פניציה
מפעלי פניציה הם מפעלים לייצור מוצרי זכוכית, שהוקמו בחיפה בשנת 1934. כיום פועלות תחת שם זה שתי חברות תחת בעלויות נפרדות:
- בירוחם פניציה מפעלי זכוכית בע"מ – מייצר מכלי זכוכית לתעשיית המשקאות והמזון בישראל ובחו"ל.
- באזור התעשייה ציפורית שבנוף הגליל פניציה תעשיות זכוכית שטוחה בע"מ – המפעל היחיד בישראל שייצר זכוכית שטוחה לסוגיה. המפעל נחשב, בעבר, לאחת מספינות הדגל של הייצוא הישראלי ונסגר ב-2020.
 | |
 | |
| מפעל פניציה בחיפה, 1946 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1934–הווה (כ־90 שנה)  |
צפון
עריכה
חברת פניציה הוקמה בשנת 1934 כעסק משפחתי לצורך הקמת מפעל לייצור זכוכית לחלונות במפרץ חיפה, על מגרש של הקרן הקיימת[1]. ב-12 בפברואר 1935 הונחה אבן פינה למפעל[2]. הנהלת החברה כללה את בוקסבאום מהולנד, מיכאליס מגרמניה, קופרמן מרומניה, ושני נציגים של חברת "יפיקו": ע. ניומן וד"ר קוזמירק. לצורך הקמת המפעל הוציאה ממשלת המנדט חוק מיוחד הפוטר ממכס מכונות למפעלים לייצור זכוכית[3]. בינואר 1936 הוסק התנור[4] וב-25 בפברואר 1936 הוחל בייצור הזכוכית[5]. בהקמת המפעל הושקעו 53,000 לא"י ועבדו בו כ-70 פועלים[4]. המפעל פעל זמן קצר לייצור דוגמיות שנטען שהיו ברמה גבוהה ואז הפסיק לפעול למספר חודשים לצורך תיקון יסודי של האמבטיה בעונה המתה[6], אולם העבודה במפעל לא חודשה[7] ובשנת 1939 התנהלו סביב החברה הליכי כינוס נכסים[8]. בתחילת 1941 נמכר המפעל לסולל בונה שפעלה להפעילו מחדש[9][10]. בנובמבר 1942 דווח שהמפעל החל לייצר זכוכית באיכות טובה "אבל יש עוד כמה דברים הטעונים שכלול והשלמה"[11]. העבודה במפעל הושבתה במשך כמה חודשים בשנת 1943 וחודשה באוקטובר 1943. העבודה התנהלה באופן רצוף והעובדים נדרשו לעבוד במשך חודש רצוף ללא ימי מנוחה[12].
בשנת 1945 עבדו במפעל בחיפה כ-220 עובדים והוא היה המפעל היחיד במזרח התיכון לייצור שמשות[13]. כ-60% מהתוצרת של פניציה נמכרה בשנים 1944–1945 בארץ ישראל והשאר במדינות שכנות[14]. תוצרת המפעל שעמדה על כ-150 אלף ממ"ק בשנת 1941–1942 עלתה לכ-555 אלף ממ"ק בשנת 1945–1946[15]. בשנים 1945–1946 הורחב המפעל בחיפה והוקם בו בניין לייצור בקבוקים וכלי בית מזכוכית[16] שהחל לפעול ביולי 1947[17][18].
ב-27 בפברואר 1949 הונחה אבן פינה למפעל שלישי של פניציה בחיפה[19]. בשנת 1955 זכתה פניציה בפרס קפלן[20].
כמפעל הסתדרותי, הייתה הנהלת החברה כפופה להחלטות של ההסתדרות. בתחילת 1972 הוחלט להצמיד את שכר עובדי פניציה לדירוג עובדי המתכת. מאיר עמית, מנכ"ל "כור תעשיות", טען שהחלטה זאת היא גזר דין מוות לפניציה[21].
