קרן הקולנוע הישראלי
קרן הקולנוע הישראלי (בעבר הקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים), היא גוף התמיכה המרכזי בקולנוע הישראלי הפועל כעמותה רשומה בחסות משרד התרבות והספורט והמועצה הישראלית לקולנוע.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| משרד אחראי | משרד התרבות והספורט |
| תאריך הקמה | 1979 |
| מנכ"ל | נועה רגב |
| שמות קודמים | הקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים |
|
filmfund | |
  | |
היסטוריה
עריכהרקע היסטורי
עריכהבשנת 1954 נחקק חוק לעידוד הסרט הישראלי, שמטרתו הייתה לעודד יצירה של סרטים בישראל, על ידי חיוב בתי קולנוע להקרין אחוז מסוים של סרטים ישראלים. כדי לאכוף את החוק הוקמה "מועצת הסרט הישראלי". החוק גם חל על יומני חדשות, כך נהנתה מהחוק בעיקר חברת "סרטי גבע" שהפיקה את יומני גבע שהוקרנו לפני הקרנת הסרט. עם זאת גם התשלום שקיבלה חברת סרטי גבע לא כיסה את הוצאות ההפקה[1].
בשנת 1962 הוחלט לעודד את הקולנוע הישראלי באמצעות סבסוד ישיר, על ידי קרן שנוהלה על ידי משרד המסחר והתעשייה[2]. הסבסוד ניתן לסרט, רק לאחר הקרנתו בבתי הקולנוע, כפוף למספר הצופים בכל סרט. על שיטה זו נמתחה ביקורת לפיה היא מעודדת קולנוע מסחרי ועממי ששיאו גל "סרטי הבורקס", הפקיעה ערכים של איכות, חדשנות יצירתית, חותם אישי ואמירה, והפכה את המפיקים, המפיצים ובעלי בתי הקולנוע לגורמים המרכזיים הנהנים מתמיכה ציבורית[3].
במהלך שנות ה-70 פנו יוצרים שחתרו לקולנוע אישי, ובהם אורי זוהר, ג'אד נאמן, יצחק צפל ישורון, ואברהם הפנר לשר החינוך והתרבות דאז, יגאל אלון, לתמיכה בסרטי איכות באמצעות מענק השקעה של המשרד. מענק זה ניתן במשך שנתיים על ידי משרד החינוך והתרבות על-פי תחרות תסריטים שנתית, עד שהופסק[4].
הקמת הקרן
עריכהבשנת 1975 העלה לראשונה חבר הכנסת עדי אמוראי מהמערך את בעיית איכות הסרטים המופקים בישראל, עקב שיטת הסבסוד[3].
ב-1977 התכנסו ג'אד נאמן, ועמו פעילי "קבוצת קי"ץ" (קולנוע ישראלי צעיר) המיליטנטית – הבמאים הצעירים יעוד לבנון ורנן שור. השלושה ניתחו את המצב והחליטו לפעול פוליטית לשינוי עולם הקולנוע הישראלי, מקולנוע המוגדר כתעשייה לקולנוע כתרבות, מקולנוע של מפיקים לקולנוע של במאים[5].
הם הסתייעו בכתב הכלכלי של עיתון "דבר" יוסף פריאל, שטווה את האסטרטגיה – שכנוע ראשי ועדת הכספים של הכנסת עדי אמוראי מהמערך ואברהם שריר מהליכוד בחשיבות העניין, שתדלנות אצל חברי הוועדה האחרים ופרסום המהלך בעיתונות וברדיו[6]. נאמן, לבנון ושור רתמו אנשי קולנוע נוספים לשתדלנות, ניסחו בעזרת נחמן אינגבר את תקנון הקרן העתידי, ושכנעו את הבנקאי חיים דובשני לשמש כיו"ר הקרן[7]. ב-1979 החלה הקרן לפעול תחת השם "הקרן לעידוד סרטי קולנוע ישראליים איכותיים" מכספים ייחודיים של ועדת הכספים שיועדו לכך. שנה לאחר מכן פעלו חברי הכנסת להגדלת בסיס תיקצוב הקולנוע הישראלי, והעבירו סכומים משמעותיים למשרד החינוך והתרבות. בשנת 1983 הוחלט לממן את הקרן על ידי היטל על הקרנת סרטים[8][9].
הסרט הראשון שזכה לתמיכת הקרן היה "טרנזיט" (1980) בבימויו של דניאל וקסמן.
