פשע זוועה
פשע זוועה הוא הפרה של החוק הפלילי הבינלאומי הנופל מבחינה היסטורית תחת שלושה פשעים בינלאומיים המוגדרים בחוק. ובהם: רצח עם, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. טיהור אתני נתפס כפשע זוועה רביעי על ידי חוקרים משפטיים וארגונים חוץ ממשלתיים בינלאומיים הפועלים בתחום, למרות שזה טרם הוכר כפשע בפני עצמו לפי החוק הבינלאומי.
פשע נגד האנושות
עריכה- ערך מורחב – פשע נגד האנושות
פשע נגד האנושות הוא מונח במשפט הבינלאומי הפומבי המתאר תקיפה רחבה או שיטתית של אוכלוסייה אזרחית, לרוב רצח המוני, הגליה או שעבוד. פשע נגד האנושות נחשב לעבירה הפלילית החמורה ביותר. המונח הוגדר רשמית בכתבי אישום במשפטי נירנברג[1] בשנת 1945, שבהם עמדו למשפט פושעים נאצים על חלקם בשואה ובפשעים נוספים.
רצח עם
עריכה- ערך מורחב – רצח עם
רֶצַח עַם (אנגלית: גֵ'נוֹסַיְיד (Genocide); החלופה התקנית לפי האקדמיה ללשון העברית: הַשְׁמָדַת עַם) הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מסוימת – עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית. את המונח רצח עם טבע רפאל לֶמְקין, משפטן יהודי-אמריקני. בהשפעתו נחתמה בדצמבר 1948 אמנת האו"ם בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, שאושררה בינואר 1951 על ידי כלל חברות האו"ם.[2]
פשע מלחמה
עריכה- ערך מורחב – פשע מלחמה
פשע מלחמה (או בשם הרשמי יותר: "הפרה של חוקי ו/או מנהגי המלחמה") הוא הפרה חמורה של דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי על ידי אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים. בשל חומרת ההפרה, מוטלת אחריות פלילית על מבצעי הפשעים וניתן להעמידם לדין.
טיהור אתני
עריכה- ערך מורחב – טיהור אתני
טיהור אתני, לפי הגדרתו הרשמית של האו"ם, הוא הפיכת אזור להומוגני מבחינה אתנית, באמצעות שימוש בכוח או בהפחדה להוצאת אנשים מקבוצה אתנית או דתית אחרת מאזור נתון.[3]
על אף שטיהור אתני מתבצע בעיקרו באמצעות גירוש וסילוק (טרנספר), במקרים רבים הוא גולש גם למעשי טבח. ההבדל אפוא בין טיהור אתני לבין רצח עם הוא בכוונה שעומדת מאחורי מעשי הטבח: בעוד שברצח עם מעשי הטבח הם מתוכננים ומהווים חלק מתוכנית כוללת, הרי שבטיהור אתני הם מקומיים, ונובעים בדרך כלל משנאה ומתחושות נקם.
הערות שוליים
עריכה- ^ יאיר אורון, הכחשה : ישראל ורצח העם הארמני, עמ' 17.
- ^ Raphael Lemkin and the Struggle for the Genocide Convention, John Cooper, 2008
- ^ "New & Old Wars - Organised Violence in a Global Era", מאת מרי קלדור