פרנסואה ארנסט מאלאר

פרנסואה-ארנסט מאלאר (François-Ernest Mallard‏; 4 בפברואר 1833 – 6 ביולי 1894) היה גאולוג ומינרלוג צרפתי הידוע בעיקר בשל עבודתו בתחום הקריסטלוגרפיה.

פרנסואה ארנסט מאלאר
François Ernest Mallard

לידה	4 בפברואר 1833 שאטונף-סיר-שר, צרפת
פטירה	6 ביולי 1894 (בגיל 61) הרובע השישי של פריז, צרפת
ענף מדעי	גאולוגיה, מינרלוגיה
מקום מגורים	צרפת
מקום לימודים	אקול פוליטקניק בית הספר הלאומי הגבוה למכרות
מוסדות	בית הספר הלאומי הגבוה למכרות
תלמידי דוקטורט	ז'ורז' פרידל
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד (29 באוקטובר 1888) אביר בלגיון הכבוד (11 באוגוסט 1869)
הערות	גם סופר
תרומות עיקריות
מחקר הגבישים הבלתי הומוגניים, המצאת תהליך למדידת זוויות הצירים האופטיים בגביש

לימודים ומחקרים בגאולוגיה

מאלאר נולד בשנת 1833 בעיירה שאטונף-סיר-שר (Châteauneuf-sur-Cher) שבמחוז שר שבחבל סאנטר-עמק הלואר במרכז צרפת. ב-1851 החל ללמוד באקול פוליטקניק וב-1853 עבר ללמוד בבית הספר הלאומי למכרות (École nationale supérieure des Mines) שבפריז וסיים ב-1856 כבעל תואר מהנדס מכרות. מ-1859 ועד 1872 הוא לימד גאולוגיה, מינרלוגיה, פיזיקה ותורת המכרות בבית הספר למכרות שבסנט אטיין (École des Mines de St-Étienne). את חופשת הקיץ של השנים 1859 ועד 1867 ניצל מאלאר להכנת מפה גאולוגית של המחוזות ויין עילית (Haute-Vienne) וקרז (Creuse) שבחבל לימוזן (Limousin). במפות אלו הופיעה לראשונה ההפרדה בין סוגי הגרניט השונים לבין סלעים כדוגמת הגנייס והשיסט. עוד בשנת 1858 חשף מאלאר את קיומה של שכבת בדיל במונטברה (Montebras) שבחבל קרז. בעקבות הגילוי נפתח במקום מכרה שבו כרו בדיל ואחר־כך ליתיום מתוך האמבליגוניט והמונבראסיט, שני מינרלים העשירים בליתיום. ב-1870 ערך מאלאר יחד עם אדמון פוקס (Edmond Fuchs;‏ 1837–1889) סיור גאולוגי בצ'ילה שנקטע בשל מלחמת צרפת–פרוסיה. מאלאר ופוש הראו כי האקלים בחצי הכדור הדרומי בתור הרביעון היה זהה לאקלים בחצי הכדור הצפוני ולפיכך את הסיבות לאחידות זו יש לחפש בתופעות קוסמולוגיות.

עבודתו בתחום הקריסטלוגרפיה

בשנת 1872 התמנה גבריאל-אוגוסט דוברה (Gabriel-Auguste Daubrée;‏ 1814–1896) למנהל בית הספר הלאומי למכרות בפריז. בהכירו את יכולותיו של מאלאר, הוא הציע לו את משרתו הקודמת בבית הספר, פרופסור למינרלוגיה. משרה זו גרמה לשינוי מהותי באופי מחקריו של מאלאר. למעט מאמר על מחקריו בצ'ילה, שהתפרסם ב-1873, ומאמר קצר על תנודות בקרחונים שהתפרסם ב-1875, לא עסק עוד מאלאר בגאולוגיה אלא התמקד במינרלוגיה ובייחוד בקריסטלוגרפיה.

מאלאר היה פורה ביותר. דוחות מדעיים רבים שכתב הופיעו מדי שנה בביטאון החברה המינרלוגית של צרפת (Bulletin de la Société mineralogique de France) ובשנתון המכרות (Annales des Mines). רובם של מאמרים אלו דנו בבעיות קשות לפתרון בתחום הקריסטלוגרפיה, בייחוד בתכונות הפיזיות של הגבישים. ארבע שנים לאחר שהחל ללמד בבית הספרות למכרות, ב-1876, פרסם מאלאר את המאמר "הסבר התופעות האופטיות האנומליות המופיעות בסוגי גביש רבים" (Explication des phénomènes optiques anormaux que présentent un grand nombre de substances cristallines). במאמר זה הסביר מאלאר בלא קושי את התופעות האופטיות האנומליות שנתגלו בגבישים רבים על בסיס מערכות הסימטריה וקבע כי מבין כל הסידורים האפשריים נוטים החומרים האנאורגנים להסתדר במבנה הסימטרי ביותר. את ההסבר הכללי הוא קידם בהרצאתו "קבוצות גבישיות" שהופיעה ב-"Revue Scientifique" ב-1887. להשערות שהעלה קמו מגינים רבים ואף מתנגדים רבים, בייחוד עמיתיו הגרמנים, שגררו אותו לעיתים קרובות למחלוקות. מאלאר המשיך לעסוק בנושא והתרכז בתופעת הגבישים התאומים. מחקריו על סיבת היווצרות גבישים תאומים הסבירו כיצד למשל נוצרים גבישים תאומים כאשר מפעילים לחץ בעזרת להב סכין בניצב לאחד מצלעות המעוינון של קלציט. או כיצד נוצרים התאומים הרבים של גבישי האורתוקלז.

