צרמן
צֻרְמָן (בערבית: صرمان, מוכר גם בתור צרמניה (صرمانيه), אל-עדוניה ואל-עדנאניה (العدنانيه)) הוא כפר צ'רקסי נטוש ברמת הגולן סמוך לגבול ישראל-סוריה, כ-3 ק"מ מדרום-מזרח לקוניטרה וכ-4 ק"מ ממזרח לקיבוץ עין זיוון.
 | |
| המסגד בצרמן | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1878 |
| סיבת נטישה | מלחמת ששת הימים |
| תאריך נטישה | 10 ביוני 1967 |
| דת | אסלאם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,090 (1967) |
| קואורדינטות | 33°05′56″N 35°50′31″E / 33.098888888889°N 35.841944444444°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה
עריכההיישוב נוסד בשלהי התקופה הרומית, ונזכר ב"מכתב הארכימנדריטים" משנת 570 לספירה בשם כפר צורמנין[1].
היישוב נושב מחדש רק בשנת 1878 על ידי הצ'רקסים. בשיאו מנה הכפר 1090 תושבים ו-200 בתים[2] שרובם כוסו ב"רעפי מרסיי" מתוצרת צרפת, שהיו נפוצים מאמצע המאה ה-19 באירופה ומראשית המאה ה-20 במזרח התיכון. שרידים רבים של הרעפים פזורים עדיין בשטח הכפר. הכפר ננטש בשנת 1967 בעקבות מלחמת ששת הימים ותושביו ברחו לסוריה.
במלחמת ההתשה שימש הכפר כבסיס לפעילות המסתננים והפח"ע שביצעה סוריה כנגד מטרות ישראליות ברמת הגולן[דרוש מקור]. בעקבות זאת הוחלט להרוס את מרבית בתי הכפר, פרט למבנה המסגד ומבנים בודדים נוספים. בין היתר הוקם על הגבעה השולטת על הכפר מוצב 109 של צה"ל כחלק מתפיסת המגננה ברמת הגולן.
בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים ניסתה הדיוויזיה הממוכנת התשיעית הסורית, בפיקודו של חסן עלי טורקמאני, לפרוץ אל הגולן משטח הכפר כחלק מהמאמץ ההתקפי המשני. עם תחילת המלחמה הופגז מוצב 109, אשר אויש על ידי מחלקת חי"ר מחטיבת גולני וכח שריון מחטיבה 188, על ידי ארטילריה סורית. בהמשך הצליחו טנקי חטיבה 188 להדוף שני ניסיונות התקפה חטיבתיים. הראשון, בבוקר ה-7 באוקטובר, אשר התבצע על ידי החטיבה המשוריינת מס' 52 והשני, ב-9 באוקטובר, אשר התבצע על ידי החטיבה המשוריינת מס' 43.
צרמן כיום
עריכהכאמור, רוב בתי הכפר נהרסו על ידי צה"ל במהלך מלחמת ההתשה, בעקבות ריבוי פעולות הפח"ע וההסתננות מתוך שטח הכפר, וכיום פרט למבנה המסגד ומספר מבנים בודדים ניתן לראות בשטח רק ערמות אבנים.
מעל הכניסה לצריח המסגד בכפר ניתן להבחין באבן בעלת עיטור הפרח האופייני לבתי כנסת מתקופת המשנה והתלמוד. ככל הנראה שולבה האבן בדופן המבנה בבנייה מאוחרת.
בתחומי הכפר נמצא בוסתן גדול המכיל עצי תאנה, שקד מצוי, תות עץ, גפנים ואגוזי מלך, המניבים פירות לקראת סוף הקיץ.
הכפר נחקר לראשונה על ידי הארכאולוג ממוצא גרמני יליד ארצות הברית גוטליב שומאכר בין השנים 1884-1885 ופעם נוספת בשנת 1913.
גלריה
עריכה
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ מ' הרטל, ההיסטוריה של צפון עבר-הירדן לאור המקורות ההיסטוריים והממצא הארכאולוגי, עמ' 352.
- ^ מספר התושבים בשנת 1967 חושב לפי נתוני מפקד האוכלוסין הסורי, שנערך בשנת 1960 (אשר עמד על 887 איש) בתוספת 3% ריבוי טבעי בכל שנה.