צאגא כרסטוס

צאגא כרסטוס
	דיוקנו של צאגא כרסטוס שיצרה ג'ובאנה גרזוני (אנ') ב-1635; המיניאטורה צוירה בנוכחותו בעת שהותו בטורינו בירת דוכסות סבויה. הוא עוטה צווארון תחרה כבבגדי בני העלית האירופית. בגב המיניאטורה נרשם שמהּּ של האמנית הן באלפבית לטיני והן בכתב אתיופי
לידה	1610?
פטירה	22 באפריל 1638 (בגיל 28 בערך); רואי מלמזון, צרפת
מדינה	האימפריה האתיופית
מקום מגורים	קהיר, ירושלים, רומא, טורינו, פריז
ידוע בשל	תביעתו לכתר הקיסרות האתיופית
השקפה דתית	נצרות קתולית

צאגא כרסטוס (בצרפתית: Zaga Christ^[2]; סביבות 1610, דמביה, אתיופיה – 22 באפריל 1638, פריז, צרפת) היה אתיופי נוצרי בן המאה ה-17 שטען שהוא בנו ויורשו של יעקב, קיסר אתיופיה. צאגא כרסטוס נמלט ב-1629 מארצו, הגיע לאירופה ובסוף שנותיו חי בצרפת שבה מת ונקבר.

קורות חייו

צאגא כרסטוס נולד באתיופיה במועד כלשהו בין השנים 1610 ו-1614, ולפיכך ספק אם אביו מולידו היה קיסר אתיופיה יעקב הראשון שנהרג בידי סוּסנֶיוֹס ב-1607. צאגא כרסטוס נמלט ממקומו ב-1629 עם פמליית מלווים ומצא מפלט אצל שליט סולטנות סנאר (צר') (אנ'), שבדרום סודאן. בגלל איומים על חייו מצד קיסר אתיופיה, סוסניוס, נסע למצרים, ומקהיר יצא לארץ ישראל. על הגעתו לירושלים בתקופת התענית שלפני הפסחא ב-1632 העיד הפרנציסקני אז'ן רוז'ה שפגש אותו שם. צאגא כרסטוס הובא בברית הנצרות הקתולית ב-1632 על ידי פאולו דה לודי (Paulo da Lodi), הקוסטוס של משמורת ארץ הקודש.^[3]

מארץ ישראל נסע דרך יוון לרומא שבה שהה מספטמבר 1632 ועד אוקטובר 1634.^[4] דמותו ועניינו משכו תשומת לב בשל האינטרסים של המיסיון הקתולי באפריקה, והיו אף שראו בו התגלמות של הכומר יוחנן ("פרסטר ג'ון") האגדתי, מלכהּ הנוצרי של אתיופיה. בעת שהותו של כרסטוס ברומא דחק הקיסר פאסיל את רגלי המיסיונרים הקתולים מאתיופיה: תחילה ריכז אותם בפרמונה ולאחר מכן, ב-1633, גירש אותם מאתיופיה. צאגא כרסטוס התקבל אצל האפיפיור ופגש בכירים בכנסייה הקתולית בתקווה לתמיכה במשלחת לאתיופיה שתסייע לו בכיבוש כס הקיסרות, בעוד אנשי ה"פרופגנדה פִֿידה" (הפצת האמונה) בוותיקן ראו בו אמצעי להמרת האתיופים לנצרות הקתולית. צאגא כרסטוס המשיך לצפון איטליה והתארח בחצרו של דוכס סבויה. ארבעת הפרנציסקנים שמונו ללוות אותו פרשו זה אחר זה כשגילו שאין בכוונתו לחזור לארצו, ומתחילת 1635 התעכב בצרפת. מפגשו שם עם הקרדינל רישלייה מצביע על ההכרה במעמדו הרם, וכך גם קצבת המחיה שקיבל מטעם מלך צרפת, למרות הפקפוקים בזהותו כיורש כתר הקיסרות האתיופית.

צאגא כרסטוס מת בפריז ב-22 באפריל 1638 ממחלת הצדרת ונקבר ברואי מלמזון (אנ') בחלקה סמוכה לזו של אנטוניו, מלך פורטוגל המודח. באפיטף המחורז על מצבת קברו, שחיבר המשורר קלוד מלוויל (צר'), מראשוני האקדמיה הצרפתית, נכתב בזו הלשון: "Ci gît le roi d'Ethiopie / L'original, ou la copie" (מלך כוש נטמן בזה / אמיתי, או מתחזה^[5]). המזרחן השוודי ביורנשטאהל (Björnståhl), שביקר במקום ב-1770, לא איתר את המצבה, אך ראה ברשומות הכנסייה ציון לקבורתו של צאגא כרסטוס ופרטים הנוגעים למימונהּ על ידי הקרדינל רישלייה.