ב-1989 הוכרזה פניציה כמונופול בתחומי הזכוכית השטוחה, זכוכית הביטחון ומכלי הזכוכית.
באוקטובר 1989 נמכר המפעל בחיפה לוויליאם דווידסון, הבעלים של "תעשיות גארדיאן"[22]. המפעל, בניהולו של עודד טירה, עבר מהעסקת 380 עובדים, להעסקת 220 עובדים, תוך שמירה על היקף הייצור. החברה ייצאה כ-25% מתוצרתה. רוב הייצוא היה לאיטליה, בעיקר זכוכית דקה לתמונות. המפעל ייצא גם מסכים לטלוויזיות, מקלחונים וזכוכית מחוסמת[23]. בשנת 1994 עבר המפעל בחיפה לפארק תעשייה ציפורית ועל האתר של המפעל הישן הוקם קניון חוצות המפרץ. בשנת 2012 עבר המפעל משבר כלכלי[24] והוא נמכר לקרן פורטיסימו קפיטל[25].
בשנת 2020, על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הוחלט לסגור את מערך הייצור[26] והחברה התמזגה עם חברת אור אלום מקבוצת אלום גולד.[27]
ירושלים
עריכהבינואר 1944 נפתח מפעל של פניציה בירושלים בשיתוף האוניברסיטה העברית, לייצור כלי זכוכית עדינים[28]. עם שאר מפעלי סולל בונה, נכלל פניציה בקונצרן כור שהוקם ב-1944. בשנת 1969 עבר המפעל למבנה חדש והעסיק 58 עובדים[29].
דרום
עריכה
בראשית ימי פניציה, במהלך מלחמת העולם השנייה, נעשו ניסיונות להביא חומר גלם למפעל מהנגב[30], ולימים נטען שהדבר נעשה בגלל שמקורות האספקה נותקו במהלך המלחמה[31]. בתחילת שנות ה-50 הועבר חול מהמכתש הגדול לחיפה[32], אולם עלויות ההובלה היו גבוהות מעלות ייבוא החול מחוץ לארץ[33], ולכן עלה הרעיון להקים מפעל זכוכית בבאר שבע[34][35] ובינואר 1952 הונחה אבן פינה למפעל[36][37]. ביוני 1952 פורסם בעיתונות שעם פתיחת המפעל בבאר שבע ייפסק ייבוא הזכוכית לישראל[38], אולם זמן קצר לאחר מכן הופסקו עבודות הבנייה של המפעל, בנימוק של פגמים בבנייה[39] ואתר המפעל נותר שומם עם שתי שורות של עמודים ענקיים[40]. ההחלטה שלא לבנות את המפעל נתקבל לאחר שהתברר שההערכות לגבי הביקוש לזכוכית היו מופרזות[41] ואף המפעל בחיפה עבד רק בכמחצית כושר ייצורו[42]. בשנת 1955 הוחלט להשתמש במבנה בבאר שבע להקמת מפעל ללבני שמוט[43].
בשנת 1958 עלתה תוכנית להקים מפעל זכוכית בירוחם, שנדחתה בהיעדר ביקוש מספיק לזכוכית בישראל[44]. בראשית 1960 הוחלט שוב על ידי כור, לאור התעוררות בביקוש, להקים מפעל זכוכית בנגב[45].
באמצע שנות ה-60 הוקם מפעל של פניציה בירוחם לייצור בקבוקי זכוכית קטנים[46] לתרופות ומוצרי קוסמטיקה[47]. במקביל הקימה גם חברת המשקאות "טמפו" מפעל לייצור בקבוקי זכוכית חד פעמיים[48], שהחל לפעול בתחילת 1968[49]. במהלך השנים התקיימו מגעים בין פניציה לטמפו על שיתוף פעולה[50], ובאוגוסט 1976 נחתם הסכם על הקמת חברה משותפת לשיווק משותף של בקבוקי הזכוכית[51][52]. המפעל של פניציה נפגע בשריפה בתחילת 1978 והושבת למשך חודשים רבים. חלק מהעובדים הועברו לעבוד במפעל של טמפו[53]. בשנים 1978–1979 רכשה פניציה את מפעל הזכוכית של טמפו[54]. אולם באותה תקופה ירדה הצריכה של בקבוקי זכוכית בישראל והמפעל נדרש להתייעל על ידי פיטורי עובדים[55].
