קתדרלת טולדו

קתדרלת טולדו
Catedral Primada Santa María de Toledo
	החזית המערבית של קתדרלת טולדו
מידע כללי
סוג	קתדרלה
על שם	הבתולים הנצחיים של מרים
כתובת	Toledo city
מיקום	טולדו
מדינה	ספרד
זרם	נצרות קתולית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1227–1493 (כ־266 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1226
אדריכל	Petrus Petri
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית
מידות
אורך	113 מ'
רוחב	56 מ'
גובה	92 מטר
קואורדינטות	39°51′25″N 4°01′26″W / 39.857083333333°N 4.0238888888889°W
	אתר רשמי

קתדרלת טולדו היא קתדרלה גותית בטולדו, ספרד ומושב הדיוקסיה של טולדו. היא אחת משלוש הקתדרלות מהמאה ה-13 של הגותיקה בעיצומה בספרד ונחשבת ל-magnum opus של הסגנון הגותי בספרד. היא משלבת בין סגנון גותי בשל לסגנון מודחארי.

בנייתה החלה ב-1226 תחת שלטונו של פרננדו השלישי, מלך קסטיליה והתרומות הגותיות האחרונות נבנו במאה ה-15, כאשר הושלמו קמרונות הספינה הראשית ב-1493, בתקופת המלכים הקתוליים. תכנון הקתדרלה התבסס על זה של קתדרלת בורז' הצרפתית אף על פי שספינתה בת 5 האגפים היא תולדה של רצון הבונים לכסות את כל השטח בו עמד פעם מסגד בקתדרלה ואת הסאחן (صحن) בקלויסטר. בניגוד לקתדרלת בורגוס המבוססת על טהרת הסגנון הגותי הצרפתי, קתדרלת טולדו משלבת גם אלמנטים של הסגנון המודחארי, בעיקר בקלויסטר, אך גם בעיצוב הקשתות בטריפוריום. השילוב הספקטקולרי של אור וההישגים המבנים בקמרונות האמבולטוריום הם מבין ההישגים הבולטים והראויים לציון של הקתדרלה, שבנויה מאבנים לבנות שנחצבו באוליאולאס, קרוב לטולדו.

אחד מהאוצרות המרהיבים המצויים בתוכה הוא קישוט המזבח הבארוקי El Transparente מאת נרסיסו טומה (Narciso Tomé), בגובה מספר קומות, עם פסלים מסטוקו, ציורים, יציקות ברונזה ומספר צבעי שיש. המזבח הוא יצירת מופת של אומנויות משולבות בארוקיות, ויופיו מוגבר בעזרת תאורה ייחודית של השמש, מספר דקות ביום, דרך חור בתקרה, דבר היוצר תחושה כאילו המזבח עולה לגן עדן. תצוגה בארוקית זו עומדת בניגוד לסגנון הגותי של הקתדרלה. המשחקים באור הפכו לשמה השני של הקתדרלה, הודות למעל 750 חלונות ויטראז' מזכוכית צבעונית (מהמאות ה-14 עד ה-16) עבודתם של האמנים הטובים בזמנם בספרד.

היסטוריה

מקור

במשך שנים גרסה מסורת עממית שבמקום בו עומדת הקתדרלה הנוכחית הייתה פעם כנסייה, בתקופת הארכיבישוף סאן אאוחניו מטולדו (San Eugenio). הכנסייה נחנכה בשנית ב-587, אחרי שעברה מספר שינויים, כפי שמתועד בכתובת מהמאה ה-16 השמורה בקלויסטר. העיר הייתה המושב האפיסקופלי של ספרד הוויזיגותית. במקום נערכו מועצות טולדו, שבהן נקבעו חוקים ונהגים הקשורים לנצרות ולכנסייה בספרד.

בניית הקתדרלה הגותית

בנייתה החלה ב-1226 תחת שלטונו של פרננדו השלישי, מלך קסטיליה והתרומות הגותיות האחרונות נבנו במאה ה-15, כאשר הושלמו קמרונות הספינה הראשית ב-1493, בתקופת המלכים הקתוליים. המגדל הצפוני נבנה בשנים 1380–1440 ומתנשא לגובה 90 מטר.

המבנה

תמונה ממבט הציפור על הקתדרלה: החזית המערבית הייחודית עם הכיפה הדרומית והמגדל הצפוני, הספינה הראשית עם התמיכות הדואות והקלויסטר בצפון.

