קפרון
קפרון (בגרמנית: Kaprun) היא עירייה במחוז צל אם זה (Zell am See) שבמדינת זלצבורג שבאוסטריה. העיירה היא יעד תיירותי המכונה "צל אם זה – קפרון" עם צל אם זה השכנה וידועה בקרחון קיצשטיינהורן (Kitzsteinhorn).
 סמל קפרון | |
 | |
| מדינה |
 אוסטריה |
|---|---|
| מדינה |
 זלצבורג |
| שטח | 100.41 קמ"ר |
| גובה | 786 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 3,177 (1 בינואר 2018) |
| קואורדינטות | 47°16′21″N 12°45′34″E / 47.2725°N 12.759444444444°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| http://www.kaprun.at/ | |
  | |
גאוגרפיה
עריכהקפרון שוכנת באזור פינצגאו (Pinzgau) במורדות הצפוניים של קבוצת גלוקנר האלפינית עם הר גרוסס ויסבאכהורן (Großes Wiesbachhorn), בגובה 3,564 מטר, חלק משרשרת ההרים הוהה טאוארן (Hohe Tauern), המהווה את גבול זלצבורג עם קרינתיה. למרגלות קרחון קיצשטיינהורן, בקפרון יש מרכז ספורט המשמש בכל ימות השנה. נחל קפרונר אשה (Kapruner Ache) מתמזג עם נהר זלצך מדרום לקפרון. המפעל ההידרואלקטרי מוסרבודן (Mooserboden) משתמש במים משני מאגרים המוחזקים על ידי קירות סכר מהגדולים באוסטריה.
אזור המאגר הפך לאטרקציה תיירותית, ממנו נשקף נוף של עיירות קפרון וצל אם זה. מרכז המבקרים נותן סיורים מודרכים באזור. הספא Tauern Spa World הושלם בנובמבר 2010, והוא מתחם הספא השני בגודלו באוסטריה, שעתיים מנמל התעופה זלצבורג.[דרוש מקור]
היסטוריה
עריכה
ההתיישבות שטפרונין (Chataprunnin - שם שגזור מהמילה הקלטית עבור מים לבנים) בדוכסות בוואריה - מוזכרת לראשונה על שטר בתור חזקה שבידי הרוזנים של פאלקנשטיין (Falkenstein) ב-1166. טירת שאפרונה (Chaprunne) נרכשה על ידי הנסיך-ארכיבישוף של זלצבורג בשנת 1287 והוקדשה ללורדים של פלבן בשנת 1338. המקום, שהיה מושבו של פרקלאב זלצבורג משנת 1480, נהרס במהלך מלחמת האיכרים הגרמנית בשנת 1526. בשנת 1606 נערף ראשו של הפרקלאב המקומי במצוות הארכיבישוף וולף דיטריך ראיטנאו בשל צידודו במורדים מקומיים.
בתחילת המאה ה-20 הטירה הייתה נחלתו של יוהאן השני, נסיך ליכטנשטיין, שמכר אותה בשנת 1921. בסוף שנות העשרים פיתחו חברת AEG הגרמנית וממשלת זלצבורג תוכניות לתחנת כוח הידרואלקטרית בהוהה טאוארן, כולל שני מאגרים בעמק קפרון. התכנון הופסק במהלך השפל הגדול ולא חודש עד האנשלוס בשנת 1938. בפיקודו של הרמן גרינג, החלה הבנייה במהלך מלחמת העולם השנייה באמצעות שבויי מלחמה מבלגיה וממדינות כבושות אחרות ועובדי כפייה יהודים וסובייטים. התנאים הבלתי אנושיים תוארו על ידי כלת פרס נובל אלפרידה ילינק בהצגה Das Werk משנת 2003. הבנייה הופסקה בשנים 1942/43 וחודשה לאחר המלחמה על ידי אוסטריה הכבושה בידי בעלות הברית משנת 1947.
תחנת הכוח נבנתה עם ציוד Bucyrus ועזרה מאסיבית מתוכנית מרשל, והפכה לאייקון של שיקום לאחר המלחמה. טקס החניכה נערך ב-23 בספטמבר 1955, מספר חודשים לאחר חתימת אמנת המדינה האוסטרית.[דרוש מקור]
רכבל
עריכההגישה אל קיצשטיינהורן היא באמצעות גלטשרבאהן 1 (Gletscherbahnen), רכבל בשלושה חלקים, שנחנך ב-12 בדצמבר 1965 כדי לפתח את האזור לסקי קרחונים. הקטע הנמוך, העובר מקפרונר תרל (Kapruner Thoerl) עד צריף זלצבורג, הוא באורך 2028 מטר ומטפס לגובה של 970 מטרים. הקטע השני, עד צריף קרפלד, מטפס לגובה 554 מטרים. הקטע השלישי, מבקתת קרפלד, הוא בגובה 2,192 מטר ומטפס לגובה 575 מטרים. קטע זה כולל את עמוד ההרמה האווירי הגבוה בעולם, מסגרת פלדה בגובה 113.9 מטר (במקור 106 מטר). עמוד זה נבנה בשנת 1966 ויש לו צינור בקוטר 2.2 מטרים (7.2 רגל), בו מותקנות סולם ומעלית תחזוקה.
גלטשרבאהן 2 הייתה מסילת רכבל עם שני קרונות שנסעו מקפרון לקיצשטיינהורן, שנפתחה ב-23 במרץ 1974. מסילת הרכבת הזו הייתה בעלת רוחב מסילה יוצא דופן של 946 מילימטרים (3.104 רגל), ואורך של 3.9 ק"מ, מתוכם 3.3 ק"מ דרך מנהרה. ב-11 בנובמבר 2000, היה זה אתר אסון קפרון, שבו נספו 149 גולשים ותיירים בשריפה במנהרה. שישה מקרי מוות נוספים התרחשו בעקיפין. שלושה מתו בחנות ובמסעדה בגלל עשן. המלווה ברכבת הבוערת מת עם 149 הגולשים. העשן הרג את המלווה ואת הנוסע היחיד ברכבת זהה השנייה. רק 12 בני אדם שרדו את האסון. המנהרה והרכבת נותרו סגורים מאז.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קפרון- משרד התיירות קפרון
- התחנה ההידרואלקטרית של קפרון 840MW
- חדשות אתר סקי קפרון
- כרמית וייס, צל אם זה-קפרון: סקי בנופים הכי יפים, באתר GoTravel