מחקר הגבישים הבלתי הומוגניים, שנחשב כחלק עיקרי בעבודותיו של מאלאר, הוביל לגילוי התאוריה הפיזיקלית שמאחורי הקיטוב המעגלי הגבישי (1881). מחקר זה הוביל גם לגילוי התכונות הפיזיקליות של תרכובות איזומורפיות בכלורטים ובחנקות ולמחקר הניסיוני שביצע אחר־כך על איזומורפיזם ופולימורפיזם. המסקנות התאורטיות ממחקר זה הפתיעו את מאלאר והוא הציגן במאמר "על הזהות לכאורה של הסידור המולקולרי של כל החומרים הגבישיים" (Sur la quasi identité de l'arrangement moléculaire dans toutes les substances cristallisées). על פי המאמר, כל החומרים האיזומורפיים כוללים את הקובייה כאחת מצורותיהם. יתר על כן, ברוב מכריע של החומרים הגבישיים מקבלים בהכפלה של פרמטרי הסריג במספרים קטנים את הפרמטרים של הסריג הקובייתי. אחר כך הראה אנרי לה שטלייה (Henry Le Chatelier;‏ 1850–1936) כי הסיבה לכך היא שצורת הקובייה מבטיחה את הדחיסות הגדולה ביותר. ב-1879 הובילו מחקריו של מאלאר ליצירת 66 חבורות סימטריות מרחביות.

ספרו העיקרי, "מסה על קריסטלוגרפיה" (Traité de Cristallographie), תוכנן להיות בן שלושה כרכים. הכרך הראשון יצא לאור בפריז ב-1875 והכרך השני ב-1884. הכרך השלישי המתוכנן מעולם לא יצא לאור.

לזכותו של מאלאר נזקפים גם:

• המצאת תהליך למדידת זוויות הצירים האופטיים בגביש.
• שיפור בגוניומטר ההחזר שהמציא במקור ויליאם הייד וולאסטון (1766–1828). שיפור זה אפשר מדידת זוויות בין פאות בגבישים בגודל כמעט מיקרוסקופי, אשר אפשר על אותם גבישים את מדידת מקדמי השבירה.
• שיטה לייצור פיסות דקות של גבישים לבדיקה מיקרוסקופית.
• יחד עם לה שטלייה עסק מאלאר בשיפור הבטיחות במכרות וחקר את המנורות של הכורים, את הבערה הספונטנית של תערובות גז נפיצות ואת סוג חומרי הנפץ הבטוחים לשימוש.

חייו האישיים וכיבודים

מאלאר תואר על ידי מכריו כצנוע ועניו. אחד ממכיריו סיפר כי בשהותו בסנט אטיין הוצעה לו משרה רווחית בתחום המטלורגיה והוא דחה אותה מניה וביה בהעדיפו להקדיש את חייו למדע גם אם יישאר עני. על חייו האישיים ידוע מעט מאוד מעבר לעובדה שמעולם לא נישא וכי העדיף להתבודד. למעט כשהנושא נסב סביב קריסטלוגרפיה הוא סירב לדבר על עבודתו והוא התלהב מהתועלת שהתגליות המדעיות מביאות לאנושות ולא היה לו משנה אם התגליות האלו יוחסו לו או לאדם אחר.

הכבוד והפרסום להם זכה הגיעו באיטיות גם אם לא חיפש אחריהם. ב-1879 נבחר לנשיא החברה המינרלוגית של צרפת (société minéralogique de France) וב-1885 לנשיא החברה הגאולוגית של צרפת (Société géologique de France). ב-1886 מונה למפקח הכללי של בית הספר הלאומי למכרות. וב-1888 קיבל את אות לגיון הכבוד בדרגת קצין ותואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת בולוניה. ב-1890 נבחר לנשיא החברה הצרפתית לפיזיקה (Société française de physique) וב-1890 התקבל כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים.

מאלאר מת בפריז ב-1894. על שמו נקרא המינרל מאלארדיט – (Mn²⁺(SO₄)•7(H₂O.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנסואה ארנסט מאלאר בוויקישיתוף

• פרנסואה-ארנסט מאלאר – ביוגרפיה בצרפתית
• ארנסט-פרנסואה מאלאר – ביוגרפיה באנגלית מהאנציקלופדיה הקתולית.