קרל כהנא
קרל חיים כהנא (6 באוגוסט 1900 – 8 ביוני 1974) היה לוחם ומפקד מראשוני הצנחנים בצה"ל. לחם במלחמת העולם הראשונה בצבא הקיסרות הגרמנית ובמלחמת העולם השנייה ביחידות מיוחדות בצבא הבריטי. כהנא היה החייל המבוגר ביותר ביחידת ה־SAS במלחמה.[1] לעיתים ביצע פעולות חשאיות בגפו. לאחר האנשלוס תכנן כהנא להתנקש בהיטלר.[2]
קארל כהנא, 1962 | |
לידה |
6 באוגוסט 1900 פולין |
---|---|
פטירה |
8 ביוני 1974 (בגיל 73) ארץ ישראל |
תאריך עלייה | 1945 |
השתייכות |
הצבא האוסטרו-הונגרי הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות |
1917–1937 (צבא הקיסרות הגרמנית) 1939–1945 (הצבא הבריטי) 1948 – 1953 (צה"ל) |
פעולות ומבצעים | |
| |
עיטורים | |
צלב הברזל | |
קורות חייו
עריכהכהנא נולד במיקולינצה שבמזרח גליציה, פולין למשפחה יהודית מבוססת. בשנת 1912 עברה המשפחה לווינה, אוסטריה.
מלחמת העולם הראשונה ועלייתו לארץ ישראל
עריכהבמלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האוסטרו-הונגרי נלחם בחזית הרוסית ובחזית האיטלקית, נפצע בקרבות וזכה לעיטור על פעילותו. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה והתפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית, לחם בשורות מיליציה אוקראינית כנגד הפולנים.
בשנת 1938 לאחר האנשולס בעת ביקרו של היטלר בקלאנגפורט תכנן כהנא להורגו [דרושה הבהרה].[3]
בעקבות האנשלוס יצא כהנא מנמל וינה (אנ') בשייט על ספינה קטנה לאורך הדנובה אל נמל קונסטנצה שלחוף הים השחור ברומניה. משם הפליג יחד עם קבוצת מעפילים דרך טורקיה ויוון לארץ ישראל, אליה הגיע בדצמבר 1938.
מלחמת העולם השנייה
עריכהבדצמבר 1939 התנדב לצבא הבריטי, קיבל מספר אישי 10124/Pal ונשלח לאימוני טירונות במחנה סרפנד (צריפין). בסיום הטירונות נשלח עם פלוגת החפרים הראשונה 401 דרך מצרים לצרפת, לצורך בניית מסילת ברזל מתעלת למאנש אל תוך המדינה. לאחר פלישת הגרמנים לצרפת חולצו דרך נמל סן מלו לבריטניה. במהלך שהותם שם, השתתפו בחילוץ והצלה בתוך לונדון המופצצת ב"בליץ" הגרמני. לאחר חודשיים נשלחן למזרח התיכון. באוקטובר 1940 לאחר הפלגה לאפריקה, הגיעה הפלוגה לנמל סואץ. בנמל פוצלה פלוגת החפרים וכהנא וכ־240 חיילים נוספים התנדבו ליחידת "קומנדו המזרח התיכון 51" שהוקמה ביוזמתו של מי שהיה מפקדו בפלוגת החפרים – מייג'ר הנרי קייטר. לאחר אימונים מפרכים בתנאי שטח שונים, אימוני שיט ונחיתה ליד תעלת סואץ נשלחו לפעילות מבצעית. בסוף 1940 השתתפו במתקפה הבריטית הראשונה במדבר המערבי כאשר חדרו למערך האיטלקי בבארדיה שבגבול מצרים–לוב עוד לפני שנכבשה על ידי הדיוויזיה האוסטרלית השישית.
בראשית שנת 1941 נשלחה היחידה לסודאן. ומשם עברה לזירת הקרבות באריתריאה, בפיקודה של הדיוויזיה ההודית הרביעית. בסוף פברואר ותחילת מארס ביצע כהנא סיורים ומארבים והיה מעורב בשורה של היתקלויות וקרבות בשטח קשה, מול אויב איטלקי שהיטיב להילחם. כהנא השתתף בהתקפה הגדולה שהביאה לכיבוש מבצר קרן על ידי שתי הדיוויזיות ההודיות, הרביעית והחמישית. באפריל נלחמה היחידה בקורפוס מאולתר בקרבות עד לכניעה סופית של האיטלקים. לאחר מכן לקח כהנא חלק במצור על העיר גוֹנְדָר – הקרב הגדול האחרון במערכה לכיבוש אפריקה מידי האיטלקים.
לאחר פרוקה של יחידת "קומנדו המזרח התיכון 51" הצטרף כהנא לקבוצת החקירה המיוחדת (SIG), שהתאמנה במדבר המערבי לקראת פעילות מעבר לקווי האויב בכוונה לאסוף מודיעין ולשבש את חיי היחידות הגרמניות. החיילים לבשו מדים גרמניים, התאמנו עם נשק גרמני והפקודות וחיי השגרה נוהלו בגרמנית. בנוסף עברו החיילים אימוני כושר, חבלה וקשר. אחת הפעולות הראשונות של מחלקת "סיג" הייתה הקמת מחסום דרכים בעומק השטח הגרמני ליד העיירה ברדייה (אזור בנגאזי בלוב), עצירת שיירות גרמניות וחקירת הקצינים בשיירה על יעדם ומטרת נסיעתם. בחודש יוני 1942 קיבלה "סיג" את משימתה הגדולה הראשונה ופעלה כחלק מיחידת הSAS לפוצץ שדות תעופה גרמניים בין טוברוק לבנגאזי.