במהלך שנות ה-80 צומצמה תמיכת משרד המסחר והתעשייה בקולנוע הישראלי, ומשרד החינוך והתרבות, באמצעות הקרן, הפך לכתובת ליוצרי הקולנוע הישראלי. הקרן נוהלה על ידי הבמאי-מפיק ברוך דינר ורשמה מספר הצלחות, ובהן "מאחורי הסורגים", "מתחת לאף", "חמסין", "בלוז לחופש הגדול", "אוונטי פופולו", "הקיץ של אביה" ועוד. ב-1989 אוחדו משאבי שני המשרדים והקרן הגדילה פעילותה, תחת ניהולה של נילי המאירי.[10]
בשנות ה-2000
עריכהעם זאת, דרכי הפעולה של הקרן, בהיעדר הנהגה אמנותית ברורה, עוררו לאורך כל שנותיה ויכוחים נוקבים בין יוצרי הקולנוע לבין הקרן באשר לאישור פרויקטים להפקה. ביקורת נוספת טענה, כי הקרן לא ראתה צורך לפתח את הקולנוע התיעודי העצמאי ולא נתנה דעתה על פיתוח התשתיות של הקולנוע הישראלי.
בתקופת ניהולו של כתריאל שחורי (יו"ר: יעקב פרי) מ-1998 ואילך, שינתה הקרן את דרך קבלת החלטותיה, וכיום הן שקופות יותר, אך עדיין יש הטוענים כי הן מתקבלות ללא הנהגה אמנותית ברורה. עם זאת, בשנים האחרונות הצליחה קרן הקולנוע הישראלי לפעול בחזיתות רבות לקידום הקולנוע הישראלי, ותרמה לשינוי תדמיתו בישראל ובמיוחד מחוצה לה, לשיפור שיווק הסרטים בפסטיבלים בינלאומיים, לדיאלוג מול קרנות מקבילות בעולם, ולקידום ומימוש הסכמי הפקה משותפים בין ישראל למספר מדינות.
באפריל 2022 מונתה ד"ר נועה רגב למנכ"ל הקרן.[11]
עוד בשנה זו החליטה מועצת הקולנוע, המפעילה את חוק הקולנוע, ליצור אלטרנטיבה לקרן הקולנוע הישראלי, באמצעות הפניית משאבים ל"קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב", התומכת בעיקר בסרטים בעלי ממד ניסיוני ואמנותי יותר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קרן הקולנוע הישראלי- יצחק דיש, יועלו שיעורי התמיכה למפיקי סרטים ישראליים – לאור המצוקה בענף, מעריב, 7 בדצמבר 1988
- רונית ויס-ברבוקביץ, אוכלים ושותים, חדשות, 25 באוגוסט 1989
- זהבה דברת, שוק הפקת סרטי הקולנוע בארץ - כ-35 מיליון שקל בשנה, באתר גלובס, 4 באוגוסט 1998
- אבנר שביט, הקרניים של המדינה: הצצה ראשונה לאחורי הקלעים של קרן הקולנוע הישראלי, באתר וואלה, 30 ביולי 2017
נירית אנדרמן, כתריאל שחורי, יו"ר קרן הקולנוע הישראלי שמירי רגב סימנה מטרה על מצחו, עומד לפני סיום תפקידו, באתר הארץ, 9 במאי 2018
קרן הקולנוע הישראלי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מסריטים ישראליים תובעים מימון ממשלתי, קול העם, 30 באוגוסט 1962
- ^ קרן בת חצי מיליון ל"י לתמיכה בסרטים ישראליים, דבר, 17 ביולי 1962
ישונה חוק עידוד הסרט הישראלי, הארץ, 4 בפברואר 1962 - ^ 1 2 שיטת התמיכה הממשלתית מעודדת סרטי מין ואלימות הבנויים על כוכבים, דבר, 18 ביוני 1975
- ^ טלילה זכאי, עידוד קולנועי - איה למי ומדוע?, מעריב, 29 בספטמבר 1975
טלילה בן זכאי, אין שוק לתסריטים, מעריב, 6 באוקטובר 1975 - ^ טלילה בן זכאי, תעשיית הקולנוע במשבר - הקהל התעייף מן השאבלונות, מעריב, 14 ביולי 1977
- ^ יוסף פריאל, מנכ'ל מםו'ת מבקש ממשרד הפנים ומרכז השלטון לקדם הסרט הישראלי, דבר, 13 באפריל 1977
יוסף פריאל, יש עתיד לקולנוע הישראלי, דבר, 13 באפריל 1978 - ^ גידי אורשר, קרן המילניום - צעד ראשון, מעריב, 22 בנובמבר 1978
- ^ קרן קולנוע תמומן מהיטל על סרטים, דבר, 7 במרץ 1983
- ^ טל יניב, תוגדל התמיכה בקולנוע, חדשות, 7 בדצמבר 1988
- ^ קרן השפע, חדשות, 25 באוגוסט 1989
- ^ ד"ר נועה רגב מונתה למנכ"לית קרן הקולנוע הישראלי, באתר ynet, 31 בינואר 2022