תוכנית הקתדרלה

מבנה הקתדרלה הושפע באופן ניכר מהגותיקה הצרפתית של המאה ה-13, אך הותאם לסגנון הספרדי. אורך הקתדרלה 120 מטר ורוחבה 59 מטר. היא מורכבת מספינה ראשית ושתי ספינות משניות בכל צד (בסך הכול 5 אגפים). הספינות החיצוניות מעט רחבות יותר מאלה הפנימיות. החלק העתיק ביותר בקתדרלה הוא חלק המקדש (החלק המזרחי) ושמר על האדריכלות המקורית שלו, בעיקר בטריפוריום, שהוחלף ושופץ בשאר הספינה הראשית במהלך השנים. עוד בתקופה הגותית, הטריפוריום בספינה הראשית הוחלף לטובת הגדלת קומת התאורה. הטריפוריום באזור המקדש, ששרד את השינויים, מושפע מהסגנון המודחארי. לא ידוע אם אלמנטים מודחארים אלה היו קיימים במסגד שעמד שם והועתקו מזיכרון או שמא הם נוספו במהלך השיפורים, כמשהו מקורי ובעל טעם.

באזור המקדש, ניתן לראות אמבולטוריום כפול הממשיך את הספינות המשניות הכפולות שלצד הספינה הראשית. האמבולטוריום הכפול גדול בפרופורציות שלו ועשיר באלמנטים אדריכליים ובקמרונות בלתי רגילים. תוכנית המתאר שבה מונחות הקפלות שמסביב נפתרה על ידע מישור מלבני ומישור משולשי מתחלפים, שהם כאלה כך שהקפלות בגדלים שונים: אלה עם מישור מלבני גדולים מאלה עם מישור משולשי. בשיטה הזאת של חלוקת המקדש ניתן לחזות בקתדרלות הצרפתיות של נוטרדאם דה פארי, בורז' ולה מן כאשר קתדרלת לה מן היא הדומה ביותר ובקתדרלות הצרפתיות הן יותר רזות. השינויים שאירעו בקתדרלה לאורך השנים הובילו לארגון שונה של הקפלות, למשל: במקרה אחד קפלה אחת נבנתה במקום שלוש.

מצפון לקתדרלה נמצא קלויסטר, שבנייתו החלה ב-1389. בקלויסטר יש ציורי פרסקו מאת פרנציסקו באיאו (Francisco Bayeu) ומריאנו מאייה (Mariano Maella), בקצהו הדרום-מזרחי קפלה הסגורה לציבור, ובחדר הנמצא בחלק העליון של הקלויסטר ה"ג'יגה-טונים" פסלי ענק להתהלוכות וחגיגות.

חוץ הקתדרלה

החזית הראשית והשערים הגדולים

Puerta del Perdón (שער הסליחה)

הסעודה האחרונה

החזית הראשית פונה אל עבר כיכר עירונית בלתי רגילה המכילה את בית העירייה ואת ארמון הארכיבישוף. משמאל מגדל הפעמונים ומימין הקפלה המוזערבית שעומדת איפה שהיה אמור להיבנות המגדל השני.

בצד שמאל של החזית מתנשא המגדל היחיד של הקתדרלה, המסתיים בצריח מחודד עם מרקם חלק ועליו מספר טבעות קרוקטים. למגדל שלושה חלקים: החלק התחתון והמרובע, שתוכנן בידי אלווה מרטינז (Alva Martínez), החלק העליון והמתומן שתוכנן בידי האנקווין מבוסל (Hannequin of Bussels) והצריח.

בחזית הראשית שלושה שערים: Puerta del Perdón (שער הסליחה) במרכז, Puerta del Juicio Final (שער יום הדין האחרון) מימין ו-Puerta del Infierno (שער הגהנום) משמאל. שער הסליחה היא מהמאה ה-15, בנייתה החלה תחת השגחתו של אלווה מרטינז ב-1418. היא נקראת כך בגלל כתבי המחילה שהוענקו לאלה שנכנסו דרכה. בימים אלה היא תמיד סגורה ונפתחת רק באירועים מיוחדים כגון כניסתו של הארכיבישוף החדש לקתדרלה. יש בה 6 ארכיוולטים (קשתות קישוטיות) גותיים מעוטרים. העיטורים מכילה איקונוגרפיה גותית אופיינית, הכוללת פסל של המושיע בעמוד המרכזי והאפסוטלים במשקופים, בטימפנון פסל הבתולה הנותנת לבוש כמורה בשם Chasuble לקדוש אילדפונסוס מטולדו, תמה ייחודית לקתדרלה החוזרת גם בציורים בפנים. גובה הדלתות 5 מטר והן מכוסות בלוחות ברונזה מקושטות מהמאה ה-14. שער יום הדין האחרון הוא העתיק מכולם, ומציג, כפי ששמו מרמז, את יום הדין האחרון. שער הגהנום, לעומת זאת, לא מכיל דמויות אלא רקע קישוטי פרחים. שער זה ידוע גם כשער למגדל התמרים שכן הוא שמור ככניסה לתהלוכה ביום ראשון של התמרים.