באוקטובר 1987 קרס התנור במפעל בירוחם והמפעל הושבת למספר חודשים[56]. המפעל שוקם ובמאי 1989 חזר לייצר בקבוקים וצנצנות[57] שכולם יועדו למשק הישראלי. למרות היותו מונופול בייצור בקבוקי זכוכית בישראל, לא הצליח המפעל למכור את כל תוצרתו וסבל מהפסדים כבדים. בתחילת ינואר 1990 ההנהלה השביתה את רוב הפעילות במפעל והוציאה את העובדים לחופשה ללא תשלום[58]. בכור הוחלט לסוגרו אם לא יגיע לאיזון תפעולי עד אמצע 1991[59]. בסוף 1990 הציבה החברה אולטימטום בפני העובדים שאם לא יחתמו על הסכם הבראה שכלל פיטורי 50 מתוך 240 עובדים, המפעל ייסגר[60].
בשנת 2012 מונה ערן חיימוביץ' למנכ"ל החברה, ועם כניסתו לתפקיד התמודד עם חובות בגובה 323 מיליון ש"ח והקפאת הליכים שנכפתה על החברה[61]. במסגרת הניסיונות להצלת המפעל, קרא חיימוביץ' לפגישה דחופה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ופעל להוזלת עלויות באמצעות חיבור המפעל לרשת הולכת הגז הטבעי. בשנת 2015 הפך המפעל לראשון בצפון שמתחבר לרשת החלוקה[62]. חיימוביץ' היה מהתעשיינים הראשונים שביקרו את מחיר הגז הגבוה שנקבע במתווה הגז[63]. במהלך כהונתו עברה החברה מהפסד תזרימי לפסים רווחיים[64][65]. בשנת 2017, עם סיום כהונתו כמנכ"ל פניציה התמנה לתפקיד מנכ"ל תשתיות אנרגיה.
בשנת 2017 החלה חסידות גור בחרם על תוצרת המפעל, משום שהוא פועל גם בשבת, כחלק מאילוצי ייצור הזכוכית[66]. חרם זה, יחד עם תחרות מצד יבוא זול, הביאו בשנת 2019 להודעה של הנהלת המפעל על כוונה לפטר את עובדיו. משרד הכלכלה הבטיח למפעל סיוע כספי, על מנת למנוע את הפיטורים[67].
בשנת 2022 דווח על התאוששות של המפעל שעברה גם לייצא מתוצרתה. להתאוששות נתנו מספר סיבות, בהן גידול בצריכה העולמית של בקבוקי זכוכית במקום בקבוקי פלסטיק בגלל הדאגה לאיכות הסביבה, המלחמה באוקראינה ועלייה במחירי ההובלה[68].
