עליו על ר' פנחס בן יאיר מימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו ומיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו" (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ז', עמוד ב'
- ^ בראשית רבה ס ח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ז', עמוד א'
- ^ בלק ר, ב
- ^ עיינו במסעות ירושלים, מאמר סדר יום תשיעי הערה 16 בהוכחה מהזוהר
- ^ הגהות רא"מ הורוויץ, חשק שלמה, יעב"ץ. סדר הדורות בשם ספר היוחסין, מקדש מלך, החיד"א בהגהותיו על הזוהר חלק א, יא
- ^ חיבת ירושלים מאמר גולת עליות
- ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק ב', עיר: צפת
- ^ ארכיון החכם באשי, תיקיה 8645, מסמך מספר 0150
- ^ רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש בספרו מסעות ירושלים (עמוד קמ"ג), ובספרו "דרכי חיים ושלום" (אות תתרכ"א) כתב: "מקובל מפי צדיקים לעשות הקפות על קבר קדושת רבי פנחס בן יאיר"
- ^ זיהוי עממי של אביגדור הכהן מהמאה ה-13
- ^ זיהוי עממי של יוסף משאש מהמאה ה-20
- ^ זיהוי עממי של חיים כהן מהמאה ה-21
- ^ זיהוי עממי לא ידוע
- ^ גרסת ספרות הזוהר (המאה ה-11-המאה ה-14)
- ^ גרסת ספרות הזוהר (המאה ה-11-המאה ה-14)
- ^ השערת שפירו, ראו ערך יוחאי (פסקה:"משפחתו", תת-פסקה: "רבי יעקב בר יוחאי")
- ^ זיהוי עממי של מנחם החברוני מהמאה ה-13