קירילוס מירושלים

קירילוס מירושלים (ביוונית: Κύριλλος Α΄ Ἱεροσολύμων; ‏313 – 386) היה קדוש נוצרי ואחד ממורי הכנסייה. מ-348, שנים ספורות אחרי שקונסטנטינוס הפך את הנצרות לדת מותרת באימפריה הרומית, ועד מותו כיהן כבישוף השלישי של ירושלים.

קירילוס מירושלים
Κύριλλος Α΄ Ἱεροσολύμων

קירילוס מירושלים
לידה	313 ארץ ישראל
פטירה	386 (בגיל 73 בערך) ירושלים, ממלכת יהודה
קדוש עבור	נצרות אוריינטלית נצרות אורתודוקסית נצרות קתולית נצרות אנגליקנית
חג	18 במרץ

תולדותיו

קירילוס נולד בירושלים או סביבתה. לבישוף ירושלים התמנה בתמיכת של המטרופוליט של בישופות קיסריה, אקאיוס , שהיה איש הדת הבכיר בארץ ישראל. אולם עד מהרה התגלעו מחלוקות בין קירילוס ואקאיוס. למחלוקות אלה היה בסיס תאולוגי, קירילוס השתייך לזרם האורתודוקסי השמרני, בעוד אקאיוס אחז בתפיסות המזוהות עם האריאניות. בנוסף, החלה באותה העת היריבות על הבכורה בארץ הקודש בין קיסריה וירושלים. לפיכך הדיח אקאיוס את קירילוס במספר הזדמנויות בטענות שונות.

בשנת 381 נכח קירילוס בוועידת קונסטנטינופול הראשונה.

ב-1883 הכתיר אותו האפיפיור לאו השלושה עשר לאחד ממורי הכנסייה.

יצירתו

יצירתו העיקרית של קירילוס היא 23 הדרשות ללוטכומנים (המועמדים לטבילה לנצרות). הדרשות, שנישאו כנראה לפני חג הפסחא של שנת 348 בכנסיית הקבר מוקדשות להסבר עיקרי האמונה על דרך הקטכיזם, שקירילוס היה בין מייסדיו (מדריך אמונה הבנוי במתכונת של שאלות ותשובות). כל דרשה עוסקת במושג אחר: הטבילה, האמונה, אחדות האל (כלומר הדוקטרינה של ועידת ניקיאה לפיה האב והבן דומים בכל על פי טבעם), האב, ההשגחה, ישו המשיח, התגשמותו של ישו, צליבתו וקבורתו, תחייתו, חזרתו באחרית הימים, רוח הקודש ותחיית המתים. בנוסף, מעיד קירילוס על מסורת סודית בעל פה בנוגע לענייני אמונה מסוימים המועברת למאמינים בלבד ("מסתורין" או disdpiina arcani בלטינית), שאינו מעלה על הכתב ושאבדה מאז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קירילוס מירושלים בוויקישיתוף

• 23 הדרשות של קירילוס, באתר New Advent
• קירילוס, מתוך: ספר ירושלים: התקופה הרומית והביזאנטית, יד יצחק בן-צבי, פרק חמישה־עשר מקירילוס ועד לסופתניוס: הספרות הנוצרית בירושלים הביזאנטית
• קירילוס מירושלים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)