בשנת 2024 בוצעה השקעה של כ-100 מיליון שקלים בשדרוג וחידוש המפעל והקווים, והחלפת התנור. במסגרת השדרוג בוצע מעבר מלא של המפעל לגז.[69]
שמירת שבת במפעל
עריכהבמפעל בירוחם תנור הההיתוך פעל במשך שבעה ימים בשבוע, מפני שעלות הכיבוי של התנור יקרה מאד. בשל כך ועדת הרבנים למען קדושת השבת ב-2017 הכריזה חרם על מוצרי פניציה (בעיקר על בקבוקי מיץ ענבים). הנהלת המפעל פרסמה בתגובה שסגירת המפעל בשבת אינה אפשרית, והיא תביא לפשיטת רגל של המפעל ולפיטורים של 250 עובדים,[70] בעקבות כך הובעה ביקורת חריפה על הוועדה. יאיר לפיד ערך ביקור במפעל יחד עם פנינה תמנו-שטה ואמר שזהו צעד ראשון למדינת הלכה,[71] אביגדור ליברמן הגיב לאירועים והבטיח לפרק את הוועדה.[72] גולדקנופף אמר בתגובה שהפיטורים נובעים מניהול כושל של המפעל ולא מהחרם,[73] עוד אמר שבידו אישור ממהנדס שניתן לכבות את התנור ללא עלות גבוהה.[74] במאי 2019 שר הכלכלה אלי כהן הכריז על מתווה לפיו המדינה תעניק לפניציה 15 מיליון שקל בכדי להבטיח שלא יפוטרו העובדים, והמפעל יעבוד בשבת בשיטת גוי של שבת, אולם הוועדה לא קיבלה את הפתרון.[75]
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר פניציה מפעלי זכוכית בע"מ (ירוחם)
- אתר פניציה אמריקה-ישראל (זכוכית שטוחה) בע"מ (הגליל התחתון)
- אלבום המפעל ליצור זכוכית "פניציה" מתוך הארכיון ע"ש אבא חושי, האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
אורה קורן, פניציה נחלצה מהמשבר - אבל הבנקים משאירים אותה כמעט בלי אשראי, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2017- יהל פרג', "מפעל לזכוכית זה גם סמל, אולי שקוף, אבל סמל", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 במאי 2020
- דרור פויר, 85 שנים דלק התנור במפעל פניציה בצפון. השבוע בצל הקורונה הוא כבה, באתר גלובס, 23 במאי 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ פורצי גדר, דבר, 20 ביוני 1935
- ^ בית חרושת לזכוכית, דבר, 13 בפברואר 1935
- ^ לקראת גמר עבודת הבנייה והרכבת המכונות בבית החרושת פניציה, הירדן, 18 באוקטובר 1935
- ^ 1 2 פניקיה נכנסת לתקופת הייצור, דבר, 24 בינואר 1936
- ^ היום התחלת הייצור בפניציה, דבר, 25 בפברואר 1936
- ^ בית-החרושת "פניקיה" יחדש את עבודתו באוקטובר, דבר, 26 ביולי 1936
- ^ עמידתנו הכלכלית, העולם, 1 במאי 1941
- ^ בית חרושת לשמשות פניציה בע"מ, הארץ, 2 ביולי 1939
- ^ בית החרושת פיניציה לסולל בונה, דבר, 28 בינואר 1941
- ^ עבודות סולל בונה בשנה האחרונה מיליון ורבע לירות, דבר, 12 במרץ 1941
- ^ חידוש הייצור בפניציה, דבר, 9 בנובמבר 1942
- ^ ביח"ר לזכוכית פניציה, משמר, 15 בנובמבר 1943
- ^ הצלחת פניציה, דבר, 21 במרץ 1945
- ^ במפעלי הזכוכית של סולל בונה, משמר, 17 באוגוסט 1945
- ^ מ. ציטרון, סיכויי תעשיית הזכוכית בארץ, משמר, 29 במרץ 1946
- ^ כלי זכוכית ב"פניציה", הַבֹּקֶר, 8 בינואר 1946
