קובי מיכאל
קובי (יעקב) מיכאל (נולד ב-17 באוקטובר 1960) הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, המתמחה בלימודי שלום ומלחמה, אסטרטגיה, ביטחון לאומי, יחסי דרג מדיני-דרג צבאי, צבא-חברה, שמירה על השלום, והסכסוך הישראלי-פלסטיני. מיכאל הוא פרופסור באוניברסיטת דרום ויילס (אנ') שבבריטניה.
לידה |
17 באוקטובר 1960 (בן 64) ישראל |
---|---|
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מוסדות | אוניברסיטת אריאל בשומרון (1 באוקטובר 2013–30 בספטמבר 2015) |
ביוגרפיה
עריכהמיכאל נולד בישראל, גדל באשקלון. בשנת 1979 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת שקד. במהלך מסלול הלוחם נפצע, השלים קורס קציני מודיעין ושימש בשורה של תפקידים באחת מיחידות האיסוף החשאיות של חיל המודיעין. במאי 1994 הושאל להקמת מנגנון התיאום הביטחוני ברצועת עזה בעקבות הסכם אוסלו א' ופיקד על מנגנון התיאום הביטחוני ברצועת עזה בשנים 1994–1996. לאחר מכן שב לתפקיד פיקודי בכיר ביחידת האיסוף בה שירת קודם לכן. בשנת 1999 מונה למפקד מנגנון התיאום הביטחוני ביהודה ושומרון, שם שירת עד אוגוסט 2000[1]. לאחר מכן השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל. משפרצה האינתיפאדה השנייה היה מיכאל חבר בצוות האסטרטגי של דובר צה"ל ובינואר 2001 גויס בשנית, הפעם למילואים בתנאי קבע, לצורך הקמת המפקדה למודיעין ולתקשורת בפיקוד המרכז, גוף שמטרתו הייתה להסתייע במודיעין ולאכוון מודיעין לצורכי הסברה ותקשורת בעיצומה של האינתיפאדה השנייה.
למיכאל תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני מטעם התוכנית לחקר סכסוכים של האוניברסיטה העברית. בשנת 2004 השלים את לימודי הדוקטורט מטעם האוניברסיטה העברית, שעסק בהשפעת הצבא על תהליכי מעבר ממלחמה לשלום בתהליך השלום עם מצרים ובתהליך אוסלו. בשנים 2005-2002 שימש בתפקיד ראש החטיבה האסטרטגית במרכז ישראל פלסטין למחקר ומידע (IPCRI), אותה הקים. במסגרת תפקיד זה עסק בתוכניות ובמאמצים לחידוש התיאום הביטחוני הישראלי-פלסטיני ובקידום מיזמים שיסייעו ליישום מפת הדרכים. בקיץ 2005 יצא ללימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת נורת'ווסטרן במקביל לפוסט דוקטורט נוסף במכון טרומן באוניברסיטה העברית. בקיץ 2006 החל ללמד כפרופסור אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארצות הברית. לאחר שובו מארצות הברית בקיץ 2007, הצטרף למטה לביטחון לאומי כראש הדסק הפלסטיני ולאוניברסיטת בן-גוריון כחבר סגל בתוכנית ליישוב סכסוכים. בשנת 2008 התמודד מיכאל לראשות עיריית אשקלון ואף היה חבר מועצת העיר למשך שנה, במהלכה שימש הממונה על התכנון האסטרטגי, יו״ר ועדת תיירות וחבר בוועדת בניין ערים.
בנובמבר 2009 הצטרף למשרד לנושאים אסטרטגיים בראשות השר משה יעלון כראש אגף פלסטינים ומדינות שכנות, ונאלץ להתפטר מתפקידו במועצת העיר[2]. מאוחר יותר גם מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל המשרד. בספטמבר 2013 סיים את תפקידו והצטרף כחבר סגל בכיר למחלקה למדעי המדינה וישראל במזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, וכחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ועורך ראשי של כתב העת "עדכן אסטרטגי" - כתב עת רב-תחומי לביטחון לאומי. מיכאל הצטרף כחבר סגל בכיר למחלקה למדעי המדינה וישראל במזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, אותה עזב באוקטובר 2015. בשנת 2017 לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת פקינג בביג'ין. בשנת 2022 מונה מיכאל לפרופסור במרכז הבינלאומי לשיטור וביטחון שבאוניברסיטת דרום ויילס שבבריטניה.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה- קורות חייו של קובי מיכאל, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
- רועי צאיג, קובי מיכאל: נשמעתי קצת תלוש לאנשים באשקלון, באתר nrg, 11 בנובמבר 2009.
מכּתביו:
- במחשבה שנייה, ניצחנו, באתר הארץ, 9 ביוני 2007
- "בין צבאיות למדינאות בישראל: השפעת הצבא על תהליכי המעבר ממלחמה לשלום", אוניברסיטת תל אביב, 2008
- קובי מיכאל (עורך), יוזמת הליגה הערבית – האומנם הזדמנות היסטורית? רקע, משמעויות וכיווני-פעולה אפשריים, מכון ירושלים לחקר ישראל, תשס"ז-2007.
- קובי מיכאל וגבי סיבוני, האתגרים הצבאיים בפני ישראל במעגל הראשון — ריבוי זירות ושונות האויבים, "הערכה אסטרטגית לישראל 2017-2016", המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2016.
- קובי מיכאל ויואל גוז'נסקי, "המרחב הערבי בנתיב הכישלון המדינתי", המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2016
- מאיר אלרן, גבי סיבוני, קובי מיכאל (עורכים), "אסטרטגיית צה"ל" בראי הביטחון הלאומי, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2016.
- דאעש בעיראק: נקודת מפנה?, באתר ישראל היום, 18 במאי 2015.
- יחיא סינוואר – מנהיג חדש-ישן ברצועת עזה, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2017
- קובי מיכאל (1960-), דף שער בספרייה הלאומית
- קובי מיכאל, באתר Academia
- קובי מיכאל, באתר גוגל סקולר
הערות שוליים
עריכה- ^ שלמה בלס, חוזרים על אותה טעות פעמיים, באתר ערוץ 7, 22 במאי 2003.
- ^ רועי צאיג, קובי מיכאל: נשמעתי קצת תלוש לאנשים באשקלון, באתר nrg, 11 בנובמבר 2009.
- ^ יובל מן, עזה של מטה: אתגר המנהרות של צה"ל, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023