כשהשתתף בסיור מודיעין בגזרת בנגאזי, עם דייוויד סטירלינג וסגנו פאדי מיין מפקדי ה־SAS, עבר את הגבול ונעצר ליד מחסום דרכים נעול בשער. הוא יצא מהרכב וצעק וקילל את החיילים הגרמנים בסלנג גרמני שהוא מעביר שבויים בריטיים ואיים עליהם בנשקו שיפתחו את השער. סטרלינג ומיין נדהמו מהסטואציה
פעולת הפשיטה הבאה שבה השתתף הייתה על שדה התעופה במרטובה ליד דרנה (בין טוברוק ובנגאזי בלוב) ששימש את הגרמנים להעברת ציוד מגרמניה לצפון אפריקה. בשיתוף כוחות ה־SAS וה־SIG שחלקו ביניהן שתי משימות של פיצוץ שדה התעופה והמטוסים שבו. כוח אחד הצליח לפוצץ מספר מטוסים, ואילו הכוח השני נכשל בשל בגידה של שני משתפי הפעולה הגרמנים ששירתו ב־SIG. בחודש ספטמבר 1942 עבר עם יחידתו לבסיס כברית ליד תעלת סואץ, שהיה גם הבסיס של יחידת SAS. מבסיס זה יצאו לפעולה הגדולה – פשיטה על נמל טוברוק. הפעולה תוכננה כך שיחידת SAS תנחת מהים ויחידת SIG תפלוש לנמל מהיבשה. כשכהנא שמחופש לקצין גרמני הופך את עצמו במנפולציה למפקד המחסום בכניסה לנמל בשעה ששאר היחידה נכנסת ומבצעת את משימתה. הפעולה הצליחה באופן חלקי. חלק מהכח נהרג וחלקו נשבה. מפקד יחידת SIG קפטן באק נפצע ונשבה והיחידה פורקה. בינואר 1942 צורף כהנא ל"יחידת הרפאים" הSAS[4] אשר פשטה על בסיסי אויב באיים בים האגאי יחד עם ה־SBS.
מספרו האישי שונה ל־M.E.14500328.
בשלהי 1943 השתתף בנחיתה בחוף האדריאטי בגבול אלבניה ויוגוסלביה ונפצע עם עלייתו לחוף. כהנא ניצל ופונה על ידי חבר אנגלי. כשהחלים, הוצנח כעבור חודשיים יחיד באלבניה ליצור קשר עם כוח אנגלי שנחת בחוף ואבד עמו הקשר. כהנא הובילם לפרטיזנים ובהמשך לחם עם פרטיזנים באזור קורצ'ה שממזרח לטיראנה.
בתום המלחמה חבר לבריגדה היהודית בקלגנפורט שבדרום אוסטריה, שם השתתף במצוד אחר ה־VERWOLF כח התנגדות נאצי שפעל מעבר לקווי האויב ונוסד ב־1944 והברחת יהודים מאוסטריה לאיטליה. עם פרוק הבריגדה חזר ארצה.
צבא ההגנה לישראל
עריכהבמאי 1948 הוחלט בצה"ל להקים פלוגת צנחנים לפעולות מיוחדות. לשם כך גייסו מתנדבים שעברו קורס צניחה בצ'כיה, כהנא עבר את הקורס בגיל 48. לאחר חזרתו לארץ היה בין מייסדי פלוגת הצנחנים הראשונה במחנה אחוזה על הכרמל. יואל פלגי מפקד היחידה מינה את כהנא למפקד המטה של היחידה. כהנא הקים את מגרש האימונים באחוזה ודאג לכל הדרישות הלוגיסטיות שכללו רכישה וטיפול במצנחים, ארגון הצניחות ממחנה רמת דוד ותאום ההדרכות. לאחר המעבר לבסיס תל נוף, הקים בתוך שלושה חודשים את המתקנים הדרושים לבית ספר לצניחה ופתח באוגוסט 1949 את הקורס הראשון למדריכי צניחה שכונה מחזור א'.
כהנא השתחרר מצה"ל בשנת 1953 בדרגת רב־סרן.
לאחר השחרור
עריכהעבד במגדל שלום בתל אביב. נהרג בתאונת דרכים ביוני 1974 והובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי ברקאי, מלחמתו הפרטית של קארל כהנא: מדונקירק לקומנדו, דבר, 18 במאי 1962
- מרדכי ברקאי, מלחמתו הפרטית של קארל כהנא: צבא הרפאים בעורפו של רומל, דבר, 25 במאי 1962, המשך,
- מרדכי ברקאי, מלחמתו הפרטית של קארל כהנא: לילות הג'יפים, דבר, 1 ביוני 1962, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך
הערות שוליים
עריכה- ^ הנצחת זכרו של קרל כהנא ז'ל, באתר www.202.org.il
- ^ מרדכי ברקאי, מלחמתו הפרטית של קארל כהנא: מדונקירק לקומנדו, דבר, 18 במאי 1962
- ^ מרדכי ברקאי, מלחמתו הפרטית של קרל כהנא מדנקירק לקומנדו 18 במאי 1962, דבר
- ^ ד&;ר אורי מילשטיין, הצנחן המזמר: הסופר ואיש הרוח חיים גורי כפי שלא הכרתם, באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2018
- ^ קארל חיים כהנא ז"ל מותיקי הצנחנים – למנוחות, מעריב, 11 ביוני 1974