- ^ ביח"ר חדש לייצור כלי זכוכית, הצופה, 20 באוגוסט 1947
- ^ דב שובל, גם כלי זכוכית מייצרת פניציה, משמר, 9 בספטמבר 1947
- ^ הונחה אבן פינה לביח"ר לזכוכית שיגדיל פי 3 את תפוקת "פניציה", על המשמר, 28 בפברואר 1949
- ^ כך זכתה מועצת הייצור ב"פניציה" בפרס הייעול ע"ש א. קפלן ז"ל, דבר, 14 ביולי 1955
- ^ דוד לפיקין, עמית מאשים: אין גיבוי לשינויים הדרושים למשק, דבר, 10 במרץ 1972
- ^ אורי גינוסר, פניציה חיפה נמכרה ב־12 מליון דולר בתיווך פרס למשקיעים אמריקנים, מעריב, 27 באוקטובר 1989
- ^ נילי שחק ברופמן, זגג לאומי, מעריב, 19 בפברואר 1991
- ^ גדעון לוי, ב"פניציה" לא מבעירים צמיגים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2012
- ^ בתיה פלדמן, הכירו את פורטיסימו - הקרן שהצילה את פניציה, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2012
- ^ אלי אשכנזי, אפקט הקורונה: אחרי 86 שנה, מפעל הזכוכית פניציה בצפון ייסגר, באתר וואלה, 2 באפריל 2020
- ^ נווית זומר, יצרנית הזכוכית פניציה מתמזגת: תהפוך ליבואנית, באתר ynet, 30 באוגוסט 2020
- ^ ייצור כלי זכוכית עדינים בפניציה בירושלים, משמר, 24 בספטמבר 1944
- ^ נשים בבתי החרושת בירושלים, למרחב, 6 במרץ 1969
- ^ ניצול המחצבים בנגב, דבר, 15 בדצמבר 1954
- ^ כורנוב, על המשמר, 26 באוקטובר 1949
- ^ יהושע ביצור, שימורים ישווקו בצנצנות זכוכית, מעריב, 17 ביוני 1953
- ^ "פניציה" תקים מפעל משנה בבאר שבע, חרות, 5 באפריל 1951
- ^ ביח"ר לכלי זכוכית יוקם בבאר שבע, חרות, 18 בינואר 1951
- ^ ח. מ. באסוק, ממעלה העקרבים עד עמק השידים, הצופה, 9 במרץ 1951
- ^ הונח היסוד לביח"ד לזכוכית חלולה בבאר־שבע, על המשמר, 4 בינואר 1952
- ^ מפעל גדול לייצור זכוכית חלולה מוקם בבאר שבע, דבר, 4 בינואר 1952
- ^ יופסק יבוא זכוכית, שערים, 12 ביוני 1952
- ^ 500 מובטלים בבאר שבע, מעריב, 8 באוקטובר 1952
- ^ י. להב, בירת הנגב ללא איפור, קול העם, 25 בדצמבר 1953
- ^ לשם מה נבנה בית חרושת גדול?, זמנים, 26 באפריל 1954
- ^ הלל דן מודה בשגיאות, אבל ..., הַבֹּקֶר, 4 באוקטובר 1954
- ^ מפעלי תעשיה חדשים מוקמים בבירת הנגב, דבר, 13 בדצמבר 1955
- ^ התכנית להקמת מפעל לקריסטל בלתי מציאותית, הַבֹּקֶר, 29 ביולי 1958
- ^ שלמה גבעון, בית־חרושת לזכוכית שטוחה יוקם בנגב, על המשמר, 29 בפברואר 1960
- ^ כור תקים מפעל לייצור זכוכית חלולה בכפר ירוחם, למרחב, 9 בדצמבר 1964
- ^ "פניציה" בירוחם יתחיל בייצור עוד לפני סוף השנה, הצופה, 16 ביוני 1966
- ^ יצחק שתיל, חידוש מהפכני בטמפו; בקבוק לשימוש חד פעמי, חרות, 25 ביוני 1965
- ^ דוב עילם, "טמפו" בירוחם, למרחב, 20 במרץ 1968
- ^ שמעון רפפורט, פניציה מיכלים דנה בהשקעת 5 עד 8 מליון ל"י בחידוש ציוד, מעריב, 4 בספטמבר 1972
- ^ "כור": יימשך ייצור בקבוקים ב"פניציה", דבר, 29 באוגוסט 1976
- ^ חברה משותפת תשווק בקבוקי "פניציה מיכלים", מעריב, 28 בספטמבר 1976