Puerta del reloj (שער השעון)

החזית עברה שינויים ב-1787 על ידי האדריכל יוג'ין דוראנגו בעקבות הוראה מהקרדינל לורנצאנה. הפסל היה מריאנו סלווטיארה (Mariano Salvatierra). העבודות היו הכרחיות בגלל התדרדרות במצב האבן, שהייתה מאיכות ירודה. זה אפשרי שהדלתות הובאו קדימה בין התמיכות לעמדתם הנוכחית, אבל זה לא ידוע בוודאות.

שער השעון, בחזית הצפונית, הוא השער העתיק ביותר, בנייתו החלה במאה ה-14. הטימפנון מחולק ל-4 פנלים אופקיים המראים סצינות מחיי ישו: הבשורה למריה, לידת ישו, הערצת שלושת האמגושים, טבח התמימים, הבריחה מצרימה, מילתו של ישו, הביקור בבית המקדש, הצגת ישו בבית המקדש, ההטבלה והנישואים בקאנה. בחלקו העליון של הטיפמנון מתואר מותה של מריה. העמוד המרכזי מקושט בפסל מריה וישו הילד. בקורות הדלת ישנן דמויות של מלכים וקדושים, כולם עבודתו של הפסל חואן הגרמני, שעבד גם על שער האריות בקתדרלה.

בתוך השערים נמצאת עבודתו המאוחרת של גרגוריו לופז דוראנגו (Gregorio López Durango), חלק מעבודתו המוקדמת ניתן לראות בחזית הראשית. עבודות החיזוק והייצוב שלו היו דרושות, בגלל מצבה הרעוע של אבני הבנייה. בחלל העיקרי מעל השער נמצא שעון שנתן את שמו לשער. השער ומה שסביבה יוצרים חלל מושך, שסגור על ידי צלה גותית, עבודתו של ז'ון הצרפתי.

המגדל הצפוני

המגדל הצפוני הגותי

המגדל הצפוני נבנה בשנים 1380–1440 ומתנשא לגובה 90 מטר. הוא מאכלס את הפעמון הידוע, Campana Gorda, שניצוק ב-1753 ושוקל 17 טון. למגדל שלושה חלקים: החלק התחתון והמרובע, שתוכנן בידי אלווה מרטינז (Alva Martínez), החלק העליון והמתומן שתוכנן בידי האנקווין מבוסל (Hannequin of Bussels) והצריח המחודד והחלק, שעליו מספר טבעות זיזים.

פנים הקתדרלה

הקמרונות של הספינות המשניות הן קמרונות בני 4 צלעות, למעט הקמרונות של מקום המצלב והמזרח, שהם מתוגברים בצלעות חיזוק (Tierceron).

בתי הרוחב מסתיימים בשער כפול ומעליהם חלונות רוזטה ובבית הרוחב הדרומי ישנו גם עוגב.

בית המקהלה, ה-Coro, ידוע בזכות ספסלי המקהלה שלו, בני שתי השורות. על הספסלים מגולפים שלל פסלים ותחריטים. את ספסלי הקומה השורה הנמוכה גילף רודריגו אלמיין (Rodrigo Alemán) ב-1495 והם מכילים 54 תגליפים המתארים את כיבוש גרנדה. את השורות העליונות גילפו אלונסו ברקווטה (הצד הדרומי) ופיליפה ויגארני (הצד הצפוני) בשנת 1543.

באפסיס מצוי המזבח הראשי ומאחוריו מזבח "אל טרנספרטה".

בקתדרלה כ-20 קפלות, רבות מהן מכילות קברים מקושטים. קפלות הראויות לציון הן Capilla de Santiago, Capilla Mayor, Capilla de San Juan ו-Capilla Mozárabe בקצה הדרום מערבי בה יש עדיין פולחן מוזערבי. בקפלת סן חואן נמצא חדר האוצר של הקתדרלה ובו מונסטרנס במשקל רבע טון מהמאה ה-15, המצופה בזהב, שצורף על ידי חואן דל ארפה (Juan del Arfe). בחדר תשמישי הקדושה ציורים מאת פרנסיסקו דה גויה ואל גרקו.

פנים הקתדרלה מלא אור. המשחקים באור הפכו לשמה השני של הקתדרלה, הודות למעל 750 חלונות ויטראז' מזכוכית צבעונית (מהמאות ה-14 עד ה-16) עבודתם של האמנים הטובים בזמנם בספרד.

קישורים חיצוניים

קתדרלת טולדו, ברשת החברתית אינסטגרם