מקורות המידע על אודותיו

חלק גדול מסיפור חייו של צאגא כרסטוס מקורו במה שסיפר הוא עצמו לשומעיו. הדומיניקני ז'אן דה רֶשָׁה (Réchac; 1604–1660) כתב מפי צאגא כרסטוס את קורותיו מראשיתם ופרסם את הדברים בספר שראה אור בפריז כבר ב-1635.^[6] הפרטים המובאים בספרו של רֶשָׁה הועתקו בידי אחרים. עיקר הידיעות על צאגא כרסטוס מקורן בכתביו של הנזיר הפרנציסקני אז'ן רוז'ה שחי בארץ ישראל בשנים 1629–1634. רוז'ה פגש בצאגא כרסטוס בירושלים ובנצרת, עקב אחרי המוצאות אותו גם בשנים הבאות ופרסם מה שידע בספרו "הארץ הקדושה" (1646).^[7] חייו של צאגא כרסטוס היו נושא לסיפורים לא מעטים, שרובם נשענו על החיבורים הללו של בני זמנו. מחקר מקיף על אודותיו (פורסם ב-2013) נערך על ידי סרז' ארולס (Aroles) והתבסס על מסמכים שנמצאו לו בגנזכים ברומא ובמקומות אחרים.^[8]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צאגא כרסטוס בוויקישיתוף

Eugène Roger (Récollet), La Terre Saincte, Paris: Antoine Bertier, 1646, pp. 349–360
John Henry Ingram, "False Zaga Christ of Abyssinia, Claimants to Royalty, London: Hazell, Watson, and Viney, 1882, pp. 144–151
Osbert G.S. Crawford, "The Strange Adventures of Zaga Christ", Sudan Notes and Record, 31, 1950, pp. 287–296
Serge Aroles, "Zaga Christ, roi d’Éthiopie", Bulletin de la Société historique de Rueil-Malmaison, 38, Décembre 2013, pp. 55-70
Serge Aroles, "Zaga Christ", Dictionnaire Richelieu (dir. Françoise Hildesheimer Hildesheimer, D. Harai, éd.), Paris: Honoré Champion, 2015
Matteo Salvadore, " 'I was not born to Obey, but Rather to command': The Self-Fashioning of Ṣägga Krǝstos, an Ethiopian Traveler in Seventeenth-Century Europe", Journal of Early Modern History, 25, 2021, pp.194–226^[9]

הערות שוליים

^ הסבר לציור נתון כאן
^ נזכר גם בשמות Ṣägga Krəstos, Atənatewos, Lessana Krəstos
^ ייתכן שעבר לקתוליות עוד קודם לכן, בשהותו בקהיר, שם הקים דה לודי ב-1631 מרכז פרנציסקני, שפעל בחסות השגרירות של ונציה ונועד לפעילות מיסיונרית קתולית בקרב הקופטים והאתיופים
^ לסיפורים על מכתבים שכתב בדם לנזירה קתרינה אהובת לבו אין סימוכין
^ גרסה עברית: ר' ירדאור
^ Jean Giffre de Réchac, Les estranges évenemens du voyage de Son Altesse, le Serenissime Prince Zaga-Christ d'Ethiopie, du grand Empire des Abyssins, Paris: Louis Sevestre, 1635
^ Eugène Roger (Récollet), La Terre Saincte, Paris: Antoine Bertier, 1664, pp. 349–360
^ תמצית המחקר הובאה בערך שהוקדש לצאגא כרסטוס ב-Dictionnaire Richelieu; סרז' ארולס נודע בחקר קורותיהם של ילדי פרא
^ לשיחה עם החוקר בנושא צאגא כרסטוס (מיום 7 ביוני 2021) אפשר להאזין כאן (באנגלית)

[1] הסבר לציור נתון כאן

[2] נזכר גם בשמות Ṣägga Krəstos, Atənatewos, Lessana Krəstos

[3] ייתכן שעבר לקתוליות עוד קודם לכן, בשהותו בקהיר, שם הקים דה לודי ב-1631 מרכז פרנציסקני, שפעל בחסות השגרירות של ונציה ונועד לפעילות מיסיונרית קתולית בקרב הקופטים והאתיופים

[4] לסיפורים על מכתבים שכתב בדם לנזירה קתרינה אהובת לבו אין סימוכין

[5] גרסה עברית: ר' ירדאור

[6] Jean Giffre de Réchac, Les estranges évenemens du voyage de Son Altesse, le Serenissime Prince Zaga-Christ d'Ethiopie, du grand Empire des Abyssins, Paris: Louis Sevestre, 1635

[7] Eugène Roger (Récollet), La Terre Saincte, Paris: Antoine Bertier, 1664, pp. 349–360

[8] תמצית המחקר הובאה בערך שהוקדש לצאגא כרסטוס ב-Dictionnaire Richelieu; סרז' ארולס נודע בחקר קורותיהם של ילדי פרא

[9] לשיחה עם החוקר בנושא צאגא כרסטוס (מיום 7 ביוני 2021) אפשר להאזין כאן (באנגלית)

[2]

[1]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]