- ^ צפוי חידוש העבודה בטמפו ירוחם, דבר, 17 בספטמבר 1978
- ^ הפסדים ל'פניציה' בינואר־יוני 79, דבר, 3 באוקטובר 1979
- ^ בוקי נאה, אם יפוטרו עובדים בפניציה יפגינו תושבי ירוחם בירושלים, מעריב, 24 באפריל 1980
- ^ פרשת התנור של פיניציה, מעריב, 2 בפברואר 1988
- ^ יואב יצחק, פיניציה חידשה את הייצור המלא של בקבוקי זכוכית, מעריב, 22 במאי 1989
- ^ אורי גינוסר, הנהלת פניציה ירוחם משביתה יצור בקבוקים וצנצנות זכוכית, מעריב, 2 בינואר 1990
- ^ טל שחף, פניציה יסגר במחצית '91 אם עד אז לא יגיע לאיזון תפעולי, מעריב, 25 בספטמבר 1990
- ^ אורי גינוסר, פניציה בירוחם ייסגר בסוף החודש אם העובדים לא יקבלו את תכנית ההבראה, מעריב, 18 בדצמבר 1990
- ^ הדר קנה, מנסה להציל את המפעל: מנכ"ל פניציה מבקש פגישה דחופה עם נתניהו, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2012
- ^ סוף טוב: מפעל פניציה בצפון התחבר לרשת חלוקת הגז הטבעי, תשתיות, 2.2.2015
- ^ אורה קורן, מנכ"ל פניציה: "מחיר הגז במתווה לא ריאלי, רוצה לעבור למזוט זול", באתר TheMarker, 27 בינואר 2016
- ^ יובל אזולאי, סוף-סוף: מפעל פניציה בנצרת עילית חובר לגז הטבעי, באתר גלובס, 3 בפברואר 2015
- ^ אורה קורן, פניציה נחלצה מהמשבר - אבל הבנקים משאירים אותה כמעט בלי אשראי, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2017
- ^ טלי חרותי-סובר, חסידות גור הטילה חרם על פניציה בגלל השבת - 240 עובדים יפוטרו?, באתר TheMarker, 30 באפריל 2019
- ^ אילנה קוריאל, שר הכלכלה: גובש הסדר בהיקף 15 מיליון שקל למפעל פניציה, באתר ynet, 14 במאי 2019
- ^ נווית זומר, הקורונה, המלחמה והמחסור בבקבוקים: כך צמח שוב מפעל פניציה בירוחם, באתר ynet, 24 באוקטובר 2022
- ^ מאיה רונן, שדרוג בהיקף של 100 מיליון שקלים במפעל פניציה: "הצהרת כוונות ביחס לעתיד", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 במרץ 2024
- ^ משה ויסברג, סערת הבקבוקים: אלו הן החלטות המפגש, באתר בחדרי חרדים, 27 בספטמבר 2017
- ^ טל שניידר, לפיד בפניציה: "צעד ראשון בדרך למדינת הלכה שאסור לתת לו לקרות", באתר גלובס, 12 במאי 2019; גדי גולן, יאיר לפיד: "סגירת פיניציה - כפייה דתית", באתר ישראל היום, 12 במאי 2019
- ^ טל שניידר, ליברמן במפעל פניציה בירוחם: אפעל לפרק את הוועד לשמירת קדושת השבת, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2019; ישי כהן, ליברמן: אפרק את ועדת השבת של גולדקנופף, באתר כיכר השבת, 28 באוגוסט 2019
- ^ טלי חרותי-סובר, חסידות גור הטילה חרם על פניציה בגלל השבת - 240 עובדים יפוטרו?, באתר TheMarker, 30 באפריל 2019; שוקי שדה, "עושים סיבוב על החרדים, מספיק לבלבל לאנשים את המוח שצריכים כסף", באתר TheMarker, 17 במאי 2019
- ^ בן שאול, מנכ"ל פניציה: נחצה קו אדום, באתר ערוץ 7, 13 במאי 2019
- ^ אבי רבינא, האיום החרדי על פניציה נותר בעינו; למרות ההסדר הכלכלי, באתר כיכר השבת, 14 במאי 2019