קאופהאוס דס וסטנס

חנות כלבו בברלין

הקאופהאוס דס וסטנסגרמנית: Kaufhaus des Westens - "חנות הכלבו של המערב") או בקיצור קה-דה-וה (בגרמנית: KaDeWe) היא חנות כלבו בטאואנצינשטראסה במערב ברלין, בירת גרמניה. החנות היא השנייה הגדולה ביותר באירופה אחרי הרודס הבריטית: שטחי המכירה של החנות עולים על 60,000 מ"ר, ונמכרים בה 380,000 מוצרים. בחנות מבקרים מדי יום בין ארבעים לחמישים אלף לקוחות.

קאופהאוס דס וסטנס
Kaufhaus des Westens
מידע כללי
סוג חנות כלבו, אטרקציה תיירותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום טמפלהוף-שנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים לה רינסנטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אדולף יאנדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל KaDeWe Group עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1907
תאריך פתיחה רשמי 27 במרץ 1907 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל יוהאן אמיל שאודט עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי נאו-קלאסיציזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
קומות 8 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°30′06″N 13°20′28″E / 52.501666666667°N 13.341111111111°E / 52.501666666667; 13.341111111111
www.kadewe.de
(למפת ברלין רגילה)
 
קאופהאוס דס וסטנס
קאופהאוס דס וסטנס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קה דה וה - נעליים
קה דה וה - המעדנייה בקומה השישית
קה דה וה - מדרגות נעות לקומה העליונה

היסטוריה

עריכה

חנות הכלבו נוסדה בשנת 1905 על ידי הסוחר היהודי אדולף יאנדורף (Adolf Jandorf). מבנה החנות נבנה על ידי האדריכל אמיל שאודט. שאודט תכנן מבנה בן חמש קומות, בו היו 27 מחלקות ו-24,000 מ"ר של שטחי מכירות. החנות נפתחה לקהל במרץ 1907 תחת הלוגו "המערב החדש" (בגרמנית: Neuer Westen) המרמז על התפתחות אזור זה של ברלין עם הקמת תחנת אס באן צו הסמוכה לגן הזואולוגי. הקמת תחנת האו באן בכיכר ויטנברג השפיעה על בחירת מיקום החנות.

יאנדורף תכנן את חנות הכלבו בסגנון חנויות הכלבו שהיו באותה עת בארצות הברית, ולמעשה שילב חנויות מתמחות רבות תחת קורת גג אחת.

חזית המבנה תוכננה בסגנון מאוד שמרני וצנוע, אולם תוכן החנות תוכנן בפאר רב, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות. כך למשל קושרו כל עומדות הקופה בחנות במערכת שליחת הודעות פנאומטית לקופה מרכזית. המבנה הואר כולו בחשמל והיו בו 20 מעליות (שני חידושים טכנולוגיים נדירים בברלין של אותה עת).

בשל חידושים אלה, המבחר הרב, גודל החנות ואיכות הסחורה, הפכה החנות במהרה לאתר הקניות המועדף על תושבי ברלין.

החנות אף השפיעה על סביבתה, והרחוב בו נמצאת החנות - רחוב טאואֶנצין (Tauentzienstraße) הפך מרחוב מגורים לרחוב מסחרי.

בשנת 1927 עברה הבעלות בחנות לחברת הרטי בבעלות איש העסקים היהודי הרמן טיץ. בין השנים 19291930 הורחבה החנות על פי תכנון של האדריכלים שאודט ושטרֶמינג (Schaudt ו-H. Ströming). על גג המבנה נבנתה חצר מקורה זכוכית ובחצר זו הוצבו כיסאות נוח לרווחת הקונים.

החנות נפגעה בשפל הכלכלי הגדול ובנק דרזדן אף החל בהליכי פשיטת רגל נגד החנות, אולם לבסוף הוחלט על תוכנית שיקום של החנות והיא אף התחילה להרוויח. בשנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה הולאמה החנות ונרכשה מהמדינה על ידי גאורג קארג בעבור 50,000 רייכסמארק.

בניין החנות נהרס במהלך הפצצות חיל האוויר המלכותי בשנת 1943 במסגרת מלחמת העולם השנייה. המבנה שוקם לאחר המלחמה, וכבר בשנת 1950 נפתחו שתי הקומות הראשונות של החנות. ביום הפתיחה המחודשת ביקרו בחנות 180,000 קונים.

החנות הפכה לסמל הקפיטליזם במערב ברלין ול"חלון ראווה" למול חנויות מזרח ברלין. בין השנים 19671977 שופצה החנות ושטחי המסחר גדלו ל-44,000 מ"ר. בשנות ה-90 הורחבה החנות בשנית ונוספו לה 16,000 מ"ר של שטחי מסחר.

בשנת 1994 חברת קארשטאדטקוולה (KarstadtQuelle AG) רכשה את החנות.

תיאור החנות

עריכה

בחנות 60,000 מ"ר של שטחי מסחר בהם נמכרים למעלה מ-380,000 מוצרים שונים. בחנות 64 גרמי מדרגות נעות ו-26 מעליות המשרתות את עשרות אלפי המבקרים בחנות מדי יום.

מחלקה פופולרית בקרב המבקרים בחנות היא מחלקת האוכל, הממוקמת בקומות השישית והשביעית של מבנה החנות (קומות שנוספו בראשית שנות ה-90). בקומות אלה נמכרים 34,000 מוצרי מזון שונים ו-110 טבחים ו-70 קונדיטורים עובדים במעדניות רבות המתמחות בסוגי מזון שונים. כמו כן בקומה השישית מסעדה פופולרית המכוסה גג זכוכית.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קאופהאוס דס וסטנס בוויקישיתוף